רבי חיים יוסף יעקובוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חיים יוסף יעקובוביץ
אין תמונה חופשית
לידה 14 בנובמבר 1901
ג' בכסליו ה'תרס"ב
אמסטוב פולין
פטירה 15 ביולי 1956 (בגיל 54)
ז' באב ה'תשט"ז
תאריך עלייה 1935

רבי חיים יוסף יעקובוביץ (ג' בכסלו ה'תרס"ב, 14 בנובמבר 1901, פוליןז' באב ה'תשט"ז - 15 ביולי 1956, ירושלים) היה רב חרדי שפעל בגרמניה עד מלחמת העולם השנייה, לאחר עלייתו לארץ בשנת 1935 כיהן כרב בית הכנסת חורב בשכונת רחביה ור"מ בישיבת קול תורה בסגל המייסד מראשיתה[1][2] בירושלים.

ביוגרפיה

נולד באמסטוב שבפולין לרבי יצחק מאיר יעקובוביץ ולחנה רבקה לבית בידרמן[3]. אביו היה למדן חסיד גור, התפרנס כמלמד. נישא לדינה (נפ' תשכ"ה).[4]

למד בישיבת בית התלמוד עץ-חיים בצ'נסטוחוב עם אחיו רבי יהודה אריה יעבץ, ואצל האדמו"ר רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה. בשנת ה'תרפ"ב ברח לגרמניה כדי להימנע משירות בצבא פולין, ולמד בישיבתו של רבי משה שניידר בפרנקפורט. בשנת ה'תרפ"ה עוד בהיותו בחור, התחיל למסור שיעורים בישיבתו של הרב שלמה זלמן ברויאר[5]. בשנת 1929 נישא לדינה בריינדל, בתו של הדיין רבי גרשון פוזן.

בראשית חורף 1935 עלה לארץ ישראל בשליחות רבי יוסף ברויאר ראש ישיבת קהילת עדת ישורון בפרנקפורט להיות רבם של ההכשרות מקרב קבוצות פועלי אגודת ישראל שעלו מגרמניה והתכוונו להשתלב בעבודת המושבות, לכן עלה והתיישב עם משפחתו במושבה גדרה[6]. מסיבות כלכליות הדבר לא יצא אל הפועל לבסוף, זאת מאחר ועל הישיבה בגרמניה נאסר להעסיקו מטעמם ולשלוח אליו שכר בשל היותו נתין פולני. לכן ביקש ממנו הרב ברויאר לעלות לירושלים ולבדוק כיצד לייסד בה שלוחה של הישיבה[7].

בירושלים כיהן כרב בית הכנסת וקהילת "חורב" ליוצאי גרמניה בירושלים והעביר שיעורי יהדות בבית יעקב. נלחם נגד שינוי המבטא בתפילה ובקריאת התורה, והתעקש שהכל יתנהל בהברה אשכנזית-מערבית "יקית" ולא בהברה הספרדית שהחלה להתפשט.[8]

בשנת ה'תרצ"ט היה בין מייסדי ישיבת קול תורה בעיר, יחד עם הרבנים יחיאל מיכל שלזינגר, ברוך קונשטט ויונה מרצבך, ומאז שימש בה כר"מ.[9]. הישיבה נתנה מענה לתלמידים יוצאי גרמניה כאשר בשעתו לא היו עבורם מסגרות תורניות המתאימות לסגנונם. בנוסף לקח חלק פעיל בנושא הדאגה לקיומה החומרי של הישיבה[דרוש מקור]. גם בניו חתניו ובנותיו לקחו חלק פעיל ומשמעותי בחינוך התורני-חרדי.

לאחר פטירתו בז' באב ה'תשט"ז התמנה חתנו רבי אברהם ארלנגר כר"מ בישיבת קול תורה במקומו.

נקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות, בסמוך לקברו של רבי איסר זלמן מלצר.

צאצאיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "עלה יונה", יונה בן משה מרצבך, עמ' 455 וב"שומרי משמרת המקדש" ב', נתן רפאל אויערבך, עמ' 193.
  2. ^ המודיע י"ב שבט תשע"ט עמ' 55.
  3. ^ נינת האדמו"ר רבי דוד מלעלוב. מתוך קונטרס ותפארת בנים אבותם, הוצאה משפחת הירשברגר בני ברק
  4. ^ בית יעקב, גיליון 71 [ו, ז], ניסן תשכ"ה, עמ' 29
  5. ^ ספר אור לישרים מאמרי מוסר עמוד קל בהערה מספר 5
  6. ^ "לעבדה ולשמרה" סיפורו של קיבוץ חפץ חיים, נחמה מרקוס, עמ 37.
  7. ^ ספר אור לישרים מאמרי מוסר עמוד קלא
  8. ^ Christian Kraft, Aschkenas in Jerusalem, Vandenhoeck & Ruprecht, 2014. עמ' 218.
  9. ^ הרב ישראל בודנהיים, בפתח מאמרו: 'בענין חובת מזוזה בבימ"ד ודין שהחינו על בימ"ד חדש", קול תורה, ישיבת קול תורה תשס"ג, עמ' עז
  10. ^ חמיו של הרב מרדכי ליבר הלוי כהן
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0