גדעון פרסטר
גדעון פרסטר (1935 – נובמבר 2020) היה פרופסור במכון לארכאולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
ביוגרפיה
גדעון פרסטר נולד בעפולה וגדל בנתניה, שם למד בעממי, בתיכון והיה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד. הוריו עלו לארץ ב-1934 מגרמניה, לפני עליתם הם עזבו את מקומות העבודה שלהם ועל מנת שיוכלו לקבל סרטיפיקטים לעלות לארץ ישראל הם למדו חקלאות בבית ספר חקלאי. עם שחרורו מצה"ל החל בלימודים בירושלים, ולמד מהתואר הראשון ועד לתואר השלישי באוניברסיטה העברית בירושלים. תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל ובארכאולוגיה (1955–1959), תואר שני בארכאולוגיה (1949–1961), החל משנת 1963 ועד לשנת 1984 שימש כארכאולוג מחוז הצפון של אגף העתיקות, שימש כמרצה בטכניון (1965–1966), שהה במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת לונדון לצורך לימודי הדוקטורט (1966–1968) שימש כמורה מן החוץ באוניברסיטה העברית (1969–1973), וכמורה מן החוץ באוניברסיטת חיפה (1971–1973). הגיש את עבודת הדוקטור ב-1972, בנושא: "בתי הכנסת בגליל ומקומם באמנות ובארכיטקטורה ההלניסטית והרומית" והיא נערכה בהדרכתו של פרופסור מיכאל אבי-יונה.
ב-1973 מונה למרצה לארכאולוגיה קלאסית באוניברסיטה העברית. שהה כעמית מחקר בסמינר לארכאולוגיה באוניברסיטת מרבורג (1978), למד לבתר-דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד (1978–1979). מונה למרצה בכיר לארכאולוגיה קלאסית באוניברסיטה העברית ב-1982. שימש כחוקר במכון הארכאולוגי הגרמני ברומא (1986–1987). נבחר כחבר מתכתב במכון הארכאולוגי הגרמני, ברלין (1987). מונה לפרופסור חבר לארכאולוגיה קלאסית באוניברסיטה העברית ב-1991. היה חוקר אורח במכון לארכאולוגיה ולאמנויות של העולם העתיק באוניברסיטת בראון, פרובידנס, רוד איילנד (1991), שימש כחוקר במכון הארכאולוגי הגרמני, רומא (1996–1997), מונה כפרופסור מן המניין לארכאולוגיה קלאסית באוניברסיטה העברית בשנת 1998.
כיהן כראש המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית (1998–2002). יצא לגמלאות כפרופסור אמריטוס ב-2003.
פרסטר היה נציג ישראל וחבר הוועדה המדעית הבינלאומית של הלקסיקון האיקונוגרפי-המיתולוגי קלאסי שמטרתו התיעוד המלא של השתקפות המיתולוגיה הקלאסית באמנות (הציור והפיסול) של העולם הקלאסי. המחקר הושלם ב-1999 ומכיל עשרה כרכים וכיום נוספות בכרכים משלימים עדויות משלימות המתגלות בעיקר בעת חפירות ארכאולוגיות.
לציון יום הולדתו ה-65 פורסם לכבודו ספר יובל מחקרים על אמנות וארכאולוגיה קלאסית, ארכאולוגיה ואמנות יהודית וארכאולוגיה ואמנות נוצרית קדומה.
גדעון פרסטר נפטר בנובמבר 2020. הותיר אחריו אישה, נחמה, שניהלה את מרכז ההדרכה למורים באגף הנוער של מוזיאון ישראל מאז יסודו, ושלושה ילדים.
חפירות ארכאולוגיות
- 1959–1962 – השתתף בחפירות בחצור, בית שערים, והיה עוזרו הראשי של מנהל החפירות בקיסריה.
- 1963–1965 – שימש כעוזרו הראשי של יגאל ידין בחפירות מצדה.
- 1968–1969 – ניהול פעולות שימור וחפירה בהרודיון.
- 1970 – השתתף בחפירות המשלחת האמריקאית לקנידוס, טורקיה.
- 1973–1974 – ניהל את המשלחת הארכאולוגית לטבריה.
- 1976, 1978 – ניהל את החפירות הארכאולוגיות במחנה הרומי בתל שלם ובסביבתו.
- 1980 – מנהל שותף עם פרופ' יורם צפריר של חפירות האוניברסיטה העברית בבית שאן (מחוץ לתל).
- 1982–1984 – ניהל את החפירות באתר בית הכנסת העתיק בחמת גדר.
- 1983 – ניהל את החפירות באתר בית הכנסת העתיק בחורבת שורה. (ליד ראש פינה).
- 2002 – מנהל שותף עם פרופ' אהוד נצר וארכאולוגים אלבניים של החפירות בבית הכנסת העתיק בסרנדה, אלבניה.
מחקריו
מחקריו של גדעון פרסטר התמקדו בשני קטבים: האחד, ארכאולוגיה ואמנות יהודית ונוצרית, והשני, ארכאולוגיה ואמנות יוונית-רומית וביזנטית.
אמנות וארכאולוגיה יהודית
במחקריו בשרידי האמנות והארכאולוגיה היהודית במזרח ובעולם היווני-רומי הסובב, ניסה פרסטר להראות את הזיקה ביניהם לאמנות והארכיטקטורה בת הזמן. הוא הצביע על יחסים אלה בעבודת הדוקטור שלו "בתי הכנסת בגליל ומקומם באמנות ובארכיטקטורה ההלניסטית והרומית". מכאן ואילך הוא פרסם מחקרים רבים המוקדשים לנושא זה אשר בהם דיונים על האמנות והארכיטקטורה של בתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל ובגולה וכמו כן על הכתובות בבתי הכנסת וזיקתם לנוסחים של ברכה ותפילה.
המחקרים הללו לוו בחפירות באתרי בתי כנסת מתקופת הבית השני ותקופת המשנה והתלמוד (המאות 1-2 לפני הספירה - המאה ה-7 לספירה) בארץ ישראל ובתפוצות. החפירות היו במצדה, הרודיון, חמת גדר, חורבת שורה ובית הכנסת העתיק בסרנדה.[1]
ארכאולוגיה ואמנות נוצרית ולהבדיל יהודית והשפעות הגומלין ביניהם
מחקרים אחדים הוקדשו לארכאולוגיה ולאיקונוגרפיה הנוצרית ולקשרים שלהם עם האמנות והארכיטקטורה היהודית בשלהי העת העתיקה.
פרסטר עסק גם בהשפעות הגומלין האמנותיות והארכיטקטוניות בתקופה הביזנטית של הכנסיות ובתי הכנסת. כלומר, אמנים יהודים ונוצרים השתמשו במידה רבה באותו עולם דימויים ועיטורים. הייתה השפעה של אמנות נוצרית על להבדיל אמנות יהודית ולהפך, וניתן להבחין במעין תחרות שבאה לידי ביטוי בתכנון המבנים ועיטוריהם. מדובר בעיטור הארכיטקטוני, בעיטורי הפסיפסים ועיטורי השיש הנפוצים בבנייני בתי הכנסת והכנסיות.[2]
ארכאולוגיה אמנות וארכיטקטורה בתקופה ההלניסטית והרומית
בצד המחקרים והחפירות בתחומי הארכאולוגיה היהודית והנוצרית בארץ ישראל, הוא הקדיש את זמנו לארכאולוגיה היוונית-רומית והביזאנטית הקדומה במזרח ובעולם העתיק בכלל.
מחקריו על האמנות והארכיטקטורה היוונית והרומית של ארץ ישראל והעולם הסובב במאה ה-1 לפני הספירה עד המאה ה-1 לספירה והספר שפרסם על האמנות והארכיטקטורה של מצדה בסדרת פרסומי החפירות של מצדה סיפקו תמונה מפורטת של התקופה הזו באמנות ובארכיטקטורה של ארץ ישראל. ספרו המקיף והחדשני של פרסטר על מצדה עסק בניתוח האמנות והארכיטקטורה והראה שפעלו שם בעלי מלאכה מרומא, אשר הובאו על ידי הורדוס או שנשלחו בידי הרומאים. בעלי מלאכה אלו הראו את רישומם הברור על ציורי הקיר בעיקר בארמון הצפוני במצדה. הוא כתב שהאמנות והארכיטקטורה במצדה היא בעיקר פרי השפעה של האמנות והארכיטקטורה ההלניסטית ואילו השפעת האמנות והארכיטקטורה הרומית הייתה פחותה, למרות שהיו שם בעלי מלאכה רומים.
הארמון הצפוני במצדה מקורו ביצירה הלניסטית שהשפיעה גם על הנבטים. פרסטר טען שיש קרבה גדולה בין הארמון הצפוני במצדה והתיאורים על החזית המפורסמת בפטרה - הידועה בשם החזנה וטען שמקורה בארמון הלניסטי מלכותי שהוא סבר שהיה קיים באלכסנדריה.
התרבות החומרית של התקופה הזו תוארה במחקרו על מלחמת היהודים נגד הרומאים בשנים 73-66 לספירה והראיות הארכאולוגיות למלחמה זו.
במחקר ההיסטורי של תקופה זו עסק המאמר המקיף על קיסריה הקדומה.[3]
פיסול רומי
נושא אחר במחקריו היה הפיסול הרומי במיוחד על רקע הממצאים העשירים שגילה בחפירותיו בבית שאן (סקיתופוליס). אחת מהתגליות המרכזיות והנדירות שנמצאו בארץ ישראל בפרט וברחבי העולם הרומי בכלל הוא פסל ברונזה של הקיסר אדריאנוס לובש שריון, אותו הוא חקר ופרסם בעקבות החפירות המקיפות אשר ניהל במחנה הרומי בתל שלם ובאזור הסמוך (הקיבוצים טירת צבי ושדה אליהו).
ההנחה שהייתה רווחת במחקר הייתה שארץ ישראל אינה מקום שבה ניתן למצוא פיסול רומי איכותי, כי האוכלוסייה המקומית התנגדה מסיבות דתיות לעשיית פסלים, אבל פרסטר הראה שהפיסול הרומי בארץ ישראל לא נופל בגיוונו ובאיכותו מאזורים אחרים במזרח האימפריה הרומית. רוב הפסלים הם מיובאים, ונמצאו בעיקר בערים שבהן הייתה אוכלוסייה מעורבת כקיסריה, שומרון, בית שאן, בניאס וגדרה.[4]
פרסטר עסק עוד בתחום נוסף הקשור לפסול והוא כלל את ארונות הקבורה מאבן ומשיש המכונים סרקופגים ואשר גולפו בארץ ישראל ואף יובאו (ארונות השיש) בתקופה הרומית ממרכזי הייצור באסיה הקטנה, אתונה, ורומא. ארונות השיש עוטרו בתבליטים עשירים בעיקר בנושאים מיתולוגיים אך גם בנושאים מחיי יום יום. שרידי ארונות שיש מטיפוס זה נמצאו בעיקר בבית הקברות של בית שערים היהודית וכן בקיסריה. הוא דן בהשפעתם על אמנות גילוף הארונות המקומיים ואף על השפעתם על ייצור ארונות האבן המקומיים ועיטוריהם ומנהגי הקבורה היהודית. וכך ניתן לראות את ממדי ההשפעה של התרבות הקלאסית על תושביה היהודים של ארץ ישראל.[5]
חפירות נבחרות
בית שאן
מאז שנת 1980 ועד למותו ניהל גדעון פרסטר ביחד עם פרופסור יורם צפריר את פרויקט החפירות והשיחזור של בית שאן מטעם המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית. פרויקט ארכאולוגי זה, הגדול ביותר שבוצע אי פעם בישראל ואחת החפירות הנרחבות ביותר שנערכו בעולם, נמשך עתה בקנה מידה קטן והחוקרים עוסקים בעקר בעיבוד הממצא הרב והכנתו לפרסום מדעי נאות. המערך העירוני שנחשף בידי פרסטר וצפריר במרכזה של העיר ראשיתו במאה הראשונה לפסה"נ ושקיעתה הסופית של העיר כולה במאה ה-13 לספירה, עד לתחייתה מחדש במאה הי"ט. העיר התפתחה בתקופה ההלניסטית והרומית, ובתקופה הביזנטית, ואחר כך לאחר הכיבוש המוסלמי בתקופות האומאית העבאסית עד לדעיכתה בתקופה הצלבנית והממלוכית. בית שאן אשר שמה בתקופה הרומית והביזאנטית היה ניסה-סקיתופוליס הייתה באותה תקופה בירת הדקאפוליס, ברית עשר ערים בארץ ישראל ועבר הירדן והיא היחידה מביניהן שהייתה במערב הירדן.
בחפירות האוניברסיטה העברית נחשפו המרכז העירוני, רשת רחובות עמודים, סטווים, מונומנטים שונים כבסיליקה עירונית, מקדש, נימפיאון מפואר ששמש כמזרקה העירונית ומקור לאספקת המים העירונית. מרבית חלקיו של הנימפאון שרדו ומאפשרים שחזור מדויק של המבנה אשר חרב סופית עם חלקים ניכרים של העיר הרומית-ביזאנטית ברעידת האדמה, שהרסה חלקים גדולים מארץ-ישראל והתרחשה ב-18 בינואר 749 לספירה. אשר את תאריכה יודעים ממקורות יהודיים, נוצריים ומוסלמיים. בחפירות נחשפו עוד בסיסו של מונומנט מרשים במרכזה, תיאטרון ובית מרחץ גדול.
נמצא גם פיסול רומי רב, כולל פסלי שליטים ואלילים. בממצא החשוב יש לציין עוד כ-1500 כתובות ביוונית.[6]
החפירות בטבריה ובתל שלם וסביבתו
פרסטר ניהל חפירות אינטנסיביות בשתי עונות בטבריה, שהוא ניהל ב-1974-73, בחפירות עלה בידו לאתר את הגבול בין טבריה לבין חמת טבריה אשר בה נמצאו המעיינות החמים ובתי המרחץ. בחפירותיו נחשף השער הדרומי המפואר התחום בשני מגדלים עגולים מתקופת ייסודה של העיר ב-20 לספה"נ, בימיו של הורדוס אנטיפס. בשער זה הייתה הכניסה לעיר. בחפירות נמצאו עוד שרידים מרשימים של בניה מהתקופה הביזאנטית ומהתקופות האומיית, העבסית והפאטימית. [7]
בהמשך לחפירותיו של פרסטר בתל שלם מדרום לטירת צבי, אשר בו חשף פסל ברונזה של הדריאנוס יחיד במינו. נערכו על ידו חפירות כ-2 ק"מ מצפון לתל שלם בו זוהה המחנה הרומי אשר בו הוצב פסלו של הקיסר. באזור זה מצא פרסטר שרידים של שער ניצחון מונומנטלי המוקדש להדריאנוס כנראה לאחר הניצחון על בר כוכבא. השער זוהה על פי שרידיה המרשימים של כתובת בלטינית שמדברת על הקדשת השער להדריאנוס על ידי הסינט הרומי. פסלו של הדריאנוס ושער הניצחון מעידים על כך שמרד בר כוכבא התפשט כנראה גם לצפון הארץ ולא היה מוגבל רק לתחומי יהודה כמקובל כיום. [8]
חפירות באלבניה
בעונות החפירה 2003 ו-2004 וכן ב-2009 ניהל פרסטר ביחד עם פרופסור אהוד נצר ועם צוות חפירה אלבני את המחקר הארכאולוגי של אתר בית הכנסת והכנסייה, המתוארך למאות ה-6-4 לספירה, בעיירה סרנדה בדרומה של אלבניה. הבניין שנחשף הוא אחד משלושים שרידי בתי כנסת שנמצאו בעולם העתיק מחוץ לארץ ישראל.[9]
ספר יובל לכבודו
- L.V. Rutgers (Ed.) What Athens has to do with Jerusalem. Essays on Classical, Jewish and Early Christian Art and Archeology in Honor of Gideon Foerster (Leuven, 2002)
ספרים בהכנה
- An Architectural Study of the Roman Nymphaeum at Bet Shean (Scythopolis)
(in an advanced stage of preparation; to be published in the series of Qedem Reports; Excavations at Bet Shean- Hebrew University Reports). The book contains some 150 pages + 150 plates, photos, and drawings.
קישורים חיצוניים
- יורם צפריר וגדעון פרסטר, מסקיתופוליס לביסאן: שינויים בתפיסת העיור של בית-שאן בתקופה הביזנטית והערבית, קתדרה 64, תמוז תשנ"ב, יולי 1992
- גדעון פרסטר, כתובות מבתי-הכנסת העתיקים וזיקתן לנוסחים של ברכה ותפילה, קתדרה 19, אפריל 1981
הערות שוליים
- ^ עבודת דוקטור בתי הכנסת בגליל ומקומם באמנות ובארכיטקטורה ההלניסטית והרומית. מדריך: פרופ' מ. אבי-יונה. האוניברסיטה העברית, ירושלים. תשל"ב – 1972 "בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל", קדמוניות, ה', תשל"ב, עמ' 38–42 "בתי הכנסת במצדה ובהרודיון", ארץ-ישראל, י"א, תשל"ב, עמ' 224–229 "כתובות מבתי הכנסת העתיקים וזיקתם לנוסחים של ברכה ותפילה" קתדרה 19 (תשמ"א), עמ' 12–40 "בתי הכנסת בגליל" בתוך: ארצות הגליל (עורך א. שמואלי ואחרים), חיפה, תשמ"ג, 1983, עמ' 231–256. "גלגל המזלות בבתי הכנסת ומקורותיו האיקונוגרפיים", ארץ-ישראל, י"ח (תשמ"ה-1985) ספר נחמן אביגד, עמ' 380–391. "גלגל המזלות בבתי הכנסת בעת העתיקה ומקומו במחשבה ובליטורגיה היהודית", ארץ-ישראל, י"ט, (ספר מיכאל אבי-יונה), עמ' 225–234. "בית הכנסת בסרנדה, אלבניה". קדמוניות, ל"ח, 129, תשס"ה, עמ' 45–53 (עם אהוד נצר) "Notes on Recent Excavations at Capernaum" (Review Article), Israel Exploration Journal 21 (1971), 207-216. "A Survey of Ancient Diaspora Synagogues". Ibid., 164-172 "The Ancient Synagogues of the Galilee" in: The Galilee in Late Antiquity, (ed. Lee I. Levine), New York and Jerusalem 1992, 289-319 "La sinagoga di Saranda" Archeo 20 Nr. 2, 2004, 52-59 (with E. Netzer and K. Lako) "Synagogue complex revealed at Saranda, Albania" Minerva 15,1, 2004, 4-5
- ^ "מערת קברים מצוירת ליד קבוץ לוחמי הגיטאות", בתוך: קדמוניות הגליל המערבי (עורך מ. ידעיה) תל אביב 1986, עמ' 416–432. "נושאים בעלי משמעות נוצרית (אלגורית ווסמלית) מובהקת בעיטורי רצפות פסיפס של בתי כנסת במאה ה-ו בארץ ישראל", בתוך: יהודים שומרונים ונוצרים בארץ ישראל הביזאנטית, (עורכים ד. יעקובי וי. צפריר) ירושלים, 1988, 225–234 "The Story of Jonah on the mosaic pavement of a Church at Beth Govrin (Israel)".Atti del IX Congresso Internazionale di Archeologia Cristiana. Roma 21-27 Settembre 1975, publ. 1979, 1071-1078 "The Survival of Some Classical and Hellenistic Themes in the Iconography of Late Antiquity in Israel". Πρακτικα του ΧІІ Διεθνους Συνεδριου Κλασικης Аρχαιολογιας Athens 4-10 September 1983, vol.A, Athens, 1985, 130-134 "Decorated Marble Chancel Screens in Sixth Century Synagogues in Palestinre and their relation to Christian Art and Architecture" Actes du Xie Congrès International d'Archéologie Chrétienne, Lyon,Genève et Aoste (21-28 Septembre 1986), Roma 1989, 1809-1820= Collection de l'École Française de Rome 123 Allegorical and Symbolic Motifs with Christian Significance from Mosaic Pavements of Sixth –Century Palestinian Synagogues", in: Christian Arcaeology in the Holy Land. New Discoveries. Archaeological Essays in Honour of Virgilio C. Corbo ofm, (ed. Leah Di Segni and Eugenio Alliata) 545-552 = Studium Biblicum Franciscanum Cllectio Maior 36
- ^ "Masada. Art and Architecture". The Yigael Yadin Excavations 1963-1965. Jerusalem 1995 " Hellenistic and Roman Trends in Herodian Architecture of Masada", Judea and the Greco-Roman World In the Time of Herod in the Light of Archaeological Evidence,Acts of a Symposium Organized by the Institute of Archaeology and the Archaeological Institute, George-Augst-University of Göttingen at Jerusalem November 3rd-4th 1988 ( ed.K.Fittschen and G. Foerster ) Göttingen 1996 55-72 = Abhandlungen der Akademie der Wissenschaften in Göttingen, Philologisch-Historische Klasse; Folge 3, Nr. 215 " Masada and its Paintings in the Light of the Hellenistic and Roman Art and Architecture" In: Villas, maisons, sanctuaries et tombeaux tardo-Republicains : decouvertes et reluctures recentes. Actes du colloque international de Saint-Romain-en-Gal en l'honneur d'Anna Gallina Zevi (ed. B. Perrier) Roma 2007, 313-32 "Art and Architecture in Palestine", in: The Jewish People in the First Century, Historical geography, political history,social, cultural and religious life and institutions, ed. S. Safrai and M. Stern, vol. II, 971-1006 (Compendia Rerum Iudaicarum ad Novum Testamentum II). "The Early History of Caesarea", in: Studies in the History of Caesarea, The joint Expedition to Caesarea Maritima, vol. I, 1975, 9-22. (Bulletin of the American Schools 0f Oriental Reseach, Supplemental Studies 19)
- ^ "פסל ברונזה של הדריאנוס עוטה שריון", קדמוניות ח, 2–3 (30–31) תשל"ה, 1975, עמ' 38–41 "פסל דיוניסוס כעלם צעיר- תגלית חדשה בבית שאן", קדמוניות כ"ג (89–90), 1990, עמ' 52–54 (עם י. צפריר) " אפרודיטה צנועה מבית שאן", מוזיאון ישראל, עיונים 4 ירושלים 2005 " A Cuirassed Bronze Statue of Hadrian" .Átiqot XVII, 1985, 139-159 "A modest Aphrodite from Bet Shean" Israel Museum Studies in Archaeology 4, 2005, 3-17 "A Statue of Dionysos from Bet Shean (Nysa-Scythopolis)" in: Mythes et cultes: etudes d'iconographie offertes á Lilly Kahil, Bulletin de Correspondance hellénique, Supplément 38. Paris (1999), 135-141 " Marble Sculpture of the Roman Period in the Near East and its Hellenistic Origins" in: The Sculptural Enviroment of the Roman Near East: Reflections on Culture, Ideology, and Power. Proceedings of the conference held in Ann Arbor 2004 (ed. Sharon Herbert, Elise Friedland and Yaron Eliav) Peeters, 2008, 69-90
- ^ "למקורות ומשמעות מנהג ליקוט העצמות (ossilegium) וקבורתן בארונות אבן קטנים (גלוסקמאות ) בקרב היהודים בארץ-ישראל בסוף המאה הראשונה לפסה"נו במאה הראשונה לסה"נ בתוך: לאוריאל, מחקרים בתולדות ישראל בעת העתיקה מוגשים לאוריאל רפפורט (עורכים מנחם מור ואחרים) ירושלים 2005, עמ' 539–547. "השפעת העיצוב והעיטור של סרקופאגים ממרכזי הייצור בעולם הרומי על סגנונם ועיטוריהם של סרקופאגים מייצור מקומי בארץ ישראל" בתוך אדם ליד קשת רומית, קובץ מחקרים לכבוד פרופ, יורם צפריר (עורכים ל. דיסגני, י. הירשפלד וי. פטריך) ירושלים 2010, עמ' 82–87. "Recently Discovered Sarcophagi from Ashkelon". Átiqot XI, 1976, 72-76 (Preparation and updating of Avi-Yonah's Paper) "Sarcophagi Production in Jerusalem from the Beginning of the Common Era up to 70 CE", in: Acts of the Symposium on 125 Jahre Sarkophag-Corpus. Marburg 1995 (1997), 315-328 "Ossilegium and Ossuaries: A Jewish burial practice, some new Observations", in G. Koch – R.Amedick (Editors), Sarkophag-Studien. Akten des Symposiums des Sarkophag-Corpus, Mainz am Rhein 2007
- ^ "מסקיתופוליס לביסאן – שינויים בתפיסת העיור של בית שאן בתקופה הביזאנטית והערבית", קתדרה, 64, 1992, עמ' 30-3. (עם י. צפריר) "לשאלת התאריך של 'רעש שביעית' . תרביץ נ"ח, תשמ"ט, עמ' 362-357 (עם י. צפריר) "חפירות משלחת האוניברסיטה העברית בבית שאן בשנים 1994-1980 קדמוניות כ'ז (108-107 ), 1994, עמ' 117-93 ( עם י. צפריר ) "מזבח לכבוד דיוניסוס שנחשף בבית שאן", ארץ ישראל כ'ה, תשכ"ו, עמ' 350-336 (עם לאה דיסגני וי. צפריר) "פסל דיוניסוס כעלם צעיר- תגלית חדשה בבית שאן", קדמוניות כ"ג (90-89 ), 1990, עמ' 54-52 ( עם י. צפריר) " אפרודיטה צנועה מבית שאן", מוזיאון ישראל, עיונים 4 ירושלים 2005 "Nysa-Scythopolis in the Roman Period:'A Greek City of Coele Syria' - Evidence from the Excavations at Bet Shean", ARAM 4 (1994), pp. 117-138; (with Y.Tsafrir) ”Skythopolis – Vorposten der Dekapolis”, in A. Hoffmann and Susanne Kerner (eds.), Gadara – Gerasa und die Dekapolis, Mainz am Rhein 2002, pp. 72-87 ( with Y. Tsafrir) "A modest Aphrodite from Bet Shean" Israel Museum Studies in Archaeology 4,2005, 3-17 "Nysa-Scythopolis - A New Inscription and the Titles of the City on Its Coins", Israel Numismatic Journal 9 (1986-7), pp. 53-58 (With Y.Tsafrir) "The Dating of the Earthquake of the Sabbatical Year' of 749 C.E. in Palestine", Bulletin of the School of Oriental and African Studies, 55(1992), pp. 233-235 (with Y.Tsafrir) "Nysa-Scythopolis in the Roman Period: 'A Greek City of Coele Syria' - Evidence from the Excavations at Bet Shean", ARAM 4 (1994), pp. 117-138; (with Y. Tsafrir) "From Scythopolis to Baysan - Changing Concepts of Urbanism" in G.R.D. King and Averil Cameron (eds.), The Byzantine and Early Islamic Near East, II: Land Use and Settlement Patterns (Papers of the Second Workshop on Late Antiquity and Early Islam), Princeton 1994, pp. 95-115. (With Y.Tsafrir) "Urbanism at Scythopolis-Bet Shean in the Fourth to Seventh Centuries", Dumbarton Oaks Papers 51 (1997), pp. 85-146 (with Y.Tsafrir) "The Basilica and an Altar to Dionysos at Nysa-Scythopolis ", in: J.H. Humphrey (ed.), The Roman and Byzantine Near East, 2, Some Recent Archaeological Research (Journal of Roman Archaeology, Supp. 31) (1999), pp. 59-75. ( with L. Di Segni and Y. Tsafrir). "A modest Aphrodite from Bet Shean" Israel Museum Studies in Archaeology 4, 2005, 3-17 "A Statue of Dionysos from Bet Shean (Nysa-Scythopolis)" in: Mythes et cultes: etudes d'iconographie offertes á Lilly Kahil, Bulletin de Correspondance hellénique, Supplément 38. Paris (1999), 135-141 "Peopled scrolls from the theatre of Beth Shean" (Review Article ), Journal of Roman Archaeology Vol. X, 556-560
- ^ "החפירות בטבריה". קדמוניות, י', תשל"ז, 91-87; Stacey, D.A. Excavations at Tiberias, 1973-1974; the early Islamic periods. Jerusalem, 2004 = IAAReports 21
- ^ "Ein Triumphbogen für Hadrian im Tal von Beth Shean bei Tel Shalem", Journal of Roman Archaeology 12, (1999), 294-314 (With W, Eck)
- ^ "בית הכנסת בסרנדה, אלבניה", קדמוניות, ל"ח, 129, תשס"ה, עמ' 53-45 (עם אהוד נצר); "La sinagoga di Saranda" Archeo 20 Nr. 2, 2004, 52-59 (with E. Netzer and K. Lako) "Synagogue complex revealed at Saranda, Albania" Minerva 15,1, 2004, 4-5
