המכלול הארכאולוגי במרידה

המכלול הארכאולוגי במרידה

אתר מורשת עולמית

התיאטרון הרומי
התיאטרון הרומי
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1993, לפי קריטריונים 3, 4
מדינה
קואורדינטות	38°54′58″N 6°20′16″W
(למפת ספרד מוגדלת)   מדריד ברצלונה בילבאו חיחון סרגוסה ואיאדוליד מאלגה קורדובה סביליה גרנדה פלמה מורסיה ויגו ולנסיה צרפת צרפת פורטוגל מרוקו אלג'יריה המכלול הארכאולוגי במרידה (למפת ספרד רגילה)   מדריד ברצלונה בילבאו חיחון סרגוסה ואיאדוליד מאלגה קורדובה סביליה גרנדה פלמה מורסיה ויגו ולנסיה צרפת צרפת פורטוגל מרוקו אלג'יריה המכלול הארכאולוגי במרידה (למפת אקסטרמדורה רגילה)   בדחוס קסרס פלסנסיה קסטיליה ולאון קסטיליה לה מנצ'ה אנדלוסיה פורטוגל המכלול הארכאולוגי במרידה (למפת אקסטרמדורה מוגדלת)   בדחוס קסרס פלסנסיה קסטיליה ולאון קסטיליה לה מנצ'ה אנדלוסיה פורטוגל המכלול הארכאולוגי במרידה

המכלול הארכאולוגי במרידה (בספרדית: Conjunto arqueológico de Mérida) בספרד הוא אסופה של מבנים היסטוריים, כולל האתר הארכאולוגי הרומי החשוב ביותר בחצי האי האיברי. העיר אמריטה אוגוסטה (Emerita Augusta) הוקמה על ידי אוגוסטוס קיסר בשנת 25 לפנה"ס בסוף המערכה הצבאית בספרד. העיר, שהייתה בירת הפרובינקיה הרומית לוסיטניה, נועדה לשכן יוצאי צבא משני לגיונות רומיים שלחמו עבור האימפריה הרומית במהלך המלחמות הקנטבריות: הלגיון החמישי אלאודה והלגיון העשירי גמינה.

עד נפילת האימפריה הרומית המערבית הייתה אמריטה אוגוסטה, כיום מרידה, מרכז כלכלי, משפטי, צבאי ותרבותי של האימפריה. השפעתה הייתה כזו שאוסוניוס הגדיר אותה כעיר התשיעית החשובה ביותר בעולם הרומי.

השרידים הארכאולוגיים החשובים ששרדו עד היום הם עדות לחיוניותה של עיר זו. התיאטרון, האמפיתיאטרון וגם אמת המים הם מההישגים העיקריים של הגאונות האדריכלית של התרבות הרומית בספרד. לאור מורשת זו נחנך במרידה בשנת 1986 המוזיאון הלאומי לאמנות רומית, שתוכנן על ידי האדריכל הספרדי רפאל מונאו . שבע שנים לאחר מכן, בשנת 1993, צורף המכלול לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו, כשבנוסף לשרידים מהתקופה הרומית נוספו לו שרידים מהתקופה הוויזיגותית ומהשלטון המוסלמי בספרד.

מונומנטים מהתקופה הרומית

במת התיאטרון הרומי

הקירקוס הרומי

מקדש דיאנה

הגשר הרומי מעל הגוודיאנה

אמת המים של הניסים

התיאטרון

התיאטרון נבנה לבקשת הקונסול מרקוס ויפסניוס אגריפה, ונחנך בין השנים 16–15 לפנה"ס. עם קיבולת של כ-6,000 צופים, הוא נסמך אל גבעת סן אלבין (Cerro de San Albín, הנקודה הגבוהה ביותר בעיר), שהמדרון שלה מאפשר אֲקוּסְטִיקָה מעולה. הוא נותר קבור עד המאה ה-20, אך הוא משמש שוב בתפקידו המקורי בפסטיבלים חשובים של תיאטרון, מוזיקה קלאסית ואירועים אמנותיים אחרים.

תוכנית התיאטרון היא קלאסית: אורכסטרה, הבמה, קיר הבמה וחצי מעגל של מדרגות אבן. בין האורכסטרה למושבים, ישנם שלושה ספסלים, מרווחים יותר משאר המושבים, ספסלים השמורים מראש לאנשים במעמד גבוה, כגון שופטים. המושבים מחולקים לשלושה חלקים: נמוך, בינוני וגבוה. גם כאן, נראה שמדובר בחלוקה של מעמדות חברתיים. ניתן גם להבחין בין המעברים הנמצאים בין החלק התחתון לאמצעי.

המבנה המרכזי הרבה יותר מפואר. קיר הבמה מהודר, כמו רוב המונומנטים הרומאים. הוא בנוי משני מפלסים (מהבמה), שניהם כוללים אכסדרת עמודים. ההבדל הבולט ביחס למונומנטים רומאים אחרים כמו הקולוסיאום, הם לא יוצרים ארקדה אלא מקורים בארכיטרב. המפלס הראשון כולל פסלים המייצגים גברים בשריון או בגלימות. אולי לוחמים נודעים או קיסרים שהפכו לאלילים. שלושה פתחים מאפשרים גישה לבמה עבור השחקנים, שניים צדדיים קטנים, ופתח מרכזי שנפתח אל פריסטיל גדול. מעל כניסה מרכזית זו נמצא פסל של אישה, ככל הנראה אלילה, ונוס או קרס.

מבנה העמודים מעיד על השראה רבה מהסדר הקורינתי, בעיקר הכותרות, כמו גם הטורוס והבסיס. בקיר הגמלון (מעוגל) במפלס השני יש אפריז. נראה שהעמודים עשויים משיש, כמו הסטילובטה של המפלס השני, אך ניתן גם להבחין בשימוש בלבנים ורודות, כמו גם אבנים פשוטות בחלק האחורי של הקיר. ההבדל בצבע במקומות, כמו בחלק השמאלי ביותר, חושף שחזורים גלויים לעין.

האמפיתיאטרון

האמפיתיאטרון נפתח בשנת 8 לפני הספירה לאחר שנחנך בתקופת הקיסר אוגוסטוס. הוא היה ממוקם ממש ליד התיאטרון של מרידה. תוכנית המפלסים דומה למדי לזו של התיאטרון, אך מידותיו שונות למדי. אורכו של האמפיתיאטרון הוא 126 מטר, רוחבו 65 מטרים והוא יכול היה להכיל כמעט 15,000 איש דרך 26 המעברים שלו, יחסית יותר מהקולוסיאום ברומא.

קירקוס

באורך של 400 מטרים ורוחב של 100 מטרים, הקירקוס היה מבנה המופעים הגדול ביותר בעיר. הוא נהנה, עם האמפיתיאטרון, מאהדת הציבור שהעדיף יותר ריגושים עזים מאשר יצירות תיאטרליות. בשל מידותיו הוא היה מחוץ למתחם החומה, סמוך לדרך שחיברה בין אמריטה אוגוסטה לקורדובה וטולטום.

נראה שנבנה בראשית המאה הראשונה תחת הקיסר טיבריוס. לקירקוס היה קיבולת של 30,000 מושבים, מחולקים למפלסים (מחולקים ביציע (cavea), במטרה להבדיל אנשים על פי מעמד חברתי). במתחם היה מסלול בו נערכו התחרויות. במרכז מסלול זה נמצא קיר, ה"ספינה" (spina), באורך של 223 מטרים ורוחב של 8.5 מטרים. הוא עוטר במונוליתים ופסלים מקודשים. המופעים שהתקיימו במקום היו מרוצי מרכבות, שהיו אחת האטרקציות המועדפות על הצופים באימפריה. הצוותים המובילים של מרכבות הרתומות לזוג (ביגה) או לארבעה סוסים (קוודריגה) נהנו מהצלחה מסוימת: רבים מהם מיוצגים בציורים או בפסיפסים.

קירקוס מרידה הוא כיום אחד מהשמורים הטובים ביותר מהעולם הרומי. במקום הוקם מרכז הסברים שיאפשר לנו להבין את תפקודו ומבנהו.

מקדש דיאנה

מקדש דיאנה היה שייך לפורום העירוני. כיום בלא הגג, מדובר בבניין במצב טוב לשימור. זהו אחד המבנים הדתיים הנדירים שלא סבלו קשה מפגעי הזמן. ניתן להסביר את המאפיין הזה במיוחד על ידי שילובו בארמון בסגנון הרנסאנס של הרוזן של לוס קורבוס, שחלקים ממנו נותרו כשרידים בתוך המקדש עצמו. הוא ידוע כיום בזכות הקדשתו לדיאנה, אלת הציד במיתולוגיה הרומית. עם זאת, זו לא הייתה מטרתו המקורית. מקום זה הוקדש למעשה לפולחן הקיסר.

בנייתו מתוארכת לסוף המאה הראשונה לפני הספירה, או לתחילת המאה הראשונה, בתקופת הקיסר אוגוסטוס. תוכנית הבניין מלבנית והוא מוקף בעמודים, כשחזיתו פונה לפורום. החזית נוצרה משישה עמודים שעליהם הוצב גמלון. העמודים הם בסגנון הסדר הקורינתי, עם טורוס בבסיס העמודים וכותרות עם שריגים של עלי אקנתוס המוצבים על עמודים כשהחולייה העליונה המחורצת, עשויה אולי מגרניט. מעל לארכיטרב מופיעה רצועה שנייה, ככל הנראה תמיכה באפריז. לבסוף, אפשר להבחין כי המקדש אינו מכבד את סידור העמודים (n / 2n + 1) של המקדש היווני.

קשת טראיאנוס

המונומנט המכונה באופן מסורתי "קשת טראיאנוס" (Arco de Trajano) אינו כנראה קשת ניצחון, אלא כניסה מונומנטלית לפורום הרומי. כתובת ההנצחה אבדה, אך היסטוריונים מודרניים מסכימים לתארכו לתקופת טיבריוס (המאה הראשונה).

השער, שנמצא על הקארדו מקסימוס, הפרידה בין הפורום של הפרובינקיה לפורום העירוני.

הקשת, שנבנתה בגרניט, חופתה בשיש שנעלם מאז. גובהה 13.97 מטרים, עומקה 5.7 מטרים ורוחבה המקסימלי 8.67 מטרים.

גשרים רומאיים

שני גשרים (viaduct) הם חלק מהמכלול הארכאולוגי של מרידה. הראשון ניצב מעל הנהר גוודיאנה (בספרדית: Puente Romano) מדרום-מערב בהארכה של הדקומנוס מקסימוס, השני נמתח מעל הנחל אלבארגס (Puente Romano sobre El Albarregas) צפונה ביציאה של הקארדו מקסימוס במקביל ל"אמת המים של הניסים" ויוצר צומת עם ויה דה לה פלאטה .

הגשר הרומי מעל הגוודיאנה היה בתוואי של הדקומנוס מקסימוס, אחד העורקים העיקריים של העיר. בכך סימן את הכניסה לעיר מדרום-מערב, והוא קבע בחלקו את התצורה. זהו המונומנט הרומי העתיק ביותר ששרד במרידה. בנייתו החלה מיום הקמת העיר, במטרה אסטרטגית, לאפשר את הגנת העיר והסביבה.

הגשר מורכב ממבנה בטון, מעוטר בגושי גרניט, והוא בנוי משישים קשתות, הפרוסות לאורך 792 מטרים. גודל זה מציב את גשר המרידה בין הארוכים ביותר באותה תקופה. מיקום הגשר נבחר בקפידה, על מעברה שבמרכזה איון, המחלק את מסלול הנהר לשתי זרועות. הגשר המקורי לא היה מבנה רציף: הוא הורכב אז משני מקטעי קשתות, שהצטרפו באי עליו הוקם מבנה בסיס גדול. זה האחרון הוחלף במאה ה-17 על ידי כמה קשתות, לאחר ששיטפון הרס חלק מהמבנה בשנת 1603. בעבר, בתקופה הרומית, הוארך הגשר מספר פעמים. לפחות חמש קשתות נוספו כך שהשביל לא נחתך על ידי שיטפונות הגוודיאנה. התוצאה של תוספות שונות אלה היא אורך כולל של 792 מטרים, מה שהופך אותו לאחד הגשרים הרומאים הארוכים ביותר שנמצאים עדיין בשימוש.

אמות מים

"אמת המים של הניסים" (Acueducto de los Milagros) היא חלק מצינור (או אמת מים) שסיפקה מים לאמריטה אוגוסטה ממאגר פרוסרפינה (Embalse de Proserpina), שנמצא 5 קילומטרים מהעיר. המים הגיעו למגדל שמירה (castellum) שנמצא ברובע הנוכחי של סנטה אולליה (ההריסות עדיין נראות). משם נמתחה אמת המים לאורך 827 מטרים, עד למגדל השמירה הסופי של גבעת אל קלבריו (Cerro de El Calvario), לאחר שחצה את עמק אלבארגס, בגובה מקסימלי של 25 מטרים. הוא נבנה בראשית המאה הראשונה בשילוב אבן ולבנים. העמודים ברוחב 3 מטרים, מורכבים מסדרה של שלוש קשתות עגולות למחצה, בנויות מלבנים. על הקשתות העליונות נבנתה התעלה להובלת מים.

האמה שרדה עד ימינו במצב טוב של שימור. המסורת הפופולרית גורסת כי מקור כינויה מהתדהמה של תושבי מרידה בגלל החוסן של יצירה כה עתיקה, תופעה שנחשבה מעשה ניסים. 50 עמודים עדיין עומדים, פחות או יותר, במידה משתנה של נזק. בראשית שנות השבעים של המאה ה-20 התגלו שרידי מגדל השמירה של גבעת אל קלבריו. הכרונולוגיה של האמה הייתה נושא למחלוקת רבה. כיום מקובל כי האמה נבנתה תחת אוגוסטוס.

גם אמת המים של ראבו דה בואי-סן לאסרו (Acueducto de Rabo de Buey-San Lázaro), נבנתה בתקופה הרומית. האמה הובילה מים ממעיינות צפונית לעיר. הצינורות נמשכים לאורך של כ-4 קילומטרים. בקטעים מסוימים הם משתמשים במנהרות תת-קרקעיות שיכולות להגיע לגובה של 2.5 מטרים, ומצוידות במערכת אוורור ובמדרגות המפוזרות באופן קבוע לאורך כל האמה. תשתיות אלה שמורות היטב. מצד שני, כמעט ולא נותר דבר מהמבנה שאפשר לחצות את עמק אלבארגס באורך של קרוב לקילומטר. רק שלושה עמודים וכמה קשתות נדירות מנציחים בנייה גרנדיוזית זו.

בית האמפיתיאטרון

בית אצילים זה, המכונה "בית מיטראו" (Casa del Mitreo), נמצא במקרה בראשית שנות השישים של המאה ה-20. הוא ממוקם בצד שמאל של גבעת סן אלבין. הבניין כולו נבנה באבנים, מחוזקות באבני גזית בפינות. האלמנטים המדהימים ביותר הם פריסטיל המקיף את הגן הפנימי, אך בעיקר הפסיפס הקוסמוגוני המפורסם. האחרון הוא ייצוג אלגורי של יסודות הטבע (נהרות, רוחות ...) שאותם מנהיגה דמותו של איון. מחקרים ארכאולוגיים והרצון לפתוח אתר זה למבקרים הביאו להתקנת גג.

הנקרופוליס

תחת הכינוי "לוס קולומבריוס" (Los Columbarios) ידועים שני מבני קבורה באוויר הפתוח, הממוקמים מחוץ לחומות העיר הרומית, שאינן דומות לטיפולוגיה של קולומבריום. שניהם הם הדוגמה הטובה ביותר למבני קבורה באמריטה אוגוסטה. החומרים המשמשים לייצורם הם אבני בניין וגרניט. בשניהם נשמרו הכתובות המזהות של הבעלים (משפחות וקוניוס ויוליוס), כך שניתן היה לדעת מה מקורם ומצבם.

המרחצאות הרומיים באלנחה

המרחצאות הרומיות באלנחה

העיירה אלנחה שוכנת כ-18 קילומטרים דרומית-מערבית למרידה. במקום יש מעיינות חמים שעל בסיסם הוקם במקום מתחם ספא, הכולל מרחצאות תרמיים, כמו גם מספר בתי מלון.

יש עדויות לשימושים הרפואיים של המעיין מהתקופה שלפני הרומאים, אך אלו בנו מתחם מרחצאות קטן במאה ה-3, מערכת הקשרים שלו עם אמריטה אוגוסטה (מרידה הרומאית) מתועדת היטב, והפכה אותו באותה עת למרכז בריאות ופנאי עבור תושבי האזור. ידוע סיפורה של וריניה סרנה (Varinia Serena), בת אצילים צעירה שנפגעה מסוג כלשהו של מחלה הקשורה למערכת הרבייה שהמעיין ריפא, אביה, ליקיניוס סרניאנוס קלריסימוס (Licinius Serenianus Clarissimus) בנה מזבח תפילה ופסל של האלילה יונו, שתרמה לריפוי בתו, ומכאן שהמעיין היה מוקדש לאלילה הרומית של הפוריות והמשפחה.

הבניין הרומי הוא מבנה מלבני בו שוכנים שני תאים עגולים זהים, אחד לכל מין, שהגישה אליהם בגרם מדרגות אבן משופע. במרכז התאים נמצאות הבריכות, גם הן עגולות. תאים אלה מקורים על ידי שני קמרונות חצי כדוריים עם צוהר במרכז. בנוסף הרומאים השאירו כמה בתי הארחה פרימיטיביים ונקרופוליס קטן.

במהלך התקופה הערבית שם האזור משתנה לאלנחה, שמשמעותו "מים של אללה". לאחר תקופה זו המרחצאות ננטשו, ורק בסוף המאה ה-18 החלו הרפורמות לשיפוצם. כבר במאה ה-19 נבנה מבנה המרחצאות הנוכחי. בשנת 1930 הוא הוכרז כמונומנט לאומי, ובשנת 1985 הוא צורף לרשימת אתרי המורשת ההיסטורית הספרדית של משרד התרבות הספרדי.

מונומנטים אחרים

הקתדרלה הוויזיגותית של מריה ה"קדושה" מירושלים

"הקתדרלה הוויזיגותית של מריה ה"קדושה" מירושלים (Catedral visigoda de Santa María de Jerusalén), שממנה כמעט ולא נותרו שרידים, למעט קטעים שנשמרו במוזיאון האמנות הוויזיגותית במרידה (Museo del Arte y la Cultura Visigoda de Mérida), היה מושב הארכיבישוף. זה היה חלק מקבוצה של בניינים, כולל ארמון הארכיבישוף, ובזיליקת סן חואן, עם בפטיסטריום, המחובר לקתדרלה.

אף על פי שאין מספיק נתונים על איך נראתה קבוצת מבנים זו, אנו יכולים לשחזר אותם היום בזכות הנתונים המוצעים בספר חיי האבות ה"קדושים" של אמריטוס (Libro de las Vidas de los Santos Padres Emeritenses).

בור המים באלקסבה

אלקסבה

אלקסבה (Alcazaba) הוא מבנה בסמוך לגשר הרומי על הנהר גוודיאנה. נבנה על ידי עבד א-רחמן השני, אמיר קורדובה בשנת 835 לספירה, כמבצר לשליטה בעיר, שמאז 805 התמרדה ברציפות כנגד שלטון אמירות. המבצר הערבי הראשון בחצי האי האיברי.

זהו מבנה מורכב, הבנוי ממתחם רבוע גדול של 130 מטר מכל צד ומסוגל להכיל מספר לא מבוטל של חיילים. בפנים בור מים, המבנה היחיד המכיל מתקן זה, המורכב ממכל מים גדול (של מים מסוננים מהגוודיאנה) שהגישה אליו מפרוזדור כפול מקומת הקרקע של המגדל. באחת הקצוות שלו הוקם מנזר למסדר סנטיאגו, וכיום היא המושב של נשיאות ממשלת אקסטרמדורה . בסמוך לגשר הרומי יש מתחם סגור נוסף קטן יותר, המכונה אלקאסרחו (alcazarejo), ששלט על המעבר מהנהר לעיר.

בזיליקה סנטה אולליה

הבזיליקה של ה"קדושה" המעונה סנטה אולליה דה מרידה היא, לדברי החוקרים, המקדש הנוצרי הראשון שהוקם בהיספניה לאחר שלום הקיסר קונסטנטינוס. זו הסיבה שהיא הפכה, בתחילת ימי הביניים, מקום לעולים לרגל שהגיעו ממערב אירופה ומצפון אפריקה.

היא נבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה, ונבנתה במקור במאה הרביעית, על תל הקבורה של סנטה אולליה ובסביבת המקום בו, על פי המסורת, נרצחה הקדושה. המקדש התפרסם בעולם הנוצרי, בזכות "מות קדושים" של אולליה, וקיבל תמיכה כספית רבה מהבישופים והארכיבישופים של מרידה, שדאגו לפאר את המבנה. אך כתוצאה מההתקפות הנובעות מהפלישה הערבית לא נשאר דבר מחיפוי השיש והפסיפסים המוזהבים.

הכנסייה הנוכחית נבנתה במאה ה-13, באותו אתר של הבזיליקה המקורית ועשתה שימוש חוזר בכמה חומרים, לאחר כיבוש מרידה מחדש על ידי אלפונסו התשיעי, מלך לאון. הבזיליקה היא המבנה היחיד השלם מימי הביניים שנמצאה בבירת אקסטרמדורה. הקפלות הצדדיות למזבח הראשי והדלת הימנית של החזית בולטות, בסגנון רומנסקי, נדירות באקסטרמדורה ושם כבר מתחילים לשים לב להשפעות גותיות. בפנים בולטת התקרה המחופה המכסה את קמרונותיה, כותרות ועמודים, שחלקם מגיעים מהכנסייה הוויזיגותית.

רשימת האתרים הכלולים באתר המורשת העולמית

קוד	שם האתר השם בספרדית	מיקום	שטח	קואורדינטות	תמונה
664-001	אמת המים של הניסים Acueducto de los Milagros	מרידה	האזור המוגן: 1.177 דונם. אזור החיץ: 209 דונם.	38°55′28.36″N 6°20′48.49″W
664-002	אמת המים סן לסארו Acueducto de San Lázaro	מרידה	האזור המוגן: 10.977 דונם אזור החיץ: 288.7 דונם.	38°55′39.40″N 6°20′05.65″W
664-003	הגשר הרומי של אלקנטרייה Puente romano de la Alcantarilla	מרידה	האזור המוגן: 0.038 דונם	38°55′45.01″N 6°21′36.79″W
664-004	אלקסבה, בור המים והגשר הרומי מעל הגוודיאנה Alcazaba, embalse y Puente romano sobre el Guadiana	מרידה	האזור המוגן: 43.975 דונם אזור החיץ: 208.7 דונם.	38°54′55.27″N 6°20′49.78″W
664-005	התיאטרון הרומי, האמפיתיאטרון הרומי ובית האמפיתיאטרון Teatro romano de Mérida, Anfiteatro y casa del anfiteatro	מרידה	האזור המוגן: 79.637 דונם אזור החיץ: 208.7 דונם.	38°55′3.42″N 6°20′11.92″W
664-006	קשת טראיאנוס ומקדש קונקורדיה Arco de Trajano y Templo de la Concordia	מרידה	האזור המוגן: 7.827 דונם אזור החיץ: 208.7 דונם.	38°55′09.85″N 6°20′42.82″W
664-007	בזיליקת סנטה קטלינה Basílica de Santa Catalina	מרידה	האזור המוגן: 1.549 דונם אזור החיץ: 208.7 דונם.	38°55′19.92″N 6°20′11.11″W
664-008	בזיליקה קאסה אררה Basílica Casa Herrera	מרידה	האזור המוגן: 23.455 דונם	38°57′42.83″N 6°17′37.35″W
664-009	הבזיליקה של סנטה אולליה ומקדש מרטה Basílica de Santa Eulalia y Templo de Marte	מרידה	האזור המוגן: 6.82 דונם אזור החיץ: 208.7 דונם.	38°55′19.16″N 6°20′26.50″W
664-010	הקירקוס הרומי Circo romano	מרידה	האזור המוגן: 59.935 דונם אזור החיץ: 208.7 דונם.	38°55′16.57″N 6°19′50.98″W
664-011	קאסה מיטראו – הקולומבריה Casa Mitreo - Columbarios de Mérida	מרידה	האזור המוגן: 3,5383 דונם אזור החיץ: 20,87 דונם.	38°54′47.29″N 6°20′17.91″W
664-012	כנסיית סנטה קלרה והמוזיאון לאמנות ויזיגותית Iglesia de Santa Clara y Museo de Arte Visigodo de Mérida	מרידה	האזור המוגן: 1.532 דונם אזור החיץ: 208.7 דונם.	38°55′06.11″N 6°20′43.73″W
664-013	הסכר הרומי של קורנלבו Embalse de Cornalvo	מרידה	האזור המוגן: 1.881 דונם	38°59′23.67″N 6°11′23.44″W
664-014	סכר פרוסרפינה Embalse de Proserpina	מרידה	האזור המוגן: 0,5571 דונם	38°58′16.75″N 6°21′54.64″W
664-015	הפורום הרומי Foro romano Municipal	מרידה	האזור המוגן: 7.155 דונם אזור החיץ: 208.7 דונם.	38°55′5.08″N 6°20′30.01″W
664-016	החומה הרומית והמגדל האסלאמי אלבראנה Muralla romana y torre albarrana islámica	מרידה	האזור המוגן: 0,0251 דונם אזור החיץ: 20,87 דונם.	38°55′13.96″N 6°20′33.62″W
664-017	המוזיאון הלאומי לאמנות רומית Museo Nacional de Arte Romano	מרידה	האזור המוגן: 4.447 דונם אזור החיץ: 208.7 דונם.	38°55′6.66″N 6°20′18.57″W
664-018	האובליסק של סנטה אולליה Obelisco de Santa Eulalia	מרידה	האזור המוגן: 0.596 דונם אזור החיץ: 208.7 דונם.	38°55′13.91″N 6°20′23.40″W
664-019	הגשר הרומי מעל נהר האלבארגס Puente romano sobre el río Albarregas	מרידה	האזור המוגן: 1.094 דונם אזור החיץ: 208.7 דונם.	38°55′29.90″N 6°20′52.17″W
664-020	מקדש דיאנה Templo de Diana	מרידה	האזור המוגן: 10.776 דונם אזור החיץ: 208.7 דונם.	38°55′03.68″N 6°20′35.17″W
664-021	המרחצאות של רחוב רייס ורטס Termas de la calle Reyes Huertas	מרידה	האזור המוגן: 0,0637 דונם אזור החיץ: 20,87 דונם.	38°55′10.33″N 6°20′17.06″W
664-022	המרחצאות הרומיות באלנחה Termas romanas de Alange	אלנחה	האזור המוגן: 2.977 דונם	38°47′09.67″N 6°14′31.57″W

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המכלול הארכאולוגי במרידה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29968846המכלול הארכאולוגי במרידה