הפלישה ללאה-סלמאואה
 | ||||||||||||||
| מטוסי TBD דבסטיטור בדרכם לתקוף ספינות יפניות. ברקע נראות הספינות מעלות מסך עשן | ||||||||||||||
| מערכה: המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||
| תאריכים | 8 במרץ 1942 – 13 במרץ 1942 (6 ימים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | אזור לאה-סלמאואה, טריטוריית גינאה החדשה | |||||||||||||
| תוצאה | היפנים משתלטים על האזור | |||||||||||||
| ||||||||||||||
הפלישה ללאה-סלמאואה הידועה בהיסטוריוגרפיה היפנית בשם מבצע SR, הייתה פעולה צבאית של האימפריה היפנית לכיבוש אזור לאה-סלמאואה (Salamaua-Lae) בטריטוריית גינאה החדשה, בין ה-8 ל-13 במרץ 1942, במהלך המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה. המטרה בכיבוש אזור זה הייתה הקמת שדה תעופה ממנו יוכלו מטוסים יפנים לספק סיוע אווירי לכוחות שפעלו במזרח גינאה החדשה ובים האלמוגים. חיל המצב האוסטרלי הקטן ששהה באזור נסוג מיד עם הגעת היפנים, ולא העמיד התנגדות לפלישה.
בתגובה לפלישה תקף כוח משימה של נושאות מטוסים של הצי האמריקאי את הכוחות היפנים ב-10 במרץ, טיבע שלוש ספינות תובלה והסב נזק לספינות נוספות. על אף הנזק הצליחו היפנים להשלים את כיבוש האזור והחלו בבניית שדה התעופה. טייסות משדה תעופה זה סייעו מאוחר יותר לביסוס העליונות האווירית היפנית במהלך הניסיון היפני לכבוש את פורט מורסבי, ובמהלך קרבות אחרים באזור.
הפלישה
צי הפלישה עזב את רבאול ב-5 במרץ 1942, ומלבד ארבע ספינות התובלה שהובילו את החיילים ליעדם, את הסיוע לפלישה סיפקו ארבע סיירות כבדות, שתי סיירות קלות, שבע משחתות ומספר ספינות עזר. הפלישה החלה ב-8 במרץ, ובעוד שבלאה לא נרשמה כל התנגדות, בסלמאואה השמידה יחידה של מתנדבים ואנשי קשר של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי תשתיות חיוניות ונסוגה להרים. ניסיון מוקדם של אמנעה אווירית מצד טייסות אוסטרליות מהאזור נכשל ונזנח.
הפשיטה על לאה-סלמאואה
בשעת בוקר מוקדמת ב-10 במרץ המריאו מטוסים אמריקאים מנושאות המטוסים לקסינגטון ויורקטאון שעגנו במפרץ פפואה שבדרום גינאה החדשה, כ-201 קילומטרים מאזור היעד. המטוסים האמריקאים הצליחו להימנע מגילוי ובשעה 09:22 פתחו מפציצי צלילה מדגם SBD דונטלס במתקפה על הספינות היפניות שעגנו בלאה. זמן קצר לאחר מכן, בשעה 09:38, תקפו מפציצי טורפדו מדגם TBD דבסטיטור ומפציצי דונטלס נוספים את הספינות בסלמאואה, בעוד מטוסי קרב ירו על החופים. כחצי שעה לאחר מכן הופיע גל תקיפה שני של מפציצים שתקפו בשני האתרים. יום לאחר מכן הגיעו לאזור חמישה מפציצים מדגם B-17 מבצר מעופף והמשיכו בהפגזת האזור.
המטוסים האמריקאים טיבעו שלוש ספינות תובלה. בנוסף נגרם נזק לסיירת קלה, לשתי משחתות, לספינת תובלה, למקשת, לשולת מוקשים ולספינת עזר נוספת. הפושטים איבדו את אחד ממפציצי הדונטלס, שנפגע מאש נ"מ, ושניים נוספים ביצעו נחיתת חרום בפורט מורסבי בדרכם חזרה. שאר 101 המטוסים שנשלחו חזרו בבטחה לנושאות המטוסים.
הפשיטה הביאה לאובדן שני שלישים מצי התובלה של היפנים, אך אבידות נוספות נמנעו בשל העובדה שספינות התובלה עגנו בקרבת החוף והיו מסוגלות להחיף עצמן ולהימנע משקיעה. מעבר לנזק החומרי, הייתה לפשיטה זו השפעה פסיכולוגית על היפנים, שלאחריה העלו את רמת הכוננות והבינו שהאמריקאים מוכנים לסכן את נושאות המטוסים שלהם על מנת למנוע את התקדמותם באזור.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Willmott, H. P. The War with Japan: The Period of Balance, May 1942 – October 1943, SR Books, 2002. מסת"ב 9780842050326.
קישורים חיצוניים
- סטיבן בולארד, Japanese army operations in the South Pacific Area, באתר פרויקט מחקר אוסטרליה-יפן.
הערות שוליים
- ^ בולארד, עמ' 41.
