ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה
ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה היא ועדה ציבורית שהוקמה באוקטובר 2006 בראשות שר האוצר לשעבר, אברהם בייגה שוחט. הוועדה הוקמה על ידי משרדי החינוך והאוצר בכפוף להתחייבות משרד האוצר לבטל את קיצוצם של 1.2 מיליארד שקלים מתקציב ההשכלה הגבוהה, אם מסקנות הוועדה ייושמו. הוועדה החלה את עבודתה בינואר 2007 במטרה לבחון את תפקוד מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ולהמליץ על רפורמות בניהולה. הוועדה הגישה את מסקנותיה הסופיות ב-16 ביולי 2007[1]. בשל מחאות נרחבות מצד ארגוני הסטודנטים וחוסר נכונות מצד משרד האוצר לתקצב את הרפורמה, נגנז למעשה דו"ח הוועדה והמלצותיה לא יצאו לפועל.
תפקידי הוועדה
הנושאים העיקרים בהם עסקה הוועדה, על פי הנחיית שרי האוצר והחינוך, הם:
- עידוד המחקר וההוראה האקדמיים על ידי מתן גמישות ניהולית למנהלי האוניברסיטאות והחלת שכר דיפרנציאלי תומך איכות
- גובה ומבנה שכר הלימוד
- חלוקת התפקידים בין האוניברסיטאות למכללות
- פריסת מוסדות ההשכלה הגבוהה במרכז ובפריפריה
עם הקמתה החליטה ועדת שוחט על הקמת ארבע ועדות משנה, בהתאם לתפקידים של הוועדה.
הרכב הוועדה
כאמור, מורכבת ועדת שוחט מארבע ועדות משנה הדנות בנושאים ממוקדים ומוועדת-על אשר בוחנת את המלצות ועדות המשנה וקובעת את ההמלצות הסופיות. בוועדת העל חברים, מלבד בייגה שוחט, שנבחר ליו"ר הוועדה, שרת החינוך ויושבת ראש המועצה להשכלה גבוהה פרופ' יולי תמיר, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) הביוכימאי פרופ' שלמה גרוסמן, ראש המועצה הלאומית לכלכלה הכלכלן פרופ' מנואל טרכטנברג, נשיא האקדמיה הישראלית למדעים הכלכלן פרופ' מנחם יערי, הממונה על התקציבים באוצר קובי הבר, ושני נציגי ציבור - יושב ראש ות"ת לשעבר, הפרופ' להנדסת חשמל יעקב זיו והכלכלן פרופ' ראובן גרונאו.
לנציגי סגל האוניברסיטאות, המכללות, תלמידי המחקר והסטודנטים לא ניתן ייצוג בוועדה, אלא רק בוועדות המשנה, אך אלו בחרו לא להשתתף בהן כדי לא לתת לגיטימציה לפעילות הוועדה. ועדות המשנה אמורות היו להגיש את מסקנותיהן עד אפריל 2007 ולאחר מכן ביוני 2007 התפרסמו מסקנות הוועדה כולה.
מסקנות הוועדה
הוועדה הציעה המלצות במגוון תחומים, הנוגעות לחלוקת המשאבים הרצויה למערכת ההשכלה הגבוהה ולמקורות למשאבים אלו, למערכת היחסים הרצויה בין המכללות לאוניברסיטאות, לקידום המחקר ולמשכורות חברי הסגל האקדמי. אך המסקנות שעמדו במרכז תשומת הלב הציבורית היו אלו שנגעו לשכר הלימוד.
בתחום זה, המליצה הוועדה על שינוי מבנהו של שכר הלימוד - לפי ההמלצה, שכר הלימוד לתואר ראשון יורכב מחלק מזומן על סך 5,800 ש"ח שישולם בעת הלימודים, ומחלק שני על סך 9,000 ש"ח, שיוענק לסטודנטים כהלוואה שתשולם החל משנה לאחר סיום התואר - ובמידה והכנסתם עברה רף הכנסה מינימלי. סטודנט שהכנסתו לא תעבור רף זה, יהיה פטור מתשלום ההלוואה וזו תהפוך למענק. בנוסף לכך, המליצה הוועדה להעלות את שכר הלימוד לתואר שני ל-15,000-18,500 ש"ח, לשיקול דעתה של האוניברסיטה. בכך אימצה הוועדה את שיטה הדומה למודל האוסטרלי לשכר לימוד.
יתר על כן, הוועדה המליצה להגדיל משמעותית את כמות חברי הסגל הבכיר, ובין היתר להוסיף במשך מספר שנים 600 חברי סגל חדשים מדי שנה.
המחאה נגד הוועדה
הקמת הוועדה עוררה גל מחאה עז עוד לפני כינוסה הראשון מצדם של ארגוני הסטודנטים, תלמידי המחקר והמרצים. הארגונים הכריזו על מאבק מתמשך נגד הוועדה בשל מספר טענות:
- הקמת הוועדה מהווה הפרה של התחייבות ממשלתית לפעול לפי החלטות ועדת וינוגרד
- הוועדה הוקמה באופן חד-צדדי ללא ייצוג הולם לארגונים השונים
- הוועדה מורכבת בן השאר מכלכלנים ואנשי משרד האוצר ולכן לטענת ארגוני הסטודנטים הוועדה הנה בעלת צביון נאוליברלי וקפיטלסטי במובהק ומסקנותיה ידועות מראש על פי הצהרות העבר של חברי הוועדה
- הוועדה צפויה להמליץ להעלות את שכר הלימוד בניגוד להמלצות ועדת וינוגרד, פעולה אשר לטענת הסטודנטים תקטין את נגישות ההשכלה הגבוהה למעוטי יכולת
- הוועדה צפויה להמליץ להחיל שכר לימוד דיפרנציאלי, פעולה אשר נטען כי תוביל להרחבת הפערים בין פקולטות שונות וליצירת תחומי מחקר "עשירים" ו"עניים"
- הוועדה צפויה להמליץ להעסיק מרצים בחוזים אישיים ובכך תפגע בחופש האקדמי ובזכות ההתאגדות.
במסגרת המאבק בוועדה חברו יחדיו ארגוני הסגל האקדמי הבכיר, הסגל האקדמי הזוטר, מרצי המכללות, התאחדות הסטודנטים וארגון הסטודנטים. ארגוני הסטודנטים ערכו עשרות הפגנות מחאה ברחבי הארץ, מס' ימי שביתה ואף התפרצו לכמה מדיוני הוועדה. תמיכה נוספת למחאה הגיעה מהסתדרות העובדים אשר במהלך פברואר 2007 הכריזה גם כי היא תומכת במאבק הסטודנטים. ארגוני הסטודנטים הכריזו כי לא יאפשרו את פתיחת הלימודים בסמסטר ב' וישביתו את מערכת ההשכלה הגבוהה ללא הגבלת זמן, אך לבסוף ב־24 בפברואר, יום לפני פתיחת סמסטר ב' הגיעו הסטודנטים לסיכום עם הממשלה כי תת-הוועדה לשכר לימוד תוחלף בתת-ועדה (ללא חילופי יו"ר) בה ישבו 4 נציגי סטודנטים מתוך 9 חברים בתת-הוועדה כולה ובתמורה חזרו בהם נציגי הסטודנטים מכוונתם להשבית את הלימודים.
עם זאת, מספר שבועות לאחר מכן כפרו נציגי הסטודנטים בהבנות הקודמות והכריזו על השבתת האוניברסיטאות והמכללות המתוקצבות. הפעם ארכה השביתה 41 ימים, ובמהלכם אורגנו הפגנות רבות ואירועי מחאה שקראו למנוע את "שחיטת ההשכלה הגבוהה" (על משקל שמו של יו"ר הוועדה, שוחט). במהלך השביתה נערכו מגעים בין נציגי הסטודנטים לבין נציגי ראש הממשלה, על מנת להגיע להבנות שיביאו לסיום השביתה תוך מתן אפשרות לוועדת שוחט לבצע את תפקידה. לאחר מספר טיוטות אותן הגישה הממשלה כהצעה לראשי הסטודנטים, קיבלו אלה הסכם פשרה, על פיו לא ישתנה שכר הלימוד ללא הסכמה מצד הסטודנטים, וסיימו את השביתה והמאבק המאורגן כנגד הוועדה ב-22 במאי. משרד האוצר מצידו סירב לתקצב את המלצות הוועדה לרפורמה ללא העלאת שכר הלימוד. כתוצאה משביתת הסטודנטים הוארך סמסטר ב', במרבית האוניברסיטאות והמכללות בישראל, בשלושה עד ארבעה שבועות.
במקביל התגבש גם צוות אלטרנטיבי לבחינת הרפורמות בהשכלה הגבוהה, ביוזמתו ועריכתו של פרופ' אילן גור-זאב מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. במהלך 2007, ועוד בטרם פורסם דו"ח ועדת שוחט, פרסם הצוות את נייר העמדה האלטרנטיבי "נגד תיעוש האוניברסיטאות בישראל". [2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דו"ח ועדת שוחט
- מירב לוי, ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה יוצאת לדרך, באתר חדשות מחלקה ראשונה (NFC), ינואר 2007
- מירב ארלוזורוב, תפקידי ועדת שוחט, באתר הארץ, 10 בפברואר 2007
- גלעד גרוסמן, ועדת שוחט תשחט אותנו, nrg, 2006
- אפרים דוידי, סטודנטים, קחו דוגמה מיוון, walla, 2007
- מודלים למימון מוסדות אקדמיים - סקירה באקונומיסט (באנגלית)
- ההסכם אשר נחתם בין יו"רי התאחדות ואגודת הסטודנטים וממשלת ישראל
24948014ועדת שוחט לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה