שיגיושי אינואואה
 | |
| לידה |
9 בדצמבר 1889 סנדאי, מחוז מיאגי, יפן |
|---|---|
| פטירה | 15 בדצמבר 1975 (בגיל 86) |
| השתייכות |
 הצי הקיסרי היפני |
| תקופת הפעילות | 1945–1909 |
| דרגה | אדמירל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד יודו והיאיי מפקד הצי הרביעי | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה (קרב ים האלמוגים) | |
| עיטורים | |
| מסדר השמש העולה (דרגה ראשונה) | |
| תפקידים אזרחיים | |
| סגן שר הצי | |
שיגיושי אינואואה (ביפנית: 井上 成美 Inoue Shigeyoshi; 9 בדצמבר 1889 - 15 בדצמבר 1975) היה אדמירל בצי הקיסרי היפני במהלך מלחמת העולם השנייה. אינואואה פיקד על הצי הרביעי, ולאחר מכן שימש סגן-שר הצי. הוא היה גיסו של ראש ממשלת יפן אבה נובויוקי.
ביוגרפיה
קריירה צבאית
אינואואה נולד בעיר סנדאי שבמחוז מיאגי, באזור טוהוקו, יפן. הוא סיים את לימודיו במקום השני מתוך 179 החניכים במחזור ה-37 של האקדמיה הימית הקיסרית בשנת 1909. בהיותו פרח קצונה, שירת אינואואה על הסיירת "סויה", עמה הפליג ברחבי מזרח אסיה ודרום מערב האוקיינוס השקט, ועם שובו ליפן עבר לשרת על סיפון אוניית המערכה מיקאסה, ולאחר מכן בסיירת "קסוגה".
לאחר קבלת דרגות הקצונה בדצמבר 1910, שירת אינואואה על הסיירת "קוראמה", ושנתיים לאחר מכן שב לאקדמיה הימית כדי ללמוד אודות החידושים האחרונים בתחומי התותחנות הימית ולוחמת צוללות. ב-1913 הוא שירת על הסיירת "טקצ'יהו", ולאחר מכן על אוניית המערכה היאיי. בסוף 1915, עם קבלת דרגת הלוטננט, עבר לשרת על אוניית המערכה "פוסו".
תפקיד הפיקוד הראשון שלו ניתן לו על הסיירת "יודו" בדצמבר 1917, ובסוף 1918 התמנה אינואואה לנספח צבאי בשווייץ. בשנה לאחר מכן היה חלק ממשלחת דיפלומטית לועידת השלום בפריז, וב-1920 היה לנספח הצבאי בצרפת. בדצמבר 1921 קיבל אינואואה את דרגת לוטננט קומנדר, ושב ליפן.
עם שובו ליפן, מונה אינואואה לתפקיד קצין המבצעים על הסיירת "סומה", ובשנה שלאחר מכן החל ללמוד במכללת המטה של הצי, אותה סיים במקום השלישי מתוך 21 חניכים. עם סיום הלימודים, מילא אינואואה סדרה של תפקידי מטה שונים, שבהם נספח ימי לאיטליה, תפקיד אותו מילא בין בשנים 1927 ו-1929, ובסיומו קיבל דרגת קפטן.
אדמירל
ב-15 בנובמבר 1933, נמסר לאינואואה הפיקוד על היאיי, תפקיד בו החזיק כשנה וחצי. בתור בן טיפוחיו של אדמירל איסורוקו יממוטו, התנגד אינואואה להסכם התלת-צדדי בין האימפריה היפנית, איטליה הפאשיסטית וגרמניה הנאצית. הוא השתייך לקליקה השמאלנית בצי הקיסרי שהתנגדה לעליית הפאשיזם ולאימפריאליזם היפני. בנוסף, כמורו יממוטו, היה אינואואה תומך נלהב בתעופה ימית.
ב-15 בנובמבר 1935 מונה אינואואה לאדמירל משנה, והיה לסגן מפקד הצי השלישי שפעל באזור סין, וב-1939 מונה לתת-אדמירל. ב-1940 הוענק לו עיטור מסדר השמש העולה, ובאותה שנה התמנה אינואואה למפקד לשכת התעופה הימית של הצי הקיסרי, והגיש לשר הצי, קושירו אואיקאווה, את התזה שלו לארגון מחדש של הצי בראשית 1941. התזה שלו הכילה ביקורת נוקבת על מדיניות בניית האוניות של הצי הקיסרי, על כך שהיא מתמקדת בבניית אוניות מערכה, ולא בנושאות מטוסים. מאוחר יותר באותה שנה נמסר לידיו הפיקוד על הצי הרביעי של יפן, שעגן בבסיס הצי בלגונת טרוק, והוא פיקד על הכוחות הימיים במהלך קרב גואם וקרב האי וייק. לאחר מכן העביר את מטהו לרבאול, כהכנה למבצע MO, שכלל את כיבוש פורט מורסבי, אך לאחר קרב ים האלמוגים במאי 1942, בו נהדפה הפלישה היפנית, איבד את הפיקוד על הצי הרביעי ושב ליפן, שם התמנה למפקד האקדמיה הימית הקיסרית. בשלביה האחרונים של מלחמת העולם השנייה קיבל אינואואה את דרגת האדמירל, וב-15 באוקטובר 1945 הוא פרש מהצי.
לאחר המלחמה לימד אינואואה אנגלית ומוזיקה בביתו שביוקוסוקה, והאתר שבו עמד ביתו הוא כיום גן ציבורי.
קישורים חיצוניים
- Nishida, Hiroshi. Inoue, Shigeyoshi
