חיים פזנר
חיים פזנר (22 בינואר 1899 - 14 במאי 1981)[1] היה פעיל ציוני בשווייץ ומהראשונים להביא לידיעת אמצעי התקשורת את הידיעה על השמדתם של יהודי אירופה.
קורותיו המוקדמים
בתקופת השואה
פזנר היה מנהל שותף של המשרד הארצישראלי בז'נבה. מעת פלישת גרמניה לצרפת במאי 1940 ניסה פזנר לחלץ יהודים מצרפת הכבושה ולהעבירם אל מעבר לגבול, לשווייץ. בשנים 1942 ו-1943 שלח פזנר ליהודים שחיו בגטאות בפולין דרכונים עם ויזות מזויפות. על סמך הדרכונים האלה התאפשרה יציאתם של יהודים אלה מהגטאות ומעברם למדינות שבתקופה זו עדיין לא נכבשו בידי הנאצים באירופה.
בסוף יולי 1942 שמע פזנר על תוכניות ההשמדה של הנאצים מפי הכלכלן היהודי-גרמני אדגר זאלין, שהתגורר בשווייץ. זאלין קיבל את המידע מארתור זומר, כלכלן שישב במטה הצבא הגרמני בברלין וקרא את הפרוטוקולים של ועידת ואנזה. פזנר העביר את הידיעה לאישים יהודים ולא-יהודים, בהם נציג דיפלומטי בריטי בז'נבה, על מנת שאלה יעבירו אותה לידיעת אמצעי תקשורת וגורמים מדיניים ברחבי העולם, כדי שאלה יתערבו במהלך השמדתם של היהודים.
מאוחר יותר במהלך המלחמה טיפל פזנר בחילופים בין גרמנים טמפלרים שהיו בארץ ישראל ליהודים הולנדים שנכלאו בבוכנוולד. כמו כן התכתב עם פעילים ציוניים בהונגריה כמשה קראוס וכן פנה לשליטי הונגריה בהעבירו להם ידיעות על השמדת היהודים, ידיעות שסייעו להם לגבש החלטה לעצור את הוצאת רכבות הגירוש של היהודים מהונגריה למחנות מוות ובהם אושוויץ.[2]
לאחר המלחמה סייע פזנר לארגון "הבריחה" ולרכש הנשק עבור כוח המגן העברי והצבא שבדרך של היישוב לקראת מלחמת העצמאות.
בישראל
ב-1953 עלה חיים פזנר עם משפחתו לישראל ומילא תפקידים בכירים במשרד האוצר וכנציג משרד החוץ בדרום אמריקה ובשוודיה. מ-1966 היה חבר הנהלת יד ושם וסגן יושב ראש ההנהלה.
פזנר נישא לרלה (רגינה) לבית ארלנגר, נכדתו של אברהם ארלנגר. בנם הוא אבי פזנר.
הנצחה
על שמו של פזנר קרוי רחוב בירושלים.[3]
לקריאה נוספת
- מנחם מיכלסון ומרטין גילברט, חיים פזנר: האיש שידע - הידיעה על הפתרון הסופי ומאמצי ההצלה, הוצאת יד ושם, 2007
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
