אורן בלפור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןאורן בלפור
אורן בלפור על שביל ג'ון מיור
אורן בלפור על שביל ג'ון מיור בפארק הלאומי קינגס קניון
מיון מדעי
תחום תפוצה
מפת תפוצה
אורן בלפור בפארק הלאומי סקוויה
אצטרובלים ועלווה של אורן בלפור
אורן בלפור בהרי קלאמת

אורן בלפור (שם מדעי: Pinus balfouriana) או אורן זנב-שועל (באנגלית: Foxtail Pine) הוא מין עץ אורן נדיר הגדל בגובה רב, שהוא מין אנדמי למדינת קליפורניה בארצות הברית. הוא קרוב משפחה לאורן האצטרובל הזיפני של האגן הגדול (Pinus longaeva) ול"אורן האצטרובל הזיפני של הרי הרוקי" (Pinus aristata). שלושתם הם מינים אנדמיים למערב ארצות הברית והם מקובצים לעל-המין Balfourianae. שתי אוכלוסיות נפרדות של האורן המרוחקות זו מזו נמצאות האחת בדרום הרי קלאמת שבצפון המדינה (תת-המין balfouriana), והשנייה בדרום רכס הסיירה נבדה (תת-המין austrina). כמו אורן האצטרובל הזיפני העץ מאריך ימים, כשהפרט העתיק ביותר הידוע הוא בן למעלה מ-2,110 שנים.[1]

סיומת השם המדעי (balfouriana) היא לכבודו של ג'ון האטון בלפור (John Hutton Balfour‏; 1808–1884), בוטנאי סקוטי שתיאר את העץ לראשונה.

תיאור

צורה

אורן האצטרובל הזיפני הוא עץ מחטני ירוק-עד המגיע לגובה עד 21.3 מטרים וקוטר בגובה חזה ממוצע של עד 2.6 מטרים. בממוצע הוא מגיע בבגרותו לגובה בין 6 ל-15 מטרים, ולקוטר בגובה חזה בין 30 ל-60 סנטימטרים. צורת הגזע ונוף העץ בלתי סדירים מכיוון שהמין כמעט שאינו גדל בחורשות סגורות וחשוף לרוחות. עם זאת, מכיוון שבסיס הגזע חזק המין שומר על מנח זקוף אפילו קרוב לקו העצים, כשלעיתים הוא גדל בצורה אלכסונית. הענפים של קצה הצמרת ארוכים יחסית. גוון העצה הוא צהוב-חום.

קליפה

קליפת הגזע של עצים צעירים ושל ענפים חלקה וצבעה אפור בהיר. מאוחר יותר היא הופכת לחום ונסדקת בצורה בלתי סדירה. הגזע של עצים עתיקים שבו נשמרה קליפה צרה המתמשכת עד לצמרת. לענפים צעירים יש קליפה חומה כהה ובתחילה יש עליהם פלומה.

מחטים וניצנים

הניצנים סגלגלים מחודדים בקצה, גונם חום-אדום בהיר באורך עד סנטימטר והם מכילים שרף. העלים הם מחטים באורך בין 1.5 ל-4 סנטימטרים, ובעובי בין 1 ל-1.4 מילימטרים המסודרים בדור של חמישה, לעיתים נדירים ארבעה, מחטים צפופים. הם גדלים קרוב לענף, מעוקלים מעט כלפי מעלה, גונם כחול עמוק עד צהוב-ירוק עמוק, הם נוקשים יחסית, וקצותיהם חדים. בצד העליון שתי תעלות של שרף ובצד התחתון של העלה יש כמה שורות לבנות של פיוניות. אורך החיים של העלים נע בין 10 ל-20 שנים. אורך הנדן של העלה בין 0.5 ל-1 סנטימטרים והוא נושר בשלב מוקדם. כאשר ממולים את העלים הם מפיצים ריח נעים.

אצטרובלים וזרעים

אורן בלפור הוא עץ חד ביתי. העץ מתחיל להתרבות בגיל 20. צבע האצטרובל הזכרי המכיל את האבקה הוא אדום וצורתו סגלגלה. אורכו בין 6 ל-10 מילימטרים הוא מפיץ את האבקה באמצעות הרוח מיולי עד תחילת אוגוסט.

צבעם של האצטרובלים הנקביים בתחילה שחור כחול ולאחר ההבשלה בספטמבר עד אוקטובר שנתיים אחרי ההפריה חום-אדמדם. אורכם בין 7 ל-13 סנטימטרים, ורוחבם עד 5 סנטימטרים כשהאצטרובל סגור כשהבסיס הוא האזור הרחב ביותר והם צמודים לענף. הקשקשים מרובעים ויוצא מהם זיף מעוגל מאוד קצר עד מילימטר אחד. לשרף הניגר מהאצטרובל יש גוון ענבר. האצטרובלים נפתחים כשהם מבשילים ומשחררים את הזרעים מיד, ונושרים זמן קצר אחר כך.

הזרעים סגלגלים בגוון חום חיוור, מנומרים בכתמים אדומים באורך עד 10 מילימטרים וצמודה אליהם כנף באורך בין 10 ל-12 מילימטרים. הזרעים מתפזרים בעיקר בעזרת הרוח ובניגוד לאורן האצטרובל הזיפני ההפצה כמעט שאינה נעזרת במין העורב קיק אגוזים אמריקאי שנוהג להחביא זרעים באדמה כמטמון מזון שלעיתים הוא שוכח על קיומו והזרעים נובטים.[2] אלף זרעים שוקלים 27 גרם.

הבדלים מול מינים דומים

אורן בלפור קרוב משפחה לאורן האצטרובל הזיפני של האגן הגדול (Pinus longaeva), שממנו הוא שונה בכך שהזיפים על הקשקשים של האצטרובלים שלו קצרים ודקים ול"אורן האצטרובל הזיפני של הרי הרוקי" (Pinus aristata), שממנו הוא שונה בכך שאין קשקשים עטופי שרף על העלים, ועל הענפים הצעירים יש לו פלומה החסרה באורן האצטרובל הזיפני של הרי הרוקי.

תוחלת חיים

לאורן בלפור יש תוחלת חיים ארוכה אם כי הוא לא מגיע לגיל הקיצוני של אורן האצטרובל הזיפני, מין אורן שהוא קרוב משפחה של אורן בלפור, גדל בתנאים דומים ויכול להגיע לגיל 5,000 שנים. העץ העתיק ביותר הידוע שייך לתת-המין austrina ונתגלה בדרום רכס הסיירה נבדה וגילו מעל ל-3,400 שנים. תת-המין השני (balfouriana) גדל בהרי קלאמת צפונית לרכב הסיירה, אזור גשום יותר ולכן גילם המקסימלי של העצים קטן יותר והעץ העתיק ביותר הוא בן 1,600 שנים.[2]

תפוצה

אורן בלפור הוא מין אנדמי לקליפורניה וגדל בשני אזורים. האחד בצפון מערב המדינה החל בהרי סיסקיו (Siskiyou Mountains) והרי יולה בולי (Yolla Bolly Mountains)[3] בדרום וכלה בהרי קלאמת, הרי סקוט (Scott Mountains) והרי השיש (Marble Mountains) בצפון. האזור השני שוכן במדרונות המזרחיים של דרום רכס סיירה נבדה, בעיקר בתחומי הפארק הלאומי קינגס קניון והפארק הלאומי סקוויה. קבוצה מבודדת נתגלתה על המדרונות הצפוניים של פסגת סירטה (Siretta Peak). קיימים גם דיווחים על עצים בעמק אוניון מעל אינדפנדס בעמק אוונס ועל המדרון המזרחי של הר ויטני. העץ כמעט ואינו גדל באירופה. בגנים הבוטניים של אדינבורו יש שני פרטים עתיקים.

אורן בלפור הוא עץ אוהב שמש וגדל במקומות גבוהים. עונת הגדילה אורכת לא יותר מחודשיים וכוללת תקופה יבשה בקיץ. העץ סביל לקור עז ולשלג עמוק, חום עז ורוחות בלתי פוסקות. פני השטח שבהם הוא גדל מבותרים וסלעיים ואספקת המים היא בעיקר מהפשרת שלגים. הוא גדל על מדרונות סלעיים, רכסים וקווי רכסים חשופים וצחיחים, לרוב בלי כיסוי של קרקע. הוא גדל בגבהים שבין 1,500 ועד מעל ל-3,000 מטרים. העץ כמעט שאינו גדל בחורשות ובדרך כלל גדל לבד. בגבהים נמוכים הוא גדל בחברת אורן לבן-קליפה, אורן מפותל, ערער מערבי ( Juniperus occidentalis), ערער יוטה (Juniperus osteosperma), אשוח אדום וצוגה הררית.

שימושים

אין ולא היו לאורן בלפור שימושים בשל הקושי להגיע למקומות הגבוהים והמרוחקים בהם הוא גדל.

מחלות ואיומים

בתנאים שבהם גדל אורן בלפור, גובה רב ואקלים צחיח יחסית הוא מוגן ממחלות. בתנאי מעבדה נבדקה עמידות האורן למחלה סופנית הקרויה שלפוחית החלודה של האורן הלבן הנגרמת על יד פטרייה מהמין Cronartium ribicola, שיובאה בטעות מאירופה והתברר שהעץ פגיע אליה מאוד. לכן נראה שהגובה הרב שבו גדל העץ והטמפרטורות הנמוכות בשל כך מגינים מטפיל מזיק זה. הפתוגן Arceuthobium cyanocarpum (באנגלית Limber pine dwarf mistletoe – "דבקון ננסי של אורן גמיש"), מין דבקון ננסי חי כטפיל על ענפי העץ. הטפיל מתקיף הן עצים צעירים והן עצים זקנים, בעיקר באזורים יבשים יותר, ומזיק להם באמצעות התנפחות של הענפים ויצירת תופעת מטאטא מכשפה. הידבקות בטפיל זה מחלישה את האורן פוגעת באיכות העצה ומקטינה את תוחלת חייו.[2] העץ נדבק גם במין דבקון נוסף, דבקון אמריקני מערבי (Arceuthobium campylopodum).

העצה היבשה והשרף של העץ הופכים אותו לדליק במיוחד. העץ נפגע מפגיעות ברק, אבל באזורים הגבוהים והחשופים שבהם העץ גדל על הסלע, כמעט ללא מצע שיאפשר גידול של צמחייה שתשמש מקור לאש, ומשום שהעצים גדלים בנפרד ולא בתוך חורשה הוא לא נפגע משריפות יער.

טקסונומיה

אורן בלפור שייך לעל-המין Balfourianae השייך לקבוצה Parrya בתת-הסוג Balfourianae בסוג אורן (Pinus). המין תואר לראשונה ב-1853 על ידי ג'ון האטון בלפור (John Hutton Balfour‏; 1808–1884), בוטנאי סקוטי במסגרת הספר של אנדרו מוריי (Andrew Murray): "משלחת בוטנית לאורגון" ("Botanical expedition to Oregon"), כרך 8 עמוד 1. סיומת השם המדעי מנציחה את בלפור.

לקריאה נוספת

  • Chase, J. Smeaton (1911). Cone-bearing Trees of the California Mountains. Chicago: A. C. McClurg & Co. p. 99. LCCN 11004975. OCLC 3477527., with illustrations by Carl Eytel – Kurut, Gary F. (2009), "Carl Eytel: Southern California Desert Artist", California State Library Foundation, Bulletin No. 95, pp. 17-20 retrieved Nov. 13, 2011, Lanner, R.M. 2007 The Bristlecone Book, Ronald M Lanner, Mountain Press 2007 p. 14
  • Bailey, D. K. 1970. Phytogeography and taxonomy of Pinus subsection Balfourianae. Ann. Missouri Bot. Gard. 57: 210–249.
  • Mastrogiuseppe, R. J. & Mastrogiuseppe, J. D. 1980. A study of Pinus balfouriana Grev. & Balf. (Pinaceae). Systematic Botany 5: 86–104.
  • Richardson, D. M. (ed.). 1998. Ecology and Biogeography of Pinus. Cambridge University Press, Cambridge. 530 p. מסת"ב 0-521-55176-5.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורן בלפור בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Pinus balfouriana from The Gymnosperm Database
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Pinus balfouriana from the Fire Effects Information System (FEIS) site
  3. ^ Michael Kauffmann, Foxtail Pines of Mount Linn
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] אורן בלפור26053871

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אורן_בלפור&oldid=2803969"