התיישנות (כלכלה)
התיישנות (באנגלית: obsolescence) היא תהליך שבו מפסיקים לצרוך מוצר, לדרוש שירות או לקיים מנהג כלשהו, אף על פי שייתכן מצב בו אלה עדיין פועלים ואף מיוצרים כחדשים. תהליך זה מתקיים על פי רוב כאשר טכנולוגיה חדשה מתקנת את בעיותיה של קודמתה או מייעלת אותה ולכן, המצב הרגיל בסוף אותו תהליך הוא יציאה מכלל שימוש של הטכנולוגיה הקודמת שאין לה דרישה בשוק.
תהליך ההתיישנות
בעקבות השינויים הטכנולוגיים המהירים, פותחו חידושים והמצאות בקצב גובר שנכנסים לכל תחומי החיים[1]. כתוצאה מכך, עלה קצב הייצור וכלי הייצור רק השתכללו, בנוסף גם העלייה בקצב החיים הביאה לדרישה מוגברת למוצרים חדשים ולחדשנות במוצרים הקיימים תוך שמשאירים מאחור את המוצרים הישנים אשר אינם עוד רלוונטיים עבור הציבור הרחב. הדרישה המועטה לאותו מוצר גורמת לאי-כדאיות כלכלית עבור יצרני המוצר ובכך למעשה הוא כבר לא מיוצר ולכן גם יוצא מכלל שימוש כשאחרון המוצרים הקיימים חדל מלתפקד.
סיבה נוספת הקשורה לתהליך הייצור היא חוסר היכולת להשיג את ההרכיבים האלקטרוניים כדי לייצר את המוצר, שזו אחת הסיבות להפסקת ייצור מכשיר הוידאו טייפ בשנת 2016[2]. סיבות נוספות ליציאה מכלל שימוש יכולות להיות תרבותיות, חברתיות, פוליטיות (למשל, איסור מצד המדינה לשימוש במוצר מסוים) או דתיות, באופן זה ניתן לקבוע כי גם מוצרים שאינם מבוססי טכנולוגיה חדשנית יכולים להתיישן. לאורך תקופות רבות בהיסטוריה יש שינויים בשימושים שונים בכלים שונים אשר משתנים לאורך זמן.
סוגי התיישנות
התיישנות טכנולוגית
התיישנות טכנולוגית מתרחשת כאשר טכנולוגיה חדשה באה במקום הטכנולוגיה שקדמה לה, בין אם רק מדובר בשיפור גרסאות או שמדובר בטכנולוגיה אחרת לחלוטין אשר מיועדת לשימוש דומה אך משופר. תופעה זו באה לידי ביטוי לאורך ההיסטוריה, כבר לפני כ-5,300 שנה בתקופת הברונזה האדם גילה את תכונות הארד וגרם להתיישנות השימוש בכלים העשויים צור. כיום עם הקצב המהיר של ההתקדמות הטכנולוגית ישנם אמצעים טכנולוגיים שונים לאותו שימוש שבכל פעם מחליפים את קודמם. להלן מספר דוגמאות:
- בנוגע לניגון מוזיקה, נוצר תהליך שכל מוצר החליף את קודמו למרות היותן של תקופות חפיפה ותופעות רטרו: תזמורת ← מקול ← קלטת שמע ← תקליטור ← קובץ מחשב לשמע (למשל, MP3) ואמצעים שונים שעדיין במחקר ופיתוח.
- ישנם גם רכיבים פנימיים אשר יוצאים מכלל שימוש בעקבות שיפורים טכנולוגיים; לדוגמה, במכונית כיום החליף המשנק האוטומטי את הצורך למשוך פתיל כדי לחמם את המנוע לפני הנסיעה.
- מוצר יכול לצאת מכלל שימוש כאשר אין יותר מוצרים שמאפשרים עבודה איתו. לדוגמה, הווקמן חסר שימוש כשאין קלטות שמע (למעט עבור פונקציית הרדיו).
- מוצר יכול לצאת מכלל שימוש כאשר אין יותר חלקי חילוף שיכולים לתקן בעיות בו. לדוגמה, המחשב החליף את המכונת כתיבה ולכן לא ניתן יהיה למצוא חלקי חילוף במקרה של תקלה בה ולכן בשלב מסוים לא יהיה ניתן להשתמש בה.
- חפץ שהפך ללא שימושי מאחר שהוא משמש אמצעי כלשהו שלו אין כבר שימוש. לדוגמה, השוט כבר אינו רלוונטי לצורכי תחבורה מאחר שכיום משתמשים במכונית במקום בכרכרה רתומה לסוס.
חוסר פונקציונליות
כאשר המוצר אינו מסוגל כבר לבצע את השימוש שלשמו יועד בעקבות שיפורים טכנולוגיים של הציוד הנלווה. דוגמה לכך היא מפציץ ישן שלא מסוגל לשאת ולתפעל פצצה מודרנית או אמצעים טכנולוגיים חדשים ללוחמה אווירית.
יציאה מהאופנה
כאשר מוצר אינו אטרקטיבי מבחינת צו האופנה. המחוך, לדוגמה, היה באופנה עד תחילה המאה ה-20 ואילו כיום, אף כי מעורבים בכך טעמים פמיניסטיים ובריאותיים, הוא כבר אינו בשימוש. כאשר לא קיימת דרישה למוצר בשוק, היצרן לא מפעיל קו ייצור לאותו מוצר וכך הוא נעשה יותר ויותר קשה להשגה על לדעיכתו הסופית. עם זאת, במקרים מסוימים חוזרת התעניינות במוצר בשל תופעת ה"רטרו".
התיישנות מתוכננת
ערך מורחב – התיישנות מתוכננת
מדיניות של קציבת אורך חייו של מוצר באופן מלאכותי, כך שהוא יהפוך מיושן - בלתי ניתן לשימוש או לא אופנתי - לאחר תקופה קצובה. פעולה זו מטרתה הגדלת הצריכה, על ידי קציבת הזמן עד למועד הרכישה הבאה[3]. הדבר נעשה בין היתר באמצעות יצירת קושי לתיקון אותו מוצר או איסור על העלאתו של מדריך למשתמש לאינטרנט ובכך מקשה היצרן על השימוש בו.
התיישנות דיגיטלית
המונח התיישנות דיגיטלית (אנ') מתייחס לחוסר יכולת לפענח מקור מחשב (קוד או פורמט קובץ) שכבר אינם בשימוש בגלל שדרוג חומרה או שדרוג תוכנה. תופעה זו גורמת לאיבוד של מידע היסטורי בתחומים רבים[4], שכן בשנות ה-80 של המאה ה-20 ובשנות ה-90 של המאה ה-20 אנשים וחברות תיעדו את המידע באמצעות מעבדי תמלילים כמו שהיו בישראל באותה תקופה: איינשטיין וQText שהם אינם ניתנים לקריאה באמצעות התוכנות הקיימות במיקרוסופט אופיס ואחרות וכן, על גבי דיסקטים שאין להם כונן מתאים. גם בתחום האינטרנט, ישנם אתרים אשר נבנו בראשיתו ואינם קריאים בדפדפנים הנוכחיים.
פריטים דיגיטליים חשופים לפגיעה בכושרם בשלושה היבטים[5]:
- החומר שעליו מאוחסנים הנתונים (מדיה פיזיים); לדוגמה, תקליטונים שונים שהיו נפוצים בעבר, כמו 8 אינץ', כבר אינם זמינים.
- חומרה לפענוח מדיה מיושנת; לדוגמה, כונן תקליטונים כבר אינו קיים מאחר שאין תקליטונים.
- תוכנה; ייתכנו קבצים ישנים שלא ניתן להריץ אותם על מערכת הפעלה שקיימת כיום.
השלכות
התיישנות מהווה פגיעה בזכות הקניין, מאחר שמי שרוכש מוצר אינו יכול לעשות בו שימוש מרגע שהוא מתיישן; במצב זה, למעשה, ישנה דרישה מהצרכן לרכוש מוצר על מנת למלא את הפונקציה שהוא משמש. מוצרים מתיישנים מהווים פגיעה באיכות הסביבה ומכיוון שהם יוצרים עוד ועוד פסולת בעוד שהם עדיין פועלים. בעיה נוספת היא דרישה לאותו מוצר לשימושים ספציפיים, אף על פי שכבר נדיר בשוק בעקבות ההתיישנות, לדוגמה דרישת משרד החינוך להבאת דיסקמן לצורכי בחינת בגרות בשפה האנגלית[6].
מוצרים מיושנים לפעמים גם מבוקשים מתוך רצון לשמר נוסטלגיה, כגון שימוש חוזר במשחקי מחשב ישנים המיועדים למחשבי קומודור 64 או אטארי ואף העברתם לאינטרנט לצורך שימור הפורמט. מוצרים קיימים גם מוטמנים בתוך קפסולת זמן מתוך ידיעה שבעתיד לא יכירו אותם כי הם יעברו תהליך של התיישנות.
למיוצרים מיושנים מסוימים יש יתרון בולט בהיותם פשוטים יותר ולעיתים אף עמידים יותר, לכן למשל בשוק הטלפונים הסלולריים ישנה דרישה בקרב ציבור מסוים דווקא למכשירים הישנים[7] שמנצלים פחות סוללה ופחות חשופים לבעיות של העדר פרטיות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- נדן פלדמן, מצעד ההמצאות שהלכו לשום מקום, 11/11/2012, במגזין TheMarker.
- מושגים אביזרים ושונות, באתר "נוסטלגיה אונליין".
- דיאנה בחור ניר, זבל של כלכלה: זרקתם מוצר ברחוב? יש לו עוד עתיד, באתר כלכליסט, 13 באוקטובר 2016
הערות שוליים
- ^ זאב זלבסקי, מדע בדיוני בהתהוות: סיכום פיתוחי הטכנולוגיה של שנת 2013, 12/1/2014, באתר nrg
- ^ NEXTER, מכשירי הווידאו עדיין איתנו. עכשיו כבר לא, באתר מאקו, 21 ביולי 2016
- ^ השבתה מתוכננת, באתר אקו-ויקי
- ^ איתי שמושקוביץ, מה עושים עם הדיסקטים? פרויקט אירופי משמר פורמטים ישנים, באתר ynet, 3 ביוני 2008
- ^ Obsolescence – a key challenge in the digital age, באתר הארכיון הלאומי של אוסטרליה (באנגלית)
- ^ שחר חי, אחורה בזמן: נבחנים באנגלית נדרשים להביא דיסקמן, באתר ynet, 21 במרץ 2016
- ^ צחי הופמן, 200 אלף טלפונים "לא חכמים" נמכרים בארץ בשנה, באתר ynet, 20 בנובמבר 2016
22383849התיישנות (כלכלה)