מייקל ג'וזף סאבג'
 | |||||
| סאבג' בשנות העשרים | |||||
| לידה |
23 במרץ 1872 טטונג, ויקטוריה, אוסטרליה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 במרץ 1940 (בגיל 68) ולינגטון, ניו זילנד | ||||
| מדינה |
 ניו זילנד | ||||
| מקום קבורה | גני בסטיון, אוקלנד, ניו זילנד | ||||
| מפלגה | מפלגת הלייבור של ניו זילנד | ||||
| |||||
מייקל ג'וזף סאבג' (באנגלית: Michael Joseph Savage; 23 במרץ 1872 – 27 במרץ 1940) היה ראש ממשלת ניו זילנד ה-23, הראשון מטעם מפלגת הלייבור של ניו זילנד. סאבג' היה ידוע בתור מי שעיצב את דמותה של מדינת הרווחה של ניו זילנד והוא נחשב לאחד מראשי הממשלה הגדולה והנערצים במדינה. ב-1999 הכתיר אותו העיתון The New Zealand Herald בתואר, "הניו זילנדי של המאה".
ראשית חייו
מייקל ג'וזף סאבג' נולד בעיירה טטונג שבויקטוריה, אוסטרליה. כבר בתקופת חייו שם הוא החל להיות מעורב בפוליטיקה. הוא היגר לניו זילנד ב-1907, שם הוא עבד במגוון של תחומי תעסוקה: כורה, חותך פשתן ומוכר בחנות, לאחר מכן החל להיות מעורב בפעילותם של האיגודים המקצועיים. בתחילה התנגד סאבג' להקמתה ב-1910 של מפלגת הלייבור של ניו זילנד, שכן הוא ראה את ההתאגדות הזאת כלא סוציאליסטית מספיק. תחת זאת הוא היה ליושב הראש של "פדרציית העובדים של ניו זילנד" (New Zealand Federation of Labour), שהייתה ידועה בכינוי "Red Feds".[1]
קריירה פוליטית
בבחירות הכלליות של 1911 ו-1914 העמיד סאבג' את עצמו כמועמד הסוציאליסטי של מחוז הבחירה של אוקלנד-מרכז ובשתי הפעמים הוא הפסיד לנציג הליברלים, אלברט גלובר.[1] במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא התנגד לגיוס החובה, בטענה שלפני גיוס האנשים יש לגייס כספים. ב-1919, לאחר המלחמה הצליח סאבג' להיבחר מטעם מחוז הבחירה של אוקלנד-מערב והוא היה לחבר הפרלמנט של ניו זילנד מטעם הלייבור. הוא ייצג את מחוז בחירה זה עד למותו. הוא היה לאחד משמונת חברי הפרלמנט מטעם הלייבור ולאחר מותו של הארי הולנד ב-1933, הוא היה למנהיג המפלגה. הוא סייע בהקמתה של הברית בין מפלגת הלייבור לתנועת הרטאנה המאורית ב-1936.
ראש ממשלת ניו זילנד
בתקופת השפל הגדול, סייר סאבג' ברחבי ניו זילנד. כנואם מוכשר, הוא הגיע לכל פינה בארץ והוביל את מפלגת הלייבור לניצחון בבחירות הכלליות של 1935. בנוסף לתפקידו כראש הממשלה הוא קיבל על עצמו את תפקיד שר החוץ ואת תפקיד השר לענייני המאורים. עד מהרה הוכיחה את עצמה ממשלת הלייבור הראשונה כפופולרית ובבחירות של 1938 היא זכתה שוב בקלות כשאחוזי ההצבעה עבורה גדלו. סאבג', שסבל אז מסרטן המעי הגס, עיכב את כניסתו לטיפול כדי שיוכל להשתתף במסע הבחירות.
סאבג' הנהיג את ניו זילנד בפרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא היה זה שהכריז מלחמה על גרמניה הנאצית ב-3 בספטמבר 1939, שעות ספורות לאחר בריטניה.[2] שלא כמו אוסטרליה, שחשה מחויבת להכריז מלחמה, למרות שהיא עדיין לא אשררה את חוק וסטמינסטר, ניו זילנד עשתה זאת כסמל לבריתה עם בריטניה ומתוך הכרה בכך שבריטניה נטשה את מדיניות הפיוס כלפי גרמניה, מדיניות שניו זילנד התנגדה לה. מצב זה הוביל את סאבג' להכריז ממיטת חוליו יומיים לאחר מכן:
"מתוך הכרת טובה על העבר ומתוך אמונה בעתיד, אנו מציבים עצמנו ללא כל חשש לצידה של בריטניה. לאן שהיא תלך, אנו נלך. היכן שהיא תעמוד, אנו נעמוד. אנו אומה קטנה וצעירה, אך אנו נצעד באחדות הלבבות והנשמות לקראת גורלנו המשותף"
סאבג' הכניס להט כמעט דתי למדיניות שלו. גישתו זו, ומותו בעודו מכהן בתפקידו, הפכו אותו לסוג של דמות איקונית של האגף השמאלי של המפה הפוליטית של ניו זילנד. כאדריכל מדינת הרווחה, תלויה תמונתו בבתיהם של רבים מתומכי תנועת העבודה. סאבג' דחה את רעיון הרציונליזם בערוב ימיו ושב לשורשיו הקתולים.
מייקל ג'וזף סאבג' מת מסרטן ב-1940. ההלוויה הממלכתית שנערכה לו כללה רקוויאם שנוהל בבזיליקת הלב ה"קדוש" בוולינגטון ולאחר מכן הועברה גופתו ברכבת לאוקלנד, שם הוא נטמן באופן זמני בעמדת תותחים בנמל. זמן קצר לאחר מכן הועברה גופתו לקפלה צדדית בקתדרלת פטריק ה"קדוש" באוקלנד ובמקביל הוכרזה תחרות לאומית לעיצוב יד זיכרון ואחוזת קבר בגנים של בסטיון פוינט. בעוד שהדורות הצעירים בניו זילנד מודעים פחות לאישיותו, רבים מהדורות המבוגרים ממשיכים להעריץ אותו.
קישורים חיצוניים
- מייקל ג'וזף סאבג', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
| ראשי ממשלת ניו זילנד | ||
|---|---|---|
|
