הרב מנחם ארלנגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אהרן מנחם ארלנגר
אין תמונה חופשית
לידה ה'תשכ"ב (גיל: 62 בערך)
מקום פעילות ירושלים, בני ברק
תפקידים נוספים משפיע חסידי בבני ברק ומנהלה הרוחני של ישיבת מכנובקא בעלזא
רבותיו רבי גד אייזנר רבי מרדכי מנשה זילבר מסטוטשין

הרב אהרן מנחם ארלנגר (נולד בכ"ג בחשוון ה'תשכ"ב) הוא משפיע חסידי בבני ברק.

ביוגרפיה

נולד בירושלים להרב יוסף ארלנגר יליד שווייץ. אחיו הוא המשפיע הרב יצחק משה ארלנגר. דודו, אחי אביו, הוא רבי אברהם ארלנגר ראש ישיבת קול תורה.

בשנות בחרותו למד בישיבה לצעירים של חסידי גור בירושלים, והסתופף במשך תקופה בצילו של רבי אשר פריינד שהיה שכנם של הוריו. לאחר מכן המשיך בלימודיו בישיבה גדולה חידושי הרי"ם של חסידי גור בתל אביב. שם למד אצל המשגיח רבי גד'ל אייזנר, ממנו למד את אומנות הפדגוגיה ושאב חלק מיסודות משנתו החינוכית. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת אור שמחה בחיפה.

נשא את שרה גיטל, בת הרב יעקב שנפלד בנו של הסופר משה שנפלד ומשגיח בישיבת חידושי הרי"ם בתל אביב. לאחר חתונתו התגורר באשדוד ולאחר תקופה קצרה עבר לחצור הגלילית, שם כיהן כמשגיח בישיבת גור בעיר. לאחר כמה שנים עבר לבני ברק ונתמנה למשגיח בישיבת סטריקוב עד לשנת תשנט', מאז עד לשנת תשפד' שימש כמנהל הרוחני בישיבה קטנה לומדי תורה של חסידי מכנובקא בעלזא בבני ברק.

בחודש אדר תשע"ג הוקם על ידי קבוצה מתלמידיו בית כנסת ברחוב בלוי 8 בבני ברק, כדי שבו יוכל לערוך איתם את תפילותיו ולהשמיע את שיעוריו באופן קבוע. בבית הכנסת ישנה פעילות מדי שבת, ובשבת זכור מתכנסים תלמידים גם מחוץ לעיר לציין את השבת הראשונה ואת 'יום הולדתו' של בית הכנסת. לבית הכנסת אין שם רשמי והוא נקרא על שם כתובתו.

הרב ארלנגר מוסר שיעורים רבים לתלמידיו. אחד מהשיעורים הקבועים הוא בספר תורת חובות הלבבות המתקיים כבר למעלה מ-25 שנה (החל משנת תשנ"ח). בשיעור זה נמסרים עיקרי שיטתו בעבודת ה' בעומק ובהרחבה.

על אף שמוצאו אינו ממשפחה גוראית, למד הרב ארלנגר במוסדות של חסידות גור ואף היה חסיד גור בתקופת האדמו"ר בעל הלב שמחה. בשנת תשפ"א בעקבות הפילוג בגור הוריד את המלבוש הגוראי. כיום הרב ארלנגר נמנה עם מעריצי רבי מרדכי מנשה זילבר מסטוטשין ואף נסע אליו מספר פעמים לארצות הברית בתקופות החגים ועוד.

מקורב מאוד לתורת האדמו"ר הזקן מחב"ד (בעל התניא) והחל משנת תש"ע גם מוסר שיעורים בספריו, ואף נסע לציונו בהאדיטש מספר פעמים בסמוך להילולא ובשבת סליחות, כשבחלק מהפעמים נסעו עמו קבוצה גדולה מתלמידיו.

הוא מתמקד גם מאוד בתורת הבעל שם טוב והמגיד, ונוסע רבות למעזיבוז אל ציון הבעש"ט, בפרט בחג השבועות שבו חל יום ההילולא של הבעש"ט, ולאניפולי לשבות על ציונו של המגיד ממעזריטש בשבת שלפני היארצייט, ביט' בכסלו.

מתחילת שנת התשפ"ב יוצאים לאור מדי חודש גליונות מתוך שיחותיו בשם "חישבתי דרכי".

משנתו

מעיקרי שיטתו הוא חינוך פנימי עמוק מתוך ידיעה רחבה של יסודות היהדות והם אשר יובילו, את האדם אל עבודת הבורא. אחד מהמשפטים המגדירים היטב את שיטתו החינוכית הם דברי הרמח"ל שכותב כי אילו היתה הידיעה רחבה עומדת על לב האדם לא היה חוטא לעולם אף לא היה היצר קרב אליו. המשמעות העולה לפי דעתו ממשפט זה היא כי אם היה אדם יודע היטב את המציאות בה הוא נמצא, כלומר המציאות האלוקית שהיא האמת היחידה שקיימת בכל מקום וזמן כל שהוא, אזי כמעט אין לו כל נסיון שלא לעמוד בתפקידו בעבודת הבורא.

בשיטתו נשללת הגישה לעשות מעשים קדושים אך ורק מתוך חינוך והרגל, ולשיטתו יש לחבר את קיום המעשים אל הכרה פנימית עמוקה של דע לפני מי אתה עומד, ומתוך חיבור פנימי עצמאי ומקורי.

קישורים חיצוניים