מרדכי לבנון (צייר)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. מרדכי לבנון (וַיְיס) (7 בפברואר 1901 – כ"ח בתשרי תשכ"ט, 20 באוקטובר 1968) היה מחשובי ציירי הנוף הישראלים. זוכה פרס דיזנגוף לשנת 1940 ו-1961.
ביוגרפיה
לבנון נולד בשם מרדכי וַיְיס בכפר ליד העיר נאג'וואראד שבטרנסילבניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום אוראדיה, ברומניה). את הציור החל ללמוד עוד ברומניה אצל אחיו הבכור, שגם הוא היה צייר. בשנת 1921 עלה לארץ ישראל והצטרף להסתדרות. למד כמה חודשים ב"בצלאל". עד 1925 עבד כפועל חקלאי ב"גדוד העבודה" במושבות הגליל, ומאוחר יותר כפועל בניין. מ-1925 1927 למד בסטודיה לציור אצל הצייר יצחק פרנקל (פרנל), והתגורר בשכונת מחלול בתל אביב. לאחר מכן עזב כל עבודה והתמסר לציור. כבנו של רב בעיירה בטרנסילבניה הכיר את ארץ הקודש מסיפורי התנ"ך, וכשהגיע לארץ התמזגה תפיסתו הרוחנית של המקום עם הנופים הפיזיים. ב-1929 היה חלק מקבוצת "מסד" והשתתף בתערוכות אמני ארץ-ישראל. ב-1938 השתקע בירושלים. ב-1963 פתח סטודיו בצפת ומאז חילק את זמנו בינה לבין ירושלים.
הציג תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות בישראל ומחוצה לה.
נפטר בירושלים ב-1968 לאחר מחלה ממושכת.
היה נשוי לרחל לבית גולדפינגר ואב לשני בנים ובת.
פרסים והוקרה
זכה פעמיים בפרס דיזנגוף הציור: בשנת ת"ש-1940 ובשנת תשכ"א-1961.[1]
כעשרה ימים לפני מותו הוענק לו פרס ירושלים לאמנות הציור, אך היה חולה ולא נחך בחלוקת הפרס[2].
יצירתו
מרדכי לבנון נודע כצייר נוף שבחר נתיב מיוחד בן ציירי הנוף הישראלים. ציוריו מבוססים על נופים קיימים המשמשים מעין נקודת מוצא ליצירה. אותם יוצר האמן מחדש על הבד בעיבוד חופשי למדי ובשינוי צבע ופרספקטיבה, עד שהם נראים כנופים מרחפים ומלאי מיסטיקה. כמו חזיונות אקסטטים ולא כנוף ממשי. ביצירתו, ההיסטוריה הרוחנית של הערים הקדושות ירושלים וצפת מתורגמת לצבעים וצורות. השפעת סגנונו ניכרת בציוריו הקבליים של ידידו, דוד רקיע.
מבחר תערוכות יחיד
- 1939, 1940 - גלריה לאמנות כ"ץ, תל אביב.
- 1944 - גלריה בית הבימה, תל אביב.
- 1946 - בית האמנים, חיפה.
- 1948 - מוזיאון תל אביב לאמנות.
- 1958 - בית הנכות בצלאל, ירושלים.
- 1960 - מוזיאון תל אביב לאמנות.
- 1966 - המשכן לאמנות עין חרוד; מוזיאון לאמנות חדשה, חיפה; Kunsthandel M.L. De Boer, אמסטרדם.
- 1968 - מוזיאון ישראל, ירושלים.
- 1969 - בית האמנים בירושלים.
- 1971 - מוזיאון תל אביב לאמנות.
לקריאה נוספת
- ציור ופסול בישראל, חיים גמזו, הוצאת "אשכול", תל אביב 1951. מהדורה שנייה מורחבת: ציור ופיסול בישראל, הוצאת דביר, תל אביב, 1957.
- אמנות ישראל, בנימין תמוז (עורך), יונה פישר, הוצאת מסדה, 1963, 1966.
- לבנון, ז. עפרון, המשכן לאמנות עין חרוד וגלריה דה בור, אמסטרדם, 1966 (קטלוג בעברית, אנגלית והולנדית).
- מרדכי לבנון, מרים טל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1968.
- מרדכי לבנון, דוד גלעדי, בית האמנים בירושלים, 1969.
- מרדכי לבנון - 8 תמונות בצבע 4 רישומים, מרים טל, פורטפוליו בהוצאת עזבון מרדכי לבנון, ירושלים, ל.ת. (1969 לערך).
- מרדכי לבנון: אמן ויצירתו / דוד גלעדי; מראות לבנון: חיים הזז; אחרית דבר: נחום גוטמן, ירושלים: עזבון מרדכי לבנון, 1970.
- 100 אמנים בישראל, גבריאל טלפיר, הוצאת גזית, תל אביב, 1971.
- מרדכי לבנון 1968 - 1901, חיים גמזו, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1971.
- מהנוף אל ההפשטה ומההפשטה אל הטבע, יונה פישר, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1972.
- סיפורה של אמנות ישראל, בנימין תמוז (עורך), דורית לויטה, גדעון עפרת, הוצאת מסדה, 1980.
- על אחד ההרים - ירושלים באמנות הישראלית, מרדכי עומר, הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, אוניברסיטת תל אביב, 1988.
- טובל במים, טובל באור - מאה שנות צבעי-מים בישראל, מאירה פרי-להמן, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1998.
- העשור הראשון: הגמוניה וריבוי, בתוך: 60 שנות אמנות בישראל, גליה בר אור, גדעון עפרת, המשכן לאמנות עין חרוד, 2008.
- אמנות ישראלית מאוסף גבי ועמי בראון, גליה בר אור, המשכן לאמנות עין חרוד, 2009.
- מ"אפקים חדשים" ל"רוח אחרת" אמנות ישראלית 1988-1948, אליק מישורי, למדא הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2019.
קישורים חיצוניים
- גדעון עפרת, ההר וההיכל, באתר "המחסן של גדעון עפרת"
- מידע לאספנים אודות מרדכי לבנון, באתר עסקי אמנות
- ביוגרפיה ורשימת תערוכות של הצייר מרדכי לבנון באתר Art Pane
הערות שוליים
- ^ פרס דיזנגוף: הזוכים בפרס עד כה, באתר עיריית תל אביב.
- ^ פרס ירושלים לציור הוענק למ.לבנון, דבר, 9 באוקטובר 1968
