חיסריה
 | |
| הכנסייה האורתודוקסית על שם פנטלאון ה"קדוש" | |
| מדינה |
 בולגריה |
|---|---|
| מחוז | פלובדיב |
| רשות מקומית | חיסריה |
| שטח | 90 קמ"ר |
| גובה | 370 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 7,121 (2016) |
| קואורדינטות | 42°30′16″N 24°42′30″E / 42.504523°N 24.708231°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| https://hisar.bg/hisar/ | |
חיסריה (בבולגרית: Хисаря) היא עיירת נופש קטנה ברשות המקומית חיסריה (בבולגרית: община Хисаря) שבמחוז פלובדיב במרכז בולגריה. חיסריה שוכנת בגובה 370 מטרים מעל פני הים[1] בשולי רכס ההרים סרדנה גורה. אקלימה נוח, ובתחומיה שופעים עשרות מעיינות חמים, שמושכים לעיר תיירים בולגרים וזרים.
נכון ל-2016 מתגוררים בעיירה 7,121 תושבים, וכ-15,000 תושבים ברשות המקומית כולה.[2]
גאוגרפיה
העיירה חיסריה שוכנת במרכז הרשות המקומית הקרויה על שמה, כשהיא צמודה למורדות הדרומיים של רכס סרדנה גורה (בבולגרית: Средна гора), המקביל מדרום לרכס הרי הבלקן. הגובה הממוצע של האזור הוא 346 מטרים מעל פני הים. העיירה שוכנת 44 קילומטרים צפונית לעיר פלובדיב, ו-24 קילומטרים דרומית לעיר קרלובו.
פני השטח נקבעו על ידי המורדות המתונים של רכס סרדנה גורה המשתפל בהדרגה דרומה לעבר מישור תראקיה העילי (בבולגרית: Горнотракийска низина).
אקלים
האקלים באזור הוא אקלים מעבר בין אקלים סובטרופי המושפע מהקרבה לאגן הים התיכון לאקלים יבשתי של מרכז אירופה. החורף כאן חמים יחסית ונוח בשל גושי אוויר חם המגיעים מדרום ונבלמים ברכס סרדנה גורה. שכבת השלג היורדת נשמרת על הקרקע בממוצע 27 ימים בשנה. הטמפרטורה הממוצעת בקיץ היא 21.4°C, הטמפרטורה הממוצעת בחורף היא 1.1°C, והטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 11.5°C. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 500 מילימטרים, בעיקר בין יוני לאוקטובר. האביב מגיע מוקדם והוא חמים יחסית. הקיץ מאופיין בטמפרטורות גבוהות ביולי ובאוגוסט, בלחות נמוכה וברוחות קלות. הסתיו שמשי, חמים וארוך. הרוחות המזרחיות דומיננטיות ומהירותן הממוצעת 1.1 מטרים בשנייה. רוחות עזות נדירות, ולכן מזג האוויר בחורף נוח.
אין מפעלים המזהמים את המים או את האוויר ברשות המקומית חיסריה.
מעיינות חמים
בתחומי העיר חיסריה נובעים 22 מעיינות חמים הנבדלים זה מזה בהרכבם הכימי-פיזיקלי, בטמפרטורה שלהם וביכולת הריפוי המוכחת שלהם. חיסריה היא המקום הראשון בבולגריה שבו החלו להשתמש בבלנאותרפיה.[א] ב-1882 אישר המושל הכללי של רומליה המזרחית את "התקנות להפעלת מרחצאות חיסריה". כימאי בולגרי בדק את הרכב המים מחמשת מעיינות, הפעם הראשונה שנערכה בדיקה למים מינרליים בבולגריה.
המים המינרליים ממעיין מומינה באנייה (בבולגרית: Момина баня) מכילים את הריכוז הגבוה ביותר של רדון, ונובעים בטמפרטורה של 41°C, ולכן הם המתאימים ביותר לטיפול במחלות אורולוגיות, מחלות של הכליות ובעיות במפרקים. המים מכילים מעט מינרלים, הם חסרי צבע וחסרי ריח, וטעמם נעים. מים ממעיין זה היו בין חמשת המעיינות שנבדקו ב-1882.
גם המים המינרליים ממעיין מומינה סלזה (בבולגרית: Момина сълза – "שושן העמקים") מכילים מעט מינרלים, אבל מכילים יסודות קורט רבים – מנגן, אבץ, קובלט, נחושת ואחרים. שתיית מי המעיין מסייעת בטיפול במחלות של מערכת העיכול. הטמפרטורה של המעיין היא 42°C.
בסמוך למעיין מומינה סלזה יש מעיין שמימיו פושרים בטמפרטורה של 31°C ונועד לשטיפת עיניים. ברדיוס של 100 מטרים של אזור זה יש כמה מעיינות הנבדלים אלה מאלה בתכולתם הכימית ובטמפרטורה שלהם. טופליצה (בבולגרית: ) הוא המעיין החם ביותר (51°C) ועליו נבנו המרחצאות הראשונות מתקופת הרומאים. המים משמשים לבלנאותרפיה, והם מועילים למחלות גינקולוגיות. בסמוך אליו נובע מעיין ביסטריצה (בבולגרית: Бистрица), שטמפרטורת מימיו 45°C, המשמש לרחצה בלבד. הוא משמש לטיפול במחלות עור. מולם נובע מעיין סבז'סט (בבולגרית: Свежест – "רעננות"). טמפרטורת המים במרחצאות היא 41°C ובבריכה הם יורדים ל-37°C. המים משמשים לטפל בנוירוזה.
בסמוך למכלול זה של מעיינות חמים יש שרידי מרחצאות רומאיות גדולות, שנתגלו ב-1935. הארכאולוגים מתארכים אותן למאה הרביעית לספירה. הן בנויות מלבנים וקירותיהן בעובי שבין מטר ל-2 מטרים. הרצפה והקירות מחופים בשיש לבן. המרחצאות כללו חדרי קלדריום (caldarium – "חדר חם") ופריג'דריום (frigidarium – "חדר קר"), מקום למנוחה, ושתי בריכות שחייה באורך 15 מטרים, ברוחב 5 מטרים ובעומק של 1.40 מטרים. בחדרים אחרים בוצעו טיפולים רפואיים לאחר הרחצה, עיסויים ומשיכה בשמנים ריחניים. חדר הרחצה היה גם נימפאום – מקדש לנימפות, שלהן סגדו כאלות של המעיין והמים המרפאים. במרחצאות פעלה גם מערכת חימום. צינורות חרס הובילו את המים מתחת למרצפות השיש של הרצפה והקיטור תועל למעלה בין הקירות הכפולים.
היסטוריה
שמו של היישוב השתנה פעמים רבות במהלך ההיסטוריה, וחיסריה הייתה קרויה בעבר אוגוסטה (Augusta), דיוקלטיאנופוליס (Diocletianopolis), אלקסיופוליס (Alexiopolis) וטופליצה (Топлица). האקלים הנוח והמעיינות החמים משכו למקום מתיישבים מתקופות קדומות. היה במקום יישוב פרהיסטורי. היישוב התראקי שהוקם סביב המעיינות החמים היה שייך לממלכת אודריסה. סביב המעיינות הוקמו מבנים הקשורים לפולחנים דתיים ולמרפא. מכלול המקדשים הגדול של התראקים בסטרוסל מתוארך לתקופה זו.
לאחר כיבוש הפרובינקיה של תראקיה בידי הרומאים בשנת 46 לספירה נבנתה עיר רומית גדולה סביב המעיינות המינרליים. בשנת 293 העניק הקיסר דיוקלטיאנוס ליישוב מעמד של עיר והחל בביצור היישוב בחומה מאסיבית ויישום תוכנית עיור. מהעיר דיוקלטיאנופוליס נותרו שרידים מרשימים. החומה מגיעה במקומות רבים לגובה של 11 מטרים והשער הדרומי מתנשא לגובה של 13 מטרים. במבצר היה 44 מגדלים.
אל העיר העתיקה אפשר היה להיכנס בארבעה שערים גדולים. האדריכלות האורבנית מרוכזת בפארק המרכזי של העיר ועד מעיין מומינה סולצה. במקום זה שרידי מבנה ציבורי בן שתי קומות שהמתחם שלו מסתיים בארקדה מרשימה. בסמיכות למבנה שוכנות המרחצאות על שטח של כ-2,000 מטרים. המרחצאות של דיוקלטיאנופוליס הן בין המרחצאות הרומיות הבודדות שהשתמרו בחצי האי הבלקני. המרחצאות השתמרו כמעט עד הגג. הקירות והרצפות חופו בשיש לבן והשתמשו במי המעיינות לחימום המרחצאות.
מכלול המבנים המייצגים בפארק מומינה סלזה (בבולגרית: парк Момина сълза), כולל גם אמפיתיאטרון שנשמר היטב. היה זה אחד מהמקומות החביבים על האנשים מתקופה זו שהגיעו לדיוקלטיאנופוליס לנופש ובידור. האמפיתיאטרון היה בצורת קרקס שבו נערכו תחרויות ספורט ומרוצי חיות. הוא נבנה במחצית הראשונה של המאה הרביעית ופעל על פי חוקי הדת הנוצרית החדשה שאסרה על שפיכות דמים. ב-306 נבנה המבנה במעיין מומינה באניה שבו יש כתובת שהשתמרה באורך 16 מטרים שבה מוזכרים הקיסר גלריוס ואביו ליקיניוס.
אחרי שהנצרות הפכה לדת רשמית באימפריה הרומית בעשורים הראשונים של המאה הרביעית הפכה דיוקלטיאנופוליס למרכז נצרות חשוב – מושב של בישוף. עשר הבזיליקות הנוצריות המוקדמות מהמאה הרביעית למאה השישית, שנתגלו בעיר, משקפים את הייחודיות של התפתחות האדריכלות הנוצרית הקדומה. ניתן לראות זאת בכנסיות שנחשפו והשתמרו היטב. בולטת במיוחד בזיליקה שנבנתה באמצע המאה החמישית על חלק מהקסרקטין של העיר העתיקה, היחידה שנחשפה הבנויה משתי ספינות. מקורות היסטוריים מדווחים כי באותה תקופה העיר מדורגת במקום השלישי בין הערים בפרובינקיה תראקיה לאחר פיליפפופוליס (פלובדיב) וברואה (סטארה זאגורה).
לאחר נפילת האימפריה הרומית, העיר המשגשגת ירדה מנכסיה. כאשר היא נכללה בגבולות בולגריה, הייתה זו רק עיר מבוצרת קטנה. בתקופת השלטון העות'מאני היא המשיכה להידרדר, ובשלב מסוים הייתה העיר המשגשגת רק מקבץ של בתים קטנים בתוך חורבות רומיות רבות, ששימשו את האיכרים מהכפרים הסמוכים כמקור לאבנים ותוך כדי כך הם חוללו הרס ניכר לשרידים מהתקופה הרומית.
היישוב הוקם מחדש בשם חיסריה במחצית השנייה של המאה ה-17 על חורבות המבנים מהתקופה הקדומות ומימי הביניים. משמעות המילה "היסר" בטורקית הוא מבצר, אבל ייתכן שהשם "קיסריה" הוא המקור שייתכן שהשתמשו בו במהלך השנים בהתייחס לתפארת לשעבר של העיר.
ב-1878 לאחר שחרור בולגריה, נכללה חיסריה במחוז רומליה המזרחית; לאחר איחוד בולגריה בשנת 1885 היא הפכה לחלק מבולגריה.
חיסריה שגשגה שוב כאשר המעיינות המינרלים התגלו מחדש והמקום הפך למקום בילוי פופולרי.
לאחר שבולגריה הצטרפה לאיחוד האירופי בשנת 2007 שימשו תוכניות מימון שונות לשחזר את החורבות העתיקות, לשפץ את הפארק ואת תשתיות הרחובות, והפכו את העיירה לפנינה אמיתית של ספא, טבע ומורשת היסטורית. העצים בני המאה בפארקים, שהם בית גידול של מיני ציפורים רבים, והמלונות החדשים המפוארים והמפוארים ובתי הארחה הזולים עם מרכזי הספא, ספורט והנופש הפכו את חיסריה לאתר נופש מועדף נופש להתרגעות, שיקום לאחר ניתוחים, טיפול במחלות ומקום חביב על מבקרים זרים ובולגרים לארגון סמינרים עסקיים ואירועים.
דתות
כעיר הנמצאת בצומת הדרכים ההיסטורית, חיסריה היא יישוב של דתות ואמונות שונות. החל מהפולחנים המסתוריים של התראקים והאורפיזם, דרך הבזיליקות של הנצרות הקדומה ועד ימינו. בעיר פועלים שלוש כנסיות אורתודוקסיות, שתי הכנסיות קתוליות, כנסיות אוונגליות ומסגד.
הכנסייה האורתודוקסית של פנטלאון ה"קדוש" שוכנת במרכז. היא נבנתה ב-1889. מרשימים במיוחד ציורי הפרסקו המשחזרים את כל סיפורי הביבליה. הם צוירו על ידי אמן מקומי בסגנון ציורי הפרסקו של מנזר רילה. הקדוש המגן של הכנסייה הוא הפטרון של הרופאים והמיילדות. החג של הכנסייה הוא ב-27 ביולי. כנסיית ה"עלייה לשמים" שוכנת בנפת מומינה באניה והושלמה בספטמבר 1883. הכנסייה הוכרזה מונומנט תרבותי ב-1975. החג של הכנסייה ב-15 באוגוסט. הכנסייה של סנט דמטריוס בווריגובו היא העתיקה ביותר. היא נבנתה בשנים 1845–1850. היא נשרפה במהלך מרד אפריל ונבנתה מחדש ב-1882. ברצפת הכנסייה יש לוח שיש המתוארך לאירוע. ב-1856 נבנה בחצר בית הספר הכנסייתי הראשון ביישוב. ב-16 ביולי 1982 היא הוכרזה מונומנט תרבותי.
הכנסייה הקתולית על שם פטרוס ופאולוס בנפת מילומיר נבנתה ב-1882. ציורי הפרסקו נעשו על ידי האמן סטויאן איזוב. בכנסייה יש אכסניה. יום החג של הקדוש המגן הוא 29 ביוני. הכנסייה הקתולית "המשפחה ה"קדושה" מנצרת" היא הכנסייה החדשה ביותר בעיירה. הבנייה הושלמה ב-2005.
המסגד בחיסריה נבנה ב-1464. הוא שוכן בשער המערבי של חומת המבצר. הוא נבנה כאשר חיסריה הייתה יישוב עות'מאני. המסגד נהרס במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) ורק צריח המסגד שרד. המסגד פועל בקיץ.
אתרי תיירות
- אתר המעיינות החמים – שוכן בתוך פארק ובו שרידי המרחצאות מתקופת דיוקלטיאנוס
- האכסדרה – נבנתה ב-1960 והיא העתק מדויק של אכסדרה רומית. במרכז נובעים מים ממעיין מומינה סולצה. מבקרים רבים באים על מנת למלא מים ישירות מהמעיין. על הכיפה בפנים מתוארים שמונה אלים ואלות הקשורים לבריאות, בהם: פנקיאה, אסקלפיוס והיגיאה. על הקשת של האכסדרה משורטטים הגבישים של המינרלים במים.
- שרידי החומות ושער העיר מהתקופה הרומית
- המוזיאון הארכאולוגי – מכיל אוסף עשיר של ממצאים ארכאולוגיים ואתנוגרפיים. מוצגים בו חפצים שנשמרו היטב מהתקופה הפרהיסטורית, התקופה התראקית, כלים רומיים וביזנטיים, עמודים, לוחות שיש ופסלים. מטבעות זהב, כסף וארד מדגימים את ההיסטוריה של התושבים שחיו באזור.
- הנקרופוליס של דיוקלטיאנופוליס - שוכן מחוץ לחומות המבצר. כ-300 מטרים דרומית לעיר המבוצרת יש קבר רומאי. הקבר שמור וניתן לבקר בו. בקבר יש מסדרון ארוך, תא קבורה ופסיפס צבעוני ברצפה.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
ביאורים
- ^ ריפוי באמצעות רחצה במים מינרליים
הערות שוליים
| רשויות מקומיות וערי מחוז פלובדיב שבבולגריה | ||
|---|---|---|
|
