רבי שלמה מלובלין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שלמה מלובלין
כינוי מהר"ש מלובלין
פטירה 1591
ה'שנ"א
מקום פעילות לובלין, פוזנן, לבוב
תחומי עיסוק רב, ראש ישיבה
תלמידיו רבי ישעיה הלוי הורוויץ, רבי יהושע וולק כץ, רבי יואל סירקיש, ועוד
אב רבי יהודה לייבוש ר"מ בלובלין
צאצאים רבי יהודה לייבוש אב"ד ור"מ לובלין

רבי שלמה מלובלין (נפטר בשנת שנ"א, כונה: מהר"ש מלובלין, ולעיתים: מהרש"ל השני[1], רבי שלמה ר' לייבוש'ס[2] או דער יונג רבי שלמה[3]) היה אב"ד וראש ישיבה בלובלין, מגדולי דורו, ורבם של כמה מהבולטים שבאחרונים.

היסטוריה

נולד לרב יהודה לייבוש ר"מ בלובלין, בנו של רבי אברהם קאשי (שכונה "רבי אברהם מוכר ירקות") אב"ד לובלין[4].

למד אצל רבי שלמה לוריא ורבי שלום שכנא מלובלין. נשא את בתו של רבי יוסף יאסקי, מגאוני לובלין. בצעירותו גר בקראקא, ולאחר מכן עבר לפוזנא. לפי חלק מהחוקרים, שימש שם כאב"ד, ולאחר מכן שב לשמש כאב"ד בקרקא, ובשנת שמ"ז עבר לשמש כאב"ד בלובלין[5].

בשנת ש"נ הופיע שני ברשימת חתימותיהם של שלושים רבנים על תקנות ועד ארבע ארצות.

נפטר בשנת שנ"א והוספד רבות בכל רחבי המדינה[6]. מצבתו נהרסה במשך הזמן[7].

בשנת תשמ"ח קובצו חלק מתשובותיו ויצאו לאור תחת השם "פסקי ושאלות ותשובות מהר"ש מלובלין"[8].

משפחתו

תלמידיו

בין תלמידיו נמנו גאוני פולין המפורסמים, ביניהם:

לקריאה נוספת

  • יצחק לוין, מבוקר לערב, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ב, עמ' 89
  • מאמר "על הגאון ר' שלמה ר' ליבוש'ס מלובלין" בכתב עת "סיני" קובץ ק"ד (סיון-תמוז תשמ"ט) עמ' קצ"א
  • עלון "עלים לתרופה" פרשת צו תשע"ג, מדור "יומא דנשמתא"

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראשי תיבות "מורינו הרב רבי שלמה לייבוש'ס". הכינוי "השני" הוא כדי להבדילו מרבו רבי שלמה לוריא, המהרש"ל הראשון.
  2. ^ על שם אביו רבי יהודה לייבוש.
  3. ^ ביידיש "רבי שלמה הצעיר", כדי להבדילו מרבו רבי שלמה לוריא שהיה מבוגר ממנו.
  4. ^ רבי אלעזר ליפא גארטינהויז, "אשל אברהם", עמ' ע"ג
  5. ^ מרדכי ווייץ, עטרת פז, עמ' 50.
  6. ^ רבי דוד גאנז, צמח דוד, למברג 1847, עמ' מ"ג.
  7. ^ י' הלפרין, פנקס ועד ד' ארצות, ירושלים תש"ה, עמ' 62.
  8. ^ "פסקי ושאלות ותשובות מהר"ש מלובלין" באתר היברו בוקס.
  9. ^ אין לבלבלו עם רבי משה הלוי חריף אב"ד לבוב, ולא עם רבי משה חריף אב"ד פולנאה. ראו במאמר "תיקוני סופרים" בקובץ "בית אהרן וישראל" אב-אלול תשס"ב.