מוחרם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מוּחָרָםערבית: مـُحـَرَّم) הוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי.

באסלאם אין חג המקביל לראש השנה, אולם במדינות מוסלמיות אחדות נהוג היום הראשון של חודש מוחרם כיום מנוחה. גם בישראל נהוג יום זה כיום חופשה בבתי ספר שבהם רוב התלמידים מוסלמים, ובמשרדי רשויות מקומיות שרוב תושביהן מוסלמים.

העשרה בחודש מוחרם הוא יום עשורא (عاشوراء). יום זה נקבע על ידי מוחמד כצום מזריחה עד שקיעה. לפי מסורות אחדות קבע מוחמד צום של שלושה ימים בין 9 ל-11 במוחרם. יש הרואים בצום הזה השפעה יהודית משום שהתאריך שלו דומה לתאריך של צום יום הכיפורים בלוח השנה העברי. עוד בימיו של מוחמד בוטלה החובה לצום ביום זה (או בשלושת הימים) והוחלפה במצווה לצום במהלך חודש רמדאן, אולם גם כיום נחשב צום עשורא כצום מומלץ וכביטוי לאדיקות דתית. מוסלמים שנאלצו לבטל חלק מצום רמדאן נוהגים לפצות על כך באמצעות צום עשורא למשך יום אחד עד שלושה ימים.

אצל השיעים חודש מוחרם הוא חודש של אבל, ששיאו ביום עשורא. יום עשורא היה יום מותו של האימאם חוסיין, בנו של הח'ליף הרביעי עלי בן אבי טאלב. בזרם האיסמאעיליה, שהתפלג מהשיעה, נהוג שישה-עשר במוחרם כ"יום האימאמים".

בתקופה שקדמה לאסלאם (תקופת ה"ג'אהיליה") היה חודש מוחרם אחד מארבעת החודשים שהיו אסורים בלחימה בתרבות הערבית. זהו, ככל הנראה, המקור לשמו - "מוחרם" בערבית פירושו "אסור", והכוונה: "אסור בלחימה" (השוו למילה "חרם" בעברית מקראית, שפירושה "איסור" או "דברים שאסור לקחת אותם").

כמו יתר החודשים בלוח המוסלמי, גם מוחרם יכול לחול בכל אחת מעונות השנה. הוא חופף, פחות או יותר, לאחד החודשים בלוח השנה העברי, כיוון שבשני הלוחות החודשים מבוססים על מחזור הירח.

ביישוב העברי, לפני קום מדינת ישראל, שימש השם "מוחרם" כביטוי שמשמעותו: מעבר דירה. המקור לביטוי היה תקנות של השלטון העות'מאני שעל-פיהן דייר ששכר דירה מסוימת מן הווקף המוסלמי במשך יותר משנה נחשב כדייר מוגן. התאריך הקובע לצורך התקנות היה תחילת השנה המוסלמית. לפיכך דרש הווקף מדייריו להחליף ביניהם את הדירות בתחילת חודש מוחרם, או למצוא דיור חלופי.


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוחרם בוויקישיתוף