סיירת כבדה
סיירת כבדה היא סוג של סיירת או אוניית מלחמה, שהייתה בשימוש במחצית הראשונה של המאה ה-20.
באמנת לונדון, שנחתמה ב-1930 ונועדה להוות המשך למהלך צמצום החימוש הימי, הוגדרו מחדש טיפוסי הסיירות. סיירת קלה הוגדרה כאוניית הנושאת תותחים בקוטר שאינו עולה על 6.1 אינץ' (155 מ"מ) ואילו סיירת כבדה הוגדרה כנושאת תותחים כבדים יותר, עד קוטר 8 אינץ' (203 מ"מ). שני טיפוסי האוניות היו אמורים להיות בהדחק של 10,000 טון, לכל היותר. למרות החימוש הכבד יותר של הסיירת הכבדה, נחשבו תותחי 6 אינץ עדיפים: מהירות הירי שלהם הייתה גדולה יותר, וניתן היה לשאת יותר תותחים באותו משקל. משקלם הגדול יותר של פגזי 8 אינץ' לא נחשב ליתרון, משום שרוב האוניות שהיו בנויות לספוג פגזי 6 אינץ' היו מסוגלות לספוג גם פגיעת פגזי 8 אינץ'.
ככל שהתברר שהמלחמה בלתי נמנעת, החלו המדינות השונות לפרוש מהאמנה ולבנות כלי שיט בעלי הדחק רב יותר, ותותחים בעלי קוטר גדול יותר. יפן בנתה את סדרת הסיירות הכבדות מוגאמי, שהיו בעלי הדחק של למעלה מ-13,000 טון, ותותחים בקוטר 6.1 אינץ', שהוחלפו בתחילת המלחמה (כפי שתוכנן מראש) לתותחים בקוטר 8 אינץ'. הצי הגרמני בנה את סדרת הסיירות הכבדות אדמירל היפר, שההדחק שלהן הגיע ל-18,000 טון, ונשאו תותחי 8 אינץ'.
בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה נוצר למעשה מדרג של אוניות שטח עיקריות[1], שהחל בסיירת הקלה, עבור בסיירת כבדה, המשך באוניית מערכה זוטא, סיירת מערכה וכלה באוניית המערכה.
עיקר המדרג היה קיים בצי הגרמני; לאחר סדרת אדמירל היפר, נבנו שלוש סיירות כבדות, שנקראו בפי הגרמנים panzerschiffe, "אוניות משוריינות". הסדרה נקראה "דויטשלנד", על שם האונייה הראשונה בסדרה, מתוך שלוש[2]. אוניות אלה היו קטנות מאוניות מערכה ומסיירות מערכה, ולמעשה היו קרובות במידותיהן לסיירות כבדות, אך הייתה להן עוצמת אש גדולה בהרבה משלהן. בשל כך הגדירו אותן הבריטים כ"אוניות מערכה זוטא" (pocket battelship). בהמשך בנו הגרמנים עוד שתי אוניות גדולות עוד יותר - שרנהורסט וגנייזנאו - שאותן הגדירו הבריטים כ"סיירת מערכה", בשל גודלן, ואילו הגרמנים ראו בהן כבר אוניות מערכה, ללמדך על הגבול הדק שבין טיפוסי אוניות אלו.
סיירות היו חלק פעיל ומהותי מציי העולם במלחמת העולם השנייה. בפלישה הגרמנית לנורווגיה, באפריל 1940, נתקלו סיירות המערכה הגרמניות שרנהורסט וגנייזנאו בסיירת המערכה הבריטית Renown, ללא הכרעה; מספר שבועות לאחר מכן הפתיעו האוניות הגרמניות את נושאת המטוסים הבריטית אה"מ גלוריוס וטיבעו אותה ואת המשחתות המלוות. סיירת המערכה הבריטית אה"מ הוד נלחמה באוניית המערכה הגרמנית ביסמרק בקרב מצר דנמרק, ב-24 במאי 1941; הוד הוטבעה על כל צוותה בקרב. סיירות גרמניות ובריטיות נטלו חלק במערכה על האוקיינוס האטלנטי, כמו גם בזירות אחרות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ לא כולל, כמובן, משחתות ואוניות קטנות מהן, כמו פריגטות, קורבטות, ספינות טורפדו, ועוד, ולא כולל נושאות מטוסים.
- ^ שמה של "דויטשלנד" שונה בתחילת המלחמה ל"ליצו" (Lützow), מחשש לפגיעה מורלית במקרה שהאונייה תוטבע. שתי האוניות האחרות היו אדמירל שר ואדמירל גרף שפיי.