יוון (אישיות מהתנ"ך)

יָוָן, הוא אישיות מהתנ"ך הנזכרת בספר בראשית כבנו הרביעי מתוך שבעה של יפת בן נח, ואביהם של אלישה, תרשיש, כתים ודדנים. יוון מזוהה כאבי העם היווני על ידי יוסף בן מתתיהו.

העולם כפי שהיה ידוע לעברים

שמו של יוון מופיע במקור העמים שבספר בראשית: ”בְּנֵי יֶפֶת - גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל; וּמֶשֶׁךְ, וְתִירָס. וּבְנֵי, גֹּמֶר--אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת, וְתֹגַרְמָה. וּבְנֵי יָוָן, אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ, כִּתִּים, וְדֹדָנִים.” (בראשית , י', ב'-ד')

בספר דניאל מוזכר העם היווני כאחד מארבעת העמים ששלטו על עם ישראל[1], ויש הרואים בדבריו רמזים לדמותו של אלכסנדר מוקדון.

צאצאי יוון

בעוד שיוון מזוהה כאבי העמים ההלניים, בניו מזוהים עם עמים אחרים לחופו הצפון מזרחי של הים התיכון. אלישה מזוהה על ידי רוב החוקרים עם אלשיה, יוסף בן מתתיהו זיהה את אלישה עם האאולים שישבו בפלופונסוס ובחוף הצפוני של אנטוליה המערבית; תרשיש עם תרשיש בדרום טורקיה; כתים עם קפריסין ודדנים עם רודוס.

ראו גם

• תרבות יוון
• מגדל בבל

קישורים חיצוניים

• הגנאלוגיה של התנ"ך

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

21424578יוון (אישיות מהתנ"ך)