רבי יהודה מועלם
| לידה |
29 בינואר 1921 כ' בשבט ה'תרפ"א |
|---|---|
| פטירה |
2 באוקטובר 2010 (בגיל 89) כ"ד בתשרי ה'תשע"א |
| כינוי | ראש ישיבת פורת יוסף גאולה |
רבי יהודה מועלם (כ' בשבט ה'תרפ"א, 29 בינואר 1921 - כ"ד בתשרי ה'תשע"א, 2 באוקטובר 2010) היה תלמיד חכם ומקובל ספרדי, מראשי ישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לרב יצחק מועלם, יליד בצרה שבעיראק, שם כיהן כרב וכדיין ולימים עלה לארץ ונישא לשמחה, בתו של המקובל הרב יהושע שהרבני יליד בגדאד שבעיראק.
למד בצעירותו בתלמוד תורה "בני ציון" בניהולו של הרב משה פרוש, שלימים היה עד בחתונתו. בגיל עשר בערך נכנס ללמוד בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה. רבים מחבריו אז הפכו לחשובי הרבנים בציבור הספרדי, כרבנים עובדיה יוסף, מרדכי אליהו, בן ציון אבא שאול ועוד.
בשנת 1943 (ה׳תש"ג) בהיותו כבן עשרים ושתיים, התמנה לחזן ורב בבית הכנסת "טוויג" בשכונת מקור ברוך בירושלים, שהייתה אז שכונה חילונית. מאז ועד יום פטירתו שימש בפועל כחזן, בעל תוקע, קורא בתורה, וכמורה דרכו של בית הכנסת.
בשנת ה'תש"ד (1943) נשא לאשה את רחל, ובמשך השנים נולדו להם מספר ילדים, רחל נפטרה ביט' כסלו התשע"ב[1].
בשנת 1949 (ה׳תש"ט), בהיותו כבן עשרים ושמונה, התמנה לר"מ בישיבת פורת יוסף על ידי ראש הישיבה הרב עזרא עטיה. יחד עמו מונו הרב בן ציון אבא שאול והרב משה יוסף עדס.
שימש גם כרב בית הכנסת 'שמש צדקה' ברחוב חגי בירושלים, והיה מוסר בו מדי יום שיעור במשך כשעתיים, בגמרא ובהלכה. כמו כן היה מוסר שיעורים בקביעות בבתי הכנסת 'בית אהרן' בשכונת בית ישראל, ו'בכר' ברחוב אלפנדרי בירושלים.
התייחד בענווה[2], סירב שיקראו לו "ראש ישיבה", ושנים רבות סירב ללבוש פראק[3] או לפרסם את חידושי תורתו[4]. הקפיד ללכת לישיבה רגלית, לדייק בזמני הלימוד ובקביעותו - בישיבה ובשיעוריו. כמו כן הקפיד להתפלל שחרית עם הנץ החמה.
נפטר בשבת פרשת בראשית, כ"ד בתשרי ה'תשע"א, הלוויתו התקיימה במוצאי השבת והשתתפו בה רבבות[5]. הרב עובדיה יוסף ספד לו וכינהו "הארי שבחבורה"[6]. נקבר בהר המנוחות, סמוך לקבר החיד"א.
בניו
בשנת ה'תש"ן שכל את בנו הרב יעקב מועלם, שנחשב לעילוי. בנו הרב ציון מנהיג תחתיו את בית הכנסת "טוויג" וחבר הבד"ץ של העדה החרדית הספרדית. בניו הנוספים הם הרבנים יצחק, אליעזר, ושמעון מועלם.
חתנו הגדול הוא הרב אברהם אבא שאול, אחיו של הרב בן ציון אבא שאול. וחתנו השני היה הרב אליהו אבא שאול, בנו של הרב בן ציון, כיהן כראש ישיבת "אור לציון".
חיבוריו
- דרש יהודה - על חמישה חומשי תורה והמועדים, שישה חלקים.
- דרש יהודה על פרקי אבות - ליקוט מדרשותיו, יצא לאור בכרך נפרד על ידי נכדו, תשרי ה'תשע"ח.
- שבט יהודה - לקט מדברי תורתו על פרשת השבוע, שקיבץ אחד מתלמידיו.
לקריאה נוספת
- גאון הענוה, בהוצאת נכדו הרב יאיר אבא שאול, ירושלים תשפ"ב.
קישורים חיצוניים
- חכם יהודה מועלם, באתר החכם היומי
- יצחק לב ארי, בחדרי חרדים, 90 שנה של תורה, עבודה וגמילות חסדים • כך זה נראה בעדשת המצלמה, באתר בחדרי חרדים, 2 באוקטובר 2010
- חיים של תורה: הרב יהודה מועלם, תיעוד נדיר, באתר כיכר השבת, כ"ו בתשרי ה'תשע"א
הערות שוליים
- ^ משה וייסברג, בחדרי חרדים, האמא של ישיבת 'פורת יוסף' • הרבנית רחל מועלם ע"ה, באתר בחדרי חרדים, 15 בדצמבר 2011
ישי כהן, אבידה: הרבנית רחל מועלם ע"ה, באתר כיכר השבת, 15 בדצמבר 2011 - ^ כתב בחדרי חרדים, "הענווה שלו עולה על כולם" • הגר"ש עמר והגר"י יוסף מבכים מרורים, באתר בחדרי חרדים, 2 באוקטובר 2010
- ^ אלי שלזינגר, בחדרי חרדים, עולם התורה באבל • ראש ישיבת 'פורת יוסף' - הגר"י מועלם זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 2 באוקטובר 2010
- ^ סיפורי מופת על הגאון הגדול הרב יהודה מועלם זצ"ל, באתר יהדות נט
- ^ עוזי ברק, ובית ישראל יבכו: רבבות בהלווית הגר"י מועלם זצ"ל, באתר כיכר השבת, כ"ה בתשרי ה'תשע"א
צילום: קובי ישעיהו, ראש הישיבה איננו: האבל, הבכיות, הכאב - 70 דקות בוידאו, באתר כיכר השבת, 3 באוקטובר 2010 - ^ צילום: קובי ישעיהו, "היה הארי שבחבורה", מירר הגר"ע יוסף בהלווית הרב מועלם, באתר כיכר השבת, 3 באוקטובר 2010
