גמלים בשירות צה"ל
.jpg){kind=link}
.jpg)
גמלים שימשו בשירות ביטחוני בישראל ביחידות צה"ל בתקופות שונות. השימוש העיקרי בגמלים נעשה במסגרת "סיירת הגמלים" וביחידת הגששים[1].
במלחמת העצמאות פעלה יחידת פרשים בפיקודו של דוד אלוני. היחידה, שנועדה לכלול כיתת גמלים וכיתת סוסים, השתייכה לגדוד השמיני (בפיקודו של חיים בר-לב) של חטיבת הנגב. משימת היחידה הייתה סיור לשם הגנה על קו המים בין ניר עם לנירים, אשר חובל תדיר על ידי תושבי האזור הערבים. בעוד שסיור ממונע היה פגיע למיקוש הדרכים, וסיור רגלי היה איטי מידי, סיור רכוב על גבי בהמות אמור היה לאפשר מהירות וניידות בכל תנאי שטח. אנשי היחידה השיגו מיומנות ברכיבה ובטיפול בסוסים, אך לא רכשו מיומנות דומה ברכיבת גמלים, ולאחר מסע אימון כושל זנחו כיוון פעולה זה[2].
ב-1953 החלו בצה"ל הכנות להקמת יחידת רוכבי גמלים חדשה, אשר יתרונותיה המצופים היו יכולת ניוד בכל שטח, והגעה ליעדים בחשאיות תוך השגת הפתעה מקסימלית. היחידה הוקמה ב-1954 לאחר עבודת מטה, שקבעה ליחידה תקנים ונהלים[2][1]. עמוס ירקוני מונה למפקד היחידה, שאבטחה את דרכי הנגב[3][4]. יחידת הגמלים השתתפה במצעד צה"ל ברמלה ביום העצמאות השישי ב-1954[5].
ב-1958 מונה יאיר פלד למפקד סיירת צנחנים. בין יוזמותיו לשיפור הניידות הקרבית במדבר, היו הכנסת אופנועים וגמלים לשימוש היחידה. שילוב הגמלים בפעילות הסיירת בתקופת פלד, תועד בהרחבה בספרו של יעקב בר-חיים ממקימי היחידה, "מסע הגמלים המעופפים"[6][7]. בין השאר תיאר את שיתוף הפעולה עם שייח' עודה מנצור אבו מועמר שתרם גמלים ליחידה, עזר בהדרכה מקצועית בטיפול בגמלים, ועודד גיוס גששים בדואים לצה"ל.
לאחר מלחמת ששת הימים הוטלה על אריאל שרון, בתפקידו כאלוף פיקוד הדרום, המשימה למגר את הטרור ברצועת עזה. המחבלים שגורשו מרצועת עזה התמקמו בסיני ופעלו משם. צה"ל פעל נגדם באמצעות נגמ"שים, ג'יפים ומסוקים, אך אמצעים אלו היו רועשים והזהירו את המחבלים בעת הגעת הכוחות. בחסותו של אריאל שרון הוקמה "סיירת גמלים" במסגרת סיירת שקד, שפעלה בתחומי הנגב, חצי האי סיני ומרחב שלמה. הסיירת כללה לוחמים יהודים ובדואים, וסיפקה יתרונות פעולה רבים: הגמלים מהירים, בעלי יכולת עבירות גבוהה בכל שטח ויכולת נשיאת משא של מאות קילוגרמים. התנועה בשטח ולא בדרכים הקטינה את הסיכוי להיפגע ממוקשים. הדמיון לשיירות בדואיות וההגעה השקטה יצרו אלמנט של הפתעה.[8][9][10].
סיירת הגמלים פעלה גם במלחמת ההתשה, בין השאר במבצע לחילוץ הרוגים ממוצב "טמפו" לאחר המארב המצרי במאי 1970[11]. סיירת הגמלים פורקה בשנת 1974[8].
בשנת 1989 סיירת גמלים השתתפה בחיפושים אחר החייל הנעדר אבי סספורטס[12].
ב-1993 הוקמה מחדש סיירת גמלים ביחידת הגששים, כאמצעי למרדפים אחר מבריחי סמים וטרוריסטים בגבול מצרים[2][8].
ב-2004 נבחנה בצה"ל הקמת יחידת גמלים חדשה[13].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הגמלים של נח דרור, בגלריית תמונות מארכיון פלוגה ב' של סיירת שקד
- במדבר: הגמל גבר על הנגמ"ש, מעריב, 29 במרץ 1972
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 גמלים בשירות צה"ל, בארכיון צה"ל
- ^ 2.0 2.1 2.2
עופר אדרת, ימיה הקצרים והמוזרים של יחידת הגמלים של הפלמ"ח, באתר הארץ, 24 ביוני 2020
- ^ אורי מילשטיין, הגיבורים הנשכחים בצה"ל: סיפורו של הגשש הבדואי שפיקד על סיירת שקד, באתר מעריב אונליין, 21 בספטמבר 2019
- ^ מייק אלדר, קטעים מהספר "יחידה 424 – סיפורה של סיירת שקד", בהוצאת עמותת סיירת שקד, בתוך "מורשת היחידה" באתר ארכיון לוחמי סיירת שקד
- ^ גמלים ישתתפו במצעד, דבר, 4 במאי 1954
- ^ עפרי שובל, בשנת 59' נרצח יאיר פלד, מפקד סיירת צנחנים. אבל מי רצח את רוצחיו? חשיפה, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2010
- ^ מסע הגמלים המעופפים, מודן הוצאה לאור
- ^ 8.0 8.1 8.2 אהרון קליין, כשאתה יורה, שים לגמל צמר גפן באוזניים, חדשות, 29 במרץ 1993
- ^ חנניה הרמן (צילום), סיירת הגמלים, דבר, 12 במאי 1972
- ^ קורות החיים של אברהם (אברמיק) אבן פז, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ אבי שמואלביץ', טכנאי קשר במרחבי סיני ובמעוזים במלחמת ההתשה 1967-1970, באתר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב
- ^ קלוד אפללו, ג'ילברט סעדון מחכה לסימן, חדשות, 12 במאי 1989
- ^ צבי אלוש, חדש בצה"ל: סיירת גמלים, באתר ynet, 8 בפברואר 2004
38472919גמלים בשירות צה"ל