פליקס מנדלסון
 | |
| דיוקן מ-1829 מאת James Warren Childe | |
| לידה |
3 בפברואר 1809 המבורג, הקונפדרציה של הריין |
|---|---|
| פטירה |
4 בנובמבר 1847 (בגיל 38) לייפציג, ממלכת סקסוניה |
| זרם | רומנטית |
יעקב לודוויג פליקס מנדלסון-ברתולדי (בגרמנית: Jakob Ludwig Felix Mendelssohn Bartholdy; 3 בפברואר 1809 – 4 בנובמבר 1847) היה מלחין גרמני, יהודי מומר.
קורות חיים
פליקס מנדלסון נולד בהמבורג (אז עיר חופשית בקונפדרציה של הריין, כיום בגרמניה) למשפחה יהודית מתבוללת. סבו היה הפילוסוף היהודי הנודע משה מנדלסון. אביו אברהם היה בנקאי, ואמו לאה לבית זאלומון (Salomon) הייתה מוזיקאית חובבת ברמה גבוהה, והיא שלימדה אותו לראשונה מוזיקה. בניגוד למוזיקאים רבים בני תקופתו, גדל מנדלסון במשפחה אמידה למדי. הוריו האמינו שכדי להשתלב בחברה הגרמנית יהא עליהם להמיר את דתם. הוריו לא ערכו לו ברית מילה ובגיל שש הוטבל עם שלושת אחיו והיה לנוצרי פרוטסטנטי. כעבור כמה שנים הוטבלו גם הוריו לנצרות. האב החליט לשנות גם את שם המשפחה ובחר להשתמש בשם ברתולדי, כפי שבחר לעצמו גיסו (אחי אשתו), כמה שנים קודם לכן כשהוטבל לנצרות. למרות הלחץ שהפעיל עליו אביו ואף על פי שהיה נוצרי אדוק, סירב פליקס עד סוף ימיו לוותר על השם מנדלסון.
כבר בילדותו ניכרה בו גאונות מוזיקלית. בגיל 9 ניגן מנדלסון לראשונה בקונצרט פומבי, ובגיל 11 התחיל לחבר מוזיקה. גם אחיו ואחיותיו גילו כישרון מוזיקלי. פאני אחותו נהגה אף היא להלחין מוזיקה ושניהם הרבו לנגן את יצירותיהם על פסנתר, כאשר רבקה אחותו הייתה מזמרת ופאול אחיו ניגן בצ'לו. בגיל 15 חיבר מנדלסון את הסימפוניה הראשונה שלו, ובגיל 17 חיבר את אחת היצירות הנודעות ביותר שלו: "הפתיחה לחלום ליל קיץ" על פי מחזהו של ויליאם שייקספיר. ו-17 שנה אחרי כן חיבר את הפרקים הנוספים ל"חלום ליל קיץ", לרבות "מארש החתונה" המפורסם.
מגיל 20 סייר מנדלסון בארצות אירופה ובמהרה כבש את המרכזים המוזיקליים ביבשת וקנה לו שם של מנצח מזהיר. ביקורו באיטליה ובסקוטלנד העניק לו השראה לחיבור כמה מהיצירות הידועות שלו: את הפתיחה מערת פינגאל כתב בגרסתה הראשונה כבר בשנת 1830, ואז החל לחבר את הסימפוניה השלישית "הסקוטית" אך סיימה רק תריסר שנים מאוחר יותר. את הסימפוניה הרביעית ("האיטלקית") חיבר עד 1833. בנוסעו לאנגליה התוודע למוזיקה של גאורג פרידריך הנדל וברוח זו כתב את האורטוריה אליהו, שהיא מהחשובות ביצירות על רקע מקראי.
בשנת 1833 מונה מנדלסון למנהל התזמורת של דיסלדורף. מ-1835 היה במשך כמה שנים מנצחה של תזמורת הגוונדהאוס בלייפציג, אחת מן המעולות בגרמניה באותם ימים. הוא היה מנצח מהולל והרבה להשמיע לקהל המוקסם יצירות מעולות, ובהן השמעות ראשונות של יצירות מופת, בהן הסימפוניה התשיעית של שוברט, שרק כעבור עשר שנים לאחר חיבורה, בוצעה נגינת הבכורה שלה על ידי תזמורתו של מנדלסון. כמו כן החזיר לתודעת העולם את יוהאן סבסטיאן באך שהיה נשכח עד אז, ובעיקר נודע בביצוע המתאוס פסיון של באך. בשנת 1843 ייסד מנדלסון את בית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון בלייפציג והמשיך לפעול בו עד יום מותו. שם נפטר כעבור ארבע שנים בגיל 38. בשנת 2009, לרגל 200 שנה להולדתו, הוציא הדואר הגרמני בול לזכרו.
סגנון מוזיקלי
מנדלסון היה מלחין פורה וקל כתיבה. סגנונו מצטיין בקלילות נעימה והמוזיקה שלו קולחת ומענגת את מאזיניה. מקום חשוב ביצירותיו לפסנתר תופסים "הוואריאציות הרציניות" ו"השירים ללא מילים" – אלה הן פיסות זעירות ופיוטיות המנוגנות תכופות על ידי פסנתרנים מתחילים. מנדלסון נמנה עם חוג מקורביהם של מספר מלחינים והיה ידידו הקרוב של רוברט שומאן, יחדיו עיצבו את הסגנון הרומנטי המוקדם בגרמניה. כתבי ידו נשמרים בספרייה הממלכתית של ברלין.
תגובות אנטישמיות
בחיבורו האנטישמי "היהדות במוזיקה", כתב המלחין הגרמני ריכרד וגנר כי המוזיקה המופקת על ידי מלחינים בעלי רקע יהודי כדוגמת פליקס מנדלסון וג'אקומו מאיירבר היא "מתוקה ומצלצלת ללא עומק", רדודה ומלאכותית שיש בה סממנים של מוזיקה דתית הניזונה מהפולחן היהודי בבית הכנסת, המחקה באופן שטחי את המוזיקה האמיתית ששורשיה ב"רוח האמיתית של הפולק (העם)". צ'ייקובסקי הגיב במאמר תגובה אירוני על דברי ואגנר (Русские ведомости, 29.11.1872): "האם זה לא מביש שהיהודי הכשרוני ביותר הזה מצליח בערמומיות חתרנית לגרום הנאה לאנושות ביצירותיו היפות עם הכלים המוזיקליים במקום שהוא ירדים את האנושות בכנות הגרמנית כמו ואגנר - באופרות הארוכות והקשות, רבות הרעש ולעיתים המשעממות לגמרי". בהשפעת ואגנר ובהתאם לחוקי הגזע שלה, החרימה המפלגה הנאצית את מנדלסון והכריזה עליו מלחמת חורמה, בניסיון למחוק לו כל סימן וזכר. את ה"שירים ללא מילים" המפורסמים שלו אמנם הדפיסו, כי היו אלה מנגינות פופולריות ומוכרות מדי, אך רשמו ש"מחבר היצירות אינו ידוע". הנאצים גם החרימו את יצירתו "חלום ליל קיץ", והמלחין קרל אורף קיבל על עצמו להלחין מוזיקה חלופית למחזה. הם הרסו בשנת 1936 את האנדרטה לזכר מנדלסון, שהוקמה בחזית הגוונדהאוס, מקום משכנה של תזמורת הגוונדהאוס בלייפציג, בשנת 1900. בשנת 2008 נחנכה אנדרטה משוחזרת של מנדלסון, ליד כנסיית סנט תומאס.
הנצחה
מפרצון מנדלסון באי אלכסנדר שבאנטארקטיקה נקרא על שמו[1].
מיצירותיו
- חמש סימפוניות: הסימפוניה הראשונה בדו מינור, הסימפוניה השנייה – "שיר תהילה" עם חלק אחרון שהוא קנטטה לסולנים ומקהלה, הסימפוניה השלישית בלה מינור – "הסימפוניה הסקוטית", הסימפוניה הרביעית בלה מז'ור – "הסימפוניה האיטלקית", הסימפוניה החמישית ברה מינור – "הרפורמציה".
- 12 סימפוניות לכלי קשת (יצירות נעורים שפורסמו לאחר מותו)
- שני קונצ'רטי לכינור (האחד מוכר ביותר, קונצ'רטו לכינור במי מינור אופוס 64. ואילו השני ברה מינור, הפחות מוכר, כתוב לכינור ולתזמורת מיתרים - יצירת נעורים)
- שני קונצ'רטי לפסנתר (מס' 1 בסול מינור אופוס 25, מס' 2 ברה מינור אופוס 40)
- קונצ'רטו לפסנתר מס' 3 במי מינור (נמצאו קטעים ממנו לאחר מותו שחוברו ליצירה אחת על ידי המלחין האיטלקי מרצלו בופליני)[2]
- שני קונצ'רטי לשני פסנתרים ותזמורת
- קונצ'רטו לכינור, פסנתר ותזמורת.
- "חלום ליל קיץ" (פתיחה ומוזיקה בימתית כולל הפרק "מארש החתונה")
- האורטוריות "אליהו", "פאולוס"
- הפתיחות: "מערת פינגאל" (ההברידיים), שלוות הים ונסיעה צלחה, מלוזינה היפה, רואי בלא, עתליה
- שירים לקול ולפסנתר (שניים מן המוכרים בהם: "ברכת בוקר", "על כנפי השיר").
- שתי שלישיות (ברה מינור אופוס 49, בדו מינור אופוס 66) לכינור, צ'לו ופסנתר.
- שמינייה לכלי קשת אופוס 20 במי במול מז'ור
- שבע רביעיות כלי קשת (אופוס 12 במי במול מז'ור, אופוס 13 בלה מז'ור, אופוס 44 ברה מז'ור, מי מינור, מי במול מז'ור, אופוס 80 בפה מינור, 4 קטעים לרביעיית כלי קשת אופוס 81)
- שלוש רביעיות לפסנתר וכלי קשת (אופוס 1 בדו מינור, אופוס 2 ברה מז'ור, אופוס 3 בסי מינור - חוברו בהיות מנדלסון בן 13)
- שתי חמישיות לכלי קשת (אופוס 18 בלה מז'ור, אופוס 87 בסי במול מז'ור)
- שישיה לפסנתר וכלי קשת אופוס 110 ברה מז'ור
- שלוש סונטות לכינור ופסנתר (בפה מז'ור (1820), בפה מז'ור (1838), בפה מינור אופוס 4
- שתי סונטות לצ'לו ופסנתר (בסי במול מז'ור אופוס 45, ברה מז'ור אופוס 58)
- סונטה לפסנתר וקלרינט
- סונטה לפסנתר וויולה
- שני קטעים לפסנתר, קלרינט ובאסט או בסון (אופוס 113 בפה מינור, אופוס 114 בפה מז'ור)
- יצירות לפסנתר סולו: שירים ללא מילים, קפריצ'י, סונאטות וריאציות, רונדו קפריצ'יוזו.
- יצירות למקהלה ותזמורת לפי מילים מספר תהלים או הקנטטה "ליל ואלפורגיס הראשון".
ראו גם
לקריאה נוספת
- פייר לה-מור, חיי פליקס מנדלסון-ברתולדי, תרגמה שרה רזי, הוצאת "עירית", תל אביב, תשי"ט.
- מוזל מושנסקי, מנדלסון, תרגמה אביבה שלח, הוצאת דביר, 1989.
- פיליפ רדקליף, מנדלסון, תרגום: גבי פלג, כתר הוצאה לאור, 1990.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: פליקס מנדלסון-ברתולדי |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פליקס מנדלסון |
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
- Felix Mendelssohn
- Leipzig Edition of the Works by Felix Mendelssohn Bartholdy edited by the Sächsische Akademie der Wissenschaften zu Leipzig (in German)
- Ralf Wehner: Thematic-systematic Catalogue of the Musical Works (MWV), Sächsische Akademie der Wissenschaften zu Leipzig
- Mendelssohn: A Life in Music (2003) by Larry Todd; Oxford University Press
- (Jakob Ludwig) Felix Mendelssohn Bartholdy (1809 - 1847) - Vocal Texts and Translations at the LiederNet Archive Original Texts of the Lied of Mendelssohn translated in various languages.
- Complete Edition: Leipzig Edition of the Letters of Felix Mendelssohn Bartholdy (in German)
- Felix Mendelssohn House and Foundation, Leipzig
- The Mendelssohn Project A project with the objective of "recording of the complete published and unpublished works of Felix and Fanny Mendelssohn".
- A Renaissance Man Among the Romantics: Felix Mendelssohn at 200 A virtual exhibit of Mendelssohn manuscripts and early editions held at the Irving S. Gilmore Music Library, Yale University.
- Reichwald, Siegwart, ed. Mendelssohn in Performance. Indiana University Press: Bloomington, IN. מסת"ב 978-0-253-35199-9
- Program note to Violin Concerto in E minor, Op. 64 (1844) from the Los Angeles Chamber Orchestra (by the Internet Way Back Machine)
הערות שוליים
- פליקס מנדלסון
- מלחינים שעל שמם כוכב לכת מינורי
- מלחינים יהודים גרמנים
- מלחינים מהתקופה הרומנטית
- יהודים מומרים גרמנים
- מלחיני ליד
- פרוטסטנטים
- מלחיני אורטוריות
- משפחת מנדלסון
- ילדי פלא במוזיקה קלאסית
- סגל בית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון בלייפציג
- משפחות במוזיקה
- גרמנים חברי הבונים החופשיים
- אישים שהונצחו על בולי ישראל
- אישים שהונצחו על בולי גרמניה
- אישים שנכתבו רומנים על-פי חייהם
- לייפציג: אישים
- גרמנים שנולדו ב-1809
- גרמנים שנפטרו ב-1847