ויליאם מ. מרדית'
 | |||||||
| לידה |
8 ביוני 1799 פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
17 באוגוסט 1873 (בגיל 74) פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ויליאם מוריס מרדית' | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות כרייסט צ'רץ', פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
ויליאם מוריס מרדית' (באנגלית: William Morris Meredith; 8 ביוני 1799 - 17 באוגוסט 1873) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מפילדלפיה, פנסילבניה. הוא כיהן כמזכיר האוצר של ארצות הברית בתקופת ממשלו של הנשיא זאכרי טיילור.
ראשית חייו
ויליאם מרדית' נולד בפילדלפיה, פנסילבניה. הוא היה בנו הבכור של ויליאם טאקי מרדית', עורך דין מצליח, שב-1814 מונה כנשיא בנק שווילקיל והפסיד בהפרש קטן את נשיאות הבנק השני של ארצות הברית (אנ') לניקולס בידל. ב-1795, כאשר התקבל מרדית' האב ללשכת עורכי הדין של פנסילבניה, הוא נשא לאישה את הסופרת והמשוררת גרטרוד גוברנור מרדית' (לבית אוגדן). גרטרוד הייתה אחייניתו של לואיס מוריס, חבר הקונגרס הקונטיננטלי ושל גוברנור מוריס, סנאטור ודיפלומט, ואישה משכילה ומכובדת בזכות עצמה. לזוג נולדו בסופו של דבר 11 ילדים. ויליאם טאקי מרדית' שימש כחבר מועצת העיר פילדלפיה, בוועד הקהילה של הכנסייה האפיסקופלית בפילדלפיה ובתפקידי הנהגה נוספים בעיר. אחיו של ויליאם מוריס מרדית', ג'ונתן, היה ראש לשכת עורכי הדין של בולטימור, מרילנד.
ויליאם מוריס מרדית' סיים ב-1812 את לימודיו באוניברסיטת פנסילבניה, כאשר היה בן 13 (מקרה חריג אף בתקופה זו). לאחר שסייע לאביו בעסקי המשפחה, הוא למד משפטים באופן עצמאי והתקבל ללשכת עורכי הדין של פנסילבניה.
לאחר מות אמו ב-1828, סייע מרדית' לגדל את אחיו ואחיותיו הצעירים. ביוני 1834, בגיל 35 ולאחר עשר שנות אירוסים, הוא נשא לאישה את קתרין קאפל. לשניים נולדו בן אחד (ויליאם, לימים מסאי ומשורר), וארבע בנות. קתרין סייעה גם לחמה בגידול אחיו ואחיותיו הקטנים של בעלה, לאחר שחמה לקה בשבץ מוחי ב-1839.
קריירה משפטית
ב-1817 התקבל מרדית' ללשכת עורכי הדין והחל לעסוק בעריכת דין. הוא משך תשומת לב ציבורית, וסייע לעמיתו הבכיר ג'יימס בידל, (לימים גיסו) כאשר תהה על התנהלותו של השופט פרנק האלוול בתיק "פנסילבניה נגד קוק", תיק רצח בו הואשמו שלושה גברים שחורים בהריגת נער. במהלך ההתייעצות של חבר המושבעים, פרסם העיתון American Daily Advertiser מאמר בו נאמר שנציג ההגנה משוחד. השופט התיר למרדית' לתשאל את המושבעים אם הם קראו את המאמר, וכאשר סירב השופט לשחרר מתפקידו את אחד המושבעים ששנפגע מהתשאול של מרדית' הוא מחה עד אשר השופט ציווה לכלוא את שני עורכי הדין לשלושים יום בעוון בזיון בית המשפט, אף על פי שהם זכו לאהדה ציבורית.[1][2] עם שחרורם, עלה בידם לשחרר ממעצר שניים מלקוחותיהם על רקע טענה לסיכון כפול. תיק זה הגנה למרדית' מוניטין על תעוזתו וכנותו, ובשנה שלאחר מכן הוא נבחר כנשיא לשכת עורכי הדין של פילדלפיה.
כאיש המפלגה הפדרליסטית, נבחר מרדית' לאחר מכן לאספה הכללית של פנסילבניה, שם הוא מצא את עצמו בשנים 1824–1828 כאיש סיעת המיעוט. אחד מהישגיו בתקופה זו היה הקמתו של בית מחסה לעבריינים צעירים והוא שימש כמנהל המוסד. הוא גם היה חבר מועצת המנהלים של בית הספר לחרשים של פנסילבניה, שם הוא שימש בתפקיד זה במשך שנים עד למותו.[3]
בשנים 1834–1849 היה מרדית' נשיא מועצת העיר של פילדלפיה וב-1837 הוא היה נציג בוועידה החוקתית של פנסילבניה. הוא גם שימש כתובע של המחוז המזרחי של פנסילבניה בשנים 1841–1845. באותה תקופה הוא ניהל את תיק התביעה נגד אלכסנדר הולמס בפרשת הספינה "ויליאם בראון" (אנ').
כעורך דין מצליח, בעיקר לאחר שהבטיח את הפסקת זכויות הקבורה של הכנסייה הלותרנית הגרמנית בכיכר פרנקלין (אנ') בפילדלפיה,[4] הוא החזיק בבעלותו את אחוזת ויטלנד בלנקסטר, פנסילבניה משנת 1845 ועד שמכר אותה ב-1848 לג'יימס ביוקנן, לימים נשיא ארצות הברית.
מזכיר האוצר
הנשיא שנבחר באותה שנה, זאכרי טיילור, ביקש למנות ויגי מפנסילבניה לקבינט שלו, והוא בחר במרדית' כמזכיר האוצר. הוא החל את כהונתו בתפקיד זה במרץ 1849.
מרדית' התנגד נחרצות לחקיקת הסחר החופשי שעברה שנה קודם לכן ביוזמת קודמו בתפקיד, רוברט ג'ון ווקר. הוא חש שהיה צורך להגן על הפועלים האמריקאים, שהיו נתונים לתחרות מצד עמיתיהם האירופאים שלהם שולם שכר נמוך. התרומה העיקרית של מרדית' בעת כהונתו בתפקיד היה הדוח השנתי שלו לשנת 1849, שבו הוא טען טיעון מורכב להנהגתם של מכסי מגן.
הגידול בחוב הציבורי בשל מלחמת ארצות הברית-מקסיקו ורכישתה של קליפורניה, סיפקו למרדית' סיבה נוספת להעלאת המיסים באמצעות הטלת מכסי יבוא גבוהים יותר, אך למעשה שום צעד בכוון זה לא ננקט במהלך כהונתו של מרדית' כמזכיר האוצר. הוא גם המליץ על רענון כללי סקר החופים, שלא השתנו מאז הפעלתם ב-1806. סקר החופים עבר הרחבה ושיפורים רבים עם הכנסתן לשירות של אוניות הקיטור והיה צורך בריענון המערכות.
מרדית' התפטר מתפקידו כמזכיר האוצר עם מותו של הנשיא טיילור ב-1850.
מלחמת האזרחים והמשך הקריירה המשפטית
בבחירות של 1860 נבחר מרדית' כתובע הכללי של פנסילבניה ובתפקיד זה הוא כיהן שתי תקופות בשנים 1861–1867. ב-1861, כנציג לוועידת השלום, הוא פעל ללא הצלחה למנוע ממדינות הדרום לפרוש מהאיחוד. אחיו, סאליבן אמורי מרדית', ששירת במלחמה מול מקסיקו, היה לקצין בדרגת בריגדיר גנרל במסגרת מתנדבי צבא האיחוד ושני האחיו סייעו להבטיח את מכסת הגיוס של פנסילבניה. בנו של מרדית', ויליאם, שירת תקופה קצרה כמזכירו של מייג'ור גנרל ג'ורג' מק'ול, אך עקב הגמגום ובעיות הראיה מהן הוא סבל, הוא שוחרר.
ב-1870 שימש מרדית' כחבר בוועדה שיישבה את "תביעות אלבמה" (אנ') בשנה שלאחר מכן ביקש ממנו הנשיא יוליסס סימפסון גרנט לנסוע לז'נבה כיועץ בכיר לארצות הברית בתהליך הבוררות הבינלאומי, אך הוא נאלץ לדחות את הבקשה בשל בריאותו הרופפת. תפקידו הפוליטי האחרון היה נשיא הוועידה הרפובליקנית הלאומית של 1872.
מותו ומורשתו
ויליאם מרדית' נפטר בפילדלפיה ב-17 באוגוסט 1873 בגיל 74. רעייתו קתרין נפטרה ב-1854. השניים נקברו בבית הקברות כרייסט צ'רץ' שבפילדלפיה.
החברה ההיסטורית של פנסילבניה מחזיקה את מסמכי משפחת מרדית'.[2] ב-1931 נקרא על שמו בית ספר בפילדלפיה שפעיל עד היום.
קישורים חיצוניים
- ויליאם מ. מרדית' באתר מחלקת האוצר של ארצות הברית (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ R.L. Ashurst, William Morris Meredith (1799-1873) The American Law Register (1898-1907) (vol. 55, no. 4), at pp. 206-211
- ^ 2.0 2.1 Collection 1509 Meredith Family Papers 1756-1964 (bulk 1772-1873) 106 boxes, 148 vols., 61 lin. feet, The Historical Society of Pennsylvania, pp. 3-4.
- ^ R.L. Ashurst, William Morris Meredith (1799-1873) The American Law Register (1898-1907) (vol. 55, no. 4), at pp. 212-213.
- ^ R.L. Ashurst, William Morris Meredith (1799-1873) The American Law Register (1898-1907) (vol. 55, no. 4), p. 15.
| מזכירי האוצר של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
28954202ויליאם מ. מרדית'