ווסחוד 2
| נתוני משימה | |||
|---|---|---|---|
| כן שיגור | קוסמודרום בייקונור | ||
| שיגור | 18 במרץ 1965 07:00 UTC | ||
| נחיתה | 19 במרץ 1965 09:02 UTC | ||
| משך המשימה | יממה, שעתיים 2 דקות | ||
| מספר קטלוג לוויינים | [1] | ||
| מאגר המידע הלאומי | [2] | ||
| נתוני מסלול | |||
| מספר הקפות | 18 הקפות | ||
| צוות | |||
 | |||
| אלכסיי לאונוב, פאבל בלייב | |||
| משימות קשורות | |||
|
| |||
ווסחוד 2 (ברוסית: Восход-2) הייתה החללית המאוישת השמינית ששוגרה לחלל על ידי ברית המועצות. במהלך הטיסה בוצעה לראשונה פעילות חוץ־רכבית[1]. זו הייתה טיסה המאוישת האחרונה של חלליות מדגם זה, והאחרונה שהייתה תחת הנחייתו של סרגיי קורוליוב.
לאחר משימה מוצלחת של ווסחוד 1 המטלה החדשה הייתה יציאת הקוסמונאוט מחוץ לחללית במהלך הטיסה. לצורך כך תוכנן תא יציאה מיוחד שהורכב בחללית. ליציאה מהחללית תוכננה חליפת חלל מיוחדת. במהלך הכנות לטיסה נבנה דגם מיוחד של החללית שהורכב בתוך מטוס טופולב Tu-104. במהלך טיסות המוטב תורגלה יציאה מחללית במצב חוסר משקל.
לאחר השיגור המוצלח של החללית ניפח הצוות את תא היציאה. עם סיום ההקפה הראשונה סביב כדור הארץ החלה הליכת החלל של אלכסיי ליאונוב. במהלך היציאה היה ליאונוב קשור לחללית בחבל שאורכו היה כ־5 מטר. מחוץ לחללית הורכבה מצלמה ששיגרה את הצילומים למרכז הבקרה. שותפו, פאבל בלייב נשאר בפנים. במהלך ניסיון לחזור לחללית התברר שחליפת חלל התנפחה ולאונוב לא יכול להיכנס לפתח התא. הוחלט לשחרר חלק מהאוויר וזה איפשר ללאונוב להיכנס לתא. משך השהייה מחוץ לחללית היה קצת יותר מ־12 דקות. במהלך הכנות לנחיתה, תא היציאה נותק מהחללית כי הוא לא תוכנן לחזור לכדור הארץ.
חזרת החללית תוכנה לאחר ההקפה ה־17 אך מערכת אוטומטית לא פעלה. כתוצאה מכך, במהלך ההקפה ה־18 העביר בלייב את מערכת הנחיתה למצב "ידני" ותמרן את החללית. עקב המצב הבלתי־רגיל וביצוע נחיתה באופן ידני, החללית חזרה לכדור הארץ באזור מחוז פרם בתוך היער. צוות החללית שהה ביעד כיומיים עד שצוות קרקע הצליח לאתר אותם ולהגיע.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ האמריקאים ביצעו פעילות חוץ־רכבית רק כעבור חודשיים.
