התיישנות מתוכננת
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: POV.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: POV. |
התיישנות מתוכננת (באנגלית: Planned Obsolescence; לעיתים, מכונה גם השבתה מתוכננת) בעיצוב תעשייתי וכלכלה היא מדיניות של קציבת אורך חייו של מוצר באופן מלאכותי, כך שהוא יהפוך מיושן - בלתי ניתן לשימוש או לא אופנתי - לאחר תקופה קצובה. פעולה זו מטרתה הגדלת הצריכה, על ידי קציבת הזמן עד למועד הרכישה הבאה[1][2][3][4] חברות הנוקטות במדיניות זו מעריכות שרווחיהן מהמכירות הנוספות יהיו גדולים מעלויות המחקר והפיתוח ומהעלות האלטרנטיבית של המוצר החדש. הערכה זו לא תמיד תקפה, כיוון שיש אפשרות שהצרכן ירכוש את המוצר החדש מחברה אחרת.
היסטוריה
המונח "התיישנות מתוכננת" מקורו במסמך סיום המשבר הכלכלי באמצעות התיישנות מתוכננת אותו כתב הכלכלן ברנרד לונדון בשנת 1932, בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי.
מסוף מלחמת העולם השנייה ועד אמצע שנות החמישים היה צורך במדיניות כלכלית מאופקת, גם באירופה וגם באמריקה. אבל מאמצע שנות החמישים השתנתה המגמה והתפתחה תחושה של רווחה כלכלית[5]
קרטל ייצור הנורות פבוס (אנ') כדוגמה השתלט על הייצור העולמי של נורות החשמל במטרה לוודא הגברת הצריכה שלהן, באמצעות קיצור חייהן. בשנות ה-20 של המאה ה-20 עם תחילת הייצור ההמוני, הגיע אורך חיי הנורה עד 2,500 שעות תאורה. המסמכים הסודיים שנמצאו חושפים את ההוראה לקצר את אורך חיי הנורה ל-1000 שעות בלבד, כאשר בתי חרושת שחרגו אולצו לשלם קנסות לקרטל[6][4].
שנות ה-60 של המאה העשרים בארצות הברית היו תקופה של צמיחה כלכלית מואצת. אנשי מעמד הביניים רצו להראות עד כמה הם מצליחים ומשגשגים כלכלית. התעשייה על כל ענפיה הוציאה לשוק עוד ועוד מוצרים שהחידוש העיקרי בהם (ולפעמים גם היחיד) היה העיצוב שלהם: מכשירי רדיו, תנורים, שואבי אבק, מגהצים, טוסטרים, מחבתות, אביזרי תאורה, מהדקים ועוד[1].
מדיניות של התיישנות מתוכננת מתקיימת גם במאה ה-21. דוגמאות: הסוללות באוזניות של חברת אפל מושבתות לאחר תקופה קצרה במיוחד[7]. חברת קנון שילמה 970 אלף דולר לאחר שהודתה שגרמה למדפסות מתוצרתה להפסיק לפעול בתום שנת האחריות לרכישתן[8]. התיישנות מתוכננת מתקשרת בימינו בעיקר לתחום מוצרי האלקטרוניקה ולעבריינות הצווארון הלבן[6].
עיקרי המסמך מתקופת המשבר הכלכלי
ברנרד לונדון הסביר שהטכנולוגיה המודרנית וההתפתחות של המדע ותרומתו לעסקים התעצמו והעצימו את הפרודוקטיביות של בתי החרושת ואת החקלאות. הבעיה המרכזית של הכלכלה היא לא איך לעודד את הייצור אלא איך למצוא עוד ועוד קונים.
בעת המשבר הכלכלי הבעיה הייתה שאנשים חיו ברמת חיים נמוכה מדי, בעוד מחסני בתי החרושת היו מלאים ועמוסים בציוד רב שלא היה לו ביקוש. לכן ירדו מחירים ולא הייתה סיבה לייצר עוד.
כושר הייצור החקלאי והתעשייתי גדל, אבל לא היה לו ביקוש.
לונדון טען שהכלכלה תלויה יותר מדי בהתנהגותם הגחמנית של הצרכנים; בתקופת הפריחה הכלכלית אנשים נהגו להחליף ישן בחדש לצורכי אופנה וכדי להיות מעודכנים ואילו בעתות משבר הם משתמשים בכל מה שיש להם לתקופות ארוכות.
לכן, כך טען לונדון, יש צורך לתכנן את ההתיישנות, כדי שאפשר יהיה לצפות אותה מראש. הניהול המודרני צריך לאזן בין ייצור לצריכה, כדי שקבוצה גדולה של אנשים, למשל עובדי בתי החרושת בערים יוכלו להחליף מוצרים שיצרו בשעות העבודה שלהם תמורת התוצרת שהחקלאים מגדלים.
הוא ראה צורך לתכנן לא רק את הייצור אלא גם את ההתיישנות של מוצרי העבר. לכל מוצר צריך להיות תאריך תפוגה ידוע מראש, שלאחריו יעביר אותו הרוכש לסוכנות ממשלתית. הסוכנות הזו תעניק מעין קבלה שוות-כסף, שבעזרתה ניתן יהיה לרכוש פריט חדש. מחיר כל סחורה יכלול מס מכירות, אותו אפשר יהיה לשלם באמצעות הזיכוי מהפריטים הישנים. את הזיכוי הזה יעבירו הסוחרים לממשלה.
באופן הזה המדינה תקבל רווח שגובהו ידוע מראש מהבעלות של האזרחים על רכוש מתיישן, ולא רק ממס הכנסה, שקשה מאוד לצפות אותו מראש.
בלי ההתיישנות המוצעת כך טען לונדון, הרווחים של בעלי הבניינים והסחורות עדיפים בהרבה על הרווח מהעבודה הקשה של הפועלים שייצרו את המוצרים שלהם. בעל הנכס נהנה שנים רבות ואילו מי שעבדו לייצורו נהנים רק מהמשכורות שקיבלו תמורת עבודתם. אם הבניינים או הסחורות יתיישנו אז צריך יהיה להעסיק עובדים לצורך בנייה וייצור והרווחים של המעסיקים יקטנו.
לדוגמה: מכונה שנבנתה כדי לתפקד למשך חמש שנים תיחשב מתה כעבור פרק זמן זה, כיוון ששימשה את מי שרכש אותה ואף ייצרה עבורו את הרווחים להם הוא ציפה במשך התקופה שנקצבה. אם המשך השימוש במכונה זו ייצר אבטלה והפסקת גלגלי הייצור כי אז יש צורך להשמיד אותה, כדי לייצר לה תחליף, שוודאי יהיה גם יותר שווה ערך ומשוכלל. אורך החיים של כל מוצר ייקבע על ידי מהנדסים, כלכלנים ומתמטיקאים מומחים בתחום, בשם הממשלה.
לונדון סבר כי השיטה הזאת עתידה להגביר את השוויון בין האזרחים. הוא הסביר כי הטבע מייצר והורס באופן קבוע, וכך נעשה גם אנחנו. כמו בטבע גם הייצור והצריכה יהיו מתואמים ומתוזמנים. מצב עניינים זה יעניק רווחים לעבודה ולא רק להון.
בנוסף טען לונדון, כי בימיו העושר נחשב כאמצעי להשתחרר מהמחויבות לחברה, כיוון שהוא שמור ונצבר לבעליו ולא מעביר בעלויות. גם נפט ופחם וחיטה הם סוג של רכוש, אבל זה רכוש שמתכלה תוך תהליך החיים. אותו הדבר צריך להתרחש לגבי מוצרים; אם אין ייצור מחדש יש סטגנציה ומצב של חוסר איזון בחברה[6].
סוגי התיישנות מתוכננת
תהליך העיצוב של כל מוצר כולל שיקול לגבי משך החיים שלו ובהתאם לכך מתוכננים כל מרכיביו. כל המוצרים יתכלו במועד כלשהו, יישברו, יחדלו מלהתקיים. עם זאת המוצר מעוצב בהתאם לאסטרטגיה העסקית של היצרן וכאשר מחזור החיים מקוצר באופן מלאכותי נראה שאצה ליצרן הדרך לחדש את המכירות באמצעות השבתת המוצר הישן.
דרך שכיחה לקיצור חייו של מוצר היא על ידי עשיית שימוש בחומרים ירודים בנקודות קריטיות: ברגים ממתכת חלשה, פלסטיק שביר, בד שנקרע בקלות - כל אלה גורמים להשבתתו המזורזת של המוצר.
יש שהמכשיר מופעל באמצעות סוללה המולחמת למעגל החשמלי או מוטמנת בתוך מיכל חתום, כדי להרתיע את הבעלים מהחלפתה ולעודד רכישת ציוד חדש (דוגמה: טלפונים חכמים, מחשבי לוח ובמחשבים ניידים של ימינו וכן ברוב מכשירי החשמל הקטנים של ימינו).
תנורי בישול שבהם יש פיקוד אלקטרוני - שמטבעו רגיש לחום - בסמיכות לאזור החם, מועדים להתקלקל בתוך פרק זמן קצר[9].
באופן דומה, תאורת LED פנימית בתנורי אפייה - שמטבעה רגישה לחום - מועדת להתקלקל בתוך פרק זמן קצר.
יצרני מדפסות מסוימים מתקינים שבבים חכמים שמשביתים את מחסניות הדיו של המדפסות שלהם ומונעים את השימוש בהן לאחר מספר מסוים של דפים שהודפסו איתן (כביכול כדי להתריע שאזל הדיו במחסנית כאשר בפועל המחסנית מלאה מעל למחצית מכמות הדיו), או לאחר "תאריך תפוגה" שנצרב מראש בשבב שבמחסנית, כדי לעודד את הצרכן לרכוש מחסניות חדשות, שעל פי רוב יקרות מהמחיר של מדפסת חדשה[10].
התיישנות מתוכננת וזכויות יוצרים
דרך נוספת לגרום להתיישנות מתוכננת של מוצרים היא באמצעות הקפדה על זכויות היוצרים של התיעוד שלהם. כאשר חברה אוסרת על העלאת המדריך למשתמש לאינטרנט היא מקשה מאוד על תיקון מוצריה וכך היא מאלצת את הלקוחות לזרוק אותם במקום לתקנם[11].
השלכות
התיישנות מתוכננת בשנות האלפיים נוגעת בעיקר לתחום העבריינות התאגידית, שהיא סוג של עבריינות הצווארון הלבן. הכוונה לפעילות לא חוקית ומזיקה שמבוצעת על ידי אליטות ואזרחים בעלי מעמד חברתי גבוה ושמטרתה היא רווח כלכלי. פעילות זו נתפשת כאילו היא לגיטימית. לעבריינות התאגידית, המעודדת התיישנות מתוכננת לתועלתה הכלכלית יש השלכות על איכות הסביבה: יצירת אשפה בכמויות גדולות, ביזבוז משאבים וזיהום סביבתי.
במקביל נעשים ניסיונות להקטין את הנזק הסביבתי שנגרם מהתיישנות מתוכננת, למשל באמצעות תיקון מכשירי אלקטרוניקה שמושבתים מוקדם בכוונת מכוון[12].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מנגנונים להסדרה של "התיישנות מתוכננת" – סקירה משווה, הלשכה המשפטית של הכנסת, 9 במרץ 2016
- השבתה מתוכננת, באתר אקו-ויקי
- עדי צ'אפל, חוק שימור הטוסטר, באתר זווית, 24 במרץ 2015
- התיישנות מתוכננת (השבתה מתוכננת): אי אפשר לייצר אוזניות לאייפון שלא נהרסות תוך חודשיים?(הקישור אינו פעיל), באתר פרויקט ונוס סניף ישראל, 11 במאי 2015
יובל דרור, ענקיות הטכנולוגיה מאוחדות בחזית אחת: במלחמה בזכות לתקן, באתר הארץ, 22 במרץ 2017- ניו יורק טיימס, תוחלת החיים של סמארטפונים מוגבלת בכוונה – הגיע הזמן להתעורר ולשנות את זה, באתר TheMarker, 26 באפריל 2021
- עמית נויפלד, איך זה שאנחנו קונים מכשירים שייעודם להתקלקל?, באתר הארץ, 09 בפברואר 2022
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Nigel Whiteley, Toward a Throw-Away Culture. Consumerism, 'Style Obsolescence' and Cultural Theory in the 1950s and 1960s, Oxford Art Journal 10, 1987, עמ' 3–27
- ^ השבתה מתוכננת, באתר אקו-ויקי (נצפה בתאריך: 12 במאי 2015)
- ^ התיישנות מתוכננת אצל שי שטרן בכאן 11 - פרויקט ונוס (יונתן גן מור), נבדק ב-2023-05-12
- ^ 4.0 4.1 ברקוד: כך מכינים היצרנים מוצרים שתכליתם – לגרום לכם לקנות עוד מוצרים – חדשות 13, באתר 13news.co.il
- ^ N. WHITELEY, Toward a Throw-Away Culture. Consumerism, 'Style Obsolescence' and Cultural Theory in the 1950s and 1960s, Oxford Art Journal 10, 1987-01-01, עמ' 3–27 doi: 10.1093/oxartj/10.2.3
- ^ 6.0 6.1 6.2 Lieselot Bisschop, Yogi Hendlin, Jelle Jaspers, Designed to break: planned obsolescence as corporate environmental crime, Crime, Law and Social Change 78, 2022-10-01, עמ' 271–293 doi: 10.1007/s10611-022-10023-4
- ^ Alana Semuels, Your AirPods Will Die Soon, The Atlantic, 2019-03-21 (באנגלית)
- ^ Courtney Jorstad, Canon Reaches Class Action Settlement Over Printer Defect, Top Class Actions, 2015-06-17 (באנגלית)
- ^
Faulty applainces: Repairmen reveal industry secrets (CBC Marketplace), סרטון באתר יוטיוב, 9 בינואר 2015; בדקה ה-11:00. (באנגלית)
- ^ Adam Hadhazy, Here’s the truth about the ‘planned obsolescence’ of tech
- ^ Kyle Wiens, The Shady World of Repair Manuals: Copyrighting for Planned Obsolescence, באתר Wired, 11 בדצמבר 2012 (באנגלית)
- ^ About, The Restart Project (באנגלית)
36335829התיישנות מתוכננת