רבי חיים יוסף יעקובוביץ
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה | |
| לידה |
14 בנובמבר 1901 ג' בכסלו ה'תרס"ב אמסטוב פולין |
|---|---|
| פטירה |
15 ביולי 1956 (בגיל 54) ז' באב ה'תשט"ז |
| מקום קבורה |
 הר המנוחות - ירושלים, ישראל |
| תאריך עלייה | 1935 |
רבי חיים יוסף יעקובוביץ (ג' בכסלו ה'תרס"ב, 14 בנובמבר 1901, פולין – ז' באב ה'תשט"ז - 15 ביולי 1956, ירושלים) היה רב חרדי שפעל בגרמניה עד מלחמת העולם השנייה, לאחר עלייתו לארץ בשנת 1935 כיהן כרב בית הכנסת חורב בשכונת רחביה ור"מ בישיבת קול תורה בסגל המייסד מראשיתה[1][2] בירושלים.
ביוגרפיה
נולד באמסטוב שבפולין לרבי יצחק מאיר יעקובוביץ ולחנה רבקה לבית קרשוור, מצאצאי רבי דוד בידרמן מלעלוב[3]. אביו היה למדן חסיד גור, התפרנס כמלמד[4].
למד בישיבת בית התלמוד עץ-חיים בצ'נסטוחוב עם אחיו רבי יהודה אריה יעבץ, ואצל האדמו"ר רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה. בשנת ה'תרפ"ב, בעצת רבי אהרן יחיאל הופשטיין ברח לגרמניה כדי להימנע משירות בצבא פולין, ולמד בישיבתו של רבי משה שניידר בפרנקפורט. בשנת ה'תרפ"ה עוד בהיותו בחור, התחיל למסור שיעורים בישיבתו של הרב שלמה זלמן ברויאר[5]. בשנת 1929 נישא לדינה ברענדל, בתו של הדיין רבי גרשון פוזן.
בראשית חורף 1935 עלה לארץ ישראל בשליחות רבי יוסף ברויאר ראש ישיבת קהילת עדת ישורון בפרנקפורט להיות רבם של ההכשרות מקרב קבוצות פועלי אגודת ישראל שעלו מגרמניה והתכוונו להשתלב בעבודת המושבות, לכן עלה והתיישב עם משפחתו במושבה גדרה[6]. מסיבות כלכליות הדבר לא יצא אל הפועל לבסוף, זאת מאחר ועל הישיבה בגרמניה נאסר להעסיקו מטעמם ולשלוח אליו שכר בשל היותו נתין פולני. לכן ביקש ממנו הרב ברויאר לעלות לירושלים ולבדוק כיצד לייסד בה שלוחה של הישיבה[7].
בירושלים כיהן כרב בית הכנסת וקהילת "חורב" ליוצאי גרמניה בירושלים והעביר שיעורי יהדות בבית יעקב. נלחם נגד שינוי המבטא בתפילה ובקריאת התורה, והתעקש שהכל יתנהל בהברה אשכנזית-מערבית "יקית" ולא בהברה הספרדית שהחלה להתפשט.[8]
בשנת ה'תרצ"ט היה בין מייסדי ישיבת קול תורה בעיר, יחד עם רבי יחיאל מיכל שלזינגר, רבי ברוך קונשטט ורבי יונה מרצבך, ומאז שימש בה כר"מ.[9]. הישיבה נתנה מענה לתלמידים יוצאי גרמניה כאשר בשעתו לא היו עבורם מסגרות תורניות המתאימות לסגנונם. בנוסף לקח חלק פעיל בנושא הדאגה לקיומה החומרי של הישיבה[דרוש מקור]. גם בניו חתניו ובנותיו לקחו חלק פעיל ומשמעותי בחינוך התורני-חרדי.
לאחר פטירתו בז' באב ה'תשט"ז התמנה חתנו רבי אברהם ארלנגר כר"מ בישיבת קול תורה במקומו.
נקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות, בסמוך לקברו של רבי איסר זלמן מלצר.
צאצאיו
- בנו רבי יצחק יחיאל יעקובוביץ - כיהן 66 שנים כרבה הראשי של הרצליה.
- בתו לאה, נישאה לרבי אורי שרגא קלרמן מראשי ישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים.
- בתו מרים, נישאה לרבי אברהם ארלנגר ר"מ בישיבת קול תורה, ומחבר סדרת הספרים "ברכת אברהם" על הש"ס ואגדה.
- בתו יוכבד, נישאה לרבי אברהם עמרם קוך, ר"מ בישיבת משכן יעקב בחיפה במשך כארבעים שנה[10].
- בנו הרב מאיר, כיהן תקופה כמשגיח בישיבת פוניבז' לצעירים בבני ברק ולאחר מכן כרב המקוואות במודיעין עילית.
- בתו חנה רבקה, סופרת ילדים המוכרת בשם העט רבקה שזורי, נשואה לרב צבי ובר רב שכונת נווה יעקב בירושלים וחבר בד"ץ שארית ישראל.
קישורים חיצוניים
- הרב י. ח. יעקובוביץ ז"ל, שערים, 16 ביולי 1956, עמ' 1
- הרב יעקובוביץ ז"ל, הצופה, 16 ביולי 1956, עמ' 4
הערות שוליים
- ^ "עלה יונה", יונה בן משה מרצבך, עמ' 455 וב"שומרי משמרת המקדש" ב', נתן רפאל אויערבך, עמ' 193.
- ^ המודיע י"ב שבט תשע"ט עמ' 55.
- ^ נינת האדמו"ר רבי דוד מלעלוב. מתוך קונטרס ותפארת בנים אבותם, הוצאה משפחת הירשברגר בני ברק
- ^ בית יעקב, גיליון 71 [ו, ז], ניסן תשכ"ה, עמ' 29
- ^ ספר אור לישרים מאמרי מוסר עמוד קל בהערה מספר 5
- ^ "לעבדה ולשמרה" סיפורו של קיבוץ חפץ חיים, נחמה מרקוס, עמ 37.
- ^ ספר אור לישרים מאמרי מוסר עמוד קלא
- ^ Christian Kraft, Aschkenas in Jerusalem, Vandenhoeck & Ruprecht, 2014. עמ' 218.
- ^ רבי ישראל בודנהיים, בפתח מאמרו: 'בענין חובת מזוזה בבימ"ד ודין שהחינו על בימ"ד חדש", קול תורה, ישיבת קול תורה תשס"ג, עמ' עז
- ^ חמיו של הרב מרדכי ליבר הלוי כהן
25032784חיים יוסף יעקובוביץ