זוז
זוּז (מכונה גם דינר) הוא מטבע עתיק ששימש בארץ ישראל ובסביבתה מן התקופה ההלניסטית ועד שלהי העת העתיקה.
מקור המילה
מקור המילה באכדית, zuzu. הוא נזכר במשנה ובגמרא וגם במכתבי יב ומגילות ים המלח.
במדרש[1] אמרו ולמה נקרא שמם זוזין, שזזים מזה וניתנין לזה.
ערכו
יש עדות כי ״זוז״ היה שם כללי לכמה סוגים של מטבעות[2], הן של כסף והן של זהב.[3] אולם ערכו של הזוז בתקופת המשנה היה רבע השקל המקראי (הסלע מזמן המשנה) כשוויו של יום עבודה. הזוז מופיע לעיתים קרובות במשנה. למשל במסכת כתובות נקבע ש"המשיא את בתו לא יפחות לה מחמישים זוז", ובמסכת פאה נקבע "מי שיש לו מאתיים זוז לא יטול לקט, שכחה, ופיאה, ומעשר עני". הוא היה עשוי כסף טהור. על שמו המעה נקראת בארמית "דנקא" - שישית, של הדינר.
בתלמוד הבבלי משמש הזוז לציון הדרכמה הסאסאנית. צורת הריבוי "זוזֵי" משמשת גם עבור כסף באופן כללי, לדוגמה: "רב כהנא יהב זוזי אכיתנא" (רב כהנא השקיע כסף בפשתן; בבא קמא קג ע"א).
"תרֵי זוּזֵי" - שני זוזים - הם המחיר ששילם האב עבור הגדי בפיוט הפסח הידוע חד גדיא.
דינר זהב היה שווה למטבע ה"אוריוס" (aureus) הרומי שהיה גם הוא מזהב.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ במדבר רבה כב, ח
- ^ זוזין אלו האמורים כאן הן הדינרין .. - פירוש המשנה לרמב"ם בבא בתרא י ב (מהדורת קאפח), שלא בכל מקום הזוז שווה לדינר
- ^ דינר זהב הוא עשרים וחמשה דינרי כסף - פירוש המשנה להרמב״ם, מסכת קדושין פרק ד משנה א (בהערות ר״י קאפח מצוין למסכת כתובות (י ג)
| מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה | ||
|---|---|---|
| מידות אורך | אצבע • סיט • טפח • רוחב סיט כפול • זרת • אמה • ריס • מיל • פרסה | 
|
| מידות נפח | כור • לתך • איפה • סאה • הין • עשרון • קב • לוג • רביעית • מלוא לוגמיו • כביצה • ככותבת • כגרוגרת • כזית • משורה • קורטוב | |
| מידות מטבעות | כיכר של קודש • כיכר של חול • מנה • דינר זהב • סלע • שקל • זוז (דינר כסף) • סלע מדינה (טרעפיק) • מעה • פונדיון • איסר • מסמס • קונטרק • פרוטה | |
| מידות שטח | בית כור • בית לתך • בית סאה • בית קב • בית רובע | |
| מידות זמן | חלק (יחידת זמן) • שיתין נשמין • תוך כדי דיבור • כדי אכילת פרס • כדי הילוך מיל • שעה זמנית • מעת לעת | |
24159643זוז