יחסי ארצות הברית – ניו זילנד
| יחסי ארצות הברית – ניו זילנד | |
|---|---|
|
|
| |
| ארצות הברית | ניו זילנד |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,833,517 | 268,838 |
| אוכלוסייה | |
| 346,200,529 | 5,229,820 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 27,360,935 | 253,466 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 79,032 | 48,465 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית פדרלית | מונרכיה חוקתית |
| שגרירים | |
| סקוט בראון | רוזמרי באנקס (אנ') |
| מושב השגרירות | |
| וולינגטון | וושינגטון די. סי. |
יחסי ארצות הברית–ניו זילנד הם מכלול היחסים הדיפלומטיים בין ארצות הברית של אמריקה לניו זילנד. על פי נתוני מחלקת המדינה של ארצות הברית מחודש אוגוסט 2011, היחסים בין שתי המדינות הם "הטובים ביותר שהיו זה עשורים". בעבור ארצות הברית, ניו זילנד היא בעלת ברית עיקרית שאינה בנאט"ו.
ארצות הברית וניו זילנד חולקות במשותף מוצא והיסטוריה משותפים, מאחר ששתיהן היו קולוניות של האימפריה הבריטית. בשתי המדינות התקיימו תרבויות ענפות של עמים ילידים שנושלו מהטריטוריות שלהם במהלך יישוב ואכלוס הקולוניות. שתי המדינות היו גם חלק מברית של מדינות מערביות במהלך מלחמות שונות. יחד עם שלוש מדינות אחרות (אוסטרליה, הממלכה המאוחדת וקנדה), הן מהוות את ברית הריגול והמודיעין הצבאי "חמש העיניים".
היסטוריה
ראשית היחסים
ייצג קונסולרי אמריקאי ראשון נוסד בניו זילנד ב-1838 כדי להגן ולייצג את האינטרסים של שינוע משלוחי ציד לווייתנים, וג'יימס רדי קלנדון מונה לקונסול דיפלומטי. ב-1840 נהפכה ניו זילנד לחלק מהאימפריה הבריטית בעקבות חתימת הסכם ואיטנגי. אף על פי שבהדרגה העצמאות של ניו זילנד התפתחה יותר ויותר, במשך מאה השנים הראשונות לקיומה, מדיניות החוץ של ניו זילנד הוכתבה בידי הממלכה המאחדת. כאשר בריטניה הכריזה מלחמה על גרמניה הנאצית ב-3 בספטמבר 1939, הכריז מיד אחריה ראש ממשלת ניו זילנד מייקל ג'וזף סאבג' מלחמה על הנאצים גם הוא באומרו "לאן שהיא תלך, אנו נלך. היכן שהיא תעמוד, אנו נעמוד".
ב-16 בפברואר 1942 הכירה ארצות הברית בניו זילנד הכרה דיפלומטית כמדינה עצמאית בעלת שליטה אוטונומית על יחסי החוץ שלה. באותה השנה מונה וולטר נאש לציר תושב בארצות הברית מטעם ניו זילנד, אחרי שהציג את כתב האמנתו בפני נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט. ארצות הברית שלחה לראשונה נציגות דיפלומטית לוולינגטון ב-1 באפריל 1942, בראשותו של הדיפלומט פטריק הארלי (אנ'). ב-24 באפריל הגיש הארלי את תכב האמנתו למושל הכללי של ניו זילנד כשליח מיוחד וציר תושב בניו זילנד. ב-1 בדצמבר 1948 הציג סר קרל ברנדסן, שכיהן כשליח מיוחד וציר תושב מטעם ניו זילנד בארצות הברית מאז 12 ביולי 1944, את כתב האמנתו כשגריר בפני הנשיא הארי ס. טרומן.
סיוע ניו זילנדי לארצות הברית בעימותים צבאיים
כמו במדינות אחרות, מלחמת וייטנאם הייתה נושא שנוי במחלוקת בניו זילנד והציתה מחאה נרחבת של תנועות אנטי-מלחמתיות ששאבו את השראתם מעמיתיהם האמריקנים. מלחמה זו הייתה גם הראשונה שבה ניו זילנד השתתפה לצידה של מדינה אחרת מאשר בריטניה, לצידה של ארצות הברית במסגרת מחויבותה על פי הסכם ANZUS. תרומתה של ניו זילנד למלחמה החלה ב-1962 עם חיל משלוח ראשוני של כוחות הנדסה שלא עסקו בפעילות קרבית והחל מ-1965 נשלחו סוללת תותחנים, יחידת הכוחות המיוחדים (SAS) ו-2 פלוגות חיל רגלים. כל אלה שהו בוייטנאם עד שנת 1971.
ניו זילנד סייעה לארצות הברית ולבריטניה ברבות מפעולותיהן במזרח התיכון בעשורים האחרונים. אולם רק באפגניסטן ביצעו פעולות קרביות של ממש. במדינות אחרות באזור ביצעו כוחות ההגנה של ניו זילנד פעולות הנדסה וסיוע. במהלך מלחמת איראן-עיראק שתי פריגטות של הצי המלכותי של ניו זילנד הצטרפו לכוחות של הצי המלכותי הבריטי בשמירה על נתיבי השייט במפרץ הפרסי וב-1991 נשלחו 3 מטוסי תובלה וצוות רפואי לסיוע לכוחות הקואליציה הבינלאומית במלחמת המפרץ. אחרי המלחמה השתתפה ניו זילנד בפעולות לפיקוח מטעם האו"ם על נשק בלתי קונבנציונלי.
המשבר ביחסים
ב-1985 השתנה אופייה של ברית ANZUS באופן משמעותי. עקב רגשות אנטי-גרעיניים בניו זילנד, התגלעו מתחים בין חברות הברית בהיותה של ארצות הברית מעצמה גרעינית בגלוי. צרפת, שהיא מעצמה ימית וגרעינית, קיימה ניסויים גרעיניים באיים בדרום האוקיינוס השקט. בעקבות ניצחונה של מפלגת הלייבור בניו זילנד בבחירות של שנת 1984, אסר ראש ממשלת ניו זילנד דייוויד לנג על ספינות המונעות באנרגיה גרעינית או נושאות נשק גרעיני להיכנס לנמליה של ניו זילנד. הנימוקים לצעד זה היו הסכנה שבנשק הגרעיני, המשך הניסויים הגרעיניים הצרפתים וההתנגדות למדיניותו התקיפה של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן כלפי ברית המועצות. בשל סירובו של הצי של ארצות הברית להכחיש או לאשר את קיומם של כלי נשק גרעיני על הספינות, מנעו חוקים אלה את כניסתן של כל ספינות הצי לנמלים ניו זילנדים. בפברואר 1985, סירבה ניו זילנד להתיר את ביקורה של המשחתת "ביוקנן" עקב יכולתה של המשחתת לשאת פצצות עומק גרעיניות. במשאלי דעת קהל שהתקיימו בניו זילנד לפני המשבר ולאחריו הייתה תמיכה רחבה לאיסור זה ולכך שניו זילנד תפעל לקידומו של תהליך פירוק נשק גרעיני עולמי על ידי האו"ם ולקידומם של הקמתם של אזורים נקיים מנשק גרעיני.
לאחר התייעצויות עם אוסטרליה ולאחר שהמשא ומתן עם ניו זילנד עלה על שרטון, הכריזה ארצות הברית כי היא משעה את התחייבויותיה החוזיות עם ניו זילנד עד שיבוטל האיסור על ספינות הצי שלה לעגון בנמלי ניו זילנד, בציינה כי ניו זילנד נותרה "ידידה, אך לא בעלת ברית". המשבר תפס כותרות ראשיות בשבועות הבאים בתקשורת האמריקנית, בעוד חלק ניכר משרי ממשלת ארצות הברית צוטטו באומרם כי הם מרגישים נבגדים. עם זאת, לא נסוג לנג מברית ANZUS, אף על פי שמדיניות ממשלתו גרמה לארצות הברית להשעות את התחייבויותיה כלפי ניו זילנד. במשאל דעת קהל שנערך בניו זילנד ב-1991 תמכו 54% מהנשאלים בדעה כי עדיף שההסכם יפקע ובלבד שלא תותר כניסתם של ספינות גרעיניות לנמלי ניו זילנד.[1] המדיניות שהחלה ב-1985 הפכה לשורה של חוקים שהפכו את כל הארץ לאזור נקי מנשק גרעיני הלכה למעשה.[2] למרות מדיניותה זו של ניו זילנד, הכריז מזכיר המדינה האמריקני ג'ורג' שולץ כי ברית ANZUS קיימת ושרירה ועל ניו זילנד להחליט בעתיד אם ברצונה להמשיך במדיניות אנטי-גרעינית זו ולחזור לשיתוף פעולה ביטחוני מלא עם ארצות הברית. הנשיא רייגן אף הוא הכריז כי ניו זילנד נותרה "ידידה, אך לא בעלת ברית".[3]
ב-10 ביולי 1985, סוכנים של סוכנות הביון הצרפתית, הניחו פצצה בספינה Rainbow Warrior של ארגון גרינפיס שעגנה בנמל אוקלנד. הפיצוץ גרם להרוג אחד והימנעותם של מנהיגי מדינות המערב מלגנות פעולה אלימה זו שבוצעה על אדמתה של מדינה ידידותית, גרמה לשינוי משמעותי במדיניות החוץ והביטחון של ניו זילנד, וחיזקה את ההתנגדות מבית של הציבור בניו זילנד לטכנולוגיה גרעינית על כל צורותיה. ניו זילנד הרחיקה עצמה מבעלת הברית המסורתית שלה, ארצות הברית, בנתה מערכות יחסים עם שכנותיה הקרובות בדרום האוקיינוס השקט, והמשיכה לשמור על יחסים טובים עם אוסטרליה ובמידה מסוימת גם עם בריטניה.
היחסים כיום
ניו זילנד וארצות הברית מקיימות יחסי עבודה טובים במגוון רחב של סוגיות וחולקות מערכת תקשורת מצוינת. נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' ווקר בוש וראש ממשלת ניו זילנד לשעבר הלן קלארק הצליחו לשפר את היחסים הבילטרליים בין שתי המדינות ולעבוד סביב המדיניות האנטי-גרעינית של ניו זילנד ולהתמקד בעבודה משותפת בנושאים חשובים לשתי המדינות, אם כי הרצון של ארצות הברית לשנות את מדיניותה של ניו זילנד נגד נשק גרעיני נותר עדיין סוגיה מרכזית ביחסים. לאחר ביקורה של הלן קלארק בארצות הברית במרץ 2007, דווח בעיתון "הניו זילנד הראלד" כי ארצות הברית חדלה מלהשפיע על עמדה האנטי-גרעינית של ניו זילנד. המגמה החיובית ביחסים באו לידי ביטוי בדבריה של קלארק בנאומה בפני ארגון ללא כוונת רווח בוושינגטון די.סי.:
ניו זילנד וארצות הברית הן חברים ותיקות. בעוד שארצות הברית היא אומה עצמתית לאין שיעור, ניו זילנד היא מדינה קטנה שעל-פי רוב מחזיקה בעוצמה רכה, אך בעלת היסטוריה של פריסת כוחות צבא ושליחתן למדינות בעייתיות למציאת דרך המלך. ניו זילנד וארצות הברית, עם הערכים המשותפים החזקים שלנו, יכולות לעבוד יחדיו לעיצוב עולם טוב יותר, כמונו. זאת, וקשרינו הכלכליים, המדעיים, החינוכיים, והקשרים הבין-אישיים, הופכים את היחסים עם ארצות הברית לקשר חשוב מאד בעבור ניו זילנד, אותם אנו מבקשים לחזק.
במהלך שנת 2010 חידשו ניו זילנד וארצות הברית את יחסיהן הקרובים, אף על פי שלא ברור אם שיתוף הפעולה המחודש הוא במסגרת הברית המקורית של 1951. הצהרה שפורסמה בוולינגטון ב-2010 מגדירה את השותפות האסטרטגית בין ניו זילנד לבין ארצות הברית וניו זילנד הצטרפה לתרגיל הצבאי הדו-שנתי המשותף "הטבעת הפסיפית" (Rim of the Pacific) בהוואי ב-2012 בפעם הראשונה מאז 1984. איסור העגינה לספינות ניו זילנדיות בנמלים אמריקנים בוטל לאחר תרגיל זה. ב-2012, תחת נשיאותו של ברק אובמה, פתחה מחדש ארצות הברית את נמליה בפני הצי של ניו זילנד ושתי המדינות חידשו את שיתוף הפעולה הצבאי ביניהן.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ניו זילנד בוושינגטון די.סי. (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ארצות הברית בוולינגטון (באנגלית)
הערות שוליים
26128304יחסי ארצות הברית – ניו זילנד