יצת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כתובת רחוב, בגן מוזיאון ישראל (צולם ב-2008), בה נזכרת העיירה "יצת".

יצת הוא יישוב מתקופת המקרא, בית שני, המשנה והתלמוד, ששכן בשומרון, ואשר לפי הסברה שמו השתמר בשם הכפר הערבי יאציד, מצפון לשכם[1].

היישוב אינו נזכר בתנ"ך, אך נזכר רבות בחרסי שומרון כיישוב בשומרון[2]. חרס 47 מחרסי שומרון קושר את משפחתה של חגלה מבנות צלפחד ליישוב זה[3].

בתקופת התלמוד נזכר היישוב בפסיפס כתובת רחוב כאחת העיירות היהודיות ב"תחום סבסטיה" לעניין פטור ממצוות התלויות בארץ, לצד עיירות נוספות בשומרון, ובהן כפר יהודית, כפר כסדיה, דותן, מזחרו, איקבין, שילתה, פנטקמוותה, בלעם עלייתה, ציר, עננין ושפירין.

הערות שוליים

  1. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת מוסד ביאליק ויד יצחק בן-צבי, עמ' 208, 352, 385.
  2. ^ שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, הוצאת מוסד ביאליק, 1992, עמ' 171.
  3. ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: דברי הימים א, תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 118.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25685322יצת