ויטמין C

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ויטמין סי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חומצה אסקורבית
שם סיסטמטי (R)-3,4-Dihydroxy-5-((S)- 1,2-dihydroxyethyl)furan-2(5H)-one
שמות נוספים ויטמין C
מסה מולרית 176.14 גרם/מול
מראה מוצק לבן או צהוב בהיר
מספר CAS 50-81-7
צפיפות 1.65 גרם/סמ"ק
מצב צבירה מוצק
מסיסות מסיס במים
טמפרטורת היתוך 190 °C
463.15 K
טמפרטורת רתיחה 553 °C
826.15 K
חומציות pKa2= 11.6, pKa1= 4.17 ‏pKa
אנתלפיית התהוות סטנדרטית 1160- קילוג'ול למול

ויטמין C (ידוע גם בשם חומצה אסקורבית) הוא ויטמין מסיס במים, החיוני לחיים.

ככל הידוע, כל בעלי החיים והצמחים מסנתזים ויטמין C בעצמם, למעט האדם, קופים, הקביה, עטלפים, בולבול אדום שת ועוד 14 זנים של עופות, וכן מאות סוגים של דגים.

ויטמין C נחוץ ליצירת החלבון קולגן, המאפשר יצירת רקמות ועצמות יציבות, ושומר על נימי הדם והשיניים. במקרה של חוסר קיצוני בוויטמין C עלולים לחלות במחלת הצפדינה, אך כיום מקרים כאלה מועטים. מחלה זו הייתה נפוצה בזמנה אצל מלחים שלא אכלו פירות וירקות טריים במשך שהותם הארוכה בים.

ויטמין C נפוץ מאוד, והוא מצוי במידה הרבה ביותר בפלפל אדום, בפרי הדר ובפירות שונים אחרים, בעגבניות, בירקות ירוקים ובכבד. גם חלב מכיל ויטמין C, אך הוא נהרס בתהליך הפסטור.

מחקרים רפואיים

סקירה של ספריית קוקרן מ-2012 לא מצאה השפעה של צריכת ויטמין C על התמותה הכוללת.

מניעת סרטן

מחקר שפורסם בספריית קוקרן מ-2013 מצא שאין ראיות לכך שתוספת ויטמין C מפחיתה את הסיכון ללקות בסרטן הריאה, גם אצל אנשים בריאים וגם אצל אנשים בעלי סיכון לפתח סרטן זה. לעומת מחקר זה, מטא-אנליזה משנת 2014 מצאה כי צריכת ויטמין C עשויה להגן מפני סרטן הריאות. מטא-אנליזה אחרת שבדקה את השפעה אפשרית של צריכת ויטמין סי על סרטן הערמונית לא מצאה קשר בין צריכתו להפחתת סיכון ללקות במחלה.

שתי מטא-אנליזות בדקו את ההשפעה של צריכת ויטמין C על הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס. אחת מצאה קשר נמוך בין צריכת ויטמין סי להפחתת סיכון, והאחרת לא מצאה קשר כלל.

מטא אנליזה משנת 2011 לא מצאה ראיות כי יש קשר בין צריכת ויטמין C להפחתת סיכון ללקות בסרטן השד, אולם מחקר אחר מצא כי ייתכן שיש קשר בין צריכת ויטמין C לשיעורי השרידות של אלה שכבר אובחנו.

מחלות קרדיווסקולריות

מטא-אנליזה משנת 2013 לא מצאה ראיות לכך שתוסף ויטמין C מפחית את הסיכון לאוטם שריר הלב, שבץ מוחי, תמותה קרדיווסקולרית או כל גורם תמותה אחר. עם זאת, אנליזה אחרת מצאה קשר הפוך בין רמות ויטמין C או צריכת ויטמין C לסיכון לשבץ.

מטא-אנליזה של 44 ניסויים קליניים הראתה השפעה חיובית משמעותית של ויטמין C על תפקוד האנדותל כשנלקח במינונים מעל 500 מ"ג ליום. החוקרים ציינו כי נראה שההשפעה של התוספים תלויה במצב הבריאותי, עם השפעה חזקה יותר במקרה של אלה שסבלו מסיכון גבוה יותר למחלות קרדיווסקולריות.

מחלות כרוניות

סקירה מ-2010 לא מצאה שוויטמין C מסייע בטיפול בדלקת מפרקים שיגרונית.

מחקרים שבדקו השפעה אפשרית של ויטמין C על הסיכון לחלות באלצהיימר הגיעו למסקנות סותרות.

מחקר שבדק קשר אפשרי בין צריכת ויטמין C מעבר להמלצות השגרתיות לבין האטת תהליכים של קטרקט הקשור לגיל לא מצאה קשר משמעותי.

מערכת החיסון

ויטמין C נמצא בריכוזים גבוהים בתאים של מערכת החיסון, והוא נצרך במהירות במהלך זיהום. האינטראקציה של ויטמין C עם מערכת החיסון אינה ברורה. הועלתה השערה כי הוא מווסת את פעילותם של הפאגוציטים, את היצירה של ציטוקינים וכן את פעילותם של מולקולות ספיחה ותאים מוניציטים.

הצטננות

השפעתו של ויטמין C על הצטננות נבדקה במחקרים רבים, אך לא הוכח מדעית כי היא עוזרת במניעה או בטיפול בה, להוציא מקרים ספציפיים (בייחוד, אנשים המתאמנים בסביבה קרה). המחקרים נערכו כולם על ויטמין C רגיל ולא על ויטמין C ליפוזומלי.

כימיה

ויטמין C הוא חומר מחזר. בתמיסה מימית הוא משחרר יוני מימן, ובנוכחות חומרים בעלי פוטנציאל חיזור חיובי הוא משחרר אטומי מימן. תכונה זו מהווה את הערך הוויטמיני שלו. ויטמין C משמש כתורם אלקטרונים (מחזר) לשמונה אנזימים שונים:

ויטמין C פעיל שרוי במצב מחוזר וקרוי חומצה אסקורבית. ויטמין C לא פעיל נמצא במצב מחומצן וקרוי חומצה דהידרואסקורבית. בנוכחות החמצן שבאוויר, יוני נחושת או האנזים אוקסידאזה (הנפוץ בצמחים), הופך ויטמין C ללא פעיל. האנזים אוקסידאזה של החומצה האסקורבית מחמצן ויטמין C על ידי קשירתו לחמצן אטומי ויצירת מולקולת מים.

בשנים 1928–1932 החומצה האסקורבית, שנקראה בהתחלה הקסורונית, בודדה על ידי סנט-גיירגי בקליניקת מאיו ולאחר מכן הוכיח בסגד יחד עם ויוז'ף שבירביי את האפקט הנוגד צפדינה. במקביל הוכיח תכונה זו גם הצוות של צ'ארלס גלן קינג בארצות הברית. וולטר הוורת' ואדמונד הירסט, כימאים בריטיים, היו הראשונים שייצרו ויטמין C באופן מלאכותי, בשנת 1934.

ויטמין C משמש גם כחומר נוגד חמצון במוצרי מזון, למשל בצורת המלח שלו קלציום אסקורבט שתפקידו לשמור על טריות תפוחים לבל ישחירו בחשיפה לאוויר.

ויטמין C – צורה מחוזרת
ויטמין C – צורה מחומצנת

זיהוי ויטמין C

ניתן לזהות את כמותו של ויטמין C באמצעות תגובה עם החומר 2-6-דיכלורופנול-אינדופנול. בעקבות התגובה עם ויטמין C, החומר הזה עובר תהליך חיזור. מגיב זה הוא כחול במצב מחומצן וחסר צבע במצב מחוזר. על כל מולקולת ויטמין C שמתחמצנת, מתחזרת מולקולה אחת של איננדופנול. את התוצאה הזאת ניתן לבדוק באמצעים חזותיים או לחלופין באמצעי מדידה כגון ספקטרופוטומטר.

צריכת ויטמין C

חוסר בוויטמין C

חוסר בוויטמין C לאורך זמן יכול להוביל לסימפטומים הבאים:

חוסר קיצוני בוויטמין C, לאורך זמן, עלול להיות קטלני. מחלת הצפדינה הנגרמת מהחוסר הייתה נפוצה אצל מלחים ובעונות החורף, אם כי היום היא נדירה במדינות המתועשות.

עודף בוויטמין C

עודף בוויטמין C נדיר במיוחד, וזאת מאחר שרוב החומצה מופרשת בשתן. תופעות הלוואי של עודף ויטמין C בצריכה אורלית, שנויות במחלוקת. חלק מהרופאים טוענים שתופעת הלוואי האפשרית בצריכה גבוהה של ויטמין C היא התרככות היציאות, ומצב זה אינו מזיק. ה-USDA טוען שהצריכה המקסימלית ללא תופעות לוואי היא 2,000 מ"ג[דרוש מקור], לטענת הארגון מעל כמות זו עלולות להופיע הפרעות במערכת העיכול כגון שלשול, בחילה, כאב ראש, עוויתות בטן ואף דלדול מאגרי הנחושת בגוף. סימנים אפשריים לעודף עלולים להיות שתן צהוב וחומצי במיוחד.

לבעלי פגם גנטי g6pd ,עודף ויטמין C פוגע בכדוריות הדם האדומות, ועלול לגרום להומולזיה.

תצרוכת יומית מומלצת

התצרוכת היומית המומלצת לוויטמין C שנויה במחלוקת. מצד אחד יש חוקרים ורופאים הממליצים על צריכה של 5 גרם (5000 מ"ג) ומעלה ליום למבוגר. לינוס פאולינג המליץ על נטילת 5 גרם ויטמין C ליום למניעת מחלות לב, ועל נטילת כמות גדולה יותר לטיפול במחלות לב.

מצד שני ביקורת רבה נמתחה על המלצות אלו, והממסד הרפואי כיום נוטה לא לקבלם (להרחבה ניתן לעיין למשל בערך על לינוס פאולינג). ה-USDA האמריקאי ממליצים על כמות יומית נמוכה בהרבה. להלן המלצות ה-USDA האמריקאי, כפי שאלה מפורטות במפרט ה-Daily Reference Intakes, או DRI, לוויטמין C. יש לציין שתצרוכת זו היא הגבוהה מבין כל הוויטמינים.

  • פעוטות, 0-6 חודש - 40 מ"ג
  • פעוטות, 7-12 חודש - 50 מ"ג
  • ילדים, 1-3 שנה - 15 מ"ג
  • ילדים, 4-8 שנה - 25 מ"ג
  • ילדים, 9-13 שנה - 45 מ"ג
  • נערים, 14-18 שנה - 75 מ"ג
  • נערות, 14-18 שנה - 65 מ"ג
  • גברים, 19 ומעלה - 90 מ"ג
  • נשים, 19 ומעלה - 75 מ"ג
  • היריון, עד 18 - 80 מ"ג
  • היריון, 19-50 - 85 מ"ג
  • הנקה, עד 18 - 115 מ"ג
  • הנקה, 19-50 - 120 מ"ג
  • מעשנים - יש להוסיף 35 מ"ג על הכמות הרשומה

ויטמין C ליפוזומולי

הרפואה הטבעית ברחבי העולם תומכת בנטילת ויטמין C בטכנולוגיה ליפוזומלית דווקא. מחקרים רבים מצאו שהספיגה של חומרים בצורתם הליפוזומלית הינה גבוהה הרבה יותר ומהירה יותר, בהשוואה לצריכת אותו החומר ללא נשא הליפוזום[1] מכיון שהחומר בצורתו הליפוזומלית, המשלבת חומר מסיס במים (ויטמין Cׂ) וחומר מסיס בשמן (לציטין), דומה בהרכבה הכימי לתאי הגוף, ולכן נספגת בתוכו בשלימות ללא מעבר דרך מערכת העיכול[2].

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: ויטמין C


ויטמינים
ויטמינים מסיסים במים ויטמין B1 (תיאמין) • ויטמין B2 (ריבופלאבין) • ויטמין B3 (ניאצין, ניקוטינאמיד) • ויטמין B5 (חומצה פנטוטנית) • ויטמין B6 (פירידוקסין, פירידוקסאמין) • ויטמין B7 (ביוטין) • ויטמין B9 (חומצה פולית) • ויטמין B12 (אדנוסילקובלמין, הידרוקסיקובלמין, מתילקובלמין, ציאנוקובלמין) • ויטמין C (חומצה אסקורבית)
ויטמינים מסיסים בשמן ויטמין A • ויטמין D • ויטמין E (טוקופרול) • ויטמין K


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33474130ויטמין C

  1. ^ ראו מאמר של ד"ר גיל שחר בנושא עם הפניות למאמרים רבים]
  2. ^ וידאו בנושא המתמצת את המחקרים בנושא
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ויטמין_C&oldid=2177527"