ארקדי גאידמק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף גאידמק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "גאידמק" מפנה לכאן. לערך העוסק בתנועת קוזאקים אוקראינית שביצעה פוגרומים ביהודים, ראו היידמקים.
ארקדי גאידמק
Аркадий Гайдамак
לידה 8 באפריל 1951 (גיל: 73)
מוסקבה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות (כיום ברוסיה)
שם לידה ארקדי אלכסנדרביץ' גאידאמק
מפלגה צדק חברתי (ישראל)
בת זוג איירין צירולניקובה
כרזה ועליה דמותו של ארקדי גאידמק על רקע העיר ירושלים, 2007

אַרקַדי אלכסנדרוביץ' גַּאיְדַּמַק (ברוסית: Арка́дий Алекса́ндрович Гайдама́к, או בשמו העברי: אריה בר-לב[1]; נולד ב-8 באפריל 1951[2]) הוא איש עסקים, סוחר נשק, פוליטיקאי ואוליגרך רוסי יליד-ברית המועצות. מחזיק גם באזרחויות ישראלית, צרפתית, קנדית, וכן בדרכון דיפלומטי של אנגולה. הונו הוערך בשנת 2007 בסכומים הנעים בין 700 מיליון לארבעה מיליארד דולר, אך בעקבות תביעות, השקעות כושלות והמשבר הכלכלי העולמי ב-2008, נראה כי הונו פחת משמעותית[3].

גאידמק השקיע בעסקי דלא-ניידי בצרפת ובישראל, בחברת הפוספטים הגדולה בעולם - קאזפוספט, במכרה זהב ובמפעל לעיבוד מתכות בקזחסטן, בשבועון הרוסי "מוסקובסקיה נובוסטי" (Московские Новости, חדשות מוסקבה) בעסקי שיווק מזון ברוסיה ובשדות נפט ואסמים באנגולה. בישראל כללו נכסיו בעבר את בית החולים ביקור חולים בירושלים, קבוצת הספורט בית"ר ירושלים, 15% ממניות חברת אפריקה ישראל ואת 99FM, תחנת רדיו באזור השרון. מה שהביא את גיידאמק באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 לאישיות מפורסמת בישראל בעלת אזכורים רבים בתקשורת.

בחודש אוקטובר 2009 הרשיע אותו בית משפט צרפתי בפרשה של מכירת נשק לא-חוקית לאנגולה. בית המשפט גזר, בהיעדרו, את עונשו ל-6 שנות מאסר[4]. גאידמק ערער על ההחלטה, זוכה בערעור מחלק מהעברות ועונשו קוצר לשלוש שנים[5]. בנובמבר 2015 הסגיר את עצמו לצרפת והחל לרצות את מאסרו[6], ובמרץ 2016 שוחרר מבית הסוהר, אך גאידמק חויב לענוד אזיקים אלקטרוניים[7].

ביוגרפיה

גאידמק נולד למשפחה יהודית במוסקבה שברוסיה הסובייטית[8]. אביו היה מנהל בבית חולים ואמו עבדה בחברה להפצת מזון. ב-8 באפריל 1972, יום-הולדתו ה-21, עלה לישראל, והתגורר זמן קצר בקיבוץ בית השיטה[9], ממנו עבר לחיפה ועבד כספן בחברת "צים". במהלך אחת ההפלגות נשאר בצרפת.

לדברי גאידמק, הוא הגיע לצרפת חסר כל והחל לעבוד כפועל פשוט, לאחר מכן הקים קבוצה לשיפוץ בתים ולאחר שרכש שליטה מספקת בצרפתית החל לעבוד כמתורגמן מצרפתית לרוסית. לאחר שהתבסס, ב-1976 הקים בפריז חברה לתרגום מסמכים שעבדה עם הממשל הצרפתי ועם משלחת הסחר של ברית המועצות, והצליח ליצור קשרים שעזרו לו בהמשך דרכו. לא ידוע כיצד הצליח להרוויח את הונו אך ב-1993 רכש מממשלת רוסיה את חובה של מדינת אנגולה והפך למורשה חתימה בחשבון הבנק הלאומי של אנגולה. בשנת 1995 הגדיל מאוד את הונו כאשר עסק בתיווך עסקאות נשק בין משרד ההגנה הרוסי וממשלת צ'כיה לבין אנגולה, בעת שהתרחשה שם מלחמת אזרחים. עסקאות אלה הקנו לו מעמד רם בעיני השלטון הצבאי במדינה, שזיכה אותו בדרכון דיפלומטי של אנגולה. באותו הזמן נמשך המשבר הכלכלי במדינות ברית המועצות לשעבר, וגאידמק ניצל את המשבר הכלכלי ואת קשריו עם נשיא קזחסטן, נורסולטן נזרבייב, לרכישת מפעלים רבים.

בשנת 1998 הקים גאידמק יחד עם בכירי המוסד לשעבר, אבי דגן (ראש אגף צומת לשעבר) ודני יתום (ראש המוסד לשעבר), את חברת האבטחה הפרטית "Geo-Strategic Consultancy", שעיקר פעילותה היה באנגולה וברפובליקה של קונגו. בעזרת קבוצה זו ובשיתוף פעולה עם חברת לב-דן של תת-אלוף (מיל') זאב זכרין, חימש ואימן גאידמק את המיליציות של נשיא קונגו לשעבר, דניס ססו-נגוסו בעסקה שסכומה מעל 50 מיליון דולר[10]. מספר ההרוגים במלחמת האזרחים זו נאמד בעשרות אלפים. דניס ססו-נגוסו ניצח וקיבל לידיו בחזרה את השליטה במדינה.

במהלך שנת 2005 הפך גאידמק מאלמוני לחלוטין בציבור הישראלי לאחד האנשים עליהם הרבו אמצעי התקשורת לדווח ול'ידוען'. הדבר החל בזכות השקעותיו בתחום הספורט והמשיך בפעילות תקשורתית וחברתית ענפה. בכלי התקשורת הישראלים התראיין כמעט תמיד באנגלית.

בשנת 2007 רכש גאידמק כ-60% מחברת "אוסיף השקעות ופיתוח" בסכום של 600 מיליון שקל[11]. חברת אוסיף מחזיקה בין היתר במגדל משה אביב ובפרויקטים נוספים ברחבי ישראל ומחוצה לה. זמן קצר לאחר מכן רכש את בית ההשקעות גילאון, השולט בחברת ניהול תיקי השקעות ספרינט, תמורת יותר מ-180 מיליון ש"ח[12]. לאחר מכן השתלט על חברת "פטרוגרופ" המפעילה תחנות דלק וחנויות נוחות בארצות הברית. ביוני 2007 פורסם שרכש 51% מרשת המזון טיב טעם[13], וכן כי בכוונתו להפסיק את מכירת בשר החזיר ברשת, אך העסקה בוטלה[14] ולוותה בתביעות משפטיות. באותה עת הוא רכש 65% מחברת אמריס אחזקות[15]. בספטמבר 2007 אושרה על ידי בית המשפט עסקת הרכישה של בית החולים ביקור חולים בירושלים מכונס הנכסים הרשמי בסכום של 32 מיליון דולר, וב-1 בנובמבר 2007 הועבר בית החולים לשליטתו של גאידמק. הוא מכר את בית החולים בשנת 2015 תמורת 100 מיליון דולר לחברת "טעמן נדל"ן"[16].

באוקטובר 2008 רכשה חברת "ישרס", שבשליטת איש העסקים שלמה אייזנברג, את מניותיו של גאידמק ב"אוסיף", תמורת 130 מיליון שקל (חמישית מהמחיר ששילם גאידמק ב-2007). 120 מיליון שקל מהתשלום עברו לכיסוי חובו של גאידמק לבנק מזרחי טפחות[17][18].

בעת שהותו בישראל התגורר גאידמק בקיסריה, וכן בדירה בכפר דוד שבמתחם ממילא בירושלים.

בדצמבר 2008 דווח כי גאידמק עזב את ישראל ועבר להתגורר במוסקבה[19]. בפברואר 2009 דווח כי הוא מבקש להחזיר לעצמו את אזרחותו הרוסית, אותה איבד כשעלה לישראל[20].

אנגולה-גייט

ערך מורחב – אנגולה-גייט

גאידמק נמלט מצרפת לאחר שהוצא נגדו צו מעצר. הוא היה מבוקש שם בחשד להעלמות מס וסחר לא-חוקי בנשק עם המשטר באנגולה בניגוד לאמברגו נשק בינלאומי שהוטל עליה, וכן בחשד להונאה (שימוש בתעודות מזויפות). לפני כמה שנים הורשע גאידמק בצרפת, שלא בפניו, בעבירות מס. בשנת 2007 קנה גאידמק את חברת המזון ויליפוד[21], באמצעות הלוואה מהאחים ויליגר בעלי ויליפוד, אך לאחר שלא הצליח לעמוד בתשלומי ההלוואה חזרה החברה לידיהם לצד רווח של 100 מיליון שקלים[22][23].

ב-28 במרץ 2007, בתום שבע שנות חקירה, הודיעה הפרקליטות של פריז על הגשת כתב אישום חמור נגד גאידמק באשמת מכירות נשק בלתי חוקיות בפרשת אנגולה-גייט בסכום של 791 מיליון דולר ובעבירות שחיתות. על פי כתב האישום שילשל גאידמק לכיסו בפרשה 185 מיליון דולר[24]. המשפט בעניינו של גאידמק ו-41 מעורבים נוספים בפרשה החל בפריז ב־6 באוקטובר 2008 בהיעדרו[25]. ב-27 באוקטובר 2009 הורשע גאידמק ונידון ל-6 שנות מאסר[26]. גאידמק והנאשמים האחרים ערערו על פסק הדין, ובית המשפט לערעורים זיכה אותו ממרבית העבירות, בכללם סחר בלתי חוקי בנשק, והפחית את עונשו לשלוש שנות מאסר על עבירות מס בלבד.

שארל פסקואה, לשעבר שר הפנים הצרפתי, שהורשע בבית המשפט הצרפתי בשיתוף פעולה עם גאידמק, ניסה להתחמק מן העונש בטענה שכל הצמרת הפוליטית בצרפת ידעה על העסקאות ואפילו הייתה מעוניינת בכך; כמו כן, ניסה פסקואה להראות את תרומתו של גאידמק לחברה הצרפתית, בכך שעזר באמצעות הקשרים שלו ברוסיה, למצוא ולשחרר תשעה טייסים צרפתים שנפלו בשבי הסרבים במהלך ההפצצות של נאט"ו על סרביה. פרשת פסקואה ושחרור הטייסים משבי הסרבים מראים עד כמה עמוקים הקשרים הבינלאומיים של גאידמק[27].

לאחר מספר שנים, ב-24 בנובמבר 2015, הורשע ארקדי גאידמק בעבירות מס והלבנת הון בפרשת אנגולה גייט, ונגזרו עליו 3 שנות מאסר בכלא הצרפתי. בפועל הוא שוחרר לאחר שלושה וחצי חודשים בלבד תחת תנאים מגבילים[28].

מעורבות בפוליטיקה הישראלית: הקמת תנועת צדק חברתי

ארקדי גאידמק במהלך מסיבת עיתונאים, פברואר 2007
ערך מורחב – צדק חברתי (מפלגה)

ב-21 בפברואר 2007 הכריז גאידמק על הקמת תנועת "צדק חברתי" בישראל, במטרה להקים מפלגה חדשה בשם זה. התנועה הוקמה בעקבות פרסום סקרים אשר ניבאו למפלגה בראשותו של גאידמק הצלחה רבה בבחירות לכנסת. ההכרזה על הקמת התנועה נעשתה במסיבת עיתונאים וגררה הדים רבים בתקשורת הישראלית. גאידמק הודיע כי אם תתמודד התנועה בבחירות אין בכוונתו להיות מועמד מטעמה אלא לפקח על פעילותה כיו"ר. בנוסף הכריז גאידמק כי התנועה תתמוך במועמדותו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה, אולם הסתייג מהודעה זו מאוחר יותר.

על פי טיוטת מצעה, המפלגה מיועדת להיות מתונה מבחינה מדינית ובעלת אוריינטציה חברתית, מתוך מטרה "ליצור מכנה משותף למיעוטים המקופחים". כמו כן, המפלגה תתמוך בשוויון ובדו-קיום עם ערביי ישראל, כמו גם עם הפלסטינים. כחלק ממאמצי קידום המפלגה, ביום העצמאות ה-59 ערך גאידמק, בחסות התנועה, אירוע פתוח לציבור בפארק הירקון שבתל אביב, בשם "מסיבת הפתעה למדינה". במהלך האירוע נכחו כ-90 אלף איש, נערכו בו הופעות של אמנים שונים וכרזות התנועה הוצבו ברחבי המתחם.

במאי 2008 ניסו כמה מפורשי מפלגת הגמלאים בראשות ח"כ משה שרוני להצטרף למפלגת "צדק חברתי" ובכך להפוך אותה לסיעה עם ייצוג בכנסת, תמורת הבטחת מימון ומקומות ברשימה בבחירות הבאות, אולם נסוגו מהרעיון עקב ביקורת על מידת החוקיות של הפילוג ולאחר שהסתמן רוב בקרב חברי ועדת הכנסת נגד אישור ההתפלגות. לאחר תיקון ההסכם הוגשה הבקשה בשנית ובהצבעה שנערכה בוועדה ב-28 במאי נדחתה הבקשה[29].

בבחירות למועצות המקומיות ב-11 בנובמבר 2008, התמודדה התנועה במספר רב של עיריות. גאידמק עצמו התמודד על ראשות עיריית ירושלים, תוך ניסיון למשוך מצביעים מקרב האוכלוסייה הערבית. בבחירות הובס גאידמק כאשר קיבל 3.6 אחוזים מן הקולות בלבד ורשימתו בירושלים לא קבלה אף מושב במועצת העיר. לאחר הבחירות התבטא כי אין לו עוד עניין בפוליטיקה הישראלית. מפלגתו לא הגישה את מועמדותה בבחירות לכנסת השמונה עשרה (2009).

תרומות

המרכז לטיפול בנפגעי טראומה ע"ש ארקדי גאידמק, המרכז הרפואי שיבא

גאידמק תרם לארגונים רבים, בהם ארגוני צדקה ומוסדות דת (כגון ישיבות, בתי מדרש וכו) בהשפעת הרב פנחס גולדשמידט; כן תרם גם למגן דוד אדום, הצלה ישראל ועוד.

  • גאידמק התכוון לתרום 50 מיליון דולר לסוכנות היהודית ובתמורה להתמנות לחבר עצרת, אך בעקבות הדלפה שמשטרת ישראל הזהירה את הסוכנות שלא לקבל את התרומה, עיכב גאידמק את מסירתה. מספר ימים לאחר מכן נחקר גאידמק במשטרה בחשד להלבנת הון[30]. בסופו של דבר, חמישית מהתרומה אכן הועברה, אך שאר התשלומים עוכבו ולא הועברו לסוכנות[31].
  • במהלך מלחמת לבנון השנייה הקים גאידמק את "עיר האוהלים" בחוף ניצנים אשר שימשה תושבים מהצפון אשר היו מעוניינים להתגורר מחוץ לטווח הטילים ולא מצאו פתרון אחר[32].
  • בנובמבר 2006, בעת נפילת מטחי קסאמים על שדרות, מימן גאידמק את שהייתם של מאות תושבים בבתי מלון באילת למספר ימים[33]. הדבר חזר במאי 2007, כאשר שדרות שוב הותקפה במטחי רקטות. גם במתקפת הפתע ב-2023 הוא תרם סכום משמעותי עבור ארגונים שעזרו למפונים.
  • גאידמק הקים בית יתומים באנגולה, שפעל שם מאז קיבל גאידמק אזרחות של אנגולה. 400 יתומים שהו שם.

נושאים משפטיים בישראל

גאידמק מעורב במספר עניינים משפטיים בישראל. הוא מרבה להתעמת בפומבי עם מערכת אכיפת החוק ומפרסם מודעות בגנות המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה.

  • באוקטובר 2006 תבע גאידמק תביעת דיבה נגד עיתון "הארץ" ויוסי שריד בעקבות פרסום מאמר פרי עטו של האחרון בעיתון. שריד פתח את מאמרו במילים: "האם לדור יש בכלל פנים? ואם יש לו, האם אלה פני הכלב או פניו של ארקדי גאידמק?". בהמשך נכתב, בין השאר: "מפעל החיים של גאידמק הוא מפעל מוות. את הונו העצום - מי יעריך את שיעורו - עשה בעסקאות של נשק ויהלומים באנגולה". סכום התביעה עומד על 45 מיליון ש"ח. העיתון דרש לבטל את התביעה ולחייב את גאידמק בהוצאות משפט[34]. ב-2009 ביטל גאידמק את התביעה[35][36].
  • בפברואר 2007 נחקר גאידמק על ידי משטרת ישראל בעקבות חשד שהוא מעורב בזיוף מסמך שנשלח כביכול על ידי משרד המשפטים לרוסיה, ובו בקשה לקבל מידע על עבירות שביצע. מכיוון שגאידמק ניהל קמפיין נגד המשטרה ומשרד המשפטים, בטענה שהם רודפים אותו, הרי שהמסמך עשוי היה לסייע לו לבסס את טענותיו[37][38].
  • בנוגע לבקשת ההסגרה של ממשלת צרפת, משרד המשפטים הישראלי נימק את סירובו להסגיר את גאידמק בכך שהעבירות שבגינן הוא נחשד בצרפת אינן נחשבות לעבירות בישראל, או שהן אינן מהוות עילה להסגרה[24].
  • שתי חברות מאיי הבתולה הגישו ב-2008 תביעה אזרחית נגד גאידמק, בדרישה כי ישלם להן דמי ניהול בעבור קרנות שניהלו עבורו. בכתב התביעה נאמר כי גאידמק נטל במרמה 365 מיליון דולר מכספי ממשלת אנגולה בשנת 2001[39].
  • בעקבות חשד שגאידמק עבר על חוק איסור הלבנת הון בחשבונו בסניף בנק הפועלים בתל אביב[40][41]. הוגש נגדו ב-1 באוקטובר 2009 כתב אישום, על הלבנת הון בסך 650 מיליון ש"ח[42]. בפברואר 2012 הושג הסדר טיעון בין גאידמק למדינת ישראל בעניין זה: גאידמק הודה בעבירה על סעיף 416 בחוק ויתרום 3 מיליון ש"ח למדינה וגם הושת עליו קנס של 21,000 ש"ח, וכן נדון לשנת מאסר על תנאי[43].

משפחתו

נשוי לאיירין צירולניקובה ואב לשלושה ילדים - בן ושתי בנות (אלכסנדר "סשה" גאידמק(אנ') שנולד ב-1976 בצרפת, קטיה וסוניה)[44].

לקריאה נוספת

  • "ארקדי גאידמק", פורבס, דצמבר 2006.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ארקדי גאידמק
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארקדי גאידמק

הערות שוליים

  1. ^ שם בתעודת זהות
  2. ^ זיו אברג'יל, ‏"ארקדי גאידמק התאהב בבית"ר י-ם מחדש", באתר ערוץ הספורט, ‏7 באפריל 2011
  3. ^ יוסי מלמן, ה"בנקאי" של גאידמק: הונו נשחק ב-1.6 מיליארד דולר, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2008
  4. ^ אולגה ויניאר, בית המשפט בצרפת גזר על גאידמק 6 שנות מאסר, באתר כלכליסט, 27 באוקטובר 2009
  5. ^ סוכנויות הידיעות, בית המשפט בצרפת זיכה את גאידמק מרוב העבירות בפרשת אנגולה גייט, באתר TheMarker‏, 29 באפריל 2011
  6. ^ גלעד מורג, גאידמק הסגיר עצמו בצרפת: ירצה 3 שנות מאסר, באתר ynet, 24 בנובמבר 2015
  7. ^ אתר למנויים בלבד סוכנויות הידיעות, ארקדי גאידמק שוחרר ממאסר בצרפת; יאלץ לענוד צמיד מעקב אלקטרוני, באתר TheMarker‏, 11 במרץ 2016
  8. ^ יוסי מלמן, נכון, אני אדם עשיר, בעצם, אמיד, באתר הארץ, 18 במרץ 2005
  9. ^ מא' עד ת': מילון ארקדי גאידמק השלם, באתר ynet, 19 ביוני 2009
  10. ^ Yossi Melman, Julio Godoy, André Verlöy ו-Phillip van Niekerk,‏ The Influence Peddlers, באתר The Center for Public Integrity
  11. ^ מיכאל רוכוורגר, דורון אביב ודפנה הרלב: מכרנו לגאידמק את אוסיף במצב מצוין, הוא בחר בדרך חדשה ורואים את התוצאות, באתר TheMarker‏, 10 באוקטובר 2010
  12. ^ אסף מליחי, גאידמק רוכש את השליטה בחברת ההשקעות גילאון, באתר ynet, 4 ביוני 2007
  13. ^ תני גולדשטיין, גאידמק רוכש את השליטה ברשת טיב טעם, באתר ynet, 9 ביוני 2007
  14. ^ לירן דנש, התפוצצה עסקת טיב טעם, באתר nrg‏, 18 ביוני 2007
  15. ^ אסף מליחי, עוד עסקה מבית גאידמק: רוכש 65% מאמריס אחזקות, באתר ynet, 5 ביוני 2007
  16. ^ אביב לוי, ‏גאידמק מכר את ביה"ח ביקור חולים ב-100 מ' ש', באתר גלובס, 13 בינואר 2015.
  17. ^ הילה רז,מיכאל רוכוורגר, שלמה אייזנברג קונה את אוסיף בחמישית מהמחיר ששילם גאידמק ב-2007, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2008
  18. ^ גולן חזני, הושלמה עיסקת אוסיף: ישרס העבירה את יתרת 115 מיליון השקלים לכונס הנכסים, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2008
  19. ^ לילי גלילי ונתן שבע, ארקדי גאידמק עזב את ישראל: זכותי, כאזרח, לצאת ולהיכנס כרצוני, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2008
  20. ^ כתב "הארץ", ארקדי גאידמק הגיש בקשה לדרכון רוסי, באתר הארץ, 26 בפברואר 2009
  21. ^ נווית זומר, בלעדי: גאידמק רכש את חברת המזון ויליפוד, באתר ynet, 22 ביוני 2007
  22. ^ מיכאל רוכוורגר, איך הפסיד ארקדי גאידמק 725 מיליון שקל בשנה אחת, באתר הארץ, 12 ביוני 2008
  23. ^ אפרת פרץ, ‏איך הגיעו האחים ויליגר להון של 450 מיליון שקל?, באתר גלובס, 6 במרץ 2014
  24. ^ 24.0 24.1 סוכנויות הידיעות, תובעים בצרפת המליצו להעמיד לדין את ארקדי גאידמק וגורמים נוספים בגין מעורבות בשערוריית אנגולה, באתר TheMarker‏, 29 במרץ 2007
  25. ^ נמרוד הלפרן, פרשת "אנגולה גייט": משפטו של גאידמק נפתח אתמול בפאריס; צפוי לעונש של עד 10 שנות מאסר, באתר TheMarker‏, 7 באוקטובר 2008
  26. ^ יוסי מלמן ולילי גלילי, ארקדי גאידמק נידון ל-6 שנות מאסר בצרפת, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2009
  27. ^ Yossi Melman,‏ The secret trial of Arcadi Gaydamak, באתר הארץ, 27 במאי 2010
  28. ^ "ארקדי גאידמק שוחרר מהכלא בצרפת לאור קיצור תקופת מאסרו - ויגיע לישראל", מתוך אתר נענע 10
  29. ^ חזקי עזרא, בקשת הפילוג של פורשי הגמלאים נדחתה, באתר ערוץ 7, 28 במאי 2008
  30. ^ עמי בן דוד, סיכול ממוקד לכסף של גאידמק?, באתר nrg‏, 4 בינואר 2006
  31. ^ 5. קרן הסוכנות היהודית - גאידמאק, באתר הסוכנות היהודית לארץ ישראל
  32. ^ אלי ברנדשטיין ומעריב, גאידמק מקים עוד עיר אוהלים, באתר nrg‏, 24 ביולי 2006
  33. ^ משה פריאל וגלעד גרוסמן, גאידמק יממן פינוי תלמידי שדרות מהעיר, באתר nrg‏, 16 בנובמבר 2006
  34. ^ יואב קניג, פרקליטי "הארץ" רומזים: ארקדי גאידמק הוא סוכן רוסי, באתר Scoop.co.il,‏ 7 בינואר 2007
  35. ^ יצחק דנון, ‏נמחקה בהסכמה תביעה הדיבה שהגיש גאידמק נגד יוסי שריד ו"הארץ", באתר גלובס, 1 באפריל 2009
  36. ^ יוסי מלמן (מאמר בלוג), אני לא מיקי רוזנטל, באתר TheMarker,‏ 22 באוגוסט 2009
  37. ^ יהונתן ליס, גאידמק העיד ביאח"ה בפרשת המסמך המזויף, באתר הארץ, 25 בפברואר 2007
  38. ^ יהונתן ליס, מסמך מזויף על גאידמק הוגש לאינטרפול בשם ישראל, באתר הארץ, 11 בפברואר 2007
  39. ^ נורית רוט, תביעה: ארקדי גאידמק נטל במרמה 365 מיליון דולר מכספי ממשלת אנגולה, באתר הארץ, 13 באפריל 2008
  40. ^ יובל יועז ורוני זינגר-חרותי, גאידמק יקבל בחזרה 4 מיליון דולר שחולטו על ידי המדינה, באתר הארץ, 17 במאי 2007
  41. ^ עידו באום, שרון שפורר ויהונתן ליס, גאידמק נחקר ביאחב"ל; "רודפים אותי פוליטית", באתר הארץ, 19 במאי 2008
  42. ^ ורד לוביץ', כתב אישום: ארקדי גאידמק הלבין 650 מיליון שקל, באתר ynet, 1 באוקטובר 2009
  43. ^ חן מענית, ‏אושר הסדר הטיעון של גאידמק: יתרום 3 מיליון שקל למדינה, באתר גלובס, 15 בפברואר 2012
  44. ^ ריאיון עם ביתו, קטיה גאידמק, עיתון תל אביב
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37305746ארקדי גאידמק

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ארקדי_גאידמק&oldid=2406337"