המכלול:שיח עורכים/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

ויקיפדיה חייבת לנו קרדיט?

ראו את זה. אם לא הייתי מייבא את הערך לכאן מי היה שם לב להשחתה? יהודה (שיחה) 15:47, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

אכן אכן, מזמן שמתי לב שאנו משדרגים הרבה דברםי מויקיפדיה, ולאו דווקא בערכי קודש. מתברר שויקיפדיה זו לא כזה מילה קדושה, העתיד אצלינו! דוד (שיחה) 16:49, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

אני מקווה שכשנגיע ל100000 ערכים כבר לא ייצטרכו אותם יהודה (שיחה) 18:23, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

חפשו בטלג'וז בגוגל

מצאתי אותו במילון מורפיקס ו"המכלול" מהתוצאות הראשונות. בויקיפדיה הוא ביטלג'וז. יהודה (שיחה) 10:07, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

יישר כח לאור

לא ידעתי איפה ראוי להכניס את זה, אבל אני מרגיש שאני חייב להביע את הערכתי ברבים על הסקריפטים הנפלאים שהתקין אור, זה עוזר מאד. תודה רבה! איש גלילי (שיחה) 16:04, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

העונג כולו שלי. שנה טובה, אור (שיחה) 16:09, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

ובכן, אני ברשותך רוצה להרחיב את זה קצת יותר:

• אנו כיום אתר הויקי השני בישראל (מתוך עשרות אתרים שהגדולים שבהם הם חב"דפדיה וויקישיבה), כאשר אנו עוקפים את כולם בהרבה מכל הבחינות:
• יש לנו כבר 30 אלף ערכים. מתוך ערכנו והתאמנו אלפי ערכים ברמה כזו או אחרת, מהתאמה קלה עד שכתוב יסודי.
• יש לנו כבר כיום קהילה גדולה שפעילה ברמה שלא מביישת את הפורומים הגדולים בארץ, ישנם ימים שיש 1,000 עריכות (!) בדף השינויים האחרונים.
• מאז הכניסה לפעילות מסודרת לפני כשנה, ובפרט חצי שנה, אנו הולכים וגדלים בקצב מסחרר ומערכי.
• כבר כיום אנו מופיעים בתוצאות ראשונות בגוגל בדרך כלל.

תוך שנים ספורות אנו נהיה אחד האתרים הגדולים בארץ וצומת מרכזית הן בחברה התורנית והן בחברה הכללית.

מה כל זה קשור לאור?

מפני שעוד כמה שנים, מי שיחפור בתשתית הטכנית של המכלול, של מה שעשה לנו את כל הפונצויונליות הנדרשת לנו - יגלה שזה היה אור. בדיוק כמו שמי שמכיר וחופר בוויקיפדיה יודע שערן הוא זה שמופיע בכל מקום כאיש הטכני של ויקיפדיה העברית מתחילת הדרך - וגם כיום הוא מרכזי בזה. אז אור ברכותיי! אתה עושה משהו גדול. דוד (שיחה) 16:43, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

בהחלט. תודה רבה אור, לא דמיינתי בהתחלה שתגיע לכאן במהירות רבה כל כך לסייע לבנות ולתקן הכל בעקבות שאלותיי בפדיה (שאף לא כולן הופנו מלכתחילה אליך). שמח להיות לפחות האמצעי שהביא אותך אלינו. שבוע טוב, כתיבה וחתימה טובה, מכה"כ (שיחה) 03:41, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

מוספיות לועזיות מיותרות

- הועבר מהדף המכלול:ייעוץ לשוני

מזה שנים אני מוטרד מהשטות שלנו לתרגום יתר של מוספיות לועזיות מיותרות, למשל "קנטונזית" תחת "קנטונית" (כפי שראיתי בספרים אחדים) או "פורטוגזית" תחת "פורטוגלית". מזל שלא שבנו על השטות ב"יפנית".

במיוחד מרתיח אותי תרגום המוספית ive-, כגון "רדיואקטיביות".

מה הטעם לכתוב כך? כמו "סימטריות" אפשר ומותר לכתוב רדיואקטיות, טרנזיטיות, אסוציאטיות, קומוטטיות, רפלקסיות, אפקטיות ועוד היד נטויה. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 22:49, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

אני מציע לך לכתוב לאקדמיה, ייתכן שבעקבות זאת הם יוציאו החלטה עוד כמה חודשים שמסירה את כפילות המוספיות (האנגלית והעברית). בברכה, מכה"כ (שיחה) 03:43, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

שומע אותך, רק שאני שונא את האקדמיה – הם כבר עשו יותר מדי שטויות שלא לרוחי והארגון שלהם נראה לי מסואב ומיותר.

אני חושב שהתיקון צריך לבוא מהעם. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 07:44, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

מזדהה לחלוטין, רק שאני לא חושב שבכתיבה כך כאן זה יוביל לשינוי מהעם. שינוי מהעם יצמח אולי מהרשתות החברתיות, כאן הוא רק ייתפס כשגיאת כתיב, וממילא ישתרש רק בחברה ששפתה לא משפיעה דיה על העברית. בברכה, מכה"כ (שיחה) 13:35, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

וכבר ראינו את מעשי האקדמיה פעם אחר פעם שנוטים הם אחר ההמון בדברים מעין אלו. מצטרף למלא שלא להתחיל את השינוי מכאן. מוסיף והולך (שיחה) 18:41, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

לא עלה בדעתי כלל להתחיל מכאן. בסך הכל כתבתי על עוד נושא שמרגיז אותי אישית.

האמת, אולי מקום תלונתי הראוי הוא שיח עורכים? עדיף לבצע העברה לשם. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 23:29, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

עזוב, להבא. מוסיף והולך (שיחה) 01:39, 18 בספטמבר 2017 (IDT)

למה? עצלות?! אם זו לא הצעה אלא הגיג אישי הרי זה לא הדף לכך. מהר להעביר, לפני שאני אבכה. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 02:21, 18 בספטמבר 2017 (IDT)

- סוף העברה

יהודה שמחה ולדמן אתה צודק ואגב פניתי לאקדמיה על השאלה שלי למה לא קוראים לחנקן דללן תשובתם הייתה "אין האקדמיה ללשון העברית נוהגת להחליף מונחים ותיקים שהתקבלו בפי הדוברים." אז כמו שכולם אמרו עדיף להתחיל מהציבור. יש לדבר עם חברים שמבינים בזה "מהיום אומרים ככה" עד שייכנס. אני אישית לא רואה בזה חשיבות ממעלה ראשונה. ממילא מדובר בשמות שאינם מלשון הקודש. יהודה (שיחה) 16:33, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

אגב מה דעתך על המילה "סופרפוזיציה" איך מנקדים? סוּפֶּרְפּוֹזִיצְיָה? המילה הנכונה היא סופר-פוזיציה תראה גם סופר-נובה יהודה (שיחה) 16:37, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

אכן, זהו הנקוד המדויק. בברכה, מכה"כ (שיחה) 16:43, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

מכה"כ זה מצחיק אותי. כי המילה מורכבת משתי מילים. זה כמו שתכתוב "אחרכך" במקום אחר כך. יהודה (שיחה) 18:48, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

איך מישהו יכול לטעון טענה כלשהי מסוג זה, בזמן שאפילו הוא בעצמו אינו כותב לא מי שהוא, לא אף אילו ולא כל שהיא? איש גלילי (שיחה) 19:10, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

אכן שאלה קשה. לא חשבתי על זה. אבל יש הבדל בין מילים שהתקבלו להמצאות חדשות, השאלה ממתי זה מקובל? יהודה (שיחה) 10:22, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

יהודה, עניתי לגבי הנקוד, לגבי המקף ככל הנראה צריך להשאירו. לגבי ממתי זה מקובל, כאשר שואלים צמד מילים שמשמעם מושג אחד לעתים מצמידים אותם לגמרי ולעתים משאירים את המקף באותו צמד. בברכת חתימה טובה, מכה"כ (שיחה) 14:03, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

סליחה ומחילה

לכל המכלולאים היקרים, איש בשמו הטוב יבורך. מתוקף תפקידי שאימצתי לי - לנטר את השינויים במכלול, או סתם תוך דיון וויכוח, ייתכן שנפגע ממני מי מהעורכים היקרים כאן. אי לכך, הריני לבקש את סליחת כל אחד ואחד מכם ברבים, ולמסור מודעה שאין לי משהו אישי נגד אף עורך, ואין לי אלא את אופי העריכה מול עיניי בעת שאני מידיין. על כן, אבקש את טוב לבכם למחול לי בלב שלם. כמובן שלי אין בלבי על אף אחד, ואני מוחל וסולח (תוספת: אם בכלל יש על מה) ומאחל לכולם גמר חתימה טובה, ולהיטהר לפני ה'. (נ.ב. המעוניין, יכול להצטרף אף הוא)

מוסיף והולך (שיחה) 01:26, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

מכה"כ

איני סבור שפגעתי כאן באיש, אך אם מישהו נפגע ממשהו שעשיתי ולא התרצה מהסבר שמן הסתם נתתי, שיראה זו כבקשת סליחה נוספת והוא מוזמן לפנות אליי לברור נוסף אם ירצה. שנה טובה, חתימה טובה לכולם, מכה"כ (שיחה) 01:53, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

איש גלילי

גם אני מצטרף לבקשת הסליחה והמחילה, מכל מי שמרגיש שכתבתי משהו שפגע בו או שהוא הרגיש אותי כמתנשא. אני אינני צריך לסלוח פה לאף אחד, כי ברוך ה' מיום כניסתי למקום קדוש זה, רק טוב וחסד ראיתי מכולם, חברה כזאת טובה נדיר למצוא. גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה לכולכם. איש גלילי (שיחה) 12:18, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

דוד

עם כתיבת הכותרת אני מגלה שראשית עלי לבקש סליחה ומחילה לכל מי שהוצרך לכתוב את התיוג המסורבל שלי. אני מצטרף לבקשת הסליחה, התנהלתי פה רבות בכל מיני מישורים, ייתכן שהתנשאתי, שביקרתי, שהתעלמתי, שהזנחתי או כל דבר אחר - אנא מחלו לי בלב שלם. וכדברי איש גלילי - לי אין על מה לסלוח עם קהילה נפלאה שכזו, ועם כל זה אסלח ואסלח אם הייתה איזו דקות כלשהי. גמר חתימה טובה בתוך כל עם ישראל! דוד (שיחה) 12:38, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

דוד, בשביל זה יש גאדג'ט השלמת קישורים ותבניות, ובינתיים אתה היחיד בD, אז זה לא בעיה. כך גם ניתן להתגבר על כינויי הארוך. בברכה, מכה"כ (שיחה) 14:31, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

אני משתמש בו, לא שמתי לב שהוא עובד בשמות משתמש. אני חוזר בי מבקשת הסליחה. דוד (שיחה) 14:59, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

מכה"כ, לא הבנתי מה הגאדג'ט הזה ואיך משתמשים בו, אשמח אם תרחיב בעניין (לדוד, זה באמת מטריח אותי מעט כל פעם, אבל לא חשבתי שעל כזאת שטות צריך לבקש סליחה, רשותו של כל אחד לקרוא לעצמו איך שהוא רוצה...) איש גלילי (שיחה) 15:12, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

איש גלילי, לאחר שתדליק את הגאדג'ט ”השלמה אוטומטית בקישור לערכים ([[קישור]]) ותבניות ({{תבנית}})” תראה שכאשר אתה עורך בקוד המקור ומתחיל לכתוב תבנית או קישור יופיעו לך אפשרויות להשלמה ברקע כחול בחלק השמאלי העליון המוצג של תיבת העריכה. ההצעות יהיו כל הקישורים האפשריים מהמרחב אליו אתה מקשר (כלומר כל עוד לא הוספת נקודתיים ההצעות יהיו רק למרחב הערכים) שמתחילים בדיוק במה שהקלדת. בברכה, מכה"כ • שיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ח • 16:13, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

יישר כח. אבל אני רואה שכשאני מקיש בתבנית {{א|פלוני}} הוא לא משלים לי (רק את הא' בלבד), זה עובד רק אם אני עושה בדרך הפשוטה ([[משתמש:פלוני]], ובשם שלך, משום מה, גם לא בדרך הזאת. איש גלילי • שיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ח 16:25, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

שכחתי להזהיר, לעתים הוא לא עובד, אך אין סיבה שכתיבת {{א|D לא תציע לך השלמה. בברכה, מכה"כ • שיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ח • 16:29, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

יהודה

הגעתי מדיי מאוחר אבל גם אני מבקש מחילה ממי שנפגע ממני. וכן אני מודיע שאין לאף אחד מה לדאוג מקפידא שלי (אם צריך לומר בפה מחלתי לכולם) יהודה (שיחה) 15:01, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

יהודה, הזכרת כאן דרך אגב נושא מעניין, של אמירת 'מחלתי' בפה מלא. למיטב ידיעתי, הטעות הזאת השתרבבה לציבור מהבנה מוטעית בדברי רבנו בחיי בפרשת ויחי. איש גלילי (שיחה) 15:18, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

איש גלילי יש לזה מקור גם מדברי האור החיים שם. אם לא תרצה לעשות מחלוקת בין האור החיים לרבינו בחיי, נראה שההסבר היחיד המתקבל הוא שצריך לומר בפה. או לפי דברי האור החיים לתלות את המחילה בעצמו. (שהרי אמר להם שלא חטאו כלל לדברי האור החיים ואעפ"כ כתב שלא מחל) יהודה • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשע"ח • 10:52, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

או שאני לא הבנתי אותך או שאתה לא הבנת אותי, כוונת רבנו בחיי היא לכאורה שיוסף לא מחל על המכירה, ולא כמו שטועים ההמון לפרש שהוא מחל רק לא אמר זאת בפה מלא. מדברי האור החיים שהבאת מפורש שדעתו שיוסף לא מחל כלל, ואם נרצה לחבר בין דברי האור החיים לדברי רבנו בחיי (דבר חסר טעם לדעתי) - הרי שיש כאן ראיה לפירוש שלי. איש גלילי • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשע"ח • 14:01, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

איש גלילי באור החיים כתוב בפירוש שהוא אמר להם שאין להם חטא (בפסוק כ' שם) ואם כן מה היה חסר? ניתן לומר שהרבינו בחיי לא סבר כן ולדעתו יש להם חטא אלא שלא מחל עליו בליבו (דבר שמצד עצמו קשה להבנה) אבל אם נרצה לומר שאין מחלוקת. אם כן הוא לא הקפיד אבל כיון שלא מחל עדיין היתה תביעה.

נ.ב גם אם לא נסכים לדיעה זו נראה לי שלא ניתן להתעלם ממנה. אולי יש כאן אחרים שסבורים כן. יהודה • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"ח • 09:36, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

אכזבה

מוסיף והולך תמה בפני "למה יש חרדים פעילים בויקיפדיה"? עניתי לתומי "כנראה שהם לא יודעים על המכלול" הבעיה היא שגם אחרי שחשבתי על מישהו שהוא וודאי ישתכנע לבוא לכאן הוא עונה לי "לא בשלב זה"? מה ההסבר לזה?? יהודה (שיחה) 15:00, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

ההסבר פשוט, עלינו להיות בשלים יותר. הרבה דברים אצלנו הם בתהליכי הבשלה ויצירה. מאד ייתכן שגם אתה עצמך - אם היית מגיע לפני חצי שנה היית מחליט ש"לא בשלב זה". לא לכולם יש את המרץ והסבלנות ליצור וליזום תוך אמונה בעתיד. נכון שאנו בשלב מאד מתקדם - אבל עדיין עבור עורכים שרגילים בתוך אנציקלופדיה איכותית ומקצועית פשוט לכתוב לי דיונים ותקלות וכדו' ועם ציבור עמיתים רחב ואיכותי - לא תמיד רוצים לעבור לכאן. מסיבה זו עד עכשיו לא היה נהוג לעסוק יותר מידי בהזמנות במקום זה אנו משקיעים בשיפור והתקדמות לקראת יעד ההבשלה הראשוני שלנו - 50,000 ערכים. אין מדובר במספר ערכים גרידא אלא גם בתהליך הבשלה מבחינות רבות אחרות שצפוי לקרות - וקורה - תוך כדי. דוד (שיחה) 15:17, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

+1. אדגיש גם כי איכות הכתיבה והדיונים גם הם בכוחם לקרב או להרחיק עורכים בוויקיפדיה. זו אחת המכשולות שעמדו לוויקישיבה בפני האתגר אליו הם ציפו להגיע. בינתיים אנו במקום מעודד מאוד, אך עדיין דרוש תשומת לב והשגחה. מוסיף והולך • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"ח • 03:21, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

לצחוק או לבכות?

כעת נזכרתי במקרה ישן שנתקלתי בו בויקיפדיה ראו שיחה:צפנים בתנ"ך#האמנם???. (העדיף להאמין בחייזרים מאשר בקב"ה). אגב ראו את העריכה שלי שם יהודה (שיחה) 12:33, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

אישית, לאחר שנים רבות אני היום רואה בדילוגי האותיות הבל ורעות רוח – אוי לו לאדם שתורתו עומדת על כרעי תרנגולת. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 15:01, 3 באוקטובר 2017 (IDT)

אני עדיין לא יודע איך להתייחס לדילוגי האותיות. אבל כמובן לא התכוונתי לבסס את האמונה על זה. רק תמהתי, על מי שהחליט שזה וודאי מראה על תכנון, ומעדיף להאמין בשטויות שהומצאו בשביל בידור בלבד. יהודה • שיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"ח • 11:47, 4 באוקטובר 2017 (IDT)

לכן שלחתי לעריכה שלי שתראה שאני לא רואה את זה כביסוס האמונה יהודה • שיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"ח • 11:47, 4 באוקטובר 2017 (IDT)

כעת ראיתי שיש שם ערך אחר בשם w:he:דילוגי אותיות בתורה, שם לא כתוב הדבר הזה. ייתכן שכדאי לייבא אותו.--יהודה • שיחה • כ' בכסלו ה'תשע"ח • 19:56, 7 בדצמבר 2017 (IST)

עוד טעות דקדוקית שהשתרשה

"הלוייתו של ...", צריך לומר או "לויתו" או "הלויה" המילה היא "לוית המת" הלויה זה כמו הלואה (של כסף) לויה זה מלשון ליווי. עד מתי יאמרו ברמקולים את הטעות הזו? יהודה • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשע"ח • 10:57, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

כל עוד תמשיך לומר מדי בוקר "והלווית המת", ואנשים נוספים ישיבו את רוחם ליוצרם, ימשיכו הרמקולים לצרוח כך. לתלונות, אתה מוזמן לפנות לירושלמי (סוטה, כג, ד), ואם תרצה גיבוי קל ל"אלו דברים" שלך - יש לך את הרש"ל (שו"ת הרש"ל, סד). ראה עוד באתר האקדמיה. מוסיף והולך • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ח • 18:04, 17 באוקטובר 2017 (ID

אני דווקא אומר "לוית המת" אבל באמת צריך לבדוק את הגרסאות שהזכרת. בבבלי כתוב דווקא "לא בא לידינו ופטרנוהו בלא לויה" יהודה • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ח • 12:35, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

ראיתי את הירושלמי ואת המהרש"ל תשמעו גם את הקובץ הזה ניתן להגיע גם על ידי חיוג למספר טלפון 0799397222 ולהיכנס לשלוחה 6/4/1. יהודה • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 13:07, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

תחרות עם ויקיפדיה או תחליף נקי

אני גורס שאם חושבים לעשות את המכלול כאתר המתחרה לויקיפדיה שגם הציבור הכללי יבחר בנו ולא בהם צריך שיעור זמן כזה שעד אז ניתן כבר לחרד את ויקיפדיה עצמה. (אולי בכל זאת מצד העורכים עדיף שיהיו במקום נקי). הטענה שלי היא שבניגוד למה שרבים סבורים שויקיפדיה לא תתנקה לעולם עד שנהיה רוב במדינה (והרי החילונים משתדלים לחסום את זה), לי נראה שאם תבדקו, רוב החילונים המשוטטים שם לא מעוניינים ביידע לשם השכלה רק להעביר אתצ הזמן ויש להם מספיק דרכים לעשות זאת. ממילא כותבי הערכים האיכותיים מבחינת ידע הם דווקא דתיים. אם יתרבו המפעילים ובעלי זכות ההצבעה הדתיים שם יוכלו לשנות את המדיניות לכל הפחות שתהיה שם חלוקה לכללי (לערכים לא מסוננים) ודתי (יוכלו לכתוב ערכים כפולים עם אספקלריא כגון "יחס הדת לי"ג עיקרים) אגב נראה לי ששונאי הדת ברחו משם (אם לא באו אחרים תחתיהם). ראו דף המשתמש של TOMTOM ואת השיחה שלו. יהודה • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"ח • 12:44, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

אני חוזר בי ממה שכתבתי:

א. עד שנצליח לחרד הרבה ישקעו בבוץ.

ב. בדקתי שוב את דף השיחה של TOMTOM, וכעת איני בטוח שצדקתי גם בקשר למה שהוא רשם במסגרת של דף המשתמש שלו.יהודה • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"ח • 09:46, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

תמיד נהיה גם תחליף נקי לוויקיפדיה, איני מאמין שהיא אי-פעם תיכתב מזווית יהודית לחלוטין. אך, אני חושב ומבין (שגם דוד סובר כך) שאנו מקווים לעקוף את ויקיפדיה בתחום החול. הדבר יתאפשר אם נתמקד באיכות ונמנע את התחרות לכמות הקיימת בוויקיפדיה. כך אם נמשוך בעתיד קוראי ויקיפדיה, ייתכן שגם את ערכי הדת יקראו כאן ולא בפדיה, וכידוע תת-המודע שקולט את סגנון הכתיבה משפיע במידה רבה בטווח הארוך על החשיבה.

לעניין מה שכתבת אני מקווה שהתכוונת שחזרת בך מהכל, כיוון שברור שאתה טועה. כותבי הערכים האיכותיים מבחינת ידע אינם בהכרח דתיים, אפילו להפך (גלגמש לדוגמה). גם האמירה ”רוב החילונים המשוטטים שם לא מעוניינים בידע לשם השכלה” איננה נכונה יותר כלפי חילונים מאשר כלפי דתיים. בברכה, מכה"כ • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"ח • 17:38, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

לי נראה שחשוב יותר כעת לשמור על הידע הטהור, (קודם לקרב קרובים ואח"כ רחוקים) אולי בעתיד ייתכן שראוי לנסות להתחרות גם בתחום החול.

על מה שכתבת בשורה השניה, התכוונתי לחזור בעיקר מזה ששונאי הדת עזבו. וגם מזה שכדאי לנסות לחרד שם. על החילונים אני חושב שהם כותבים כל מיני ערכים שלא אמורים לעניין כלל בן אדם החפץ בהשכלה. וגם את ההשכלה הם מקבלים באוניברסיטה ולמי הם כותבים? אין להביא ראיה מהעורכים הותיקים (שנמצאים כבר 10 שנים) גם בורה בורה ודוד שי יכולים להוות דוגמא. אבל נראה לי שבאחוזים מתוך העורכים החדשים יחסית דווקא החרדים איכותיים יותר. מי שאני חושב כעת הם קובץ על יד וביקורת. יתכן שיש עוד. יהודה • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 13:05, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

לא רוצה להכנס ללה"ר, אבל אלו אינם הכותבים האיכותיים ביותר, וודאי שאינם חרדים. אחד הכותבים האיכותיים יותר שכמדומני הוא דתי, הוא על הטוב. מסתבר שמה שאתה חושב שצריך לעניין חילונים החפצים בהשכלה, היא מחשבה מוטעה. רבים מעוניינים בדברים אחרים. ובוודאי שלא לומדים באוניברסיטה כל מה שמעניין את האדם. בברכה, מכה"כ • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 17:29, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

היה לי "כַּסַח" נוראי עם גילגמש הזה. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 16:52, 29 באוקטובר 2017 (IST)

תודה על התודות

לאחר שעמלתי במשך יותר משעה על עיצוב הטקסט שבערך עשרה ניסיונות לטבלה שתקל על הקורא את איסוף התוכן, תמצותו, ארגונו והשוואת ההבדלים בו; לא שיערתי בעצמי שיהיו כל כך הרבה שיעריכו זאת כבר בשלב זה. הופתעתי מהצפת התודות על עריכה זו. תודה לכל המודים (וגם לאלו שיודו בהמשך ;-). זה משמח לדעת שמעריכים את העבודה שלך. מוסיף והולך • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ח • 20:18, 4 בנובמבר 2017 (IST)

בהחלט עבודה מדהימה, יישר כח. איש גלילי • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ח • 06:06, 5 בנובמבר 2017 (IST)

שוב תודה. מוסיף והולך • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ח • 09:18, 5 בנובמבר 2017 (IST)

כולי התנצלות שלא הבעתי הערכה זו במרחב הציבורי אלא רק בפרטי. אני אישית רואה את זה רק כדוגמה בולטת במיוחד לפעילות שאתה מבצע כל הזמן: הרבה השקעה בשקט, הרבה שינויים קטנים - ותוצאה של פנים חדשות למרחב הערכים של המכלול, כה לחי!

נ.ב. כשאתה שולח תודה זה מבקש לאשר שזה יהיה גלוי לכולם - היכן בדיוק זה גלוי? דוד (שיחה) 13:35, 5 בנובמבר 2017 (IST)

זה גלוי ביומן תודות (אם כי אי אפשר לדעת שם על מה ניתנה התודה). איש גלילי • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ח • 14:58, 5 בנובמבר 2017 (IST)

מיוחד:יומנים/thanks. בברכה, מכה"כ • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ח • 17:47, 5 בנובמבר 2017 (IST)

מזלא טבא וגדיא יאה

- הועבר מהדף המכלול:אולם דיונים

- הועבר מהדף שיחת משתמש:יוסף

מ ז ל ט ו ב !

ברכות לראש משביר להאי גברא רבא, רב פעלים לתורה וליראה, זוכה ומזכה הרבים

מייסד ומקים המיזם הנפלא המכלול

הרב יוסף קמינר שליט"א

מנכ"ל מכון חכמת התורה

הפועל ללא ליאות לא ייתן שינה לעפעפיו לקיום וקידום המיזם כפי חזונו הגדול לספק ידע כשר לכל בית יהודי

לרגל לידת בנו למז"ט

יהא רעוא מן שמיא שיעמדו לו זכויות זיכוי הרבים לזכות לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים ולהכניסו בבריתו של אברהם אבינו בעיתו ובזמנו

בברכת חדא מן זעריא בשם כל בני החבורה

דוד (שיחה) 19:29, 21 בנובמבר 2017 (IST)

- סוף העברה
מ ז ל ט ו ב ! תזכה להכניסו בבריתו של אברהם אבינו עליו השלום בעתו ובזמנו, ולגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים!!! איש גלילי • שיחה • ד' בכסלו ה'תשע"ח • 20:15, 21 בנובמבר 2017 (IST)

- סוף העברה

מזל טוב! תזכה לגדלו לתורה לחופה ולמע"ט. אומר מעט • שיחה • ד' בכסלו ה'תשע"ח • 20:44, 21 בנובמבר 2017 (IST)

לאור המשל הידוע על הצייר שהציב מראה מול שלושת הכתלים, אני מברך "כנ"ל"--אלי • שיחה • ד' בכסלו ה'תשע"ח • 20:49, 21 בנובמבר 2017 (IST)

אני לוקח את המראה בצד ימין. אולי תתרום תמונה? בברכה, מכה"כ • שיחה • ח' בכסלו ה'תשע"ח • 17:26, 26 בנובמבר 2017 (IST)

"משפט האלכסון"

אני לא אוהב את שם המושג משפט פיתגורס. מה דעתכם על הצעתי לשינוי השם? (כמובן אני מתכוון בשיח הציבורי, לא בכתיבת הערך כאן) --יהודה • שיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ח • 19:59, 5 בדצמבר 2017 (IST)

למה? בגלל השפה היוונית? גם המלה "אלכסון" מקורה ביוונית. יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 01:24, 6 בדצמבר 2017 (IST)

בגלל שלא צריך לקרוא למשפט על שם האדם, תראה בערך שגם לא ברור שהוא גילה אותו.--יהודה • שיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ח • 13:10, 6 בדצמבר 2017 (IST)

אסביר את עצמי יותר, א. כדאי לראות את ההוספה שלי בפסקה משפט פיתגורס#המשפט במקורות היהדות, שם לא הוזכר פיתגורס וכנראה לא בכדי. ב. פעמים רבות אני נפגש עם כאלה שלמדים במסכת סוכה ח. וכל מיני "חוכמולוגים" אומרים להם "זהו משפט פיתגורס". השם ה"מפוצץ" הזה אומר להם משהו, אם היו קוראים לזה "משפט האלכסון" זה לא היה כל כך מטריד את אלה שלא הכירו אותו. וגם לא היו טועים לחשוב שזו כוונת הגמרא, (כנגד דברי הר"ש)--יהודה • שיחה • י"ט בכסלו ה'תשע"ח • 21:50, 6 בדצמבר 2017 (IST)

כתבת ”יעלה אלכסונו כשיעור אותם ב' רבועים”. נדמה לי שזאת טעות וצריך להיות לפחות ”מרובע אלכסונו”.

בנוסף, הוא היה צריך להוסיף את פרט היות המשולש ישר־זוית – האם ניתן להסיק זאת מהמלים ”אורכו” ו”רוחבו” שם? יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 20:27, 7 בדצמבר 2017 (IST)

אני צריך לבדוק שןב בלשון הר"ש. אין עיניין לשנות אותה כדי שיובן לנו. העיקר להראות שהוא כתב את המשפט בפירוש.
מפורש שמדובר על משולש ישר זוית. מדובר שם על מלבן(!) שהוא מורכב משני משולשים יישרי זוית. תראה גם בתוס' יו"ט על משנה זו.--יהודה • שיחה • כ' בכסלו ה'תשע"ח • 20:31, 7 בדצמבר 2017 (IST)

יהודה היקר, מה שאתה מציע זה חלק משאלה כללית ורחבה, האם להשתמש במכלול במונחים במתמטיקה שהשתמשו בהם חכמי ישראל או במונחים של חכמי אומות העולם המקובלים כיום בעברית. לדוגמה אפילו עצם המונח מתמטיקה לא מקובל בספרות התורנית אלא המונח "החכמות הלימודיות" או "הלימודיים". (ממליץ על הספר "מונחי המתמטיקה בספרות המדעית העברית" - גד בן-עמי צרפתי ) יוסף (שיחה) 23:04, 7 בדצמבר 2017 (IST)

יהודה, רק אם לא אכפת לך פיתגורס היה עוד מלפני בית שני, כך שאין שום קשר בינו לבין זה שהמשפט הוזכר (במידה ואם) בגמרא. אם כך שמו רווח כיום במחקר, ואין לו שם "יהודי" בשימוש מובהק, איני רואה כל סיבה להחליף. לא הבנתי גם למה ההצעה להחלפת השם אינה מתבצעת בדף השיחה של הערך. מוסיף והולך • שיחה • כ' בכסלו ה'תשע"ח • 09:35, 8 בדצמבר 2017 (IST)

יוסף,ומוסיף והולך, אני לא חשבתי על החלפת שם הערך. ברור שכל זמן שזה השם המקובל בציבור יש להשתמש בו (כך על כל פנים נראה לי). אבל אני לא אוהב את המציאות שבציבור החרדי משתמשים בשם הזה בצורה מיותרת. אני לא מדבר על המכלול אלא על בתי המדרש. האם אב צריך לומר לבנו "יש משפט מפורסם הנקרא משפט פיתגורס" כאשר הוא נפגש בחשבונות הללו במשנה? נראה לי שאם הראשונים הזכירוהו בשם "חכמי המידות" אין צורך בזה. (מי שמעניין אותו שיפנה למכלול). גם שמות המשפטים האחרים במשולש לא נקראו על שם אדם. אלא "משפט הקוסינוס", "משפט הסינוסים","משפט התיכון" וכו'. נפגשתי עם זה לאחרונה בפירסומת על ספר בשם "דין וחשבון" המשפט הראשון במודעת הפירסום היה:"מהו משפט פיתגורס, וכיצד הוכיח אותו החזון אי"ש". לדעתי היה להם לכתוב "כיצד מחשבים אלכסון של מלבן, ומה ההוכחה לזה".--יהודה • שיחה • כ' בכסלו ה'תשע"ח • 10:46, 8 בדצמבר 2017 (IST)

סטטיסטיקה

את מי שזה מעניין: במהלך הימים האחרונים מאז פטירתו של רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצ"ל, היו למעלה מ-250 כניסות לדף שלו. הממוצע לכניסה הוא כ-2:30. רבע מתוך אלו שפתחו את הדף המשיכו הלאה לדפים אחרים. מוסיף והולך • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשע"ח • 22:53, 16 בדצמבר 2017 (IST)

מעניין. יישר כח. אומר מעט • שיחה • כ"ט בכסלו ה'תשע"ח • 23:06, 16 בדצמבר 2017 (IST)

אותי מעניין כמה פתחו את הערכים שהיו מקושרים מתוך התיבה עליו בעמוד הראשי. דוד (שיחה) 23:17, 16 בדצמבר 2017 (IST)

דילוגי אותיות בתורה

כותב הבלוג לא מדוייק טען שאפשר למצוא בתורה גם דברים לא נכונים ולראיה הביא את הטענה שהיטלר נמצא בדיוק בפסוק "עושה משפט יתום ואלמנה" בדילוג של 22 אותיות. המעניין הוא שראיתי היום מאמר של הרב זמיר כהן בחוברת ישנה, שבו הוא מביא את זה דוקא כראיה לאמיתות דילוגי האותיות. המילה היטלר מתחילה בה' של הפסוק "הא-ל הגדול הגיבור והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד". זה אומר שכשישראל חוטאים הוא מעניש אותם. בנוסף נמצאת באותה פרשה המילה שואה בדילוגי אותיות של 13 וגם המילה אושויץ בדילוג 13 מאותו מקום למפרע. תראו גם שם. (במפתיע נמצא דוקא בשיחה:משפט פיתגורס)--יהודה • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ח • 22:47, 31 בינואר 2018 (IST)

ממש מעניין, דרך אגב 'לא מדויק' באמת לא מדויק למרות סגנון הכתיבה היפה שלו, בחלק 3 ו4 הוא לא מצליח כלל להפריך את דילוגי אותיות, בחלק הרביעי הוא כלל לא מתיחס לטענות המרכזיות של 'צופן בראשית'. מגוחכת במיוחד התשובה שלו לאחד חילוני ששאלו האם לדעתו WRR זייפו את התוצאות והוא השיב שלא יעוי"ש --אלי • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ח • 12:38, 1 בפברואר 2018 (IST)

פעם האמנתי בזה – היום אני כל כך שונא את הנושא ורואה בו הבל ורעות רוח. אולי כבר די?! זה לא תורה מסיני (והמבין יבין). יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 14:40, 1 בפברואר 2018 (IST)

יהודה שמחה ולדמן אני תמה על דבריך, הרי אין מי שחולק על כך שיש רמזים בתורה, וכל הנידון הוא האם ניתן ע"י מחשב להיווכח בכך--אלי • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ח • 15:38, 1 בפברואר 2018 (IST)

דילוגי האותיות אינן בכלל ה"רמזים". יהודה שמחה ולדמן (שיחה) 15:49, 1 בפברואר 2018 (IST)

בתור אדם מאמין אני מסכים עם ולדמן (מלבד ה"פעם האמנתי בזה"). בברכה, מכה"כ • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ח • 17:50, 1 בפברואר 2018 (IST)

ואני לא, (אלא שלא ברור לי הרעיון של וויצטום וריפס).--יהודה • שיחה • י"ז בשבט ה'תשע"ח • 18:32, 1 בפברואר 2018 (IST)

תראו שם (בהסבר למה לדתיים אין עניין לקבל את המחקר כאמיתי), אגב זה לא מדוייק כי ודאי הייתי רוצה שתהיה הוכחה שהכופרים יהיו חייבים להודות באמיתותה.--יהודה • שיחה • י"ז בשבט ה'תשע"ח • 18:47, 1 בפברואר 2018 (IST)

אין כזה דבר הוכחה שהכופרים יהיו חייבים להודות באמיתותה, השי"ת רוצה בחירה. יש כזה דבר הוכחה שמי שמחפש את האמת יודה באמיתותה, וכאלה הוכחות יש מספיק בלי תיאוריית דילוגי האותיות (שמעולם לא נכנסתי אליה לעומק לבדוק באמת עד כמה היא נכונה). לשם דוגמה, הכרתי פעם אתאיסט אדוק (שהעדיף להאמין בחייזרים), שברגע של גילוי לב אמר לי: אינני רוצה להאמין במציאותו של א-להים, זה יכביד עלי. היות שהוא היה גוי (בן לאב יהודי) שאלתי אותו: מה כל כך איכפת לך להאמין, אתה מילא לא חייב בתרי"ג מצוות, ואת שבע המצוות אתה ממילא מקיים כמעט את כולם, מלבד את האמונה בא-להים. הוא לא ידע מה לענות לי, אבל אני חושב שהתשובה די פשוטה ומובנת. איש גלילי • שיחה • י"ז בשבט ה'תשע"ח • 02:44, 2 בפברואר 2018 (IST)

יהודה, ההמנעות שלי מ'אמונה' בדילוגי אותיות אינה קשורה בששום אופן למחקר ולמדע, אלא אך ורק לאמונתי בה' והשקפת עולמי הדתית. כמה שלא תנסה להוכיח את זה אני לא אאמין בזה יותר מאשר בנביא שקר שמחולל מופתים. בברכה, מכה"כ • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 19:06, 6 בפברואר 2018 (IST)

הרמ"ק כותב "ידיעת סודות תורתנו הקדושה הוא ע"י הצרופים והגימטריאות והתמורות וראשי תיבות וסופי תיבות ותוכי תיבות וראשי פסוקים וסופי פסוקים ודלוג אותיות וצרוף אותיות." ויש לכך מקורות רבים נוספים, לפיכך כפי שכתבתי למעלה, זה שיש צופן תנכ"י הוא עובדה --אלי • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 11:22, 7 בפברואר 2018 (IST)

נו אז אולי תוסיף את זה ואת ה"מקורות רבים ונוספים" לערך. אומר מעט • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 13:27, 7 בפברואר 2018 (IST)

הסיבה שאני מאמין בזה הוא בגלל המקור של אלי. האם אפשר להוכיח מבחינה מתמטית, זה אצלי כמו כל מחקר חיצוני אחר. אמנם התכוונתי להעיר על הטענה שמי שמאמין שיש הוכחה מחקרית אינו נגוע שזה לא מוכרח. כי אני אישית, ומסתמא עוד אחרים היו רוצים שתהיה הוכחה כזאת. מה שהבאתי בפתיחת הדיון הוא טענה אחרת. שמי שמראה שיש לכאורה ראיה נגד הרמזים הביא דווקא דבר שאחרים רוצים להוכיח ממנו בעד. יהודה • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 15:42, 7 בפברואר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ אינני מבין למה צריך לחשוב שדלוגי אותיות צריכים להיות יותר מדעיים מראשי תיבות וגימטריאות וכו' וכו'. איש גלילי • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ח • 16:45, 7 בפברואר 2018 (IST)

איש גלילי לא צריך להיות יותר. אבל אם יש מדענים שטוענים שגילו הוכחה זה מעניין אותי, השאלה האם הפנייה האישית שלי שאני רוצה שהם ייצדקו ראויה או לא זה נושא נפרד. מאידך אם הראייה היא לשיטה שלא מקובלת אצל בעלי הרמזים הקדמונים לא ברור לי אם ראוי להתייחס אליה בצורה חיובית. כבר הפניתי לאתר של וויצטום לפני כמה הודעות. תקראו שם ותחליטו. אתייג גם את עידו. יהודה • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ח • 22:40, 7 בפברואר 2018 (IST)

אינני סגור על כלל הדיון הזה ואם בכלל לא עדיף שלא אגיב, למקרה שכן - אלי, לא כל מה שהרמ"ק כתב הוא "עובדה", גם לא מה שכתבו גדולי ישראל המוסכמים, ובוודאי שלא בתחום שנחשב בעיני רבים מעם ישראל ורבניו כנע על ספקטרום האיסורים בין לאו לחיוב מיתה בבית דין. בברכה, מכה"כ • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ח • 17:54, 8 בפברואר 2018 (IST)

מכה"כ, אשמח אם תבאר למה לדעתך עניין דילוג האותיות בעייתי יותר מנוטריקון וגימטריאות שהם פרפראות לחכמה. איש גלילי • שיחה • כ"ד בשבט ה'תשע"ח • 20:26, 8 בפברואר 2018 (IST)

מכה"כ אני מבין את השיקול שלך לא להגיב, בכל זאת אשמח אם תסביר את המשפט הזה ”ובוודאי שלא בתחום שנחשב בעיני רבים מעם ישראל ורבניו כנע על ספקטרום האיסורים בין לאו לחיוב מיתה בבית דין” --יהודה • שיחה • כ"ד בשבט ה'תשע"ח • 21:31, 8 בפברואר 2018 (IST)

מזל טוב

- הועבר מהדף המכלול:אולם דיונים

מזל טוב למשה רבנו. ותודה על כל מה שעשית עבורנו.
”זִכְר֕וּ תּוֹרַ֖ת מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֑י אֲשֶׁר֩ צִוִּ֨יתִי אוֹת֤וֹ בְחֹרֵב֙ עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִֽים׃” (ספר מלאכי, פרק ג', פסוק כ"ב)
עידו (שיחה) ז' באדר ה'תשע"ח

- סוף העברה
איש גלילי • שיחה • ז' באדר ה'תשע"ח • 10:48, 22 בפברואר 2018 (IST)

הדיונים על המכלול בויקיפדיה:כיכר העיר

תראו כעת שם. אני מקווה שלא נצטרך יותר.--יהודה • שיחה • י"ט באדר ה'תשע"ח • 12:01, 6 במרץ 2018 (IST)

האם יש לנו סיכוי?

W:he:ויקיפדיה:כיכר העיר#מכלול בדרך התורה וזה יכול להיות לא נורא?. השאלה נכתבה ע"י אנונימי. התגובה הראשונה על ידי משתמש חילוני. "החרדים מתנגדים לאקדמיה, אין סיכוי ליצירת אנציקלופדיה חרדית טובה"...--יהודה • שיחה • כ"ט באדר ה'תשע"ח • 11:48, 16 במרץ 2018 (IST)

יוסף לא הצלחתי לראות את שאר הדיון שם כי זה נחסם אחר כך. מעניין אותי ההמשך. וכן מה דעתך?--יהודה • שיחה • כ"ט באדר ה'תשע"ח • 11:52, 16 במרץ 2018 (IST)

סיכוי ודאי שיש. בנוסף אנציקלופדיה חרדית מקוונת מקצועית ומצליחה, ודאי שתהיה. אם המכלול יהיה זו שתצליח או זו שתבוא אחרי המכלול? לדעתי התשובה בויקרא כו': "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, וְאֶת מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ". עידו (שיחה) 13:06, 16 במרץ 2018 (IST)

האם תוכל לפרט בשלוש שורות את שלושת הדברים החשובים ביותר לדעתך ליישום המצלתך הרוחנית הזו? כ"כ תוכל לעשות זאת בשלוש שורות נוספות הפעם שלוש נקודות לגבי ההשתדלות הגמשית הנדרשת - 3 הדברים החשובים ביותר להוזיז במכלול כהשתדלות להצלחתו?

אשמח אם עורכים נושאים יביעו דעה מתומצתת כזו גם. הייתי מציע גם שהיא תהיה קצר ומתומצתת - וכנה וחדה, ללא משוא פנים וללא חשש לומר ביקורת באומץ. רק כך אפשר להיבנות. אשתדל גם אני לחשוב על 3 הנקודות שלי. דוד (שיחה) 21:00, 18 במרץ 2018 (IST)

אם דיונים מיותרים כאלה ימשיכו, אזי ודאי שאין לנו סיכוי. הָאֶלְקֹשִׁי (שיחה) 21:07, 18 במרץ 2018 (IST)

אם כולם לא יגידו מה לא בסדר, אבל לא יציעו הצעות ממוקדות היכן לשפר, הצעות שיכולות להתקבל בקהילה, ודאי לא נשתפר. דוד (שיחה) 21:46, 18 במרץ 2018 (IST)

תראו כעת באולם הדיונים יהודה • שיחה • ג' בניסן ה'תשע"ח • 12:38, 19 במרץ 2018 (IST)