בית וטין
.svg) | |
| מדינה | בלגיה, בולגריה, גרמניה, ליטא, פולין, פורטוגל, הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| תארים |
דוכס סקסוניה רוזן תורינגיה הנסיך הבוחר מסקסוניה מלך סקסוניה מלך הממלכה המאוחדת מלך בלגיה מלך פורטוגל מלך פולין הדוכס הגדול של ליטא דוכס ורשה הדוכס הגדול של סקסוניה-ויימאר-אייזנך |
| מייסד | דיטריך הראשון, רוזן וטין |
| השליט האחרון | פרידריך אוגוסט השלישי, מלך סקסוניה |
| ראש הבית הנוכחי | מיכאל, נסיך סקסוניה-ויימאר-אייזנך |
| תקופת השושלת | 945 – 1918 – המהפכה הגרמנית |
| אתניות | גרמנית |
| ענפים |
בית סקסוניה-ויימאר-אייזנך בית סקסוניה-מיינינגן בית סקסוניה-קובורג-גותה בית ברגנסה-סקסה-קובורג-גותה בית סקסוניה-קובורג-גותה-קוהארי בית וינדזור |
בית וטין (גרמנית: Wettin) היה שושלת אצולה גרמנית ששלטה באזורי סקסוניה, סקסוניה-אנהלט ותורינגיה של ימינו במשך כ-800 שנים; בנוסף שלטו בני וטין בפולין בחלק מן ההיסטוריה שלה; וצאצאים לבית וטין עלו על כס המלוכה גם בממלכה המאוחדת, פורטוגל, בולגריה ובלגיה. כיום שולטים צאצאים לבית וטין בבריטניה (מאז 1901) ובבלגיה (מאז 1831).
היסטוריה
מקור שמו של בית האצולה הוא מצודת וטין, שמצויה ליד העיר הַאלֶה על הנהר זַאלֶה בסקסוניה אנהלט.
השושלת נחשבת לאחת משושלות האצולה העתיקות ביותר בגרמניה, הקיימת כבר מימי הביניים. האב הקדמון של השושלת נחשב דיטריך הראשון, רוזן וטין (נפטר ב-982). בערך בשנת 1000, במסגרת הכיבוש הגרמני של הטריטוריות הסלאביות, כבשה המשפחה את טירת וטין. בשנת 1030 לערך קיבלה המשפחה את אזור האוסטרמרק הסקסוני כפייף. בשנת 1089 היינריך הרביעי העניק למשפחה את התואר רוזן מייסן, ומייסן הפכה למקום המושב של בית וטין.
בשנת 1423 מונה פרידריך הרביעי, רוזן מייסן לנסיך הבוחר מסקסוניה, לאחר שאלברכט השלישי, הנסיך הבוחר מסקסוניה מת ללא ילדים. מקום המושב של בית וטין נשאר במייסן עד לשנת 1485, אז חולקו נחלות בית וטין בין בניו של פרידריך השני, הנסיך הבוחר מסקסוניה; ארנסט, הנסיך הבוחר מסקסוניה קיבל את החלק המערבי (תורינגיה), ואילו אלברכט השלישי, דוכס סקסוניה קיבל את החלק המזרחי (סקסוניה).
בשנת 1547 ויתר יוהאן פרידריך מסקסוניה על תואר הנסיך הבוחר לאחיינו מוריץ, דוכס סקסוניה, בעקבות תבוסתו במלחמה השמלקלדית, וקיבל את התואר דוכס סקסוניה. בנוסף ויתר יוהאן פרידריך על חלק מנחלותיו לטובת מוריץ, ושמר רק על נחלותיו בתורינגיה.
בתחילת מלחמת שלושים השנים הייתה סקסוניה נייטרלית, אך בהמשך הצטרפה הנסיכות לצד שוודיה והכוחות הפרוטסטנטים. לאחר קרב נורדלינגן בשנת 1634 העדיף הנסיך יוהאן גאורג הראשון להגיע להסדר עם בית הבסבורג, ובשנת 1635 חתם על שלום פראג, שמסר לידיו שטחים מסוימים בבוהמיה. אולם, עדיין נמשכו השוד והביזה בתחומי סקסוניה, והם פסקו רק לאחר שלום וסטפאליה בשנת 1648.
בשנת 1694 עלה לשלטון פרידריך אוגוסט הראשון, שעלה בשנת 1697 על כס המלוכה של פולין. על אף שחוקת פולין קבעה שרק קתולי יכול למלוך על פולין, לא הפריע הדבר לפרידריך אוגוסט, והוא המיר את דתו. לאחר מותו של פרידריך אוגוסט בשנת 1733, עלה לשלטון בנו פרידריך אוגוסט השני, שבשנת 1734 מונה אף הוא למלך פולין.
במלחמת הירושה האוסטרית תמך בתחילה פרידריך אוגוסט בפרוסיה, אך לאחר שפרוסיה סיפחה את שלזיה וסקסוניה לא קיבלה מאומה, חבר פרידריך אוגוסט בשנת 1745 לאוסטריה. בקרב קסלדורף הוכה הצבא הסקסוני, ודרזדן בירת סקסוניה נבזזה הן על ידי האוסטרים והן על ידי הפרוסים[1].
במהלך מלחמת שבע השנים ניסה פרידריך אוגוסט לשמור על נייטרליות, אך מיד בפרוץ המלחמה חזרו הפרוסים לסקסוניה, ונהגו בה כבפרובינציה כבושה. פרידריך אוגוסט הגיע להסכם עם הפרוסים, שבעד היכולת להסתייע בצבא הסקסוני, ניתן לו ולשריו מעבר בטוח לפולין. בשנת 1759 נסוגו הפרוסים מסקסוניה, והאוסטרים עטו עליה ובזזו אותה. בשנת 1760 הטילו הפרוסים מצור על דרזדן, וב-19 ביולי הפגיזו את העיר בהרעשה מסיבית, שגרמה לשריפות ולחורבן של העיר[2]. לאחר המלחמה חזר פרידריך אוגוסט לסקסוניה, ונדהם מההרס הרב שנגרם למדינה. זמן קצר לאחר מכן מת פרידריך אוגוסט, וחודשים אחדים לאחר מכן מת יורשו פרידריך כריסטיאן.
בסוף שנת 1763 עלה לשלטון פרידריך אוגוסט השלישי, שהפנה את תשומת לבו לסקסוניה, וטיפח אותה בכלל ואת דרזדן בפרט.
במהלך המלחמות הנפוליאוניות לחם בתחילה פרידריך אוגוסט יחד עם אוסטריה ופרוסיה כנגד צרפת, אך לאחר קרב ינה וקרב אאורשטדט הגיע להסכם עם נפוליאון, ובתמורה לכך קיבלה סקסוניה מעמד של ממלכה. באותה שנה הצטרפה סקסוניה לקונפדרציה של הריין ונותרה חברה בה עד לפירוקה ב-1813 בעקבות קרב לייפציג. בקרב זה תמך מלך סקסוניה בצרפת ובעקבות החלטתו ננטש על ידי חייליו ונלקח בשבי על ידי פרוסיה. שטח הממלכה נחלק ו-57% ממנו הועברו לידי פרוסיה כפרובינציית סקסוניה הפרוסית, בעוד יתרתו נותרה על כנה והמלך הושב לעמוד בראשה. עם הקמת הקונפדרציה הגרמנית הצטרפה הממלכה לשורותיה.
במלחמת אוסטריה-פרוסיה בשנת 1866 נתנה סקסוניה את תמיכתה בידי אוסטריה, ושלחה את צבאה להילחם לצד אוסטריה בבוהמיה ולא השאירה אותו להגן על שטחה. משום כך, בסיום הלחימה ביקשה אוסטריה מפרוסיה שלא לספח את סקסוניה כמחוות כבוד, ופרוסיה נעתרה לבקשה, והותירה את סקסוניה כמדינה עצמאית. מאוחר יותר באותה שנה הצטרפה סקסוניה על דעת עצמה לקונפדרציה הצפון-גרמנית. מלחמת צרפת-פרוסיה בשנת 1871 הובילה לשיוך חברות הקונפדרציה אל האימפריה הגרמנית ומלך סקסוניה יוהאן נותר בתפקידו והוכפף לקיסר האימפריה הגרמנית.
בתום מלחמת העולם הראשונה פרש וילהלם השני, קיסר גרמניה מתפקידו וויתר על כס המלוכה. מלך סקסוניה פרידריך אוגוסט השלישי הלך בעקבותיו והביא לפירוק ממלכת סקסוניה וצירופה אל רפובליקת ויימאר.
ענפי השושלת
הענף הקדום
- רוזנות וטין
- מרקיזות לנדסברג
- מרקיזות מייסן
- מרקיזות לוסטיה
- דוכסות סקסוניה
- רוזנות תורינגיה
- נסיכות הבוחר מסקסוניה
הענף האלברטיני
הענף הארנסטיני
- נסיכות הבוחר מסקסוניה
- דוכסות סקסוניה-קובורג
- דוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד
- דוכסות סקסוניה-אלטנבורג
- דוכסות סקסוניה-גותה-אלטנבורג
- דוכסות סקסוניה-הילדבורגהאוזן
- דוכסות סקסוניה-ויימאר
- דוכסות סקסוניה-אייזנך
- דוכסות סקסוניה-קובורג-אייזנך
- דוכסות סקסוניה-ינה
- דוכסות סקסוניה-גותה
- דוכסות סקסוניה-אייזנברג
- דוכסות סקסוניה-מרקזהל
- דוכסות סקסוניה-רמהילד
- הדוכסות הגדולה של סקסוניה-ויימאר-אייזנך
- דוכסות סקסוניה-מיינינגן
- דוכסות סקסוניה-קובורג-גותה (בית סקסוניה-קובורג-גותה)
- הממלכה המאוחדת (בית סקסה-קובורג-גותה, ולאחר מכן בית וינדזור)
- ממלכת פורטוגל (בית ברגנסה-סקסה-קובורג-גותה)
- ממלכת בולגריה (בית סקסוניה-קובורג-גותה-קוהארי)
- ממלכת בלגיה (בית סקסוניה-קובורג-גותה)
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פרדריק טיילור, "דרזדן", הוצאת מיטב, עמ' 50
- ^ פרדריק טיילור, "דרזדן", הוצאת מיטב, עמ' 51
22838340בית וטין