חובת הגוף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חובת הגוף הוא כינוי למצווה שהיא חובה על האדם ללא קשור ותלות במקום הימצאו, וחלה עליו בין אם נמצא בארץ ישראל או בחוץ לארץ. זאת בניגוד למצוות שהן 'חובת הקרקע' (ובלשון המשנה: מצוות התלויות בארץ) שהן מצוות שחיובם חל רק בארץ ישראל.

חיוב זה נלמד ממידת דבר הלמד מעניינו, שהיא אחת מי"ג מידות של רבי ישמעאל שבהן התורה נדרשת.

דוגמאות

רוב התרי"ג מצוות הן חובת הגוף כגון כיבוד אב ואם, הנחת תפילין ושמירת שבת. אף במצוות לא תעשה ישנם מצוות ששייכות לכלל זה; כגון איסור עריות, הימנעות מאכילת בהמה טרפה ועוד איסורים רבים שאינם 'תלויים בארץ' וחיובם הוא בכל מקום[1].

מקור בתלמוד

בתלמוד הובא דין זה בשם רב יהודה, שאמר שישנו חיוב על כל יהודי שגר בחוצה לארץ לשמור על כל המצוות שהן חובת הגוף שנמצאים בתורה:

אמר רב יהודה..יכול כל המצות כולן לא יהו נוהגים אלא בארץ? תלמוד לומר ”כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה” (דברים יב א) אי כל הימים יכול יהו נוהגים בין בארץ בין בחוצה לארץ -תלמוד לומר ” בָּאָרֶץ” (דברים יב א), אחר שריבה הכתוב ומיעט צא ולמד ממה שאמור בעניין ”אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם...” (דברים יב ב) מה עבודת כוכבים מיוחדת שהיא חובת הגוף ונוהגת בין בארץ בין בחוץ לארץ אף כל שהיא חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ

ראו גם


הערות שוליים

First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0