קלוצדרוס מפושק
 קלוצדרוס מפושק
| |
|---|---|
קלוצדרוס מפושק בפארק הלאומי יוסמיטי
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | מחטנאים |
| מחלקה: | מחטניים |
| סדרה: | מחטיים |
| משפחה: | ברושיים |
| סוג: | קלוצדרוס |
| מין: | קלוצדרוס מפושק |
| שם מדעי | |
 Calocedrus decurrensטורי 1853, פלורין 1956 | |
| תחום תפוצה | |
| |
קלוצדרוס מפושק (שם מדעי: Calocedrus decurrens) הוא מין עץ מחטני ירוק-עד שתחום תפוצתו הטבעי הוא במערב אמריקה הצפונית, בעיקר בארצות הברית, ממערב אורגון דרך מרבית קליפורניה ובקצה המערבי של נבדה, וכן בקטע קטן בצפון מערב מקסיקו במדינת באחה קליפורניה. העץ גדל בגבהים שבין 50 ל-2,900 מטרים (הגבולות משתנים בהתאם לקו הרוחב). זהו המין הנפוץ ביותר בסוגו, והוא מכונה בארצות הברית "incense cedar", מילולית "ארז הקטורת".[1][2]
תיאור
קלוצדרוס מפושק הוא עץ גדול המגיע בדרך כלל לגבהים שבין 40 ל-60 מטרים ולקוטר גזע עד 3 מטרים, אם כי בתחום העליון של הגבהים בהם הוא צומח הוא עץ קטן או שיח. העץ הגדול ביותר הידוע שוכן ביער הלאומי אומפקווה וגובהו 69.8 מטרים הגזע הרחב ביותר משתייך לעץ הגדל ביער הלאומי רוג וקוטר גזעו 4.6 מטרים.[3] נוף העצים חרוטי שבו הענפים התחתונים הם הארוכים ביותר. בעצים צעירים קליפת הגזע חלקה בגוון חום-כתום, וכשהעץ מזקין היא נסדקת, מקבלת גוון אפור, ומתקלפת ברצועות ארוכות בחלק התחתון של הגזע. עובייה בין סנטימטר ל-15 סנטימטרים.
העלווה מתפתחת כמניפה שטוחה ובעלת עלים סורחים (עלים הנצמדים לאורך הגבעול בחלקו התחתון) דמויי קשקשים באורך שבין 2 ל-15 מילימטרים, הם מסודרים בזוגות נגדיים, כאשר זוגות רציפים גדלים בסמוך ואז במרווח, וכך יוצרים דור של ארבעה. הזוגות הפנימיים שטוחים בעוד שהזוגות החיצוניים מקופלים מעל בסיסם. צבע העלים ירוק בהיר משני צדדיהם כשהפיוניות כמעט שאין נראות. כאשר מועכים את העלים הם משחררים ריח הדומה במידת מה למשחת נעליים.
העץ מגיע לבגרות בגיל 25 שנים. אורך האצטרובלים הזכריים המכילים את האבקה הוא בין 6 ל-8 מילימטרים. אורך האצטרובלים הנקביים בין 20 ל-35 מילימטרים, גונם ירוק חיוור והופך לצהוב, כשמונה חודשים אחרי ההאבקה. בכל אצטרובל נקבי יש ארבעה (לעיתים נדירות שישה) קשקשים ערוכים בזוגות נגדיים. כל אחד מהקשקשים בזוג החיצוני של מכיל שני זרעים מכונפים. הזוג הפנימי בדרך כלל עקר והקשקשים מחוברים ללוח שטוח. הזרעים מאורכים, שטוחים במקצת ומחודדים בקצה. אורכם בין 8 ל-12 מילימטרים, רוחבם בין 3 ל-4 מילימטרים, וצבעם חום-לבנבן. לזרע צמודים שתי כנפים בלתי שוות, כשאורך הארוכה בהן בין 18 ל-23 מילימטרים. הזרעים מופצים ברוח. אלף זרעים שוקלים בממוצע כ-30 גרם. הפריחה היא בינואר, והזרעים מופצים החל מאוגוסט בגבהים הנמוכים ומאוקטובר בגבהים העליונים וההפצה נמשכת עד החורף.
תפוצה ובית גידול
אזור התפוצה הטבעי הוא בעיקר במערב ארצות הברית ובאזורים מבודדים קטנים בצפון מערב מקסיקו. אזור התפוצה מתחיל בצפון בהר הוד באורגון נמשך לאורך רכס קסקייד, דרך הרי סיסקיו, רכס סיירה נבדה ועד סיירה סן פדרו מרטיר במדינת באחה קליפורניה של מקסיקו. אזור התפוצה העיקרי הוא החלק המרכזי של סיירה נבדה בגובה בין 1,000 ל-2,000 מטרים. בחלק הצפוני של אזור התפוצה תחום התפוצה מתחיל מגובה של 300 מטרים עד 2,000 מטרים בעוד שבחלק הדרומי תחום התפוצה מתחיל מגובה של 900 מטרים עד 3,000 מטרים.
אזור התפוצה מתחיל בחגורת הערפל של אזור החוף הפסיפי במערב ועד האזור הצחיח למחצה של מזרח אורגון. כמות המשקעים השנתית הממוצעת נעה בין 500 ל-2,000 מילימטרים, היורדים בחלקם כשלג. בשנים שחונות במיוחד יורדים פחות מ-400 מילימטרים ופחות מ-25 מילימטרים בחודש. קיצים שחונים של פחות מ-25 מילימטרים בחודש נפוצים למדי. הטמפרטורות הקיצוניות נעות בין 34- ועד 48+. האזורים האופטימליים מבחינת העץ בסיירה נבדה הם אלו שבהם טמפרטורה של 21 מעלות באוגוסט, ובממוצע 158 ימים שבהם אין כפור. הקרקע המתאימה ביותר היא קרקע נייטרלית עד חומצית, על חול גס גרגיר וחרסית. סלעי המקור לקרקע הם דיוריט, פרידוטיט, אבן חול, סרפנטין וגרניט. הוא נדיר על קרקע שמקורה באבן גיר.
ברשימה האדומה של ארגון ה-IUCN מוגדר העץ כסיכון נמוך/ללא חשש (Lower Risk / Least Concern).[4]
סיווג ואטימולוגיה
הקלוצדרוס המפושק (Calocedrus decurrens) הוא אחד מארבעה מינים של הסוג קלוצדרוס (Calocedrus) השייך לתת המשפחה Cupressoideae שבמשפחת הברושיים (Cupressaceae). השם המדעי שהמין קיבל לראשונה בפרסום רשמי היה Libocedrus decurrens. השם הוענק על יד הבוטנאי האמריקני ג'ון טורי (John Torrey; 1873-1796) ב-1853 במסגרת הפרסום "תרומות הסמיתסוניאן לידע" (Smithsonian Contributions to Knowledge). טורי תיאר את העץ ושייך אותו ל-Libocedrus, סוג עצים ממשפחת הברושיים הגדל בניו זילנד ובקלדוניה החדשה. ב-1956 שינה הבוטנאי השוודי קרל רודולף פלורין (Carl Rudolf Florin; 1965-1894) את הסוג אליו שייך העץ ל-Calocedrus. השם Calocedrus נגזר מיוונית "קאלוס" – פירושו :יפה ו"סדרוס" היא מילה מלטינית ככל הנראה מתייחס לערער ארזי (Juniperus oxycedrus) או עץ ריחני אחר. סדרוס היא גם שם הסוג אליו שייכים מיני הארז. מקור השם המשני של המין decurrens מלטינית ופירושו "עלה סרוח" והוא מתאר את צורת העלים הדומים לקשקשים של המין.
אין למין תת-מינים או זנים טבעיים נבדלים. המגוון הגנטי בין אזורים שונים ואוכלוסיות שונות דומה, למרות קיומן של אוכלוסיות מבודדות בחלק הדרומי של אזור התפוצה. זנים שונים טופחו על ידי גננים. לא ידוע גם על רביית כלאים עם מינים אחרים מאותו סוג.
אקולוגיה
חברות צמח
קלוצדרוס מפושק צומח כעץ בודד או בקבוצות קטנות ביערות שבהם כמה מיני עצים הנשלטים על יד מחטניים. לא קיימות בטבע חורשות של מין זה בלבד. בדרך כלל מהווה העץ פחות מ-10% מנפח העצים ביערות טיפוסיים.
בתחום התפוצה הצפוני העץ גדל בשכנות לאורן ג'פרי (Pinus jeffreyi), אורן הזפת (Pinus ponderosa), אורן הסוכר (Pinus lambertiana), אורן לבן מערבי (Pinus monticola), אשוח ענק (Abies grandis), אשוח לבן (Abies concolor Iowiana ), צוגה מערבית (Tsuga heterophylla), ארז אדום מערבי (Thuja plicata), אשוח דאגלס (Pseudotsuga menziesii) ואלון אורגון לבן (Quercus garryana). במרכז תחום התפוצה ובדרומו יוצר העץ חברות עם אשוח אדום (Abies magnifica), אורן מפותל (Pinus contorta), אורן קולטר (Pinus coulteri), יחד עם צוגנית גדולת אצטרובל (Pseudotsuga macrocarpa), ואלון שחור קליפורני (Quercus kelloggii). כמו כן הם גדלים לצד סקוויה ענקית (Sequoiadendron giganteum) וברושית לאוסון (Chamaecyparis lawsoniana). לצידו משגשגים ממשפחת האברשיים דוגמת Arctostaphylos patula ו-Chrysolepis sempervirens ומינים שונים מהסוג קיאנטוס ממשפחת האשחריים.
קלוצדרוס מפושק הוא פונדקאי מועדף על Syntexis libocedrii, מין של צרעת עץ שהוא מאובן חי הנוהגת להטיל את ביציה על העץ המעשן מיד לאחר שריפת יער. העץ הוא גם פונדקאי ל-Phoradendron libocedri, צמח טפיל שניתן לראותו משתלשל מענפי העץ לעיתים קרובות.
קלוצדרוס מפושק הוא אחד העצים העמידים ביותר לאש ולבצורת בקליפורניה. אף על פי שהעץ ימות בשריפה שתכלה את נוף העץ, הוא מתפשט במהירות לאחר שריפות קלות יותר. תכונה זו נתנה לעץ יתרון תחרותי על מינים אחרים.
גדילה
קלוצדרוס מפושק יכול לחיות בין 300 ל-500 שנים, ונמצאו גם עצים עתיקים יותר בני קרוב ל-1,000 שנים. עם זאת, הוא משתייך למיני העצים הגדלים לאט. ביער מעורב צעיר בסיירה נבדה נמדד קצב גידול שנתי של 81 מילימטרים בקוטר הגזע ו-30 סנטימטרים בגובה. בגיל 90 קצב הגידול הוא 36 מילימטרים בקוטר הגזע ו-20 סנטימטרים בגובה. הקלוצדרוס המפושק גדל ביערות בגובה בינוני עד גבוה, הגובה תלוי באזור התפוצה. בתנאים גרועים גדל העץ לגובה רב יותר מכל המינים האחרים למעט אורן לבן (Abies concolor), אבל בתנאים נוחים העצים האחרים גדלים מהר יותר ממנו והוא נפגע מהצללה בנוסף לקצב הגדילה האיטי יותר. בהרי החוף של קליפורניה הגובה הממוצע של העץ נע בין 18 ל-24 מטרים, בעוד שבסיירה נבדה צומחים חלק מהעצים לגבהים שמעל ל-40 מטרים.
בתנאים טבעיים העץ אינו מתרבה ברבייה וגטטיבית. הזרעים נובטים ובשנה הראשונה צומחים לגובה שבין 5 ל-10 סנטימטרים. בדרך כלל יש שניים, לעיתים נדירות שלושה, פסיגים דמויי מחט באורך 2.5 סנטימטרים. מהם מתפתחים המחטים הראשוניים. העלים האופייניים מופיעים רק לאחר השנה הראשונה. העצים הצעירים מתפתחים לאט מאוד, ולעיתים קרובות מגיעים העצים לגובה שבין 8 ל-15 סנטימטרים בתוך שלוש עד חמש שנים. הגורמים לכך הם חוסר אור שמש, ואוכלי צמחים.
מזיקים, טפילים והשפעות סביבתיות
המזיק החשוב ביותר, הפוגע בקלוצדרוס מפושק בלבד הוא הפטרייה Tyromyces amarus (באנגלית incense cedar polypore) התוקפת רק את הקלוצדרוס המפושק. הפטרייה יוצרת בגזע כיסי רקב המחלישים את העץ. בסיירה נבדה נגועים בטפיל זה שלושה רבעים מהעצים. מכיוון שהנזק הגדול ביותר מתרחש בעצים שגילם מעל ל-200 שנים, ההשפעה על ההתחדשות של העצים מועטה. מזיקים נוספים הם הפטריות Phaeolus schweinitzii (velvet-top fungus), Phellinus pini, Heterobasidion annosum, ו-Armillaria mellea.
מזיקים נוספים הם חיפושיות מתת-משפחת Scolytinae המכונות באנגלית "bark beetle", בייחוד מהסוג Phloeosinus, וזחלים של פרפרים ממשפחת התנשמיתיים הניזונים מעצים צעירים.
צמח טפיל למחצה נפוץ הוא Phoradendron libocedri (באנגלית incense-cedar mistletoe). הוא גורם לנפיחות ונשירת עלווה, אם כי הנזק שהם גורמים הוא מזערי.
שריפות יער מכלות עצים צעירים ופוצעות עצים עתיקים ויוצרות נקודות חדירה לפטרייה Tyromyces amarus. קלוצדרוס מפושק אינו רגיש לברד או לפגיעה באוזון, אבל הם ניזוקים קשה משימוש במלח המשמש להפשרת קרח בכבישים.
שימושים
העץ קל, עמיד מאוד, בעל מרקם אחיד וקל לפיצול, ולנעוץ בו מסמרים או ברגים. לעץ יש ריח עז של קטורת (ומכאן שמו הנפוץ האנגלית). עם זאת החשיבות הכלכלית שלו, בהשוואה למיני עצים אחרים נמוכה, כיוון שהעץ גדל בדרך כלל כעץ בודד בין עצים אחרים ולא יוצר חורשות. בנוסף, לעיתים קרובות העץ פגום בגלל פתוגנים הגורמים לרקב של הגזע. החשיבות הכלכלית הגדולה ביותר שלו היא בייצור עפרונות, מכיוון שהעץ רך, וקל לחדד אותו מבלי שייווצרו פצלים. עבור עפרונות נדרש מספר קטן של עצים ובארצות הברית עץ זה הוא המקור העיקרי לעץ לעפרונות. העץ עמיד לרטיבות אפילו במגע עם קרקע לחה ולכן שימושים נוספים שלו כוללים מסגרות לחלונות, גדרות, עמודים, רעפים, אדנים למסילות ברזל, ושולחנות לחממות. בשל ריחו הנעים משתמשים בו לעיצוב פנים ולהכנת שידות.
שימוש נוסף הוא כעץ נוי מקובל עבור גנים ופארקים במערב ובמרכז אירופה, ובמיזם של עיצוב הנוף בקליפורניה.
השימוש בעץ בקרב האינדיאנים
ידוע כי כמה שבטים של אינדיאנים נהגו להשתמש בעץ. בני הקאווייה השתמשו בקליפת העץ כחומר לבנות את מגוריהם. גם המתיישבים הלבנים הראשונים השתמשו בקליפת העץ כדי לכסות את בקתותיהם. הקלאמת באורגון של ימינו השתמשו בענפים לבקתות הזעה ולהכנת סלים. בקליפורניה השתמשו אינדיאנים במרקחת מהעלים כתרופה לטיפול בכאבי בטן. הפאיוט השתמשו בעלים באינהלציה במקרים של הצטננות ובקליפה להכנת סלים, שבהם השתמשו לאסוף פירות יער. בני הוואשו בנו קשתות מהעץ.[5]
