רבי נפתלי הלברשטאם (בורו פארק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי נפתלי הלברשטאם (כ"א בניסן[1] תרפ"ד - י"ב בתמוז תש"פ) היה האדמו"ר הרביעי מצאנז גריבוב.

ביוגרפיה

נולד לרבי ברוך, רבה של גריבוב וה"רב הצעיר" בצאנז. אמו הייתה בת רבי סיני הלברשטאם מז'מיגראד. גדל והתחנך אצל אב סבו, רבי אריה לייבוש אב"ד צאנז, ואחר פטירתו אצל בנו - סבו רבי מרדכי זאב מצאנז. בהגיעו לגיל הכניסה לישיבה, נרשם והתקבל לישיבת חכמי לובלין, אך אז פרצה מלחמת העולם השנייה והוא לא הספיק ללמוד בה.

עם פרוץ המלחמה נמלט עם אמו ואחיו לרוסיה, ושהה בבויבריק קרוב לשנה יחד עם סבו השני רבי סיני מז'מיגראד. בתקופה זו למד עם סבו ואף כתב את חידושי תורתו.

בקיץ של שנת ת"ש גורשו לסיביר, שם למד בחברותא עם רבי שלום ברנדר, לימים ראש ישיבת בעלז. כעבור שלוש שנים עבר לסמרקנד, שם התיידד עם רבי יהודה הורוביץ מסטוטשין, עם רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מנארול ועם הרב יצחק דוב קופלמן, ראש ישיבת לוצרן.

עם תום המלחמה נסע לקראקא, שם היה חבר ב'ועד רבנים' שדאגו לצרכי הפליטים. אחר כך עבר לארצות הברית והתיישב בבראנסוויל, והוסמך להוראה על ידי רבי ישראל גוטסמן[דרוש מקור].

נישא לבת הרב ליפא מאנן, שכיהן כאב"ד "קאוועטשהאז" בהונגריה לאחר המלחמה. אז עבר להתגורר בבורו פארק. הקים את 'מכון מנורה' להדפסת ספרי ה"ראשונים", במסגרתו הדפיס כחמישים ספרי ראשונים, בחלקם מכתבי יד[2]. כן הקים את "מכון יוחסין" ("יוחסין אינסטיטיוט"), מאגר שמות ושושלות יוחסין של משפחות יהודיות[2].

נפטר בגיל 96, ביום השבת, י"ב תמוז תש"פ.

אדמו"רות

בשנת תשכ"ד פתח בית מדרש בבורו פארק, בתמיכת רבי יואל טייטלבוים מסאטמר[דרוש מקור]. חצרו נקראה "צאנז גריבוב", על שם אבות השושלת; כאמור היה אביו רבה של העיירה גריבוב ובמקביל היה הרב הצעיר בצאנז, לצד אביו רבי מרדכי זאב שהיה רבה של צאנז, ולפני כן רבה של גריבוב. כך גם אב סבו רבי אריה לייבוש היה רבה של גריבוב לפני כהונתו בצאנז, בשנת תשע"ט שינה את שם בית מדרשו וחצרו מ"צאנז גריבוב" ל"צאנז בארא פארק"[דרוש מקור].

לחצרו רשת כוללים בראשות בנו רבי מרדכי זאב, ו"היכל התורה - צאנז" בבית המדרש "אושפיצין" בירושלים.

משפחתו

לרב הלברשטאם 9 בנים ו-6 בנות:

  • הרב ברוך, האדמו"ר מצאנז-בורו פארק.
  • הרב מרדכי זאב, האדמו"ר מצאנז-קרעניץ, נשיא "מפעל חק לישראל העולמי" ו"מערכת דברי חיים המבואר".
  • הרב מנחם צבי, האדמו"ר מקהל בני תורה-צאנז, חתנו של רבי מאיר, האדמו"ר ממושלו.
  • הרב אשר, האדמו"ר מצאנז-סטראפקוב ומנהל "מכון יוחסין".
  • הרב סיני, האדמו"ר מצאנז-ויליאמסבורג.
  • הרב אהרן, האדמו"ר מצאנז-קרייז בסטטן איילנד.
  • הרב חיים מאיר, האדמו"ר מצאנז-מונסי.
  • הרב קלונימוס קלמן, האדמו"ר מצאנז-קרית יואל ור"מ בישיבת סאטמאר.
  • הרב לייביש, האדמו"ר מצאנז-גריבוב.
  • חתנו הרב יהושע שלום נתן רובין, האדמו"ר מגלאגוב בן האדמו"ר רבי אריה לייביש מגלאגוב.
  • חתנו הרב יוסף יצחק מאיר זינגר, האדמו"ר מאלכסנדר בורו פארק.
  • חתנו הרב חיים יצחק רובין, אב"ד קולומייא, בן רבי מרדכי דוד, האדמו"ר מסאסרגן.
  • חתנו הרב אליהו כ"ץ, רב בית המדרש דושינסקיא בבורו פארק.
  • חתנו הרב חיים שפיגל, אב"ד וונגרוב במונסי, בן רבי יעקב יצחק, האדמו"ר מאוסטרוב-קאלושין.
  • חתנו הרב חיים מיכאל דוב ווייסמאנדל, ראש ישיבת נייטרא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0