יחסי דרום אפריקה – טורקיה
| יחסי דרום אפריקה – טורקיה | |
|---|---|
|
|
| |
| דרום אפריקה | טורקיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,219,090 | 783,562 |
| אוכלוסייה | |
| 60,868,597 | 86,150,023 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 405,870 | 905,988 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 6,668 | 10,516 |
| משטר | |
| רפובליקה | דמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי דרום אפריקה–טורקיה מתייחסים ליחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין הרפובליקה של דרום אפריקה לבין הרפובליקה של טורקיה. יחסים דיפלומטיים רשמיים כוננו ברמה הקונסולרית בשנת 1991 ונפתחו הקונסוליות הכלליות באיסטנבול וביוהנסבורג בהתאמה. שתי הקונסוליות נסגרו לאחר שדרוג היחסים לרמת השגרירות באוקטובר 1992. דרום אפריקה מחזיקה בטורקיה שגרירות באנקרה. טורקיה מחזיקה בדרום אפריקה שגרירות בפרטוריה. משנת 1998 טורקיה קיימה קונסוליה כללית בקייפטאון עם סמכות שיפוט בפרובינציות המערביות, הצפוניות והמזרחיות.
יחסים היסטוריים
האימפריה העות'מאנית, יצרה קשרים עם דרום אפריקה הקולוניאלית, שהייתה אז חלק מהאימפריה הבריטית, בשנת 1861 עם מינויו של מר דה רובאיי לאיסטנבול. מר בטלהיים נשלח מהאימפריה העות'מאנית לקייפטאון בשנת 1889. בטלהיים נשאר בתפקיד הקונסול בדרום אפריקה עד 1896. העות'מאנים קיימו גם קונסוליות בדרבן וביוהנסבורג. היחסים בין האימפריה העות'מאנית לדרום אפריקה נשמרו עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, אז נכנסו העות'מאנים למלחמה בצד הקיסרות הגרמנית, ואילו איחוד דרום אפריקה נכנס לצד הבריטים. לפני פרוץ המלחמה הגיע קונסילר חדש לקייפטאון, מהמט רמזי ביי. הוא נכלא במהלך המלחמה על ידי הרשויות הבריטיות ונפטר בשנת 1916. הוא נקבר ביוהנסבורג.[1]
יחסי דת
בשנת 1863, נשלח על ידי הסולטאן אבדילאזיז קאדי, או שופט איסלאמי, ללמד את האוכלוסייה המוסלמית בקייפטאון. השופט היה אבו בכר אפנדי ונזקף לזכותו את הצגת התרבוש לגברים, וכן החזיר את החג'אב לנשים. חשוב מכך, מלבד תפקידו כמורה, הוא גם פרסם את האפריקנית הערבית "Uiteensetting van die godsdiens" ("באדן א-דין", או "תערוכת הדת") בשנת 1877. הוא נישא לאישה בריטית ונפטר בדרום אפריקה בשנת 1880.[1]
טורקיה וממשלת האפרטהייד
טורקיה עמדה בהתנגדות עקבית לממשלות המיעוט הלבן בדרום אפריקה. היא לא קיימה שום סוג של יחסים עד שהחל משא ומתן בין הקונגרס הלאומי האפריקני לממשלה לקראת בחירות דמוקרטיות. טורקיה קידמה גם את עצמאותה של נמיביה, שהייתה תחת כיבוש דרום אפריקה ממלחמת העולם הראשונה עד אוקטובר 1990.[1]
יחסים לאחר האפרטהייד
דרום אפריקה וטורקיה נרמלו את היחסים בעקבות הבחירות הדמוקרטיות בשנת 1994 בדרום אפריקה. ממשלת דרום אפריקה שמרה על עמדה דומה כלפי הלאומיות הכורדית כמו הרפובליקה הטורקית.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
