רבי יהודה משה דנציגר
 | |||||
| לידה |
29 בנובמבר 1892 י' בכסלו תרנ"ג | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 בפברואר 1973 (בגיל 80) כ"ג באדר א' תשל"ג | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות פוניבז' בבני ברק | ||||
| מקום פעילות | ירושלים, בני ברק | ||||
| חיבוריו | אמונת משה | ||||
| |||||
רבי יהודה משה דנציגר (לשעבר: טיברג; מכונה האמונת משה על שם ספרו[1]; י' בכסלו תרנ"ג, 29 בנובמבר 1892 - כ"ג באדר א' תשל"ג, 16 בפברואר 1973) היה האדמו"ר החמישי בשושלת אלכסנדר בין השנים תש"ז - תשל"ג (1947–1973).
ביוגרפיה
נולד בעיירה פלאוונה להרב יחיאל יוסף טיברג (בנו של רבי הירשל פלאוונער, מחשובי חסידי וורקא ואלכסנדר, וחותנו של רבי בצלאל יאיר דנציגר[2]) ולהענדל בת רבי דוד דוב טאוב, ה"בנין דוד" רבה של דאבראז'ינסק. בבחרותו למד אצל הרב אברהם אליעזר רוטנברג, דיין בלודז' ובגיל 13 קיבל סמיכה. נסע 50 פעמים להישמח ישראל. בהצעת רבו התארס לאסתר פערל, בת דודו רבי בצלאל יאיר דנציגר, אחיו של הרבי. לאחר פטירת רבי ירחמיאל ישראל יצחק, היה לחסידו של אחיו שמואל צבי. נישא בשנת תרע"ג.
בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט עם חמיו ודודו ללודז'. הוא נסע לאוסטרובצה ללמוד אצל רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה. לאחר מכן עסק במסחר ביין שייבא מקרקוב. בתקופה זה נסע גם לחצרותיהם של רבי ישכר דב מבעלז ורבי ישראל מטשורטקוב.
בשנת תרצ"ג נסע ללונדון שם כיהן כרב בבית הכנסת טריסק. לאחר מספר חודשים, בהיעדר אשרת שהייה, גורש לפולין. בסוף שנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל עם אשתו ובנו רבי אברהם מנחם. הוא התיישב בירושלים ועסק בתורה, כשהוא חי בעניות ודחקות[3]. עסק גם בתורת הסוד. בשנת תרצ"ח נסע בעצתו של רבי אברהם דב טברסקי לארצות הברית לטפל במחלת עור[4]. בתקופה זה הנהיג שם את בית הכנסת של חסידי אלכסנדר.
שכל בפולין שמונה ילדים. בן נוסף, הבחור דוד הירש עלה לארץ ישראל בסיוע הראי"ה קוק[5] ונפטר בארץ.
הנהגה
בחורף תש"ז נבחר רבי יהודה משה באסיפת זקני החסידים להנהיג את חסידות אלכסנדר על מקום האדמו"ר רבי יצחק מנחם. בתחילה סירב לכך, אך לאור הפצרות החסידים התייעץ עם רבי אהרן מבעלזא ורבי ישראל מהוסיאטין שהורו לו לקבל על עצמו את ההנהגה. רבנים ואדמו"רים רבים כתבו מכתבי ברכה לרגל מינויו[6][7].
הורה לבנו לשנות את שם משפחתו מטיברג לדנציגר, להנציח את שם משפחת השושלת. בהמשך שינה גם הוא את שמו. נפטר ביום כ"ג באדר א' תשל"ג ונקבר בבית הקברות פוניבז' בבני ברק[8]. בנו רבי אברהם מנחם מונה לממלא מקומו.
ספריו
- אמונת משה - על התורה והמועדים, ארבעה חלקים. (בני ברק תשל"ו, תשל"ח, תשמ"ג ותשנ"א).
- חידושי אמונת משה - על הש"ס. (בני ברק תשע"ג).
- חשבה לטובה - שו"ת. פולין תרצ"ג.
- קדושת יצחק - סיפורים על אדמו"רי שושלת וורקא - אלכסנדר. בסוף הספר נספח ספרו נחלת צבי על התורה. ירושלים תשי"ב.
כמו כן הדפיס הספר "מאורן של ישראל" - נספח לספר "ישמח ישראל" ובו מאמרים שעוד לא נדפסו בספר. כן, ליקט את דברי תורתו של האדמו"ר הקודם רבי יצחק מנחם דנציגר, בספר עקידת יצחק. כן הדפיס הערות לצד ספרו של סבו "בנין דוד" בשם "וזאת ליהודה", וכן ספר בשם "קול יהודה".
לקריאה נוספת
- יהודה משה מקובר, צדיק באמונתו - תולדותיו, רשימותיו ואגרותיו של האדמו"ר בעל "אמונת משה"
- אברהם דוד גוטמן, מאורי ישראל, עמ' תי"א-תצ"ט, בורו פארק תשפ"ד.
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, בערכו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ ספר יזכור לקהית ראדומסק, עמוד 487 (491 בדפי האתר).
- ^ מכתב המלצה מהרב איסר זלמן מלצר. ישורון יא, היברובוקס.
- ^ חילופי כתבים עם בית ראחמיסטריווקא, ישמח ישראל (קובץ), עמ' שמה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ ראו פניית הראי"ה קוק אל הרב משה שפירא, לשם השגת סרטיפיקט לר' דוד הירש, י"ב חשון תרצ"ה (אתר Bidspirit).
- ^ ראה קובץ תורני ישמח ישראל, קובץ טז, עמ' רפז-רצז, בכותרת 'בית צדיקים יעמוד'.
- ^ מאורי ישראל, עמ' תכח.
- ^ נפטר האדמו"ר מאלכסנדר, מעריב, 26 בפברואר 1973, עמ' 9
| חסידות אלכסנדר | |||
|---|---|---|---|
| שרשי החסידות | לובלין • פשיסחה • וורקא | ||
| אדמו"רי אלכסנדר | רבי יחיאל דנציגר • רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר • רבי שמואל צבי דנציגר • רבי יצחק מנחם דנציגר • רבי יהודה משה דנציגר • רבי אברהם מנחם דנציגר • הרב ישראל צבי יאיר דנציגר
| ||
| ספרי החסידות | ישמח ישראל • תפארת שמואל • עקידת יצחק • אמונת משה • אמרי מנחם | ||
| ישיבות | ישיבות בית ישראל אלכסנדר (פולין) • ישיבת בית ישראל תפארת מנחם אלכסנדר (בני ברק) • ישיבת תפארת שמואל אלכסנדר (ארצות הברית) | ||
36885474יהודה משה דנציגר