בלוטת יותרת הכליה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יותרת הכליה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אנטומיה ריקה.

בלוטות יוֹתֶרֶת הַכִּלְיָה (לעיתים בלוטות הטוחה[א] או אדרנל) הן שתי בלוטות אנדוקריניות הממוקמות כל אחת על המשטח העליון של הכליה.

בעוד ששמן נובע מסמיכותן הפיזית לכליות, הפעילות והתפקידים של בלוטות יותרת הכליה שונים בתכלית השינוי מאלו של הכליות.[1] בלוטות יותרת הכליה מווסתות את האיזון של תפקודים רבים בגוף האדם על ידי הפרשה הורמונלית של קורטיזול ואדרנלין.

אנטומיה

בלוטות יותרת הכליה ממוקמות בבטן האחורית העליונה באזור החוליה ה-12, בצמוד לחלקו המרכזי של הקוטב העליון של שתי הכליות ומתחת לסרעפת. יש להן צורה משולשת והן מופרדות מן הכליות על ידי רקמת חיבור סיבית. משקל כל בלוטה כ-5 גרם. לכל בלוטה שני חלקים:

בדומה לבלוטות אנדוקריניות אחרות בגוף, בלוטות יותרת הכליה מקבלות אספקת דם עורקית ממספר מקורות וניקוז ורידי מרכזי אחד. תאי כרומפין נמצאים בליבה.

חלקי הבלוטה

מבט קדמי
מבט אחורי

בכל אחת מבלוטת יותרת הכליה יש חלק חיצוני המכונה "קליפה" וחלק שני המכונה "מוח"-הבלוטה, או ליבת הבלוטה.[1] כל אחד מהחלקים האלו הוא בלוטת הפרשה פנימית, אך התפקיד והמבנה של כל אחד מהם שונים.[1]

קליפה

הקליפה היא החלק החיצוני של בלוטת יותרת הכליה.[1] הקליפה חיונית לחיי האדם. היא מגורה על ידי הורמון של בלוטת יותרת המוח, ה-ACTH AdrenoCortico Trophic Hormone. רמות גבוהות של קורטיזול בדם מדכאות את יצירת ה-CRH בהיפותלמוס ו-ACTH בבלוטת יותרת המוח.

הקליפה מפרישה קורטיקוסטרואידים:

ליבה

הליבה היא החלק הפנימי של בלוטת יותרת הכליה והיא מכונה גם "מוח"-הבלוטה.[1] הליבה חיונית לחיי האדם. תאי כרומפין מגורים על ידי מערכת העצבים הסימפתטית ומייצרים אדרנלין ונוראדרנלין בהתאם לתגובת "הילחם או ברח" ("Fight or Flight"), כדי להתמודד עם לחץ נפשי או גופני.

  • אדרנלין (קרוי גם אפינפרין) מגביר את קצב פעימות הלב, גורם לעלייה ברמת הסוכר בדם, להרחבת כלי דם המובילים דם אל שרירים מסוימים, לכיווץ כלי דם המובילים דם לעור ולמעיים, ולפעולות נוספות.
  • נוראדרנלין (קרוי גם נוראפינפרין) מכווץ את כלי הדם.

תפקוד הבלוטה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – דחק

הורמוני הבלוטה משפיעים על תגובת הדחק של הגוף, כלומר תפקוד הגוף במצבי לחץ קיצוניים. בעת מצוקה, כמות הורמוני הדחק עולה ולכן עולות גם הדרישות מהבלוטה. במקרה של תפקוד לא תקין של הבלוטה ייתכן קושי בהתמודדות עם מצבי לחץ שונים כגון רעש, אור חזק ומצבים נפשיים שונים. נמצאה רשימה ארוכה של מחלות הקשורות בדחק, כגון בעיות ריכוז, קשב וזיכרון ובעיות נפשיות - דיכאון, חרדה ועוד.

מחלות

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ ממקור מקראי. מדרשי חז"ל לתהלים ”הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי.” (פרק נ"א, פסוק ח') שהמושג מתייחס לכליות.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 רוברט ס. וודוורת, פסיכולוגיה, תל אביב: מסדה, 1965.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0