התערבות (פוליטיקה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

התערבות, בפוליטיקה הבינלאומית, היא התערבות של מדינה או של קבוצת מדינות בענייניה הפנימיים של מדינה אחרת, במטרה לכפות על אותה מדינה לעשות משהו או להימנע מלעשות משהו. ההתערבות יכולה להתבצע באמצעות כוח צבאי או באמצעות כפייה כלכלית. התערבויות עשויות להתמקד אך ורק בשינוי מבני הסמכות הפוליטית או החלפת בעלי הסמכות, או להתבצע למטרות הומניטריות, או לצורך גביית חובות.

מונח דומה אחר, התערבות כלכלית, מתייחס להתערבות ממשלתית בשווקים הביתיים. התערבות צבאית, שהיא מרכיב נפוץ של התערבות, מבטאת הפעלת כוח צבאי לצורך קידום שינויים פוליטיים במדינת יעד - לעיתים באופן ישיר ולעיתים באמצעות הפעלת כוחות מקומיים, מעין פרוקסי בשירות המדינה המתערבת והאינטרסים שלה.

התערבות מילאה תפקיד מרכזי במדיניות החוץ של מעצמות המערב, במיוחד במהלך התקופה הוויקטוריאנית ואחריה. עידן האימפריאליזם החדש ראה התערבויות רבות של מדינות המערב בדרום הגלובלי, כולל מלחמות הבננה. ההתערבות המודרנית צמחה מתוך מדיניות המלחמה הקרה, שבה ארצות הברית וברית המועצות התערבו במדינות ברחבי העולם כדי להתמודד עם כל השפעה של האומה היריבה.

על פי נתונים שאסף אלכסנדר דאונס, 120 מנהיגים הודחו באמצעות חילופי משטר שנכפו על ידי זרים בין 1816 ל-2011.[1] מחקר משנת 2016 של דב חיים לוין מאוניברסיטת קרנגי מלון (המלמד כיום באוניברסיטת הונג קונג) מצא כי ארצות הברית התערבה ב-81 מערכות בחירות זרות בין 1946 ל-2000, כאשר רובן היו באמצעות פעולות חשאיות ולא גלויות.[2][3] התערבויות רב-צדדיות הכוללות ממשל טריטוריאלי המופעל על ידי מוסדות זרים, כוללות מקרים כמו אלו של מזרח טימור וקוסובו.

דוגמאות להתערבות מדינית זרה

איחוד האמירויות הערביות

ערכים מורחבים – יחסי איחוד האמירויות הערביות – סודאן, יחסי איחוד האמירויות הערביות – תימן

איחוד האמירויות התערבה בסודאן ובתימן. במקרה הראשון הייתה המעורבות תמיכה צבאית בכוחות ה-RSF שנאבקו בצבא המקומי.[4][5] במקרה השני היו האמירתים שותפים למאבק אזורי בארגון הטרור של החות'ים, לצד ערב הסעודית ונגד איראן.[6][7][8]

אינדונזיה

ערך מורחב – יחסי אינדונזיה – מזרח טימור

אינדונזיה התערבה במזרח טימור.[9][10]

איראן

ערכים מורחבים – המעורבות האיראנית במלחמת האזרחים בסוריה, יחסי איראן–עיראק, יחסי איראן–סוריה

איראן התערבה בעיראק ובסוריה. ההתערבות האיראנית בעיראק התבצעה בעיקר לאחר עזיבתה של ארצות הברית, במסגרת הקמת שלוחות קדמיות של פרוקסי במדינות שונות, בדגש על קהלים שיעים.[11][12] ההתערבות בסוריה התבטאה במעורבות עמוקה במלחמת האזרחים במדינה, בחיזוקם של ארגוני טרור שונים ובתמיכה במשטרו של בשאר אל-אסד.[13][14][15]

אתיופיה ומצרים

ערך מורחב – יחסי אתיופיה–סומליה

אתיופיה ומצרים התערבו בסומליה.[16][17][18]

ארצות הברית

ערכים מורחבים – דוקטרינת מונרו, התפשטות ארצות הברית מעבר לים, מעורבות ארצות הברית בשינויי משטר באמריקה הלטינית

ממשלת ארצות הברית הפעילה התערבויות רבות במדינות זרות לאורך ההיסטוריה שלה. ארצות הברית הייתה מעורבת בכמעט 400 התערבויות צבאיות בין השנים 1776 ל-2023, כאשר מחצית מהמבצעים הללו התרחשו מאז 1950 ויותר מ-25% מהם התרחשו בתקופה שלאחר המלחמה הקרה. המטרות המשותפות של התערבויות החוץ של ארצות הברית סבבו סביב הזדמנויות כלכליות, הגנה חברתית, הגנה על אזרחים ודיפלומטים אמריקאים, התרחבות טריטוריאלית, עידוד שינוי משטר, בניית אומה ואכיפת החוק הבינלאומי. בארצות הברית היו שתי אידאולוגיות דומיננטיות בנוגע למדיניות החוץ – התערבות, המעודדת התערבות צבאית ופוליטית בענייניהן של מדינות זרות – ובדלנות, הנרתעת ממעורבות כזו.[19][3]

המאה ה-19 יצרה את שורשי ההתערבות הזרה של ארצות הברית, שבאותה תקופה הונעה בעיקר על ידי הזדמנויות כלכליות באוקיינוס השקט ובאמריקה הלטינית שבשליטת ספרד, יחד עם דוקטרינת מונרו, שראתה את ארצות הברית כמכתיבת מדיניות ההתנגדות לקולוניאליזם האירופי בחצי הכדור המערבי ובמסגרת זו הובילה להתערבויות צבאיות ואחרות בכל רחבי מדינות אמריקה.[20][21][22] במאה ה-20 התערבה ארצות הברית בשתי מלחמות העולם שבהן נלחמו כוחות אמריקאים לצד בעלות בריתם במערכות בינלאומיות. תוצאות מלחמת העולם השנייה הביאו למדיניות חוץ של הכלה שמטרתה למנוע את התפשטות הקומוניזם העולמי. המלחמה הקרה שבאה לאחר מכן הביאה לדוקטרינת טרומן, דוקטרינת אייזנהאואר, דוקטרינת רייגן, שבכולן ארצות הברית עסקה בריגול, ניסיונות להשפיע לשינוי משטר, מלחמות פרוקסי ופעילות חשאית אחרת בזירה הבינלאומית נגד שלוחות ומשטרי בובות של ברית המועצות.

לאחר התמוטטות ברית המועצות ב-1991, ארצות הברית נותרה מעצמת העל היחידה, ושמרה על מדיניות של התערבות באפריקה, במזרח אירופה ובמזרח התיכון. בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, ממשל בוש פתח במלחמה בטרור, במסגרתה ניהלה ארצות הברית קמפיינים בינלאומיים נגד קבוצות קיצוניות שונות - כגון אל-קאעדה והמדינה האסלאמית - במדינות שונות. דוקטרינת בוש למלחמת מנע הביאה לכך שארצות הברית פלשה לאפגניסטן ב-2001 ולעיראק ב-2003. בנוסף, ארצות הברית הרחיבה את נוכחותה הצבאית באפריקה ובאסיה באמצעות הסכמי סטטוס כוחות ומדיניות מחודשת של הגנת פנים זרה. אסטרטגיית "הציר למזרח אסיה" של ממשל אובמה ב-2012 ביקשה למקד מחדש את המאמצים הגאופוליטיים של ארצות הברית, מלחימה נגד התקוממויות במזרח התיכון לשיפור ההשפעה הדיפלומטית והנוכחות הצבאית של ארצות הברית במזרח אסיה. "הציר לאסיה" הוביל לשינוי מדיניות לקראת התמודדות עם השפעתה הגוברת של סין והתפשטותה הנתפסת בים סין הדרומי – מסלול שהמשיכו ממשלי טראמפ (2017–2021) וביידן.

הודו

ערך מורחב – יחסי הודו – סרי לנקה

הודו התערבה בסרי לנקה.[23]

טורקיה

ערכים מורחבים – המעורבות הטורקית במלחמת האזרחים השנייה בלוב, יחסי טורקיה–לוב, יחסי טורקיה–סוריה, יחסי טורקיה–קפריסין

טורקיה התערבה בקפריסין, בלוב ובסוריה. במסגר התערבותה בלוב, תמכה טורקיה בממשלתו של פאיז א-סראג' וגם הציעה מעורבות צבאית.[24][25] נטען כי רג'פ טאיפ ארדואן מעוניין בהשפעה בלוב כדי להשיג מטרות אימפריאליות ושליטה על נפט.[26][27] טורקיה הייתה גם מעורבת עמוקות במלחמת האזרחים בסוריה, ועם נפילת משטרו של בשאר אל-אסד, סייעה באופן אקטיבי למורדים במאבקם נגד קבוצות אחרות.[28][29][30] במסגרת מעורבותה בקפריסין, הובילה טורקיה לחלוקתו של האי באמצעות התערבות צבאית בצפונו.[31][32][33]

סין

הרפובליקה העממית של סין התערבה במדינות זרות בהזדמנויות רבות. באופן מסורתי, העמדות הרשמיות של סין כללו גישה של אי-התערבות, אם כי כשהפכה למעצמה עולה, היא השתמשה בטקטיקות של התערבות. דוגמאות מפורסמות במהלך המלחמה הקרה הן מעורבותה הצבאית של סין במלחמת קוריאה,[34][35][36] מלחמת וייטנאם ובמימון של ארגון הטרור הקמר רוז' בקמבודיה.

במהלך שנות העשרים של המאה העשרים ואחת נטען כי סין התערבה גם במערכות הבחירות בקנדה.[37] כמו כן, נטען לאורך השנים כי סין מתערבת מאחורי הקלעים של הבחירות במדינות מערביות שונות, ובעיקר במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024 ובמערכות בחירות במהלך תקופת כהונתו הראשונה של דונלד טראמפ.[38][39][40] בנוסף, מפעילה סין את יוזמת החגורה והדרך שמגדילה את השפעתה במדינות שונות.[41]

ערב הסעודית

ערכים מורחבים – יחסי בחריין – ערב הסעודית, יחסי ערב הסעודית – תימן, מלחמת האזרחים בתימן (2014–הווה)

ערב הסעודית הובילה התערבויות בבחריין ובתימן. במקרה של בחריין היא עשתה זאת כדי להגן על בית המלוכה המקומי בתקופת האביב הערבי.[42][43] ההתערבות הסעודית בתימן התבטאה במעורבות במלחמת האזרחים שפרצה במדינה, במשלוח כוח צבאי ובמאבק ממושך נגד החות'ים.[44][45][46]

קובה

קובה התערבה בסכסוכים רבים במהלך המלחמה הקרה. המדינה שלחה סיוע רפואי וצבאי למדינות זרות כדי לסייע לממשלות סוציאליסטיות ולקבוצות מורדים. מדיניות התערבות זו הייתה שנויה במחלוקת והביאה לבידוד ממדינות רבות. בשל המלחמה הקרה המתמשכת, קובה ניסתה ליצור לעצמה בעלות ברית ברחבי אמריקה הלטינית ואפריקה.[47][48]

באמריקה הלטינית, קובה תמכה בתנועות מורדים רבות, כולל בניקרגואה ובבוליביה,[49] שם ניסה צ'ה גווארה לעורר התקוממות. ב-1959 פלשה קובה ללא הצלחה לפנמה[50] ולרפובליקה הדומיניקנית. בתוך אפריקה, קובה תמכה בתנועות עצמאות רבות, כולל באנגולה, גינאה ביסאו[51] ומוזמביק. צ'ה גווארה נסע גם לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו כדי לתמוך במרד סימבה (אנ').[52] קובה גם התערבה צבאית בעולם הערבי, וגם תמכה בממשלה המהפכנית העממית במהלך פלישת ארצות הברית לגרנדה.[53]

מדיניות החוץ הקובנית הונעה הן על ידי אידיאליזם והן על ידי ריאל-פוליטיק. היא הצדיקה בפומבי את התערבויותיה בסכסוכים זרים מכמה סיבות: להפיץ רעיונות מהפכניים, לסייע ל'תנועות שחרור' הנלחמות לעצמאות, ולהגן על הריבונות הטריטוריאלית של מדינות.

רוסיה (ובעבר ברית המועצות)

ערכים מורחבים – המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה, התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016

כמעצמת על, הייתה ברית המועצות מעורבת באינספור ניסיונות להשפיע על ובתוך מדינות, כולל מעורבות במלחמת וייטנאם, מלחמת קוריאה, המלחמה הקרה, משבר הטילים בקובה, ושורה של מהפכות צבאיות וניסיונות לבצע מהפכות או לדכא אותן במדינות במזרח אסיה, במזרח התיכון, במזרח אירופה וברחבי אפריקה ודרום אמריקה. דוגמאות צבאיות בולטות היו מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות), מלחמת החורף, הסכם ריבנטרופ–מולוטוב לחלוקתה של פולין, פלישת ברית המועצות לצ'כוסלובקיה, דיכוי המרד ההונגרי ועוד.

גם בעידן המודרני נטען כלפי רוסיה כי היא ממשיכה להתערב בנעשה במדינות זרות, הן בהקשרים צבאיים, כמו תמיכתה ארוכת השנים במשטרו של בשאר אל-אסד במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, או פלישתה לאוקראינה פעמיים במהלך המאה העשרים ואחת. והן באמצעים טכנולוגיים ובכלי סייבר,[54] כמו הטענות על השפעתה ומעורבותה במהלך מערכות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016, הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 והבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024.[55][56][57]

לוחמת הסייבר של רוסיה כוללת התקפות מניעת שירות, התקפות האקרים, הפצת דיסאינפורמציה ותעמולה, השתתפות צוותים בחסות המדינה בבלוגים פוליטיים, מעקב באינטרנט באמצעות המערכת לפעולות חקירה מבצעיות, רדיפת מתנגדי סייבר ואמצעים אקטיביים אחרים. לדברי העיתונאי החוקר אנדריי סולדטוב (אנ'), חלק מהפעילויות הללו תואמו על ידי מודיעין האותות הרוסי, שהיה חלק מה-FSB ובעבר חלק ממחלקת הקג"ב ה-16.[58]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ↑ Alexander B. Downes, Catastrophic Success: Why Foreign-Imposed Regime Change Goes Wrong, Cornell University Press, 2021-12-15, מסת"ב 978-1-5017-6115-7. (באנגלית)
  2. ↑ Dov H. Levin, When the Great Power Gets a Vote: The Effects of Great Power Electoral Interventions on Election Results, International Studies Quarterly 60, 2016-06-01, עמ' 189–202 doi: 10.1093/isq/sqv016
  3. ^ 3.0 3.1 X, The U.S. is no stranger to interfering in the elections of other countries, Los Angeles Times, ‏2016-12-21 (באנגלית אמריקאית)
  4. ↑ סודאן מבקשת מפגש חירום באו"ם על התמיכה של איחוד האמירויות הערביות במתנגדים -, באתר saudipress.com
  5. ↑ והסוכנויות, ynet (2025-03-06). "ליד ישראל על הספסל בהאג: איחוד האמירויות מואשמת בסיוע לרצח עם". Ynet. נבדק ב-2025-04-21.
  6. ↑ ענבל נסים-לובטון, מורן זגה, מה מחפשת איחוד האמירויות בתימן, ולמה צריך לשים לכך לב, באתר הארץ, ‏2.2.2022
  7. ↑ בדלנים כבשו את "איי הגלפאגוס של תימן", באתר ynet, ‏2020-06-22
  8. ↑ רות, סוף: איחוד האמירויות פרשה מהמלחמה בתימן, באתר ynet, ‏2016-06-16
  9. ↑ האו"ם: אינדונזיה הרגה 180 אלף איש במזרח טימור, באתר ynet, ‏2006-01-19
  10. ↑ דפנה קינן, המאבק לעצמאות של מזרח טימור / רקע, באתר הארץ, ‏28.8.2001
  11. ↑ נגה הורביץ, המפה משתנה: ארבע זוויות על המעורבות האיראנית בעיראק, באתר הפורום לחשיבה אזורית, ‏2024-12-15
  12. ↑ רז צימט, מעורבותה של איראן במרחב הערבי: הגיונות, יעדים ומאפיינים, באתר INSS, ‏פברואר 2024
  13. ↑ יוגב אלבז, כאן כדי להישאר: מעורבות איראן בסוריה 2021-2011, באתר INSS, ‏נובמבר 2021
  14. ↑ איראן מסתירה מעורבותה בסוריה, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2025-03-08
  15. ↑ המיליציות הפרו איראניות בסוריה: תמונת מצב - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, באתר www.terrorism-info.org.il
  16. ↑ חוף ים ובסיס צבאי תמורת הכרה: ההסכם שמתסיס את אפריקה, באתר כאן | תאגיד השידור הישראלי
  17. ↑ אוריאל לוי, התחממות לחופי הים האדום: העברת כוחות מצריים לסומליה מאיימת על אתיופיה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, ‏2024-09-12
  18. ↑ סומליה מאיימת לגרש את כוחות האתיופיה על עסקת נמל שנויה במחלוקת: מומחים מזהירים על ריק ביטחוני ואיום של אל-שבאב -, באתר saudipress.com
  19. ↑ Sidita Kushi, Monica Duffy Toft, Introducing the Military Intervention Project: A New Dataset on US Military Interventions, 1776–2019, Journal of Conflict Resolution 67, 2023-04-01, עמ' 752–779 doi: 10.1177/00220027221117546
  20. ↑ Bureau of Public Affairs Department Of State. The Office of Electronic Information, U.S. Invasion and Occupation of Haiti, 1915-34, 2001-2009.state.gov, ‏2007-07-13 (באנגלית)
  21. ↑ Why Did the USA Occupy the Dominican Republic in 1916?, ThoughtCo (באנגלית)
  22. ↑ Veterans Museum & Memorial Center, In Memoriam, United States Interventions in Mexico, 1914 - 1917, web.archive.org, ‏2004-03-27
  23. ↑ ארווין פלר, סרי לנקה: הסכסוך הטמילי באי היפהפה, באתר הארץ, ‏22.10.2018
  24. ↑ טורקיה מתקרבת להתערבות צבאית בלוב, באתר ynet, ‏2019-12-26
  25. ↑ המצור על טריפולי הוסר: מעורבות טורקיה שינתה את מסלול המלחמה בלוב - וואלה חדשות, באתר וואלה, ‏2020-06-12
  26. ↑ עידית בר חוקרת ומרצה בעלת הבלוג "הקריקטורה השבועית של עידית", כסף, נפט ואימפריאליזם: מה מניע את ההתערבות הטורקית בלוב, באתר מקור ראשון, ‏2020-08-05
  27. ↑ צבי בראל, טורקיה מנצלת את לוב כדי להגשים את שאיפות ההתפשטות שלה בים התיכון, באתר הארץ, ‏2.6.2020
  28. ↑ כרמית ולנסי וגליה לינדנשטראוס, מלחמה או שלום? המהלכים הטורקיים בסוריה, באתר INSS, ‏31.8.2022
  29. ↑ Noticias Israel| Aurora Israel, noticas de ultima hora, Pablo, Noticias Israel, Israel Ultima Hora, הכורדים מזהירים מפני התערבות טורקית בסוריה, באתר Aurora Israel Noticias en Español, ‏2024-12-24 (ב־)
  30. ↑ טורקיה מאיצה את המתקפה על הכורדים בסוריה; סער קורא להתערבות בינלאומית | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2025-03-09
  31. ↑ והסוכנויות, ynet (2024-07-21). "האיום של ארדואן, שחוגג 50 שנה לפלישה הטורקית לקפריסין". Ynet. נבדק ב-2025-04-21.
  32. ↑ עדי, השפעת טורקיה על קפריסין הטורקית: ניתוח כלכלי, פוליטי ותרבותי, באתר קפריסין הטורקית, ‏2024-01-13
  33. ↑ למרות הסנקציות מהאיחוד האירופי, ארדואן לא יתקפל מהשליטה בקפריסין, באתר www.maariv.co.il, ‏2019-07-17
  34. ↑ James F. Schnabel, UNITED STATES ARMY IN THE KOREAN WAR
  35. ↑ The Korean War: The Chinese Intervention, web.archive.org, ‏2011-12-03
  36. ↑ Zhihua Shen, China and the Dispatch of the Soviet Air Force: The Formation of the Chinese–Soviet–Korean Alliance in the Early Stage of the Korean War, Journal of Strategic Studies 33, 2010-04, עמ' 211–230 doi: 10.1080/01402391003590291
  37. ↑ Chuck Chiang, Chinese communities in Vancouver tell public safety minister about intimidation by foreign powers and proxies, CBC, ‏13.4.2023
  38. ↑ טראמפ מאשים את סין בהתערבות בבחירות לקונגרס - וואלה חדשות, באתר וואלה, ‏2018-09-27
  39. ↑ התערבות זרה בבחירות? הטלפון של טראמפ נפרץ - זה החשד - ערוץ 14 | C14, באתר www.c14.co.il, ‏2024-10-27
  40. ↑ סין: "לא מתערבים בבחירות"; טראמפ: "יש לי הוכחות", באתר ynet, ‏2018-09-26
  41. ↑ מכון ון ליר, מהי מדיניות סין במזה"ת? בואו נגדיר קודם מהי "מעורבות", באתר הארץ, ‏1.11.2021
  42. ↑ סעודיה שלחה כוחות לבחריין, "הכרזת מלחמה", באתר ynet, ‏2011-03-14
  43. ↑ סעודיה בבחריין, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2012-02-06
  44. ↑ סעודיה הבינה: במלחמה בתימן היא לא תנצח, באתר ynet, ‏2019-12-30
  45. ↑ דיווח: כוחות מיוחדים של סעודיה נכנסו לשטח תימן, באתר NRG
  46. ↑ Assaf David, הייתכן שהמלחמה בתימן לקראת סופה?, באתר הפורום לחשיבה אזורית, ‏2023-06-28
  47. ↑ Cuba in Africa with Piero Gleijeses, Apple Podcasts (באנגלית אמריקאית)
  48. ↑ Castro's America Department, www.latinamericanstudies.org
  49. ↑ Latin America: Castro's Targets - TIME, web.archive.org, ‏2010-01-29
  50. ↑ Rubén Miró y la invasión de cubanos a Panamá, web.archive.org, ‏2019-07-18
  51. ↑ Piero Gleijeses, The First Ambassadors: Cuba's Contribution to Guinea-Bissau's War of Independence, Journal of Latin American Studies 29, 1997, עמ' 45–88
  52. ↑ Vashna Jagarnath, Ernesto ‘Che’ Guevara's mission in the Congo connected Cuba to Africa in radical commitment, Daily Maverick, ‏2022-06-13 (באנגלית)
  53. ↑ El internacionalismo militar cubano en la historiografía de la isla, archive.ph, ‏2014-02-23
  54. ↑ Georgi Kantchev in Moscow and Warren P. Strobel in Washington, How Russia’s ‘Info Warrior’ Hackers Let Kremlin Play Geopolitics on the Cheap, WSJ (באנגלית אמריקאית)
  55. ↑ יוסי הטוני, ה-FBI חושף: עוד התערבות רוסית בבחירות בארצות הברית -, באתר אנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות, ‏2024-11-04
  56. ↑ רויטרס (2024-09-23). ""רוסיה יוצרת AI ומתערבת בבחירות לטובת טראמפ"". Ynet. נבדק ב-2025-04-21.
  57. ↑ ארה"ב: רוסיה הוציאה 300 מיליון דולר על התערבות בבחירות ב-24 מדינות | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2022-09-14
  58. ↑ Радиостанция "Эхо Москвы" / Передачи / Полный Альбац / Воскресенье, 22.01.2006: Марат Гельман, Андрей Солдатов, Сергей Горшков, web.archive.org, ‏2009-08-22
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

התערבות (פוליטיקה)40904796Q880363

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=התערבות_(פוליטיקה)&oldid=2946883"