אוניברסיטת לונד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוניברסיטת לונד
Lund universitet
Logotyp Lunds universitet (vit).png
ציבורי
מוטו "Ad utrumque paratus" (בלטינית : מוכן לשניהם: הן לספר והן לחרב)
תקופת הפעילות 1666–הווה (כ־358 שנים)
תלמידים
42,000
מיקום
מיקום לונד, סקונה שוודיה
Home, ‏2018-12-03 (באנגלית)

אוניברסיטת לונדשוודית: Lunds universitet) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר הגדול ביותר בסקנדינביה, ומדורגת בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם. האוניברסיטה ממוקמת בעיר לונד במחוז סקונה שבשוודיה. היא נוסדה בשנת 1666 לאחר ניצחון שוודיה על דנמרק וסיפוחה של סקונה על-פי חוזה רוסקילדה.

באוניברסיטה יש שמונה פקולטות עם קמפוסים נוספים בערים מאלמה (העיר השלישית בגודלה בשוודיה) והלסינגבורג. היא מונה כ-42,000 סטודנטים הלוקחים חלק ב-302 תוכניות ו-2,046 קורסים. האוניברסיטה משתפת פעולה עם 600 אוניברסיטאות ב-70 מדינות ושייכת לליגת אוניברסיטאות המחקר האירופאיות ולרשת אוניברסיטאות המחקר Universitas 21.

שני מתקנים מרכזיים לחקר חומרים נמצאים באוניברסיטת לונד: הסינכרוטרון MAX IV שנפתח ביוני 2016 ומאיץ החלקיקים ESS שייפתח ב-2023, ויספק קרני נייטרונים הבהירות פי 100 מהמסופק היום.

מרכז האוניברסיטה הוא בפארק לונדגארד הסמוך לקתדרלת לונד, עם מחלקות שונות הפזורות במקומות שונים בעיר. רוב המחלקות נמצאות בחגורה המשתרעת מצפון לפארק, המחבר את בית החולים האוניברסיטאי עם הפריפריה הצפונית-מזרחית של העיר, שם נמצא הקמפוס הגדול של הפקולטה להנדסה.

האוניברסיטה משכה תעשיות רבות לטכנולוגיה גבוהה והן הבסיס הכלכלי של העיר לונד כיום. בשל האוניברסיטה לונד היא עיר אוניברסיטאית - רבע מן האוכלוסייה הוא בגילאי העשרים.

היסטוריה

פסל אסאיאס טגנר ליד הקתדרלה בלונד

לעיר לונד יש היסטוריה ארוכה כמרכז למידה. היא הייתה מרכז כנסייתי ומקום מושבו של הארכיבישוף של דנמרק. בשנת 1085 הוקם בית ספר "הקתדרלה" להכשרת אנשי דת, והוא כיום בית הספר העתיק ביותר בסקנדינביה. בשנת 1425 פתחו הפרנציסקנים את המוסד הראשון להשכלה גבוהה בסקנדינביה. שמו "לימודים כלליים" (בלטינית: Studium generale), השם לאוניברסיטה בימי הביניים. ב-1438 החל המוסד להנפיק תואר בוגר אוניברסיטה (baccalaureus), אולם הוא נסגר בעקבות הרפורמציה הלותרנית ב-1536.

ב-16 במרץ 1658 ביקר בעיר מלך שוודיה קרל העשירי, ושוחח עם הבישוף אודות הקמת אוניברסיטה, כצעד בתהליך "שוודיזציה" של האזור בעל המסורת הדנית. האוניברסיטה הוקמה ב-1666 ונקראה "האוניברסיטה המלכותית על-שם קארל" (Regia Academia Carolinæ).היא מנתה ארבע פקולטות: תאולוגיה, משפטים, רפואה ופילוסופיה. בתחילה לא היו לה מבנים משלה והיא השתמשה במבני הדת שבמרכז העיר ובראשם הקתדרלה. היות שלא היו בשוודיה מספיק מורים, הועסקו מורים דנים רבים אך ההנהלה הייתה כולה שוודית.

בזמן מלחמת סקוניה נסגרה האוניברסיטה. עקב אהדת התושבים את דנמרק במלחמה, החליט קרל האחד עשר להגביר את תהליך השוודיזציה, ולספק לאוניברסיטה משאבים נוספים שאפשרו העסקת מורים נוספים ועליה במספר התלמידים. במגפת הדבר ב-1712 ברחו רוב המורים והתלמידים מן העיר, והאוניברסיטה נסגרה שוב.

בסוף המאה ה-18 שגשגה לונד ואיתה האוניברסיטה. תחילת המאה ה-19 נחשבת לתור הזהב שלה עם מספר משכילים בעלי שם שעבדו בה. בין היתר ממציא המסאז' השוודי לינג (Pehr Henrik Ling). הסופר השוודי אסאיאס טגנר (Esaias Tegnér) שנחשב לאבי השירה השוודית החדשה במאה ה-19[1] משך למקום מלומדים רבים, בעיקר בפילולגיה. לונד של המאה ה-19 המשיכה בהתפתחות האוניברסיטה והשירותים הרפואיים.

בתחילת המאה ה-20 למדו באוניברסיטה אלף סטודנטים בלבד, רובם מן המעמד הגבוה, שהוכשרו למשרות עובדי מדינה, עורכי דין ורופאים. בעשורים הבאים היא החלה לגדול באופן משמעותי, עד שהפכה לאחת הגדולות במדינה.

נשים באוניברסיטה

האישה הראשונה בשוודיה שקיבלה תואר אקדמי הייתה הילדגרד ביורק, שלמדה באוניברסיטת אופסלה. ב-1879 היא הוסמכה שם לרפואה, ובאביב 1880 למדה לזמן קצר בלונד. מאוחר יותר באותה שנה, התקבלה לאוניברסיטה הסטודנטית לרפואה הדה אנדרסון, והיא זו המוזכרת בדרך כלל כאישה הראשונה באוניברסיטת לונד. האישה הבאה התקבלה שנתיים מאוחר יותר.[2]

ב-1910 הייתה הילמה בורליוס לאישה הראשונה שסיימה דוקטורט בלונד, ובסביבות אותה שנה הייתה אלזה קולין לסטודנטית הראשונה שהשתתפה בהצגת ספקס. ב-1965 הייתה ההיסטוריונית בירגיטה אודן לאשה הראשונה שהתמנתה למשרת פרופסור. ב-1992 מונתה בואל פלודגרן, פרופסור למשפטים, לרקטור של אוניברסיטת לונד.

קמפוס

בית החולים האוניברסיטאי
הסינכרוטרון Max IV

מתקני האוניברסיטה ממוקמים בעיקר בעיר לונד, כ-15 ק"מ ממרכז מאלמה וכ-50 ק"מ מקופנהגן. אוכלוסיית הסטודנטים ואנשי הצוות הגדולים משפיעה על העיר, מה שהופך אותה למעשה לעיר אוניברסיטאית. מעל מאה בנייני אוניברסיטאות מפוזרים ברחבי העיר, רובם בשטח המשתרע על יותר מקילומטר רבוע מהפארק לונדגורד (Lundagård) שבמרכז העיר לכיוון צפון מזרח. בניינים בסביבות לונדגורד כוללים את הבניין הראשי קונגהוסט (בית המלך - Kungshuset), המוזיאון ההיסטורי והמטה של החברה האקדמית. בניין הספרייה הראשי ממוקם בפארק 400 מטר מצפון, ואחריו מתחם בית החולים הגדול.

ספריה

אוניברסיטת הספרייה הוקמה בשנת 1668 והיא אחת הספריות העתיקות ביותר בשוודיה. מאז 1698 היא מקבלת עותקים להפקדה משפטית של כל דברי הדפוס בארץ. כיום מקבלות שש ספריות שוודיות עותקים להפקדה, אך רק לונד והספרייה המלכותית בסטוקהולם נדרשות לשמור הכל עבור הדורות הבאים. דפוס שוודי מהווה חצי מהאוספים אשר נשמרים ב-170,000 מטרים של מדפים (2006). הספרייה משרתת 620,000 השאלות בשנה ומעסיקה צוות של 200 איש במשרה מלאה. לספריה 33 סניפים ובהם 2,600 שולחנות קריאה. הבניין הראשי הנוכחי בהלגונבאקן נפתח בשנת 1907. מן המאה ה-15 ועד אז היא שכנה בבניין "ליברייט" (Liberiet), קרוב לקתדרלה של העיר. כיום משמש המבנה כבית קפה.

בית חולים

חינוך ומחקר במדעי הרפואה מופעלים בשיתוף פעולה עם בית החולים האוניברסיטאי סקונה, הממוקם הן בלונד והן במאלמה. החינוך הרפואי מתקיים במרכז הביו-רפואי ליד בית החולים בלונד. סיעוד וריפוי בעיסוק נלמדים במרכז למדעי הבריאות בקרבת מקום. האוניברסיטה מפעילה גם את מרכז המחקר הקליני במאלמה ובו מעבדות מיוחדות רבות.

פקולטות

באוניברסיטה שמונה פקולטות:

מרכזי מחקר

באוניברסיטה יותר מ-20 מכונים ומרכזי מחקר

  • המרכז של אוניברסיטת לונד ללימודי קיימות (LUCSUS)
  • המרכז הביו-רפואי
  • המרכז לביומכניקה
  • המרכז לכימיה והנדסה כימית - קמיסנטרום
  • המרכז ללימודי מזרח ודרום מזרח אסיה
  • המרכז ללימודים אירופיים
  • המרכז למערכות מידע גאוגרפיות (GIS Centrum)
  • המרכז לחדשנות, מחקר וכשירות במשק הלמידה (CIRCLE)
  • המרכז ללימודי המזרח התיכון
  • המרכז לחקר החלבונים המולקולריים
  • המרכז לניתוח סיכונים וניהול (LUCRAM)
  • המכון הבינלאומי לכלכלה סביבתית תעשייתית (IIIEE)
  • מרכז מזון פונקציונלי
  • מרכז לחקר סוכרת (LUDC)
  • מעבדת מקס - מחקר פיזיקת האצה, קרינה סינכרונטרונית ופיזיקה גרעינית
  • מכון פופנדורף
  • מכון ראול ולנברג לזכויות אדם ומשפט הומניטארי
  • רשת מחקרי דרום-מזרח אסיה השוודית

בקמפוס הלווין שבמאלמה הסמוכה נמצאות "שלוש האקדמיות": לאמנות, מוזיקה ותיאטרון.

מחקר וחדשנות

אוניברסיטת לונד ידועה כאחת מאוניברסיטאות המחקר הגדולות בסקנדינביה. היא מדורגת בין הראשונות באיחוד האירופי במספר המאמרים שהתקבלו לפרסום בכתבי עת מדעיים. היא אחת המובילות בקבלת מענקי מחקר בשוודיה בעיקר מגופים בעלי מימון ממשלתי. האיחוד האירופי הוא המממן החיצוני השני בגודלו של האוניברסיטה. האוניברסיטה פעילה בתחומי מחקר בינלאומיים כגון ננוטכנולוגיה, שינויי אקלים וביולוגיה של תאי גזע.

אחד החידושים המפורסמים ביותר המבוססים על מחקר מאוניברסיטת לונד הוא אולטרסאונד אבחוני שהיא כיום שיטת בדיקה שגרתית בבתי חולים ברחבי העולם. דוגמאות נוספות לחידושים חלוציים הן הכליה המלאכותית המיוצרת על ידי החברה הרב-לאומית גמברו, וטכנולוגיית בלוטות', המאפשרת תקשורת אלחוטית על פני מרחקים קצרים. רשימת החידושים כוללת:

דירוג בעולם

אוניברסיטת לונד מדורגת בדרך כלל בין 100 הראשונות בעולם על ידי סוכנויות הדירוג המשפיעות ביותר. היא דורגה במקום ה-60 בדירוג QS של אוניברסיטאות בעולם לשנת 2014/15 ובמקום ה-90 בדירוג אוניברסיטאות בעולם של Times Higher Education בשנת 2015. בדירוג אוניברסיטת ליידן לשנת 2017 היא הגיעה למקום ה-84.

יחד עם זאת, ב-2019 דורגה אוניברסיטת לונד בקטגוריה 101–150 בדירוג האקדמי של האוניברסיטאות בעולם על ידי אוניברסיטת ג'יאו טונג שאנגחאי.[3]

חיי חברה

בית האומה Östgöta בלונד.
מבצר AF‏ (AF-borgen), מושב החברה האקדמית בלונד.

חיי הסטודנטים בלונד מבוססים על שלושה ארגונים מרכזיים: אומות הסטודנטים, החברה האקדמית (AF) ואגודות הסטודנטים. עד 1 ביולי 2010, נדרשו הסטודנטים להירשם לאחד מאלה כדי לקבל ציונים, אך חובה זו בוטלה וההרשמה היום וולונטרית.

אומות הסטודנטים

האומות בלונד (שוודית: Nation) הן תופעה חברתית עתיקת יומין. מקור המנהג בימי הביניים המאוחרים באוניברסיטת הסורבון בפריז בה התארגנו הסטודנטים לפי מוצאם (צרפתים, נורמנים, פיקרדים וכו'). תופעה זו התפשטה במאות הבאות באירופה אך כיום היא נותרה בשוודיה ופינלנד. בתחילה הן שימשו לציון מקום המגורים של הסטודנטים שחולקו לפי מוצאם הגאוגרפי. האומה הוותיקה ביותר נקראת "אוסטגוטה" (Östgöta Nation) על שם חבל הארץ השוודי אסטרייטלנד (Östergötland). היא נוסדה בשנת 1668, שנתיים אחר הקמת האוניברסיטה. רישומי כל הפגישות של האומה מ-1681 ועד היום נשמרו.

הסטודנטים יכולים להשתייך כיום לכל אומה כרצונם, למרות שהשם עדיין מצביע על השיוך הגאוגרפי המקורי. היום האומות מציעות מספר מצומצם של מקומות מגורים ועיקר פעילותן היא חברתית. הן נבדלות זו מזו בפעילויות שהן מציעות בתחומי הספורט, האומנויות והמסיבות.

לכל אומה יש כל שבוע ארוחת ערב חגיגית אחת לפחות עם 3 מנות וערב נוסף של בילוי בפאב ולאחריו במועדון לילה. הנשפים השנתיים שהן עורכות שונים מאלה של איגודי הסטודנטים. הידוע בהם הוא הנשף של אומת גטבורג הנקרא נשף GA על שם גוסטב השני אדולף, מלך שוודיה.

החברה האקדמית

בשנת 1830, הקים פרופ קרל אדולף אגרד את "החברה האקדמית" (Akademiska Föreninge), המכונה בדרך כלל "AF", במטרה "לפתח ולטפח את החיים האקדמיים" על ידי קיבוץ סטודנטים מכל המחלקות וכל האומות תחת ארגון אחד. הנסיך אוסקר, אז שר החינוך של שוודיה, תרם 2,000 קרונות לייסוד החברה. הבנייה של "מבצר AF" (‏AF-borgen) החלה ב-1848 והוא ממוקם מול בניין האוניברסיטה הראשי בלונדגורד (Lundagård). ‏AF הוא מרכז חיי הסטודנטים בלונד עד היום ובו תחנת רדיו, להקות תיאטרון וספקס. הוא מארגן את הקרנבל של לונד אחת לארבע שנים. קרן המגורים של AF ‏(AF Bostäder) מנוהלת באופן עצמאי ומתחזקת מעל 5,700 יחידות מגורים לסטודנטים בעיר.

איגודי סטודנטים

אזור מגורים דלפי בצפון לונד. בין הגדולים שבמגורי הסטודנטים. מנוהל על ידי AF Bostäder.

איגודי הסטודנטים מייצגים את התלמידים בגופים מקבלי ההחלטות של האוניברסיטה ובמועצות השונות בנוגע לזכויותיהם, אפשרויות הדיור והקריירה. יש תשע אגודות סטודנטים, אחת לכל פקולטה ואיגוד נוסף לדוקטורנטים. האיגודים משולבים בהתאחדות איגודי הסטודנטים של אוניברסיטת לונד (LUS). לאגודה שני נציגים במשרה מלאה, המגיעים לפגישות שבועיות עם הגופים האוניברסיטאיים השונים. אגודת הסטודנטים מפעילה שירותים כגון מוסד להלוואות, מעונות יום ואתר אינטרנט עם מידע למגורים. היא גם מפרסמת את הירחון Lundagård.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת לונד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ כתב פואמה המבוססת על סאגת פריתיוף
  2. ^ הדה אנדרסון (1861–1950) הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת לונד
  3. ^ Shanghai Ranking 2019
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0