יהודית שילת
| לידה | 1955 (גיל: 69 בערך) |
|---|---|
| פעילות בולטת | סיו"ר אמונה, מנהלת פורום תקנה |
יהודית שילת (נולדה בשנת 1955, תשט"ו) היא מנהלת "פורום תקנה". שימשה סגנית יו"ר אמונה בעבר.
ביוגרפיה
שֵילת גדלה באשדוד וברחובות ולמדה באולפנת כפר פינס. ולאחר מכן למדה במכללת בית וגן במסגרת לימודי ייעוץ חינוכי ותורה שבעל פה. למדה לימודי ייעוץ חינוכי ופילוסופיה של החינוך באוניברסיטה העברית. בעלת תואר שני מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. בעברה שימשה כיועצת שר הדתות למעמד האישה, ובמהלך תפקיד זה פתחה לראשונה את המקצוע טוענות רבניות בפני נשים. שימשה כסגנית יו"ר תנועת הנשים "אמונה" וניהלה את אגף משפחה. מייסדת "פורום תקנה" לטיפול בהטרדות על רקע צניעות ומניעתן, ומנהלתו מיום היווסדו.[1] כמו כן שֵילת משמשת כחברת מזכירות בסיעת האיחוד הלאומי, ואף שימשה כחברת מרכז המפד"ל לשעבר.[2] ושובצה במקום ה-11 ברשימת המפד"ל לכנסת ה-16. הייתה מתומכי האיחוד בין המפד"ל-הבית היהודי לאיחוד הלאומי ב-2012.[3] שימשה כיועצת שר הדתות לעניין מעמד האישה והייתה מיוזמי הקמת עמותת ישפה. ב-2014 הודיעה על מועמדותה לפריימריז של הבית היהודי לכנסת ה-20. היא נבחרה למקום 14/15 ברשימה, המשוריין לנשים,[4] אך עד סגירת הרשימות נדחקה לאחור בעקבות שריון ענת רוט.
נשואה לרב יצחק שילת ולהם תשעה ילדים. בנה משה, הפך לחסיד חב"ד והוא מנהל את ארגון "תורת חב"ד לבני הישיבות".
הקמת פורום "תקנה"
את פורום תקנה ייסדה שֵילת בשנת 2003 בעקבות תלונות שהגיעו אליה נגד רב ידוע ומקובל של אחת הקהילות של הציונות הדתית. היא מספרת כי[5]:
"הבנות שטענו כי אותו רב הטריד אותן ... הואשמו כי הן הוזות או מעלילות. ראיתי שאנשים הגיבו כלפיהן בצורה קיצונית, ואף אחד לא האמין להן. כשחיפשתי גוף כלשהו שיסייע בבירור התלונה, גיליתי שאין מקום שאליו הן, כנשים דתיות, יכולות לפנות ללא חשש. ידעתי שבמקרה כזה ובמקרים אחרים האמת חייבת להתברר, חייבים לשמוע את שני הצדדים ולדעת איפה אנחנו עומדים. לא יכולים להיות שני מחנות, אחד של התוקף ואחד של הנתקף; כולנו צריכים להיות בצד אחד"
תסכול זה היה אפוא הגורם להחלטתה של שֵילת להקים גוף שיתמודד עם הטרדות על רקע צניעות על ידי בעלי מרות וסמכות בחברה הדתית-לאומית. אל הגוף שהקימה הצטרפו דמויות מפתח בציבור הדתי לאומי מתחומים שונים, כולל נשים.[6] כמו כן שילת הצליחה לצרף לפורום רבנים מזרמים שונים ואף מנוגדים בתוך הציונות דתית, דוגמת הרב שרלו והרב שפירא. בראש הארגון עמדו הרב יעקב אריאל והרב אהרון ליכטנשטיין. שֵילת העידה כי תחילת הפעילות של "תקנה" נעשתה בשיתוף פעולה עם לשכת היועץ המשפטי לממשלה. מאידך שֵילת סוברת כי המדינה לא יכולה לספק את הצרכים של כל הקהילה, ולכן ראתה צורך בהקמה של גוף חיובי שלא מהווה חלק ממערכת המשפט אך בו בזמן יקבל ממנו סיוע במילוי החלל.[7] שֵילת מרחיבה כי[5]:
"כבר בישיבה הראשונה הייתה הצהרה משותפת של כולנו שאנחנו לא רוצים לבנות מודל להסתרת הכביסה המלוכלכת. לא הקמנו את הפורום כדי להסתיר מהציבור את מה שנעשה, אלא מתוך מחשבה וידיעה שקורבנות פגיעה על רקע צניעות לא רוצים להיחשף ולא מעוניינים לעמוד במה שנדרש כאשר מגישים תלונה ומתנהל משפט. פעמים רבות הם לא מתלוננים בגלל הבושה, קל וחומר כשמדובר בנשים דתיות. אלא שאנחנו לא יכולים לאפשר מצב שבו אנשים שתקפו יסתובבו חופשי רק כי הם דתיים"
עוד מסבירה שֵילת כי "תקנה" מהווה עבורה ביטוי מעשי ”...למימוש החזון של "ממלכת כהנים וגוי קדוש". מימוש חזון זה אפשרי רק תוך כדי שמירה על כבוד האדם הפרטי וזכויותיו”.
את המניע לפרסום פרשיית הרב מוטי אלון בעיתונות על ידי פורום "תקנה" הסבירה בכך כי: ”נוצר מצב שבו הציבור דרש מאיתנו לבוא ולהגיד מפורשות במה מדובר. במיוחד בציבור הדתי-לאומי הספקולציות הלכו ותפחו, ואנשים ביקשו לדעת את האמת”. שֵילת הוסיפה כי ”בכל פעם שההתקפות עלינו גוברות, אני הולכת ושומעת את העדויות הקשות, ויודעת שעשינו נכון” גם אם היא ושאר חברי הפורום שילמו מחיר אישי כבד בשל הצעד שלהם לצאת עם הפרשה בפומבי. לאחר הרשעת מוטי אלון בבית המשפט, היא הביעה את תקוותה כי ”אחרי שנים ארוכות שבהן היינו נתונים תחת איומים והכפשות, אני מקווה שפסיקת בית המשפט תסייע לציבור בכלל, ולתלמידיו של הרב אלון בפרט, להבין שלא בכדי פעלנו כפי שפעלנו. 'פורום תקנה' ימשיך לפעול למניעת פגיעה מצד בעלי מרות וסמכות בציבור הדתי וימשיך להיות כתובת לקורבנות פגיעה כזו”.[1]
עמדות נוספות
שֵילת לא מזהה את עצמה כפמיניסטית, אך יחד עם זאת אמרה כי: ”לנשים דתיות ששייכות לחברה שמרנית וקפדנית יש קושי להנהיג שינויים בחברה הדתית. לנו הנשים יש חוויות רבות שאנחנו עוברות כאשה, אמא ובת זוג ואלה תהליכים שגברים לא עוברים. דווקא לנו התהליכים האלה מחוללים רעיונות ותפיסות עולם חדשות והייתי רוצה שנשים שיש להם מה להביע ולחדש שהחברה שלנו תקבל אותם”.[8]
שֵילת אמרה בעבר כי ”לא צריך להילחם ואף לא להציג כמטרה אקטואלית מינוי של נשים לבית הדין הרבני. היא מסכימה לכך שיש לעודד נשים ובנות ללמוד תורה "לארכה ולרחבה", אבל לתת לעתיד לעשות את שלו”.[9]
בנושא פמיניזם דתי אמרה בעבר בישיבה בכנסת כי:”ככל שהממסד הדתי או נושאי עולם ההלכה הדתי יהיו משוכנעים שאין איזושהי חתרנות בסוגיה של הפמיניזם תחת מוסד המשפחה הקלאסית בעינינו כאנשים דתיים, כך תהיה נינוחות יותר גדולה ויותר רחבה לדון בסוגיות ההלכתיות הטהורות בהן נראה, על פניו, שהן לא עומדות בהתאמה למצבן של הנשים היו”.[10]
שֵילת גם כותבת על רווקות מאוחרת ומעמדו של מוסד המשפחה בעולם המודרני.[11] כמו כן שֵילת כתבה מדרש בשם "מדרשה" העוסק בנושא לימוד תורה לבנות ישראל, בספר "דרשוני - מדרשי נשים".[12] בביקורת ספר זה, נאמר כי קולה נחשב כ”קול אישה דתייה לאומית המגיע מלבה של הקהילה” בין שאר הקולות הנשיים שהופיעו בו.
קישורים חיצוניים
יהודית שילת, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- פורום תקנה, יהודית שילת (ארכיון)
- ירעם נתניהו, שליפות עם יהודית שילת, באתר nrg, 27 בנובמבר 2007
- עמית סלונים, "את ארץ ישראל לא מחלקים במתנה", באתר מאקו, 31 בדצמבר 2014
- אביעד עברון, סיכוי לתקנה: ראיון עם יהודית שילת, דעות 85, אוגוסט-ספטמבר 2018
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ריקי רט, תקנה: הערכנו את הרב אלון, הכאב שלנו עצום, באתר nrg, 8 באוגוסט 2013
- ^ אפרת רוט הלוי, נתפס ברשת: יהודית שילת, באתר כיפה, 20 ביולי 2011
- ^ יהודית שילת, מכתב לבנט: למרות הקשיים, אל תוותר על האיחוד הלאומי, באתר כיפה, 27 בנובמבר 2012
- ^ עוזי ברוך, מתמודדת נוספת: הרבנית יהודית שילת, באתר ערוץ 7, 18 בנובמבר 2014
- ^ 5.0 5.1 ריקי רט, פורום תקנה על פרשת הרב אלון: "גירדנו את קליפת הניצול בחברה הדתית", באתר nrg, 10 באוגוסט 2013
- ^ רבקי גולדפינגר, הפרלמנט הירושלמי, באתר בשבע - ערוץ 7, 1 במרץ 2012
- ^ קובי נחשוני, תקנה: הרב אלון – הראשון שלא ציית להכרעתנו, באתר ynet, 10 במאי 2010
- ^ בני טוקר, לנשים יש קושי לשנות את החברה הדתית, באתר ערוץ 7, 08 במארס 2009
- ^ הרב יובל שרלו, "רבנית אורתודוקסית" - מציאות או הזיה, י"ב באייר התשס"ב
- ^ הכנסת, הוועדה לקידום מעמד האישה, פרוטוקול 161, 14 בפברואר 2005
- ^ יהודית שילת, חינוך לנישואין - חינוך לאחריות, באתר כיפה, 24 באפריל 2003
יהודית שילת, 'משהו חולה בערכי המשפחה של כולנו', באתר ערוץ 7, 3 בספטמבר 2008 - ^ נחמה וינגרטן-מינץ ותמר ביאלה, "דרשוני- מדרשי נשים", הוצאת "ידיעות אחרונות" ו"ספרי חמד", 2009
