קת
ערך זה עוסק בחלק שבו אוחזים בכלים (ידית). אם התכוונתם למין צמח, ראו קת הוא החלק שבו אוחזים בכלי עבודה או בכלים אחרים בזמן השימוש בהם.
החל מהתקופה הפלאוליתית התיכונה, החלו לייצר קתות ממגוון חומרים, כגון עץ, עצם, קרניים וגם משנהב, ומאוחר יותר, אף ממתכת. בימים אלו הקת עשויה גם מחומרים פלסטיים שונים או מגומי לאחיזה טובה, למניעת החלקה וכן לבידוד תרמי או חשמלי לפי הצורך.
קת מהודרת של הג'מביה (פגיון מסורתי תימני), עשויה מקרן של קרנף והיא סמל של מעמד חברתי גבוה.
קת היא בפרט החלק האחורי של נשק קל (כגון רובים, מקלעים קלים וכו'), המשמש לאחיזתו. הקת נתפסת על ידי שקע הכתף, כדי לספוג את הרתע ולהגדיל את הדיוק בירי. פעמים רבות מחוברת אל הקת רצועה, המאפשרת את תליית הרובה על הכתף. לעיתים מיוצרת קת מתקפלת, המאפשרת טלטול נוח של הרובה כאשר היא מקופלת.
ברובה M16 ניתנה לקת פונקציה נוספת: על מנת לענות על הצרכים של חיילי צבא ארצות הברית במלחמת וייטנאם, עוצבה הקת כך שתשמש את החיילים כמשוט בנהרות. בדגמים המקוצרים והמודרניים יותר של ה-M16, כגון ה-M4, הקת היא טלסקופית, כלומר, ניתנת לקיפול פנימה בזמן שהנשק לא בשימוש. קיימת אפשרות לפתוח את הקת למספר מצבי ביניים, הרלוונטיים לטכניקות ירי שונות.
עד סוף מלחמת העולם השנייה רוב הקתות היו עשויות מעץ ונמצאו בגובה נמוך מן הקנה, על מנת לאפשר ליורה להשעין את הלחי על הקת כך שהעין תהיה בגובה הכוונת. עם המעבר לרובים אוטומטיים נתגלה חיסרון מרכזי בקונפיגורציה זו: הרתע גרם לרובה להסתובב סביב הידית האחורית וכך להוצאת הרובה מכיוון על המטרה. כדי להתגבר על בעיה זו הרובים החדשים כללו קת בגובה הקנה, כך שהרתע עובר בקו ישר אל הקת ומשם אל שקע הכתף, דבר המאפשר דיוק רב יותר בירי אוטומטי.
קישורים חיצוניים
| כלי עבודה | ||
|---|---|---|
|
