גרה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גרה
Gera
מראה העיר ממגדל בניין העירייה
מראה העיר ממגדל בניין העירייה
מדינה גרמניהגרמניה גרמניה
מדינה תורינגיהתורינגיה תורינגיה
ראש העיר ויולה האן
Viola Hahn
שפה רשמית גרמנית
שטח 151.93 קמ"ר
גובה 205 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 95,746[1] (2011)
 ‑ צפיפות 630 נפש לקמ"ר (2011)
אזור זמן UTC +1
האתר הרשמי של העיר

גרהגרמנית: Gera) היא עיר עצמאית (Kreisfreie Städte, עיר שאינה כפופה למחוז) במדינת תורינגיה שבגרמניה. זוהי העיר השלישית בגודלה בתוריגניה והיא שוכנת במרחק של 55 ק"מ מדרום ללייפציג, 75 ק"מ ממזרח לבירת המדינה ארפורט ו-120 ק"מ ממערב לדרזדן. יחד עם שכנותיה קמניץ, צוויקאו ופלאואן, היא מהווה את המרכז של אזור ייצור הטקסטיל והמתכות שבו מתגוררים מעל מיליון תושבים.

גרה מוזכרת לראשונה בשנת 995 והיא התפתחה להיות עיר במאה ה-13. בהמשך היא הייתה מקום משכנם של כמה שליטים מבית ראוס (Reuß), עד לסיום המלוכה בגרמניה ב-1918. במהלך המאה ה-19 הפכה גרה למרכז תעשיית הטקסטיל וחוותה תהליך של צמיחה מהירה. ב-1952 הפכה העיר למרכז מנהלי של מחוז הנושא את שמה בגרמניה המזרחית. מאז 1990 גרה היא שוב חלק ממדינת תורינגיה. אובדן תפקידיה המנהליים יחד עם צמצום הפעילות התעשייתית שלה, גרם לשקיעה של המצב הכלכלי שנמשכת עד היום.

מאז 1990 שופצו רבים מהמבנים בעיר והוכנו תוכניות רבות לשיקום העירוני שלה, וזאת כדי לשקם את כלכלתה. ניתן לראות בניינים ציבוריים ופרטיים, במיוחד מעונות מלכותיים מתקופת הפריחה של העיר בשנים 1870-1930, ששינו את חזותם. הצייר המפורסם אוטו דיקס נולד בגרה בשנת 1891.

גרה שוכנת בשטח של גבעות במזרח תורינגיה, בתוך העמק הרחב של וייסה-אלסטר (Weisse Elster).

גאוגרפיה

גרה ממוקמת באזור של גבעות במזרח תורינגיה על גדות נהר וייסה-אלסטר, בין רמות תורינגיה (Thüringer Schiefergebirge) שבמרחק 50 ק"מ לערך מדרום-מערב לה, הרי הארצבירגה (Erzgebirge) במרחק 50 ק"מ מדרום-מזרח לה ומפרץ לייפציג (Leipziger Tieflandsbucht) שבמרחק 50 ק"מ מצפון לה. גבולה המוניציפלי מסומן על ידי עמק נהר האלסטר שחוצה אותה בכיוון צפון-דרום. ממערב לעמק הנוף יותר גבעתי ומיוער ואילו הצד המזרחי יותר שטוח והקרקעות בו יותר בשימוש חקלאי. גובה פני הקרקע נע בין 180 ל-354 מטרים מעל פני הים, אך רוב שטחיה של העיר נמצאים בגובה של כ-200 מטרים מעל פני הים. בתחומיה של העיר זורמים יובלים קטנים של הוייסה-אלסטר.

היסטוריה

ימי הביניים

המקום הקרוי גרה מתייחס במקור לאזור בעמק הנהר אלסטר בו ניצב העיר כיום. מקור השם ככל הנראה בתקופה שלפני נדידת העמים. הסלאבים הראשונים שהתיישבו באזור במהלך המאה ה-8 אימצו את השם. התיעוד הראשון לשם גרה הוא משנת 995.

ב-999 העניק אוטו השלישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" את המחוז של גרה למנזר קוודלינבורג (Quedlinburg). ב-1209 העבירה הכנסייה את השלטון באזור לידי הווגט של ויידה (Weida). הווגטים של ויידה היו אבותיהם של בית ראוס ששלטו בגרה עד ל-1918. גרה מוזכרת לראשונה כעיר ב-1237, למרות שלא ברור מתי היא קיבל את זכויותיה כעיר. העיר הקטנה הוקפה בחומות במאה ה-13, אורכה היה 350 מטרים ורוחבה 350 מטרים. מצודתו של הווגט נבנה בפינה הדרום-מערבית של העיר באזור של רחוב המבצר (Burgstraße) של היום. החותם של העיר היה בשימוש לראשונה ב-1350, מועצה מונתה לראשונה ב-1360 ובניין מועצת העיר מוזכר לראשונה ב-1426. אם המנזר של קוודלינבורג נותרה השליטה הרשמית של העיר עד 1358 ואז עבר לידי בית וטין. הווגטים לא יכלו להשתחרר משלטונו של בית וטין. ב-1450 נחרבה גרה כמעט לחלוטין במהלך מלחמת האחים הסקסונית (Sächsischer Bruderkrieg), אך היא הצליחה להשתקם במהירות מאחר שענף הטקסטיל שהחל להתפתח בה הביא רווחה לעיר.

ראשית העת החדשה

הרפורמציה הפרוטסטנטית הגיעה לגרה ב-1533 בניגוד לרצונם של הווגטים של בית וטין. לאחר המלחמה השמלקלדית ב-1546 איבד בית וטין את גרה לטובת מלכי בוהמיה, שלא השפיעו רבות על העיר ובית ראוס המשיך למשול בעיר. במהלך המאה ה-16 היגרו לגרה כמה יצרני טקסטיל מהולנד הספרדית שנמלטו ממנה כפליטים דתיים, הגיעו לגרמניה בהזמנתו של היינריך השני, רוזן ראוס-גרה ופיתחו את ענף הטקסטיל בעיר. במאה ה-18 נבנו בתי חרושת לטקסטיל שאותם ניתן לראות בעיר עד היום.

ב-1673 הפכו שליטי בית ראוס לרוזנים של האימפריה הרומית ה"קדושה" וגרה הפכה להיות מקום משכנם המלכותי. ב-1686 וב-1780 נחרבה העיר בשריפות גדולות. לאחר כל אחת מהשריפות נבנתה העיר מחדש ובשנות השמונים של המאה ה-18 עוצבו בתי העיר בסגנון הבארוק המאפיין את מרכז העיר עד היום.

ב-1806 הקים נפוליאון את מפקדתו בעיר במהלך מלחמת הקואליציה הרביעית. מכאן, ב-12 באוקטובר 1806 שיגר הקיסר הצרפתי מכתב איום יהיר למי שבהמשך היה פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה, מכתב שגרר את פרוסיה למלחמה ולתבוסה מוחצת בקרב יינה, כמה ימים לאחר מכן.

לאחר 1815

השליט האחרון לבית ראוס מת ב-1802 כך שמכאן והלאה לא הייתה העיר מקום משכן מלכותי עד אשר שליט חדש עקר לכאן משליץ (Schleiz) ב-1848. מאז ועד ל-1918 שימשה גרה כמקום מושב הנסיכים של הענף הצעיר של בית ראוס. עם פרוץ המהפכה התעשייתית באמצע המאה ה-19, נהנתה גרה מצמיחה מהירה בתעשיית הטקסטיל שלה וב-1836 הופעל בה הנול הממוכן הראשון. ב-1859 קושרה גרה לראשונה לרשת מסילות הברזל. בעשורים הבאים הפכה העיר לצומת רכבות חשוב והתעשייה בה המשיכה להתפתח. בשנת 1892 הייתה גרה לעיר השנייה בגרמניה שהופעלה בה חשמלית.

במהלך המהפכה הגרמנית של 1918-1919 נאלץ הנסיך של בית ראוס להתפטר והנסיכות הפכה להיות מדינה דמוקרטית, המדינה העממית רויס, שהצטרפה למדינת תורינגיה ב-1920. לאחר שצורפו אליה כמה יישובים שכנים בעשור השני של המאה ה-20 ובעשור שאחריו, גדלה אוכלוסיית העיר ל-80,000 תושבים והייתה לעיר הגדולה ביותר בגבולות תורינגיה של אז, ללא ארפורט. למרות זאת, ויימאר בעלת המיקום המרכזי יותר, הפכה להיות בירת המדינה.

לאחר עליית הנאצים לשלטון, חרבה הקהילה היהודית של העיר, בליל הבדולח נשרף בית הכנסת של העיר והיהודים היגרו ממנה או נרצחו במחנות הריכוז. הפצצות אוויריות החריבו כמה חלקים של העיר ב-6 באפריל 1945. 300 בניינים נפגעו, כולל כמה מבנים היסטוריים, רבים מהם לא שוקמו לאחר המלחמה. גרה נכבשה על ידי האמריקאים ב-14 באפריל 1945 והיא הועברה לידי הסובייטים ב-1 ביולי 1945.

ב-1949 הפכה גרה להיות חלק מגרמניה המזרחית והיא הייתה מרכזו של המרד המזרח-גרמני ב-1953, כאשר אלפי פועלים, כולל כורי אורניום רבים, דרשו העלאת שכר ובחירות חופשיות. רק התערבותם של כוחות שריון סובייטיים הצליחה לדכא את המרד. העיר נעשתה לבירת מחוז שנשא את שמה ב-1952. כתוצאה מכך רוכזו בעיר פונקציות מנהליות רבות והעיר זכתה לתנופת פיתוח. אוכלוסיית העיר ושטחה גדלו במהלך השלטון הקומוניסטי ונבנו פרברים חדשים מצפון ומדרום לה.

לאחר איחוד גרמניה ב-1990 גרה הייתה שוב לחלק ממדינת תורינגיה שהוקמה מחדש. יחד עם זאת איבדה מרבית תפקידיה המנהליים ורוב בתי החרושת בעיר נסגרו. כתוצאה מכך התחולל בעיר משבר כלכלי, שכלל עלייה של שיעורי האבטלה, ממנו לא התאוששה גרה עד היום.

ערים תאומות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22685794גרה