אבי בן-בסט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבי בן-בסט
ידוע בשל מנכ"ל משרד האוצר
תקופת הפעילות 1999–2001 (כשנתיים)

אַבְרָהָם (אָבִי) בֶּן בָּסָט (נולד ב-14 ביולי 1944) הוא פרופסור במסלול האקדמי המכללה למינהל. בעבר כיהן כפרופסור מן המניין בחוג לכלכלה של האוניברסיטה העברית בירושלים וכמנכ"ל משרד האוצר. מחקריו מתמקדים בנושאי מקרו-כלכלה וכלכלת ישראל.

חייו ופועלו

את התואר הראשון בכלכלה ובסטטיסטיקה סיים בשנת 1967 באוניברסיטה העברית, שם גם סיים בהצטיינות את התואר השני בכלכלה בשנת 1972[1], וכן כתב את עבודת הדוקטור שלו בנושא 'ניהול רזרבות מטבע חוץ: הניסיון הישראלי' (1978).

בשנים 1971–1980 החל לעבוד ככלכלן במחלקת המחקר של בנק ישראל. בשנת 1981 מונה לסגן מנהל המחלקה, ובשנת 1987 מונה למנהלה. בתפקיד זה כיהן עד לשנת 1992. בשנים 1991–1996 היה הממונה על מחלקות המחקר וניהול מטבע החוץ בבנק ישראל. במסגרת פעילותו זו היה אחראי על המדיניות המקרו-כלכלית של בנק ישראל בנושאי מדיניות מוניטרית ושער חליפין, ייעוץ לממשלה בנושא מדיניות פיסקלית, מאזן תשלומים, שוק העבודה ורפורמות מבניות בענפי המשק והכנת התוכנית של בנק ישראל לקליטת העלייה מברית המועצות לשעבר ב-1990. כן השתתף בקביעת מדיניות שער החליפין בשנים 1986–1996, בתכנון המעבר לסל המטבעות ב-1986, ועמד בראש צוות הרפורמות בשוק ההון של בנק ישראל אשר התווה את הרפורמה לצמצום התערבותה של הממשלה בשוק ההון (אפריל 1987) ושינויים במבנה מערכת הבנקאות שיושמו בשנים 1989–1996, ובהם השוואת זכויות ההצבעה במניות הבנקים, ביטול שליטת הבנקים בתאגידים ריאליים, צמצום משמעותי בהיקף אחזקותיהם והכנת חוק קופות הגמל.

בתקופת כהונתו בבנק ישראל ניהל את המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית בפריז (1994) בנושאי מטבע, מדיניות מוניטרית ובנקאות.

בשנת 1996 מונה לפרופסור חבר במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל לעבודתו בבנק ישראל היה מרצה אורח באוניברסיטאות בישראל (אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן-גוריון) וחוקר אורח באוניברסיטאות בעולם – באוניברסיטת סטנפורד ובאוניברסיטת ברקלי. באוגוסט 2011 התמנה לפרופסור מן המניין[2]. במשך שנים אחדות הי מרצה גם במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה ובמכללה למנהל בראשון לציון.

בשנים 1999–2001 היה מנכ"ל משרד האוצר, וכיהן בראש ועדות בין-משרדיות שעסקו ברפורמות בכלכלת ישראל במגוון נושאים, ובהם מס הכנסה ומס קנייה, חוק עובדים זרים, שינוי במבנה משק החשמל, תקשורת, נמלים, שוק ההון, בנקאות וביטוח. עמד בראש צוות המשא ומתן הכלכלי עם הפלסטינים ליישום הסכמי ואי ולגיבוש יחסי הקבע במסגרת שיחות השלום בקמפ דייוויד (1999–2000)

בשנים 2003–2004 היה נשיא האגודה הישראלית לכלכלה.

בשנים 1990–2006 כיהן כחבר וכיושב ראש של ועדות ציבוריות וממשלתיות רבות:

  • התחרות בענף התקשורת (1990)
  • המדיניות לעידוד הצמיחה (1992)
  • מבנה הבנקאות (1993)
  • היחסים הכלכליים עם הרשות הפלסטינית (1993)
  • תיאום רשויות הפיקוח על שוק ההון (1995), יו"ר
  • אחזקות בנקים בתאגידים ראליים (1995)
  • תחרות בתשתיות מונופוליסטיות (1995)
  • הצעה להסכם קבע כלכלי עם הרשות הפלסטינית (2000), יו"ר
  • שליטת הבנקים בקופות הגמל (2000), יו"ר
  • רפורמה במס הכנסה (2000)[3], יו"ר
  • מבנה משק החשמל (2001), יו"ר משותף
  • שינוי המעמד של רפאל לחברה (2001), יו"ר משותף
  • קשרי הגומלין בין הביטוח הלאומי לשוק העבודה (2004)
  • בחינת קיצור שירות החובה בצה"ל (2006), יו"ר
  • ועדת שטרום - להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים (2015),

בשנים 2003–2013 שימש בן בסט גם עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, העומד בראש התוכנית 'רפורמות כלכליות'.

בנובמבר 2013 זכה באות אביר איכות השלטון בקטגוריית חינוך תרבות וחברה[4].

עמדות

במהלך שנות השמונים והתשעים פעל בן בסט להפחתת משקל ההוצאה הציבורית בתוצר, משום ששיעורה היה יוצא דופן. גם בשנת 2000 טען בן בסט ש"חלקה של ההוצאה הציבורית מהתוצר מוגזם"[5]. אולם לאחר ירידת ההוצאה הציבורית כאחוז מהתוצר הביע בן בסט, בשנים 2009–2016, התנגדות לקיצוץ בהיקף ההוצאות בתקציב המדינה. לטענתו, קיצוץ כזה יחמיר את הבעיות הכלכליות-חברתיות של המשק הישראלי[6][7]. בהתאם, בן בסט התנגד אז להורדת שיעורי המס, ותמך בביטל פטורים[8]. כן תמך בהנהגת מס עיזבון בישראל[9].לצד מדיניות תקציבית שתספק שירותים ציבוריים נאותים ותצמצם את אי השוויון הכלכלי, בן בסט פועל לאורך כל השנים ליישום רפורמות מבניות שיבטיחו כי הסקטור העסקי יפעל על בסיס כלכלת שוק חופשית ותחרותית.

בעת היותו מנכ"ל משרד האוצר התעמת בן בסט עם נגיד בנק ישראל דוד קליין סביב שאלת גובה הריבית ושער החליפין. בן בסט דרש להוריד את הריבית ולמנוע את ייסוף השקל והתנגד למדיניותו של קליין שגרסה אי-התערבות בשוק המט"ח[10]. בעשור האחרון, לאור העודף העצום במאזן התשלומים במטבע חוץ, בן בסט מתנגד להתערבות המופרזת של בנק ישראל בשוק מטבע חוץ. בעקבות מחקר שעשה עם מומי דהן אשר מצא מתאם בין מספר הסיעות במועצה של רשות מקומית לגרעון של המועצה, קורא בן בסט לביטול הבחירות הישירות לראשות המועצה[11].

מכּתביו

ספרי עיון

  • אבי בן בסט ומומי דהן, 2014. רפורמות, פוליטיקה ושחיתות, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
  • אבי בן בסט, מומי דהן ואסטבן קלור, 2013. ייצוגיות ויעילות ברשויות המקומיות, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
  • אבי בן בסט, ומומי דהן (עורכים), 2009, הכלכלה הפוליטית של הרשויות המקומיות. המכון הישראלי לדמוקרטיה.
  • אבי בן בסט, ומומי דהן, 2007. מאזן הכוחות בתהליך התקצוב. המכון הישראלי לדמוקרטיה.
  • אבי בן בסט, שרון בליי, ואשר בלאס, 2007. הפיקוח על שוק ההון. המכון הישראלי לדמוקרטיה.
  • אבי בן בסט, ומומי דהן, 2004. זכויות חברתיות בחוקה ומדיניות כלכלית, המכון הישראלי לדמוקרטיה.
  • אבי בן בסט (ראש צוות), וראובן גרונאו (עורך), 2003. המדיניות המקרו-כלכלית לייצוב המשק ולצמיחה, המכון הישראלי לדמוקרטיה.
  • אבי בן בסט, 1979, ניהול רזרבות מטבע חוץ: הניסיון הישראלי, בנק ישראל, מחלקת המחקר.
  • אבי בן בסט, 1972. מלאי ההון ודפוסי ההשקעה בחרושת: 1955–1968, בנק ישראל.

ספרים בעריכתו

  • אבי בן בסט (עורך), 2001. ממעורבות ממשלתית לכלכלת שוק, עם עובד (גרסה אנגלית MIT PRESS).
  • אבי בן בסט (עורך), 1999. הון אנושי, תשתית פיזית וצמיחה כלכלית, המכון הישראלי לדמוקרטיה.
  • אבי בן בסט (עורך), 1998. המדיניות לחידוש הצמיחה, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

סיפורת

קישורים חיצוניים

על יצירתו הספרותית:

הערות שוליים

  1. ^ מוסמכים ודוקטורים של האוניברסיטה בירושלים, דבר, 19 ביוני 1972
  2. ^ העלאות ומינויים, ידיעון האוניברסיטה העברית בירושלים, אוגוסט 2011
  3. ^ דו"ח הוועדה הציבורית לרפורמה במס הכנסה - בן בסט, אתר משרד האוצר
  4. ^ זוכי אות אביר איכות השלטון 2013 באתר התנועה למען איכות השלטון בישראל, 11 בנובמבר 2013
  5. ^ הממשלה תאלץ להעלות מיסים אם יאושרו הצעות החוק הפרטיות, באתר וואלה!‏, 10 בדצמבר 2000
  6. ^ אדריאן פילוט, ‏"כלל ההוצאה מסתיר המטרה של רה"מ ושר האוצר - לקצץ", באתר גלובס, 30 בדצמבר 2013
  7. ^ אתר למנויים בלבד מוטי בסוק, מנכ"ל האוצר לשעבר נגד הורדת המסים: "אם יש עודף - תפנו אותו לחינוך ותשתיות", באתר TheMarker‏, 24 ביולי 2016
  8. ^ שאול אמטרדמסקי, פרופ' בן-בסט: הפחתת מיסים יכולה להידחות; חשוב יותר להגדיל את דמי האבטלה, באתר כלכליסט, 17 במרץ 2009
  9. ^ אתר למנויים בלבד שרית מנחם, אי שוויון // מותו של מס העיזבון, באתר TheMarker‏, 2 ביוני 2014
  10. ^ הארץ, התחדש המאבק על האלכסון: בן-בסט קורא להוריד את הריבית במשק, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2000
  11. ^ אביטל להב, "תקציב החינוך ברשויות מבוססות - פי 2 מעניות", באתר ynet, 5 בינואר 2011
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27365609אבי בן-בסט