הרב ישראל מאיר לוינגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר (נולד בכ"ב בכסלו תרצ"ד, 10 בדצמבר 1933) הוא רב, וטרינר וזואולוג, מומחה לכשרות ולשחיטה. לשעבר רבה של הקהילה האורתודוקסית בבזל, כיום מ"מ רב העיר מינכן.

ביוגרפיה

נולד בירושלים בשנת 1933 לד"ר אליעזר ותרצה (פאולה) לוינגר, אנשי פועלי אגודת ישראל שעלו לארץ ממינכן שבגרמניה זמן קצר לפני לידתו. סבו, אבי אמו, שימש סגן נשיא התאחדות הסוחרים בבוואריה. המשפחה התיישבה בירושלים והתגוררה בגבול שכונות רחביה ושערי חסד. האב, שהיה מקורב לרב השכונה הרב יעקב משה חרל"פ, עסק במקצועו כרופא ואמו ניהלה פנסיון בביתם.

בצעירותו למד הרב לוינגר בבית הספר "חורב" בירושלים, ולאחר מכן בישיבת באר יעקב ובישיבת כפר הרוא"ה (בתקופה שהיו בה לימודי קודש בלבד). בשנת 1950 הצטרף לגרעין הנח"ל הדתי הראשון "שלהבת", שהקים את קיבוץ שעלבים.

באמצע שנות ה-50 נסע לוינגר ללמוד רפואה וטרינרית באוניברסיטת ציריך בשווייץ. במקביל עסק בפעילות חינוכית עם נוער יהודי מקומי.

בשנת 1960 הוציא את ספרו הראשון "מדריך להלכות טרפות". הספר כלל תמונות להמחשה ויזואלית של העניינים ההלכתיים הנדונים. הייתה זו תופעה חדשה וחסרת תקדים בספרות התורנית, ומשום כך סירבו הרבנים להעניק הסכמה לספר. מאז נכנס השימוש בתמונות כאמצעי המחשה בספרים תורניים רבים, וכיום הן מהוות אמצעי עזר פופולרי בהדרכה ובלימוד נושאים שונים ובהם ענייני שחיטה והלכות קידוש החודש. ספרו "מדריך להלכות טרפות" יצא עד היום במהדורות רבות.

שהותו בשווייץ, שבה נאסרה השחיטה היהודית מסוף המאה ה-19, הביאה את הרב ד"ר לוינגר לעסוק בשאלת מוסריותה של השחיטה היהודית. עבודת הדוקטורט שלו הייתה בנושא זה, והמנחים שלו היו פרופסור לאנטומיה ופרופסור לפיזיולוגיה, שניהם לא-יהודים, שהודו כי השחיטה היהודית אינה כרוכה בצער בעלי חיים. כעבור זמן פרסם הרב ד"ר לוינגר ספרים נוספים המסבירים את הצד המדעי שבשחיטה ומלמדים על מוסריותה. במקור נכתבו הספרים בגרמנית ובאנגלית והם שימשו כלי הסברה מרכזי כנגד דרישת אגודות צער בעלי חיים באירופה לאסור את השחיטה היהודית. לימים תורגם אחד הספרים גם לעברית.

בתחילת שנות ה-60 נישא לדורה, בת למשפחה יהודית שווייצרית. לאחר סיום לימודי הווטרינריה שב הרב לוינגר לישראל ועבד בשירותים הווטרינריים בצפון הארץ. כעבור זמן עבר להתגורר בבני ברק והחל לעבוד במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. לימים עשה דוקטורט נוסף באוניברסיטה העברית בירושלים בחקר מערכת העצבים. הנושא: "מעקב אחרי שחרור והעלמות טרנסמיטרים בחללי מערכת העצבים תוך פרפוזיה של חללים אלו".

בשנת 1964 הקים הרב ד"ר לוינגר ליד המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת בר-אילן מכון לחקר הטרפות, בשיתוף המכון לחקלאות על פי התורה. באותה תקופה הוציא את ספרו "מזון כשר מן החי", המרכז את כל ענייני הכשרות של בעלי החיים. לאחר פרישתו מאוניברסיטת בר-אילן שימש כמנהל המכון המדעי טכנולוגי לבעיות הלכה בירושלים, והיה אחראי להוצאתם לאור של הספרים הראשונים של המכון. במשך עשור ערך את העלון "תורה ומדע".

הרב ד"ר לוינגר נחשב מומחה בנושאי זואולוגיה ובהבטים התורניים-הלכתיים שלה. הוא חקר את זהותם וכשרותם של בעלי חיים שונים המופיעים במקרא. אחד ממאמריו, העוסק בזיהוי שבע החיות הטהורות המוזכרות בפרשת ראה שבספר דברים, נחשב למאמר יסודי בתחום.

בין השנים 19761979 כיהן כרב בקלן שבגרמניה. בתחילת שנות ה-80 מונה כרב הקהילה היהודית בבזל (IGB), שם כיהן עשרים ושתיים שנה. היה חבר בוועדה המתמדת של איחוד רבני אירופה ויו"ר ועדת הכשרות של הארגון. הוא ניסה לייסד מערכת כשרות אירופית בעלת תקנים אחידים, אך הניסיון לא צלח. הוא העניק כשרות למוצרי מזון שונים, בין השאר למוצר בריאות המבוסס על שמן דגים.

בשנת 1994, בתקופת רבנותו בבזל, הוציא הרב לוינגר את הספר "מאור למסכת חולין", המפרש את סוגיות המסכת בליווי תמונות. לימים הרחיב את הספר על מסכתות ועניינים נוספים, ובשנת 2011 הוציא את הספר "מאור למסכתות חולין, בכורות ושחיטת קדשים". כמו כן הוציא בתקופת שהותו בבזל את ההגדה של פסח "הגדת באסעל (בזל)", בשפה הגרמנית. כעבור זמן היא תורגמה לרוסית עבור יהודים יוצאי רוסיה המתגוררים באירופה, ובשנת 2008 הודפסה המהדורה העברית שלה בשם "שיר מזמור לתודה". כמו כן הוציא את פרק שירה מתורגם למספר שפות.

כיום הוא מתגורר בשכונת בית וגן בירושלים. בנו הוא ד"ר אוריאל לוינגר. אחיו הם פרופ' יעקב לוינגר, הרב משה לוינגר, ועוה"ד חנניה לוינגר[1].

ספריו

  • מדריך להלכות טרפות: הוצאת המכון לחקלאות על פי התורה, 1960
  • מדריך להלכות ניקור: ספר עזר ללומד ולמעיין בהלכות ניקור, 1964
  • מבוא לתורת הרקמות (עם מ’ נחשון וי’ אגוזי), 1970
  • מעקב אחרי שחרור והעלמות טרנסמיטרים בחללי מערכת העצבים, המכון למחקר ביולוגי בישראל, 1970
  • הטריפות בישראל הלכה ומעשה: ספר עזר ללומד ולמעיין בה, 1973
  • תעשיות מזון כשר מן החי, 1976
  • מזון כשר מן החי, הוצאת המכון לחקלאות על פי התורה, 1978
  • מאור למסכתות חולין, 1994
  • פרקי שירה: ברייתת 'פרק שירה' בתוספת ברכות, 2002
  • השחיטה וצער בעלי חיים: סקירה מקיפה לאור הרקע המדעי כיום, ירושלים, 2004
  • הגדה של פסח שיר מזמור לתודה, ירושלים, 2008
  • מאור למסכתות חולין, בכורות ושחיטת קדשים, הוצאת פלדהיים, 2011
  • מאור לכשרות, כשרות חומרי מוצא, הוצאת פלדהיים, 2011

ממאמריו

  • טיפול תעשייתי בבשר לפני המליחה, תחומין, תשמ"א
  • על זיהוי הדג הנקרא ברבוט"א, המעיין, טבת תשמ"ב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0