בלוטת יותרת הכליה
ניקוז ורידי | וריד יותרת הכליה השמאלי |
---|---|
ניקוז לימפטי | Lumbar lymph nodes |
בלוטות יוֹתֶרֶת הַכִּלְיָה (לעיתים בלוטות הטוחה[א] או אדרנל) הן שתי בלוטות אנדוקריניות הממוקמות כל אחת על המשטח העליון של הכליה.
בעוד ששמן נובע מסמיכותן הפיזית לכליות, הפעילות והתפקידים של בלוטות יותרת הכליה שונים בתכלית השינוי מאלו של הכליות.[1] בלוטות יותרת הכליה מווסתות את האיזון של תפקודים רבים בגוף האדם על ידי הפרשה הורמונלית של קורטיזול ואדרנלין.
אנטומיה
בלוטות יותרת הכליה ממוקמות בבטן האחורית העליונה באזור החוליה ה-12, בצמוד לחלקו המרכזי של הקוטב העליון של שתי הכליות ומתחת לסרעפת. יש להן צורה משולשת והן מופרדות מן הכליות על ידי רקמת חיבור סיבית. משקל כל בלוטה כ-5 גרם. לכל בלוטה שני חלקים:
- הקליפה (הקורטקס) - בעלת גוון צהבהב, המתקבל עקב כמות גדולה של כולסטרול בחלק זה.
- הליבה (המדולה) - בצבע אדום כהה או אפור.
בדומה לבלוטות אנדוקריניות אחרות בגוף, בלוטות יותרת הכליה מקבלות אספקת דם עורקית ממספר מקורות וניקוז ורידי מרכזי אחד. תאי כרומפין נמצאים בליבה.
חלקי הבלוטה
בכל אחת מבלוטת יותרת הכליה יש חלק חיצוני המכונה "קליפה" וחלק שני המכונה "מוח"-הבלוטה, או ליבת הבלוטה.[1] כל אחד מהחלקים האלו הוא בלוטת הפרשה פנימית, אך התפקיד והמבנה של כל אחד מהם שונים.[1]
קליפה
הקליפה היא החלק החיצוני של בלוטת יותרת הכליה.[1] הקליפה חיונית לחיי האדם. היא מגורה על ידי הורמון של בלוטת יותרת המוח, ה-ACTH AdrenoCortico Trophic Hormone. רמות גבוהות של קורטיזול בדם מדכאות את יצירת ה-CRH בהיפותלמוס ו-ACTH בבלוטת יותרת המוח.
הקליפה מפרישה קורטיקוסטרואידים:
- גלוקוקורטיקואידים (בעיקר קורטיזול) המשפיעים על חילוף החומרים בגוף. יחד עם הורמון הקורטיקוסטרון משפיע על המערכת חיסונית.
- אנדרוגנים המשפיעים מעט על בלוטות המין.
- מינרלוקורטיקואידים - אלדוסטרון הפועל על הכליות בקידום ספיגה מחדש של יוני נתרן (Na+) לתוך הדם. בעקבות הנתרן נכנסים גם מים וכך הנפח במחזור הדם ולחץ דם נורמלי נשמרים.
ליבה
הליבה היא החלק הפנימי של בלוטת יותרת הכליה והיא מכונה גם "מוח"-הבלוטה.[1] הליבה חיונית לחיי האדם. תאי כרומפין מגורים על ידי מערכת העצבים הסימפתטית ומייצרים אדרנלין ונוראדרנלין בהתאם לתגובת "הילחם או ברח" ("Fight or Flight"), כדי להתמודד עם לחץ נפשי או גופני.
- אדרנלין (קרוי גם אפינפרין) מגביר את קצב פעימות הלב, גורם לעלייה ברמת הסוכר בדם, להרחבת כלי דם המובילים דם אל שרירים מסוימים, לכיווץ כלי דם המובילים דם לעור ולמעיים, ולפעולות נוספות.
- נוראדרנלין (קרוי גם נוראפינפרין) מכווץ את כלי הדם.
תפקוד הבלוטה
- ערך מורחב – דחק
הורמוני הבלוטה משפיעים על תגובת הדחק של הגוף, כלומר תפקוד הגוף במצבי לחץ קיצוניים. בעת מצוקה, כמות הורמוני הדחק עולה ולכן עולות גם הדרישות מהבלוטה. במקרה של תפקוד לא תקין של הבלוטה ייתכן קושי בהתמודדות עם מצבי לחץ שונים כגון רעש, אור חזק ומצבים נפשיים שונים. נמצאה רשימה ארוכה של מחלות הקשורות בדחק, כגון בעיות ריכוז, קשב וזיכרון ובעיות נפשיות - דיכאון, חרדה ועוד.
מחלות
- תת-פעילות בלוטת יותרת הכליה (היפואדרנליזם)
- מחלת אדיסון
- סרטן בלוטות יותרת הכליה
- מחלת Waterhouse-Friderichsen - מחלה הנגרמת על ידי מנינגוקוק ("החיידק האלים")
- היפרפלזיה מולדת של יותרת הכליה - אין הפרשה מספקת של קורטיזול ואלדוסטרון. הפרשת האנדרוגנים מוגברת.
- תסמונת קושינג
- תסמונת MEN
- נוירובלסטומה - גידול ממאיר המתפתח בדרך-כלל מליבת בלוטות יותרת הכליה
- פאוכרומוציטומה - גידול שפיר המתפתח בדרך-כלל בליבת בלוטות יותרת הכליה. הגידול גורם להפרשה מוגברת של אדרנלין ונוראדרנלין המשפיעים על קצב הלב, עליה בלחץ הדם, כאבי ראש ותיאבון מוגבר.
- תסמונת קון - היפראלדוסטרוניזם ראשוני
- משבר אדיסוניאני
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: בלוטת הטוחה אדרנל |
ערך מילוני בוויקימילון: בלוטת יותרת הכליה |
- ״פרק מלא אדרנלין״ - סיפורו של דאג לינדסיי, שסבל מבעיה בבלוטת האדרנל והמציא לעצמו ניתוח, בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי
- בלוטת יותרת הכליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביאורים
- ^ ממקור מקראי. מדרשי חז"ל לתהלים ”הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי.” (פרק נ"א, פסוק ח') שהמושג מתייחס לכליות.
הערות שוליים
32910679בלוטת יותרת הכליה