סטמבוליסקי
 | |
| האנדרטה לזכר אלכסנדר סטמבוליסקי | |
| מדינה |
 בולגריה |
|---|---|
| מחוז | פלובדיב |
| חבל ארץ | מישור תראקיה לשעבר פלך רומליה המזרחית |
| ראש העיר | איוון יאקוב |
| תאריך ייסוד | 1873 |
| שטח | 14.235 קמ"ר |
| גובה | 100-199 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 11,903 (2010) |
| קואורדינטות | 42°08′N 24°32′E / 42.133°N 24.533°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.stamb.net/portal/news.php | |
סְטָמְבּוֹלִיסְקִי (בבולגרית Стамболийски) היא עיר בדרום בולגריה במחוז פלובדיב, המנציחה בשמה את ראש ממשלת ממלכת בולגריה אלכסנדר סטמבוליסקי, שנרצח באכזריות בהפיכה צבאית ב-1923. העיר שוכנת 117 ק"מ מהבירה סופיה, במישור תראקיה העילי הסמוך לתוואי הנהר מריצה.
היסטוריה
היישוב נוסד ב-1873 כמחנה פועלים שעסקו בהקמת מסילת הרכבת מאיסטנבול לבלובו אשר מצויה בימינו במחוז פאזארדז'יק. בולגריה נתונה הייתה לשליטת האימפריה העות'מאנית אשר הייתה בתהליך הטנזימאט שהביא לרפורמות ובכלל זה בניית תשתיות תחבורתיות מודרניות. לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיעו לכפר הקטן שעד אז מנה כ-200 נפשות, פליטים בולגרים אשר נטשו את חבלי תראקיה ומקדוניה בעקבות חוזה ניי וב-1934 גדלה אוכלוסייתו לכדי 554 נפשות. בעת ההיא שמו של הכפר היה גארה קריצ'ים ובהמשך כונה נובי קריצ'ים. ב-1964 זכה היישוב למעמד של העיר. ב-1979 שונה שמה של העיר על ידי השלטון הקומוניסטי בבולגריה, לשם סטמבוליסקי, לזכרו של מנהיג מפלגת האיכרים של בולגריה וראש הממשלה הבולגרי אלכסנדר סטמבוליסקי, שנרצח בהפיכה צבאית.
כלכלה ודמוגרפיה
אוכלוסיית העיר מונה כ-12,000 נפשות, במגמת קיטון (ילודה לעומת תמותה) ובמגמת הגירה מאוזנת. 83.5% הם ממוצא בולגרי, 3.9% הם בני רומה ו-2.3% הם טורקים.95% מהאוכלוסייה הם בני הדת הנוצרית אורתודוקסית. 22% מכוח העבודה מועסק במגזר השירותים. באזור העיר קיים מפעל לייצור נייר ובשטח השיפוט של העיר מגדלים פירות וירקות. בעיר קיימת תחנת רכבת המשמשת גם לצורכי הובלת מטענים[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "העיר סטמבוליסקי", באתר bulgaria.domino (באנגלית).
| רשויות מקומיות וערי מחוז פלובדיב שבבולגריה | ||
|---|---|---|
|
23552448סטמבוליסקי