רצח מלה מלבסקי

רצח מָלָה מלבסקי הייתה פרשת רצח שהסעירה את הציבור בישראל באמצע שנות ה־80 של המאה ה־20. לאחר חקירה מאומצת ומשפט מתוקשר, הורשעו שתי נשים, חוה יערי ואביבה גרנות, ברצח תיירת. הרצח היה ממניעים של בצע כסף.

החקירה

ב-10 במרץ 1985 נמצאה גופתה של מלבסקי, תיירת יהודייה, ניצולת השואה בת 59 מניו יורק, שהגיעה לישראל כשבועיים קודם לכן. הגופה נמצאה על דרך עפר סמוך לשדה דב שבצפון תל אביב כשראשה רצוץ וגופתה מרוטשת מפגיעת מכונית. כיוון החקירה העיקרי של המשטרה היה שמלבסקי נדרסה בתאונת פגע וברח, ככל הנראה בידי משאית.

בוחן המשטרה שלמה יחזקאל, שנתבקש לחקור את הפרשה, זיהה שמדובר בתיק פלילי היות שנמצאה נעל אחת בלבד של הנרצחת. הוא סירב להמשיך לטפל בתיק כתאונת דרכים, והחזיר אותו כדי שיחקרו אותו כפלילי. במשך כמה חודשים לא חלה התקדמות בחקירה עד אשר נודע לאחותה של מלבסקי, שהייתה תושבת ישראל, שהיה לה חשבון בבנק לאומי בתל אביב שהועבר לסניף בירושלים. משביקשה לקבל פרטים על אודות החשבון של אחותה, מצאה כי כל הכסף שהיה בו נמשך באמצעות ייפוי כוח שאותו חשבה למזויף, שכן כתב היד היה שונה מכתב ידה של אחותה המנוחה. עם דיווחה למשטרה על החשד שלה, נפתח כיוון חקירה חדש.

התגלה שחשבון הבנק של מלבסקי בירושלים התרוקן מהכספים שהיו בו, בסך של יותר מ-50 אלף דולר אמריקאי. נמצא שחוה יערי (אשתו של העיתונאי אהוד יערי), שעבדה בבנק כיועצת לניירות ערך זרים, היא שטיפלה בחשבונות. המשטרה ערכה האזנות סתר ממושכות לטלפון שלה והחלה לטמון לה מלכודות, בשביל לקבל ראיות מוצקות שיאששו את החשד שהיא הרוצחת. שוטרת סמויה נשלחה אל מקום עבודתה ואמרה לה לתומה שהיא מוכרת לה. לאחר מכן התקשרה אותה שוטרת ליערי ואמרה לה שהיא יודעת מאין היא מוכרת לה – היא ראתה אותה עם הנרצחת מלבסקי. יערי, שחששה כי נתפסה, התקשרה מבוהלת לידידתה הירושלמית אביבה גרנות, רוקחת במקצועה, ואף הציעה לפגוע באישה שזיהתה אותה כביכול, באמצעות מחבת. כך היו למשטרה ראיות שהשתיים היו מעורבות ברצח.

יערי וגרנות נעצרו והכחישו בחקירתן את מעורבותן, אולם בהמשך החקירה נשברה גרנות, הודתה במעורבות ברצח וסיפרה כי יערי ביצעה אותו, בסיועה. הודאתה של גרנות הובילה להחלטת המשטרה לעמת בין השתיים. בעימות נתגלע סכסוך ביניהן והן הטיחו האשמות זו כלפי זו. תוך כדי כך מסרו למשטרה פרטים רבים שתאמו את הממצאים בזירת הרצח, ובכלל זה ראיות חותכות למעורבותן שעליהן התבסס חלק מרכזי של כתב האישום. התברר שיערי וגרנות גרו באותו הבניין בירושלים, וכך התיידדו ופעלו יחד לגניבת כספה של מלבסקי, שאותו בזבזו בקניית מוצרים שונים. אחד הגורמים שליבו את הכעס בין השתיים נבע מכך שגרנות גילתה תוך כדי החקירה שחברתה יערי העבירה לה רק סכום כסף קטן יחסית מתוך כספה של מלבסקי, 5,000 דולר, ואת היתר לקחה לעצמה. אמצעי התקשורת באותה התקופה עסקו רבות בשאלה מי מהשתיים היא הרוצחת ומי סייעה ברצח. גרנות הוצגה אז כאישה המשפיעה, ואולם ראש צוות החקירה מישל חדאד (שגם כתב ספר על הפרשה) סבור שיערי היא הרוצחת ושגרנות סייעה לה.

המשפט

משפטן של השתיים נפתח ביוני 1986 והתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב לפני השופטים חנה אבנור, ישראל גלעדי ויוסף גולדנברג. התובעת במשפט הייתה פנינה דבורין. במהלך המשפט התברר שמלבסקי הייתה תושבת ארצות הברית שמיעטה להגיע לישראל ולקוחה בבנק לאומי בתל אביב. חוה יערי טיפלה בחשבון מטבע החוץ שלה. לאחר שיערי עברה לעבוד בבנק הפועלים היא הצליחה לשכנע את מלבסקי, שהתיידדה עימה, להעביר את חשבונה לבנק הפועלים. כשהגיעה מלבסקי לארץ היא גילתה שכספה נמשך מחשבון הבנק שלה ללא ידיעתה. כשנודע ליערי שמלבסקי החלה בניסיונות לברר היכן כספה, היא החליטה, בשיתוף ידידתה גרנות, לרצוח אותה. השתיים פיתו את מלבסקי לנסיעה משותפת, יזומה מראש, ובהגיען לחולות תל ברוך החלו להתעלל בה עד שמתה. אחת מהן פצעה את מלבסקי בראשה בחבטת מערוך חזקה. לאחר שנפלה מלבסקי על הרצפה גוססת, הן דרסו אותה במכונית וריטשו את גופה כמה פעמים, וכך הביאו למותה. עד היום לא ברור מי משתיהן היא שהכתה במערוך, כי כל אחת מהן האשימה את האחרת. אחרי שווידאו את מותה הסתלקו יערי וגרנות מהמקום. בחקירה בבית המשפט הוצג לפני הנאשמות המערוך שבאמצעותו הוכתה מלבסקי.

הרצח עורר הד תקשורתי רב, הן בגלל מעשה הרצח עצמו, שהיה מזעזע וחמור, הן בשל העובדה שיערי הייתה אשתו של כתב הטלוויזיה אהוד יערי ושהיא וגרנות היו נשים מהמעמד הבינוני, נטולות רקע עברייני. הזעזוע גבר כיוון שהרצח נעשה בעבור בצע כסף, בידי נשים מבוססות כלכלית: גרנות הייתה בעלת בית מרקחת ויערי הייתה פקידה בבנק. לאחר שהורשעה חוה החליט אהוד יערי להתגרש ממנה בשל הרצח.

על השתיים הוטל ב-1987 מאסר עולם. בפסק הדין כתבו השופטים על יערי וגרנות: "הרצחתן וגם ירשתן?". ב-1989 נדחה ערעורן לבית המשפט העליון.

המאסר ואחריו

לאחר קציבת עונשן של גרנות ושל יערי בידי נשיא המדינה עזר ויצמן, ולאחר ניכוי שליש על התנהגות טובה, שוחררו השתיים ממאסר אחרי כ-14 שנים, בשנת 2000. לקראת שחרורה התראיינה גרנות לכתב וואלה! שלומי בוצ'צ'ו. בכותרות נכתב שהיא התחרטה, אך בגוף הריאיון סיפרה שעברה טיפול מרפאתי פסיכולוגי, שלדעתה הפשע נבע רק מטמטום ושניתקה כל קשר עם יערי. על פי הכתבה הסיבה לשחרורן המוקדם הייתה התנהגות טובה.

גרנות נפטרה ב-18 בדצמבר 2015. באותו היום פורסם באתר ynet ריאיון עם חוה יערי שבו היא לא הביעה חרטה וטענה שגרנות השפיעה עליה. עוד טענה שגרנות עסקה בגניבת כסף לאחר שהשתחררה. לעומת זאת, בתגובות לכתבה חשף אחד הסוהרים שבעת המאסר הייתה גרנות אסירה למופת, ואילו יערי חברה לגיתית איזראלוב, אשר רצחה את בעלה כדי לקבל את כספי ביטוח החיים, והן ניסו באופן שיטתי להפליל קצינה וסוהרים בעלילות שווא. לטענתו היה החוקר של הפרשה תחת צו בית משפט. איזראלוב שוחררה מהכלא כשלושה חודשים לפני יערי. בשנת 2003, שלוש שנים לאחר שחרורה, תבעה יערי את בעלה לשעבר אהוד בטענה שעשק אותה.

תיעוד הפרשה

ב-1987 פרסם העיתונאי גבריאל שטרסמן את ספרו "המערוך: פרשת הרצח של מלה מלבסקי". הספר, בהוצאת כנרת, עוקב אחרי פרשת הרצח של מלבסקי מתחילתה ועד סופה.

ב-2018 שודר בערוץ עשר תחקיר של איילה חסון על הפרשה. לתחקיר התראיין גם פקד (בדימ') עו"ד מישל חדאד, שחקר את תיק הרצח.

ב-16 בספטמבר 2018 שודר בקשת 12 הסרט "רוצחות מבית טוב" על חקירת הרצח. בסרט התראיינו החוקרים של אותה פרשה ואישים נוספים שהיו קשורים אליה, ושובצו בו קטעים מבוימים. למחרת שודר בקשת 12 ריאיון עם חוה יערי ולאחריו עימות בינה ובין פקד חדאד.

לקריאה נוספת

• גבריאל שטרסמן, המערוך: פרשת הרצח של מלה מלבסקי, רמת גן: כנרת, 1987
• מישל חדד, נשים רוצחות; עיבדה וערכה עמלה עינת, תל אביב: ידיעות אחרונות – ספרי חמד, 1992
• מוטי בן־ינאי, הירשת וגם רצחת, תל אביב, 1990
• נסים משעל, 70 לישראל, ידיעות ספרים, עמ' 233

קישורים חיצוניים

• אילה חסון, העוקץ המושלם שהפך לרצח: 32 שנים אחרי – חזרה לפרשת מלה מלבסקי, באתר חדשות 13, 13 ביולי 2018 (הקישור אינו פעיל)
• ליאת בר סתו, ‏לזמן את הרוע, באתר ‏מאקו‏‏, ‏4 בספטמבר 2018‏
• איתי בלומנטל, חוה יערי: "אביבה גרנות הייתה גאון על גבול הטירוף", באתר ynet, 21 בדצמבר 2015

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רצח מלה מלבסקי32475592Q6992514