האלפים של טריניטי
 | |
| האלפים של טריניטי בסמוך לאגם גרניט | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 2,744 מטר (פסגת תומפסון (אנ')) |
| מיקום | מדינת קליפורניה |
| קואורדינטות | 41°00′02″N 123°02′54″W / 41.000418°N 123.048368°W |
| האלפים של טריניטי בצפון קליפורניה[1] | |
האלפים של טריניטי (באנגלית: Trinity Alps) הם רכס הרים במחוזות קליפורניה טריניטי וסיסקיו בצפון קליפורניה בארצות הברית. האלפים של טריניטי הם תת-רכס של הרי קלאמת השוכנים מצפון לוויברוויל (אנ').
גאוגרפיה
האלפים של טריניטי שוכנים באזור הפיזיוגרפי (אנ') של רכסי החוף הפסיפי (אנ'), במערכת הרי קלאמת, השוכנת בין רכסי החוף של קליפורניה במערב ורכס קסקייד במזרח. הגובה נע בין 411 מטרים ל-2,744 ממטרים בפסגת תומפסון (אנ'). פסגות בולטות אחרות כוללות את פסגת גרניט (אנ') (2,467 מטרים) ופסגת ואיקטפום (אנ') (2,314 מטרים). האלפים של טריניטי ידועים בנופים הציוריים ובסביבתם האלפינית. הצמחייה האלפינית (אנ') של הרכס שונה מזו המצויה בסיירה נבדה או ברכס הקסקייד. בתוך הרי קלאמת, תת-רכסים סמוכים לאלפים של טריניטי כוללים את הרי סלמון (אנ') והרי סקוט (אנ').
"אזור הטבע הבראשיתי האלפים של טריניטי" (Trinity Alps Wilderness) משתרע על פני 2,090 קילומטרים רבועים, מה שהופך אותו לאזור הטבע הבראשיתי השני בגודלו בקליפורניה.[2] האזור היה ידוע בעבר כאזור הפרימיטיבי של הסלמון-האלפים של טריניטי (Salmon-Trinity Alps Primitive Area) מאז 1932 ועד לסדרה של הרחבות.
קרחונים, שדות שלג ושדות קרח
שדה השלג הנמוך ביותר בקליפורניה שאינו נעלם למעט מקרים קיצוניים של סדרת שנים שחונות ממוקם מעל אגם מירור (Mirror Lake) בגובה של 2,000 מטרים.
הקרחון הוודאי היחיד הוא קרחון גריזלי (Grizzly Glacier), שדה קרח בגודל 61 דונם במדרון הצפוני של פסגת תומפסון, שמציג סדקים המצביעים על תנועה אמיתית אפילו בשדה קרח קטן כל כך.
מחקרים הראו שחלק מהקרחונים באלפים של טריניטי עמידים יותר להשפעות ההתחממות העולמית מאשר קרחונים אחרים בקליפורניה. על פי מפות עדכניות, אך לא נכונות, של הסקר הגאולוגי של ארצות הברית 35 גופי שלג קבועים וכמה קרחונים זעירים מנקדים את הפסגות הגבוהות ביותר של האלפים.[3]
קרחון זמני
על הרכס שמדרום לאגם ספייר (אנ') נמצאת תופעה יוצאת דופן המורכבת מקרחון זמני, לעומת שדה שלג לא פעיל שנמס בשנים שחונות. לאחר שנים של הצטברות כבדה, מופיע שדה קרח בקרקס קרחוני מוגן זה הפונה צפונה לחלוטין, שיכול להראות סדקים פעילים וחריצים בעומק של כמה מטרים. אבל גוף הקרח הזה, בגובה של רק 2,300 מטרים באזור שחווה עונה יבשה ארוכה וחמה מאמצע מאי עד אמצע אוקטובר בערך, יכול להיעלם לחלוטין במהלך שנים שחונות יותר.
מחקרים על חזזיות מצביעים על כך שהאתר ליד אגם קלמיה (Kalmia Lake) הוא המקום המושלג ביותר במדינת קליפורניה, כשהוא מקבל הצטברות שלג מעבר לשלג היורד באגם הלן בפסגת לאסן, ללא ספק מסלול השלג עם הצטברות השלג הגדולה ביותר בסוף החורף בקליפורניה. עובדה זו תואמת את קיומו של קרחון פעיל מתחת לפסגת תומפסון, בעוד, שלעומת זאת, לא קיים קרחון פעיל כזה מתחת להר ברוקוף (Brokeoff Mountain) ממערב לפסגת לאסן, הגבוה מפסגת תומפסון וכולל אזור אידיאלי הפונה לצפון-צפון-מזרח באזור של הצטברות שלג מקסימלית מתחת לפני צוק כמעט אנכי בגובה 300 מטר. תחת ברוקוף אכן מצטבר מספיק שלג שבשנים מסוימות שדה השלג שם חווה תנועה קרחונית מתחילה. שתי מורנות מתחתיו, אחת שנוצרה בעבר הקרוב, מספקות עדות ברורה לפחות להובלה בעבר הקרוב באתר זה. מורנות אלו קטנות במעט מאלה שנמצאו מתחת לקרחון פסגת תומפסון.
גאולוגיה
מבחינה גאולוגית הפסגות הרי האלפים של טריניטי בנויות מתערובת של סלעי יסוד, גרניט וסלעים מותמרים. בהרים המזרחיים מצויים הטריניטים האדומים, עקב פרידוטיט אולטרה-מאפי אדמדם, בבתולית הגרניטי המרכזי נמצאים הטריניטים הלבנים, ובהרים המערביים הטריניטים הירוקים בשל כיסוי יער נרחב יותר. האזור מכיל הרבה יערות אורנים ואשוח, כמו גם כרי דשא, נחלים ואגמים.
אקולוגיה
צמחייה
המקטע "האלפים של טריניטי" באזור האקולוגי הרי קלאמת (אנ') בולט מבחינה בוטנית בכך שיש בו את המספר השני בגודלו של מיני מחטניים מכל מקום בעולם. בפסגה ראשן (Russian Peak), באזור הטבע הבראשיתי ראשן (Russian Wilderness) ממש צפונית לאלפים של טריניטי, יש את המספר הגדול ביותר של מיני עצי מחט באמריקה הצפונית.[4] כל כך הרבה סוגים ומינים של עצי מחט קיימים יחד מכיוון שהאלפים של טריניטי נמצאים בהצטלבות של האקלים הים-תיכוני של הדרום ואקלים החוף הצפון-מערבי, שההבדל בינו לבין האקלים הים-תיכוני הוא שהעונה נטולת גשם קצרה יותר.
מיני עצים צפוניים, כמו אשוח תת-אלפיני (Abies lasiocarpa), אשוח חינני (Abies amabilis) ואשוחית אנגלמן (Picea engelmannii) נמצאים כאן, כמו גם עצים דרומיים, כמו קלוצדרוס מפושק (Calocedrus decurrens), אורן הזפת ( Pinus ponderosa), ואשוח לבן (Abies concolor), בתוספת אוכלוסיות ייחודיות של אורן בלפור (Pinus balfouriana) ואשוחית ברואר (Picea breweriana).
צמחים נוספים לאורך השבילים כוללים את צמח הטורף דרלינגטוניה (Darlingtonia californica) את ה-Lewisia cotyledon (אנ') בעלת הפרחים הוורודים המרהיבים, ואת פרח הבר הנדיר ה-Penstemon tracyi (אנ') האנדמי לאלפים של טריניטי. לענה משוננת (Artemisia tridentata) גדלה על רכסים בהרי סקוט. שריפות גדולות בערו בכמה מהיערות באזור הטבע הבראשיתי, כולל השריפה המכונה "שריפת מתחם הברזל / אלפים" (Iron/Alps Complex fire) שכילתה ב-2008 שטח של 428.38 קילומטרים רבועים.
בעלי חיים
לרוב האגמים הוכנסו דגי טרוטת עין-הקשת, טרוטה חומה או טרוטת ברוק (Salvelinus fontinalis), ובחלקם יש אוכלוסיות המקיימות את עצמם. הנחלים העיקריים של אגני הניקוז של היובל "המזלג הצפוני של הנהר טריניטי" ושל הנהר ניו (New River) כוללים אלתית גמלונית המתרבה בהם, ובחלקם יש את תת-המין של טרוטת עין-הקשת המכונה סטילהד.
הרי האלפים של טריניטי הם משכן לחיות בר רבות, כולל: דוב שחור אמריקני, פומת ההרים, שונר מצוי, אייל פרדי שחור-זנב, לטאות, סנאים ומספר רב של מיני עופות. איילים ודוב שחור נפוצים וקל לצפות בהם. פחות נפוצים אך נוכחים הם פומת ההרים, דלק אירופי, דלק דייג וגרגרן. טריטונים גסי-עור שוכנים בדרך כלל בבריכות ובאגמים. האלפים של טריניטי עשויים להיות משכן של תופעה קריפטוזואולוגית, הסלמנדרה הענקית של האלפים של טריניטי (Trinity Alps Giant Salamander).
פעילויות נופש
.jpg)
היער הלאומי שסטה-טריניטי השייך לשירות היערות של ארצות הברית, מנהל את רוב שטח אזור הטבע הבראשיתי האלפים של טריניטי (אנ'). הגבול הצפוני משתרע לתוך היער הלאומי קלאמת, והגבול המערבי משתרע לתוך היער הלאומי שישה נהרות. יש גם שטחים בבעלות פרטיות, בעיקר בחלקים המזרחיים. אזור הטבע הבראשיתי מכיל מסלולי הליכה, אתרי מחנאות בעורף האזור ונוף. הגישה היא מכביש 299 (אנ') של מדינת קליפורניה בדרום, כביש 3 (אנ') של קליפורניה במזרח, ודרכים ישנות שנסללו עבור חוטבי העצים והכורים בצפון ובמערב. לטיולים רגליים נדרשים היתרי אזור טבע בראשיתי.[5] שביל הרכס הפסיפי מחבר את הפינה הצפון-מזרחית של האלפים של טריניטי לאזור הטבע הבראשיתי ראשן (Russian Wilderness) ולאזור הטבע הבראשיתי הר השיש (Marble Mountain Wilderness) מצפון ואת ולאזור הטבע הבראשיתי קאסל קרייגס (Castle Crags Wilderness) בקו פרשת המים של טריניטי במזרח.
אזורים פחות מתוירים כוללים את ניו ריבר, הר סלמון, הורס לינטו קריק (Horse Linto Creek), פוני ביוטס (Pony Buttes) ורכס הגיר (Limestone Ridge) במערב, ופסגת פקרס (Packers Peak), פסגת דדמן (Deadman Peak) ופסגת איגל (Eagle Peak) בהרי סקוט. רוב האזור זוכה להרבה פחות מבקרים מאשר אזורי טבע בראשיתי רבים אחרים בקליפורניה, כמו בסיירה הגבוהה של הפארק הלאומי יוסמיטי והפארק הלאומי קינגס קניון, אבל יותר מאשר באזור הטבע הבראשיתי יולה בולי-האיל האמצעי (אנ') הסמוך.
היעדים הפופולריים ביותר מעבר לקצה השבילים הם אגמי קניון קריק (Canyon Creek Lakes), אגמי אמרלד (Emerald) וספייר (Sapphire) על היובל "המזלג של סטיוארט" (Stuart Fork), ואגם גרניט על שביל סוויפט קריק. הרכסים המערביים ברובם נמוכים יותר בגובהם עם פחות אגמים, וקצה השבילים ברכסים שם יכולים להיות חמים ויבשים בקיץ. שבילים אינם מגיעים לכל האגמים; סטייה מהשבילים בשטח מותרת.
האלפים של טריניטי משקיפים על אגם טריניטי (אנ') במזרח, מאגר מים גדול של מיזם העמק המרכזי הפדרלי על הנהר טריניטי. ציד אפשרי של צבאים, דובים ו-Patagioenas fasciata (מין יונה אמריקאית הקרוי באנגלית Band-tailed pigeon) בעונה. טיפוס מצוקים מצוין באזורים עם צוקי גרניט, כמו פסגת קריבו (Caribou Peak ) ורכס סואוטות (Sawtooth Ridge, "שן המסור").
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Trinity Alps, Geographic Names Information System]
- ^ Trinity Alps Wilderness, Forest Service
- ^ University Of California - Santa Barbara (7 במאי 2005). "Small Glaciers In Northern California Buck Global Warming Trend". ScienceDaily.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Philip Alexander Munz, Introduction to California Mountain Wildflowers, University of California Press, 2003, מסת"ב 9780520236356
- ^ Shasta-Trinity National Forest: Trinity Alps Wilderness FAQs
34786741האלפים של טריניטי