רבי שמואל צבי אלימלך רוזנפלד
 | |||
| לידה |
ז' בשבט ה'תש"א ירושלים | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | ט"ו בתשרי ה'תש"ע (בגיל 68) | ||
| מקום קבורה | הר המנוחות | ||
| מדינה |
 ישראל | ||
| מקום פעילות | ירושלים, בני ברק | ||
| רבותיו | רבי ישראל אלתר מגור, רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקא, רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב | ||
| חיבוריו | קדושת שמואל צבי | ||
| בת זוג | נחמה רוחמה | ||
| שם השושלת | לעלוב | ||
| אב | רבי יצחק מנשה | ||
| אם | הדס | ||
| צאצאים | הרב יהושע העשיל רוזנפלד | ||
| מספר צאצאים | 10 | ||
| |||
רבי שמואל צבי אלימלך הכהן רוזנפלד (ז' בשבט ה'תש"א - ט"ו בתשרי ה'תש"ע) שימש בסוף ימיו כאדמו"ר מקרלין לעלוב.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לרבי יצחק מנשה רוזנפלד מחסידי קרלין, ולהדס בת רבי יהושע העשיל הלטובסקי מנהיגם הרוחני של חסידי קרלין בירושלים ונכדם של אדמור"י קרלין וסטולין. למד בתלמוד תורה חיי עולם ובישיבת קרלין בירושלים. בצעירותו כבר בלט בהתמדתו בתורה ושמירת עיניים מיוחדת[1]. בבחרותו היה מקורב לרבי ישראל אלתר מגור.
נשא את נחמה רוחמה בתו הצעירה של רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב.
היה מקורב לרבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקה[2], לרבי יעקב ישראל קניבסקי[3] ולתלמידיו הבולטים של החזון איש. כך גם נהג בכל החומרות של החזון איש.
למד כל ימיו בכולל, בין השאר בחברותא עם הרב יהושע רוקח האדמו"ר ממכנובקה-בעלז שהתבטא עליו שהוא 'כהן גדול'[4]
אדמו"רות
לאחר שגיסו האדמו"ר רבי שמעון נתן נטע בידרמן פרש מלשמש כאדמו"ר לחלק מחסידי קרלין (הפלג שהפך אחר כך לחסידות פינסק קרלין), ביקשו חלק מהחסידים להכתירו למנהיג עליהם, אך הוא סירב לשמש כאדמו"ר רשמי לחסידים.
על אף התנגדותו לכהן כאדמו"ר, התקבצו סביבו במהלך השנים אברכים חסידיים לשמוע דברי תורה וחסידות, בבאטע שערך מידי ליל שבת בביתו, ובשיעור שמסר בליל שישי בספר אור החיים.
בשנותיו האחרונות ניהל בית מדרש בשם 'קרלין לעלוב', שם ערך תפילותיו ושולחנותיו ואף קיבל 'קוויטלעך' כמנהג אדמו"רים.
נפטר לאחר מחלה קשה במוצאי יום טוב הראשון של סוכות ט"ו בתשרי ה'תש"ע[5] פחות משבוע לאחר פטירת גיסו רבי שמעון נתן נטע בידרמן האדמו"ר מלעלוב, ונטמן בהר המנוחות
דברי תורתו נדפסו בספרי 'קדושת שמואל צבי' על ידי חתנו הרב בן ציון ברנשטיין.
משפחתו
- אחיו רבי אהרן הכהן רוזנפלד אדמו"ר מפינסק-קרלין.
- גיסו הרב בנימין אדלר.
- גיסיו האדמורי"ם לבית לעלוב בני רבי משה מרדכי בידרמן.
בניו:
- הרב יהושע העשיל - ממלא מקומו כאדמו"ר מקרלין לעלוב, ומכהן כמשגיח רוחני בישיבת טשרנוביל.
- הרב דוד - אב"ד קארלין לעלוב ורב בית המדרש.
- הרב אשר - משפיע בחבורת בחורים בישיבת מיר, נשוי לבת שבע בת רבי משה יצחק נייהויז מו"ץ בבית הדין של העדה החרדית.
- הרב שמעון נתן נטע - משגיח רוחני בישיבה לצעירים 'נפלאות התורה ראדושיץ' בירושלים[6].
חתניו:
- הרב אברהם מקוביצקי - ר"מ בישיבת צ'רנוביל ראש כולל בבני ברק.
- הרב יונה זאב וינברג - משפיע חסידי.
- הרב אשר רוזנפלד - בנו הבכור של הרב ישראל משה רוזנפלד האדמו"ר מדארג.
- הרב חיים מרדכי גשטטנר, סופר סת"ם, מתגורר בבני ברק.
- הרב בן ציון חיים ברנשטיין - ר"מ בישיבת עץ חיים באבוב וראש כולל קול יהודה בבני ברק. הוא עומד בראש מכון 'קדושת שמואל צבי' להוצאת ספרי חותנו.
לקריאה נוספת
- הרב אלעזר מנחם מנדל וינברג, "תולדות חייו" בתוך קובץ אמרות טהורות, עמוד יז, סוכות, תש"פ.
- הרב יונה זאב וינברג, "נאה זיום" בתוך גליון זיו הפרשה, סוכות, תשפ"ד.
הערות שוליים
- ^ קובץ אמרות טהורות, חלק א', עמוד כ, בני ברק: הרב אלעזר מנחם מנדל וינברג, תש"פ
- ^ קובץ אמרות טהורות חלק א', עמוד כג, תש"פ
- ^ ע"פ אתר ועד הרבנים.
- ^ קובץ אמרות טהורות, חלק א', עמוד כד
- ^ האדמו"ר רבי שמואל צבי אלימלך רוזנפלד מלעלוב זצ"ל - בחדרי חרדים
- ^ לשעבר ישיבת 'תורת חכם' לצעירים בנשיאותו של הרב יצחק מאיר מורגנשטרן