יוסף קוסונוגי
יוסף קוֹסוֹנוֹגי (2 באפריל 1908 – 10 במרץ 1981) היה צייר ישראלי. הצטיין בעיקר באקוורלים. חתן פרס דיזנגוף לציור פעמיים (1944 ו-1954).
ביוגרפיה
קוסונגי נולד ב-1908 לאברהם, מסגר במקצועו, ולבתיה לבית ווייסמן בבודפשט בירת הונגריה. בגיל 12 לערך, התחיל לצייר. עם סיום לימודיו התיכוניים יצא לברלין, שם למד מכונאות, וגם נגינה בכינור. במקביל, לקח שיעורים באקדמיה לציור במשך ארבע שנים. הוא המשיך להתגורר בעיר עד עלותו לארץ ישראל דרך צרפת בשנת 1926.
בארץ החל לעבוד בבנין בתל אביב ובמשך שלוש שנים עבד כמכונאי ונהג טרקטור בפרדסי מושב גן חיים. כעבור זמן זה עבר להתגורר בירושלים והשתתף בתערוכה ראשונה במגדל דוד.
בשנת 1929 הצטרף לקבוצת ציירים בשם "מסד" שעליה נמנו אביגדור סטימצקי, אהרן אבני, מרדכי לבנון, ישראל פלדי, צבי שור ואריה ארוך והציג בתל אביב ביחד עמם. תערוכת ציורים שלו, שכללה צבעי שמן, צבעי מים ורישומים, הוצגה בשנת 1931 בבית ליבוביץ ברחוב ביאליק 20 בתל אביב[1]. קוסונוגי התגורר בתל אביב, בסמוך לכפר סומייל, אותו אף צייר בשנת 1930. הוא ערך סיורים לימודיים בצרפת, הולנד, איטליה וספרד. בשנים 1949–1952 צייר תמונות מנוף עין כרם.
באירוע חנוכת מוזיאון תל אביב הציג שתי תמונות. בנוסף, הציג בחיפה ובית האמנים בירושלים ופריז, סאו פאולו, אמסטרדם, קנדה שווייץ ודרום אפריקה. הוא השתתף גם בתערוכת העשור ב-1958.
קוסונוגי פרסם מאמרים בירחון לאמנות ולספרות "גזית".
הגם שצייר מספר לא מבוטל של ציורים בצבעי שמן על בד, הצטיין בעיקר בציור בצבעי מים על נייר. הרבה לצייר את נופי הארץ, דמויות נשים ונושאים מוזיקליים.
ב-1956 עבר לגור ברובע האמנים בצפת ופתח שם גלריה ליצירותיו.
היה נשוי לתמר לבית וילקֶר ואב לשניים.
יוסף קוסונוגי נפטר ב-1981 ונקבר לצד אשתו (נפטרה בנובמבר 1979) בבית העלמין קריית שאול.[2]
יצירותיו נמצאות במוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון חיפה ובמוזיאונים בטוקיו, מונטריאול ואחרים.
פרסים
- 1943 – פרס דיזנגוף לציור על תמונתו "אישה יושבת".
- 1950 – פרס נופי ים מטעם החבל הימי לישראל על תמונתו "אניות בנמל תל אביב".
- 1954 – פרס דיזנגוף לציור על ציור בצבעי-מים "נשים עם כדים".
- 1956 – פרס נורדאו.
- 1966 – פרס הסתדרות העובדים.
- 1966 - פרס בתערוכה בינלאומית, טוקיו.
- 1976 - פרס נורדאו.
ספריו
- מנוף הארץ; בצירוף הקדמה מאת ד"א פרידמן, תל אביב: י' צ'צ'יק, תשט"ז.
ספריו שאייר:
- יגאל כרמי, החמור הגבור; הציורים מאת יוסף קוסונוגי, תל אביב: (המנון), תרצ"ט. (לילדים)
- מנחם צוריאל, וזה האשה: שירים; רישומים: יוסף קוסונוגי; אותיות וכתיבה גרפית: משה מנוילוביץ, צפת; תל אביב: [חמו"ל], תשכ"ז.
לקריאה נוספת
- אליאס ניומן, Art in Palestine, ניו יורק, Siebel Company, שנת 1939.
- קרל שוורץ, האמנות היהודית החדשה בארץ-ישראל, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 1941.
- חיים גמזו, ציור ופסול בישראל, הוצאת "אשכול", תל אביב, 1951. מהדורה שנייה מורחבת: ציור ופיסול בישראל, הוצאת דביר, תל אביב, 1957.
- בנימין תמוז (עורך), דורית לויטה, גדעון עפרת, סיפורה של אמנות ישראל, הוצאת מסדה, 1980.
- מארק שפס (אוצר), גילה בלס, יגאל צלמונה ואחרים, שנות העשרים באמנות ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1982.
- דוד גלעדי, מסילות באמנות - 82 ציירים ישראלים, יהושע אורנשטיין, הוצאת יבנה, 1989.
- מאירה פרי-להמן, טובל במים, טובל באור - מאה שנות צבעי-מים בישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1989.
- ורדה שטיינלאוף, על גדות הירקון - נחל הירקון באמנות הישראלית, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005.
קישורים חיצוניים
- יוסף קוסונוגי, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- דוד תדהר (עורך), "יוסף קוסונוגי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2174
- מידע לאספנים אודות יוסף קוסונוגי, באתר עסקי אמנות
- חלוקת פרס דיזנגוף לציור ופיסול, דבר, 15 במאי 1944
- שיחה עם בעל הפרס בתערוכה הקיבוצית "ים", הצייר-האמן יוסף קוסונוגי, חרות, 13 באוגוסט 1950
- ישעיהו עשני, יוסף קוסונוגי בן חמישים (לתערוכתו במוזיאון לאמנות חדשה בחיפה), דבר, 11 במרץ 1960, המשך
- נעמי בנצור, קוסונוגי מתרגם צלילים לצבע, מעריב, 17 במרץ 1972
- רחל אנגל, שירת המים של קוסונוגי, מעריב, 8 באפריל 1960
הערות שוליים
- ^ תערוכות, הארץ, 27 בספטמבר 1931
מ. מוניה, הצייר יוסף קוסונוגי, הארץ, 9 באוקטובר 1931 - ^ יוסף קוסונוגי באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
29252799יוסף קוסונוגי