דרכמה

דרכמה
ελληνική δραχμή

משתמשים	יוון
סמל	Δρ.
ISO 4217	GRD
לשון רבים	דרכמות
יחידות על
1/100	לפטון
מטבעות ושטרות
שטרות בשימוש	100, 200, 500, 1000, 5000, 10000 Δρ
מטבעות בשימוש	1, 2, 5, 10, 20, 50, 100, 500 Δρ.
בנק מרכזי
אינפלציה	3.1%
בנק מרכזי	בנק יוון
www.bankofgreece.gr

דרכמה או דרכמא (ברבים דרכמות וביוונית דרכמֶה או דרכמֶס; ביוונית: δραχμή ביחיד, δραχμές או δραχμαί ברבים), היה הילך חוקי בו נעשה שימוש ביוון העתיקה. ביוון המודרנית בין השנים 1832 ועד 2001, נקראה המטבע בשם זה, עד הנהגתו של מטבע האירו.

הדרכמה בעת העתיקה

מקור שם המטבע במילה "דראטו" (δράττω) שמשמעה "לחפון". במקור הייתה משמעות המילה דרכמה חופן של שישה אובולוס - המטבעות בהם נעשה שימוש ביוון העתיקה (מדובר היה בפיסות מתכת), בשנת 1100 לפנה"ס לערך.

דרכמות מלוקניה, לערך 535–510 לפנה"ס

החל מהמאה החמישית לפנה"ס ועד לתקופת אלכסנדר מוקדון, היה מטבע הטטרדרכמה האתונאי - השקול כנגד "ארבע דרכמות" ואשר כונה גלאוקיי (γλαῦκαι - ינשופים) - המטבע העיקרי בו נעשה שימוש ביוון העתיקה ובעולם היווני (מושבותיה של יוון העתיקה). הצד האחורי של המטבע, עליו מופיע הינשוף - סמל החוכמה וסמל האלילה אתנה, מופיע כיום על מטבע 1 אירו היווני.

לאחר כיבושי יוון על ידי אלכסנדר מוקדון, התפשט השימוש בדרכמה ברחבי העולם ההלניסטי, וגם במצרים התלמאית נעשה בו שימוש. המטבע הערבי "דירהאם" מקורו בדרכמה ההלניסטית, וכן המטבע הארמני דראם.

במאה השלישית לפנה"ס נעשה שימוש בדרכמה גם ברומא העתיקה.

היסטוריונים וכלכלנים מעריכים כי שווי דרכמה אחת ביוון העתיקה, במאה החמישית לפנה"ס היה שקול (מבחינת יכולת קנייה) לשווי של 25 דולרים אמריקאיים בשנת 1990 בארצות הברית. ההיסטוריונים בתקופה היוונית והרומית ציינו כי שכר עבודה ממוצע של פועל יום היה דרכמה אחת ליום.

חלוקת המטבעות בעת העתיקה:

6 אובולוס= 1 דרכמה.

100 דרכמה= 1 מינה (או מנה, כפי שהוא מוזכר בתלמוד).

60 מינה = 1 כיכר אתונאי ("טאלנט").

הדרכמה בעת החדשה

מטבעות דרכמה מודרניים

השימוש המחודש בשם דרכמה, החל בשנת 1832, זמן קצר לאחר הקמתה של יוון המודרנית. שם זה החליף את השם פניקס יווני. בשנת 1868 הצטרפה יוון לאיחוד המונטרי הלטיני והדרכמה הפכה שווה במשקלה ובשוויה לפרנק הצרפתי.

במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה יוון על ידי גרמניה הנאצית. בתקופת הכיבוש בשל ההיפר אינפלציה והביזה שנעשתה על ידי הנאצים, איבדה הדרכמה את שוויה, ועם שחרור יוון בשנת 1944 הונפק מטבע של דרכמה חדשה בשער של 50,000,000,000 דרכמות ישנות לדרכמה חדשה אחת. זמן קצר לאחר מכן נעשה פיחות נוסף במטבע, ובשנת 1953 הצטרפה יוון להסכם ברטון-וודס, על מנת למנוע פיחותים נוספים. בשנת 1954 הוחלפו שטרות הדרכמה בשער של 1,000 ל-1, ושער הדרכמה הוצמד לשער חליפין של 30 דרכמות לדולר אמריקני אחד.

בשנת 1973 בוטלה שיטת ברטון-וודס, ושער החליפין עלה בהדרגה במהלך השנים, עד שהגיע לשער של 400 דרכמות לדולר אמריקני אחד.

מטבעות יווניים בעת המעבר לאירו (ושער החליפין):

• 1 דרכמה (0.293 אירוסנטים)¹
• 2 דרכמות (0.587 אירוסנטים)¹
• 5 דרכמות (1.47 אירוסנטים)
• 10 דרכמות (2.93 אירוסנטים)
• 20 דרכמות (5.87 אירוסנטים)
• 50 דרכמות (14.67 אירוסנטים)
• 100 דרכמות (29.35 אירוסנטים)
• 500 דרכמות (1.47 אירו)

¹ מטבעות שהונפקו אך כמעט ולא נעשה בהם שימוש - בפועל עוגלו הסכומים ל-5 דרכמות.

שטרות בהם נעשה שימוש בעת המעבר לאירו, הדמויות שהיו על השטר, ושער החליפין:

• 100 דרכמות, אתנה, אדאמנטיוס קורייס (29.35 אירוסנטים)
• 200 דרכמות, ריגאס פראיוס (58.69 אירוסנטים)
• 500 דרכמות, איאואניס קאפודיסטריאס (1.47 אירו)
• 1000 דרכמות, אפולון (2.93 אירו)
• 5000 דרכמות, תיאודורוס קולוקוטרוניס (14.67 אירו)
• 10,000 דרכמות, ג'ורג' פאפאניקולאו, אסקלפיוס (29.35 אירו)

ראו גם

• מטבעות אירו יווניים
• מטבעות סלאוקים
• דירהאם
• דרכמון

קישורים חיצוניים

• ההיסטוריה של שטרות יווניים
• סקירה של רשת ה-BBC של הדרכמה היוונית המודרנית
• ההיסטוריה של המטבעות היווניות

הערות שוליים

הקודם: פניקס יווני

מטבעות יוון 1832 - 2001 (דה יורה, 2002 דה פקטו)

הבא: אירו